פסחים י - ט"ו בכסלו, 1 בדצמבר

דף יומי לנשים - הדרן

דף נלווה פסחים י

מסכת פסחים מוקדש על ידי סיויה טברסקי לכבוד בתה שושנה בייקר שמליאה באהבת לימוד תורה, מעמיקה בלימודיה וכל כולה מסורה להדרן. וגם לכבוד בר המצווה הקרב ובא של נכדה, איתן לורי, ולזכר נשמת אביה הרב פסח זכריה הלוי בן ראובן ולאה זלוטי ז"ל. בהשראתו התחילה לימוד דף יומי לפני שמונה שנים כשאמרה קדיש בשבילו.

הגמרא מביאה עוד מקרים של ספקות בעניין בדיקת חמץ ובכל מקרה עורכת השוואה לסוגיה אחרת הדנה בספק. אם יש ערימה של חמץ ושני בתים בדוקים ועכבר לקח את החמץ ולא ידוע לאיזה בית הכניס את החמץ - זה דומה למקרה של שני שבילים אחד טמא ואחד טהור, ששם חולקים ר' יהודה ור' יוסי. אם עכבר לקח חמץ אבל יש ספק אם הכניס לבית או לא, זה דומה למקרה של ספק טומאה בבקעה בימות הגשמים. אם עכבר הכניס חמץ בית ובודקים ולא מוצאים, זה כמחלוקת ר' מאיר וחכמים במקום שבחזקת טומאה אבל לא מוצאים את הטומאה. אם העכבר הכניס חמץ ובודקים או מוצאים חמץ, האם אפשר להניח שמה שמצא זה מה שהכניס העכבר? גם בעניין זה יש מחלוקת דומה בשדה שנאבד בה קבר - מחלוקת רבי ורשב"ג. אם לאחר בדיקת חמץ הניח תשע פרוסות ומצא עשר למחרת או עשר ומצא תשע, גם בזה חולקים רבי חכמים במעשר שני במקרה דומה. אם הניח במקום מסויים ואז מצא את החמץ במקום אחר בבית, בזה חולקים רשב"ג וחכמים במקרה שקרדום הלך לאיבוד, האם צריך לחשוש שמישהו טמא נכנס לבית וטימא חפציו. אם עכבר או תינוק נכנסים עם ככר בידו, ומצאנו פירורים, האם אפשר להניח שהפירורים מהם או שלא ואז צריך לבדוק כדי למצוא מה שהכניסו? אם עכבר נכנס עם ככר בפיו ואז רואים עכבר יוצא, האם אפשר להניח שזה אותו עכבר ואותו ככר? הגמרא דנה בכמה אפשרויות שונות בסיטואציה הזאת. אם יש חמץ בקורות הבית או בבור, האם צריך להוציא או אין חשש שמישהו יגיע לשם בפסח? במשנה יש מחלוקת בין ר' יהודה וחכמים לגבי מתי בודקים את החמץ - במה בדיוק חולקים לפי רב יוסף? האם המחלוקת לגבי כמה פעמים בודקים את החמץ או עד מתי יש לבדוק את החמץ אם לא עושים את זה בזמן?