Artwork

תוכן מסופק על ידי קולולושה - ירעם נתניהו and ירעם נתניהו. כל תוכן הפודקאסטים כולל פרקים, גרפיקה ותיאורי פודקאסטים מועלים ומסופקים ישירות על ידי קולולושה - ירעם נתניהו and ירעם נתניהו או שותף פלטפורמת הפודקאסט שלו. אם אתה מאמין שמישהו משתמש ביצירה שלך המוגנת בזכויות יוצרים ללא רשותך, אתה יכול לעקוב אחר התהליך המתואר כאן https://he.player.fm/legal.
Player FM - אפליקציית פודקאסט
התחל במצב לא מקוון עם האפליקציה Player FM !

פרק 11: לא תאמינו מה השורש של נדד, שתה וקם / עם ד"ר חנוך גמליאל

42:10
 
שתפו
 

Manage episode 234563319 series 2494702
תוכן מסופק על ידי קולולושה - ירעם נתניהו and ירעם נתניהו. כל תוכן הפודקאסטים כולל פרקים, גרפיקה ותיאורי פודקאסטים מועלים ומסופקים ישירות על ידי קולולושה - ירעם נתניהו and ירעם נתניהו או שותף פלטפורמת הפודקאסט שלו. אם אתה מאמין שמישהו משתמש ביצירה שלך המוגנת בזכויות יוצרים ללא רשותך, אתה יכול לעקוב אחר התהליך המתואר כאן https://he.player.fm/legal.
תמיד לימדו אותנו שיש לכל הפחות שלוש אותיות (עיצורים) שורש, ולכן השורש של נדד הוא נ-ד-ד, ושל שתה השורש ש-ת-ה והשורש של קם הוא ק-ו-ם. האומנם? כאן בפרק תגלו שבעבר חשבו אחרת: חשבו שכל אות שאינה נמצאת בכל הנטיות של המילה אינה חלק מהשורש. לכן השורש של נדד הוא ד (ידוד - אין נו"ן. נע ונד - יש רק דל"ת אחת), השורש של שתה הוא ש-ת (שתו - אין ה"א), ושל קם השורש ק-ם. מחברת מנחם בן סרוק הוא המילון הראשון בעברית, והוא נכתב במי הביניים בשיטה הזו. המילון שלו פורסם בכל תפוצות ישראל, ואחרי דור אחד בלבד השיטה שלו נעלמה כמעט כליל בזכות המהפכה של רבי יהודה חיוג'. חיוג' הגיע למסקנה שהשורשים בעברית תלת-עיצוריים, כלומר בעלי שלוש אותיות לכל הפחות (הרי יש גם בעלי ארבעה וחמישה: פרסם, סחרחר), והשיטה שלו נלמדת עד היום בבתי הספר. בפרק הזה שוחחתי עם ד"ר חנוך גמליאל על הדעות השונות בימי הביניים בכל הקשור לשיטת השורשים בעברית, על דעות מודרניות שטוענות כי במקור כל המילים היו בעלות שורש דו-עיצורי בלבד, ומדוע עד היום משתמשים בתבנית המסובכת פ-ע-ל (זוכרים את פיעל, פועל והתפעל? זוכרים את פ"ה הפועל, עי"ן הפועל, למ"ד הפועל?) שבה אי אפשר להטיל דגש בעי"ן הפועל, ומדוע משתמשים בתבנית ק-ט-ל לציון שמות עצם - שורש לא נעים במיוחד. *** הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", וגם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה. בוגר ישיבת הר-עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי. *** קישורים והרחבות להסכת: היכנסו לכאן ??? *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/ * * * עוד פרטים מעניינים על עולם הלשון - היכנסו לאתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/
  continue reading

59 פרקים

Artwork
iconשתפו
 
Manage episode 234563319 series 2494702
תוכן מסופק על ידי קולולושה - ירעם נתניהו and ירעם נתניהו. כל תוכן הפודקאסטים כולל פרקים, גרפיקה ותיאורי פודקאסטים מועלים ומסופקים ישירות על ידי קולולושה - ירעם נתניהו and ירעם נתניהו או שותף פלטפורמת הפודקאסט שלו. אם אתה מאמין שמישהו משתמש ביצירה שלך המוגנת בזכויות יוצרים ללא רשותך, אתה יכול לעקוב אחר התהליך המתואר כאן https://he.player.fm/legal.
תמיד לימדו אותנו שיש לכל הפחות שלוש אותיות (עיצורים) שורש, ולכן השורש של נדד הוא נ-ד-ד, ושל שתה השורש ש-ת-ה והשורש של קם הוא ק-ו-ם. האומנם? כאן בפרק תגלו שבעבר חשבו אחרת: חשבו שכל אות שאינה נמצאת בכל הנטיות של המילה אינה חלק מהשורש. לכן השורש של נדד הוא ד (ידוד - אין נו"ן. נע ונד - יש רק דל"ת אחת), השורש של שתה הוא ש-ת (שתו - אין ה"א), ושל קם השורש ק-ם. מחברת מנחם בן סרוק הוא המילון הראשון בעברית, והוא נכתב במי הביניים בשיטה הזו. המילון שלו פורסם בכל תפוצות ישראל, ואחרי דור אחד בלבד השיטה שלו נעלמה כמעט כליל בזכות המהפכה של רבי יהודה חיוג'. חיוג' הגיע למסקנה שהשורשים בעברית תלת-עיצוריים, כלומר בעלי שלוש אותיות לכל הפחות (הרי יש גם בעלי ארבעה וחמישה: פרסם, סחרחר), והשיטה שלו נלמדת עד היום בבתי הספר. בפרק הזה שוחחתי עם ד"ר חנוך גמליאל על הדעות השונות בימי הביניים בכל הקשור לשיטת השורשים בעברית, על דעות מודרניות שטוענות כי במקור כל המילים היו בעלות שורש דו-עיצורי בלבד, ומדוע עד היום משתמשים בתבנית המסובכת פ-ע-ל (זוכרים את פיעל, פועל והתפעל? זוכרים את פ"ה הפועל, עי"ן הפועל, למ"ד הפועל?) שבה אי אפשר להטיל דגש בעי"ן הפועל, ומדוע משתמשים בתבנית ק-ט-ל לציון שמות עצם - שורש לא נעים במיוחד. *** הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", וגם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה. בוגר ישיבת הר-עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי. *** קישורים והרחבות להסכת: היכנסו לכאן ??? *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/ * * * עוד פרטים מעניינים על עולם הלשון - היכנסו לאתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/
  continue reading

59 פרקים

כל הפרקים

×
 
Loading …

ברוכים הבאים אל Player FM!

Player FM סורק את האינטרנט עבור פודקאסטים באיכות גבוהה בשבילכם כדי שתהנו מהם כרגע. זה יישום הפודקאסט הטוב ביותר והוא עובד על אנדרואיד, iPhone ואינטרנט. הירשמו לסנכרון מנויים במכשירים שונים.

 

מדריך עזר מהיר