שמח לבשר על יציאה לאור של הספר ”רפואה נתמכת ראיות” בהוצאת פרובוק-דיונון. ראו פרטים באתר הפודקאסט. בפודקאסט נצלול לתוך הספרות הרפואית בפרקים קצרים, וננסה להבין מאמרים: האם להאמין למאמר, מה התוצאות אומרות, והאם הן רלוונטיות למטופלים. רפואה נתמכת ראיות היא שיטה לקבל ולהבין מידע- מטרתה ליישם את המידע המחקרי הטוב והחשוב ביותר עבור אבחנה וטיפול, תוך התחשבות במאפייני המטופל וערכיו, ועם שימוש בכל כישוריו של המטפל. הפודקאסט מיועד ללומדים ולעוסקים במקצועות הרפואה והטיפול ולכל מי שמתעניין בקריאת מאמרים ...
מחקר שפורסם ב 2021 גייס מטופלים שסבלו מתופעות לוואי של סטטין, ובוצע בשיטת cross over עם רנדומיזציה לחודשי טיפול שונים. בוצעה השוואה בעצמת תסמינים ובהפסקת הטיפול התרופתי בין חודשי סטטינים (אטורבסטטין 20 מ"ג), פלצבו, והעדר מוחלט של טיפול. הממצאים מעניינים ביותר ומרמזים לכך שחלק גדול מתופעות הלוואי של הסטטינים נובעות מאפקט הנוצבו. --- Side Effect Patt…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
לקחת סטטין עם קצפת- על פיצוי הסיכון
16:25
16:25
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
16:25
זהירות! התופעה שנדבר עליה אינה מאפסת את האפקט של התערבות. זהו מיהול ולא ביטול. כל ההתערבויות שנדבר עליהן בפרק מומלצות מאוד, למרות התופעה. כשיש התערבות שמפחיתה סיכון, אנחנו עלולים להתנהג בצורה שמגבירה סיכון. התופעה הזו, שנקראת פיצוי הסיכון- risk compensation - מופיעה בצורות רבות בעולם וברפואה, ויש לה גם עדויות מחקריות, למשל טיפול למניעת הדבקות ב HIV…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
לעצור באמצע הכביש- על הפסקה מוקדמת של מחקרים
22:03
22:03
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
22:03
יש מחקרים המופסקים מוקדם מהמתוכנן. אחת הסיבות להפסקה כזו היא "בשל יעילות". הפסקה בשל יעילות יכולה להיות מעשה נכון ומוסרי, אך גם לגרום לבעיות, בעקר רושם מוגזם לגבי האפקט של ההתערבות, או "גילוי" אפקט שלא באמת קיים. מחקר שפורסם ב 2020, והופסק מוקדם בשל יעילות, הראה שבמטופלים עם פרפור עליות יש חשיבות להחזרה לקצב סינוס. האם העובדה שהמחקר הופסק מוקדם מרא…
מחקר יפה עסק בקשר אפשרי בין זריקה אפידורלית בלידה לבין הבונדינג בין האם לתינוק. במאמר הושקעו מאמצים רבים והוא התפרסם בעיתון רפואי חשוב. עם זאת, הכותרת בעיתונות הלא רפואית הייתה מרחיקת לכת ודרמטית, והציגה מסקנות שלא ניתן להגיע אליהן מתוך תוצאות המחקר עצמו. --- הכותרת בעיתונות הלא רפואית: פגיעה בקשר עם התינוק - ודיכאון אחרי לידה: מחקר חדש על השפעת לי…
ספין במאמרים רפואיים הוא לא שקר גס אלא שימוש באמיתות מסוימות בצורה סלקטיבית ומטעה- למשל, לצורך הסטת תשומת הלב מהעיקר, או הדגשת ממצאים חיוביים במחקר שלמעשה הוא שלילי. ספינים נפוצים מאוד במאמרים רפואיים. הספינים הם בעקר בתיאור התוצאות ובמסקנות. נספר מהם הספינים השכיחים במאמרים על טיפול ומאמרי מטא-אנליזה, ונציג שני מחקרים שהשתמשו בצורה בוטה בספין- אחד…
הפודקאסט חוגג 10,000 הורדות של פרקים. תודה לכל המאזינים! בפרק הפעם נדבר על "מרוץ החימוש" בין החוקרים שרוצים להגיע במהירות לתוצאות מרשימות לבין הקוראות שמחפשות תרופות עם תועלת אמיתית למטופלים שלהן. כקוראים ביקורתיים אנחנו נלחמים בין השאר שהמחקרים יהיו עם אוכלוסייה מגוונת, תוצאים המודדים ישירות את איכות או אורך חיי המטופלת, וניתוח התוצאות לפי כוונת ה…
במצבים רבים ברפואה, הסף שבו בדיקה הופכת לחיובית הוא גמיש. ככל שהסף יהיה נמוך יותר (כל ממצא חשוד בצילום החזה יגרום לצילום להיות "חיובי" לגבי דלקת ריאות), כך רגישות הבדיקה תעלה אך הספציפיות שלה תרד. בפרק אני מעלה ספקולציה, לא נתמכת ראיות, שבדיקת אנטיגן המבוצעת בבית רגישה פחות מבדיקת אנטיגן המבוצעת במחקרים. זהו מקרה מיוחד שבו למרות שהרגישות יורדת, הספ…
מדוע דבר שמובן מאליו שיעזור, כמו עזרים לבטיחות ביתית למניעת נפילות בקשישים, מפחית רק לפעמים ורק בצורה מתונה את שיעור הקשישים עם נפילה? נדבר על מטא אנליזה בנושא ונגלה הבדלים גדולים בין מחקרים שונים. --- המטא אנליזה: Cochrane systematic review review: Interventions for preventing falls in older people living in the community שני מאמרים שהוכללו בסקירה…
Immortal time bias נספר על מחקר תצפיתי שכלל מבוגרים באשפוז עם התקף אסטמה, ומצא (לכאורה) שמתן אנטיביוטיקה קשור לזמן אשפוז ארוך יותר. בערך שנתיים אחרי פרסום המאמר, בעקבות מכתב למערכת שהזכיר את הטיית תקופת האל-מוות, החוקרים בדקו מחדש וגידלו שהתוצאות המקוריות היו מוטות על ידי הטייה זו, ושאם מתחשבים בה, לא הודגם קשר משמעותי בין מתן אנטיביוטיקה לזמן אשפו…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
הקשר בין זיהום EBV לטרשת נפוצה- עם ד”ר אייל רוזנברג
33:28
33:28
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
33:28
מאמר שהתפרסם ב science בינואר 2022, הדגים קשר חזק מאוד בין הידבקות בווירוס ה EBV לבין הופעה של טרשת נפוצה. נשוחח על טרשת נפוצה ועל המאמר עם ד"ר איל רוזנברג, רופא בכיר במחלקה לנוירולוגיה ברמב"ם ואחראי מרפאת טרשת נפוצה ומחלות נוירואימונולוגיות. --- המאמר ששוחחנו עליו https://www.science.org/doi/epdf/10.1126/science.abj8222 Longitudinal analysis revea…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
ארבעה מי יודע? על המנה הרביעית בחיסון הקורונה
19:22
19:22
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
19:22
נדבר על מחקר קוהורט ישראלי שבדק האם מנה רביעית של חיסון מפחיתה הידבקות, תחלואה חמורה ותמותה מ COVID-19. ננסה להבין איך בתקופת הקורונה מתפרסמים גם מחקרים מ"אמצע הפירמידה", ומה המשמעות של פרסומים אלו ביישום רפואה נתמכת ראיות, נספר על התוצאות העיקריות וננתח את תקפות המחקר. --- Fourth Dose of BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine in a Nationwide Setting קישור…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
מה, זה לא עזר? על איברמקטין ומחקרים שליליים
18:07
18:07
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
18:07
מחקרים שליליים, כאלו שהתוצאות שלהם מראות שהתערבות לא עזרה, דומים מאוד למחקרים מבוקרים אחרים, אך חשובה בהם מאוד העוצמה (power), חלק מהקריטריונים צריכים להיבחן מזווית אחרת, ונרצה לראות את ניתוח התוצאות לפי הטיפול בפועל ולא רק לפי כוונת הטיפול (intention to treat). --- Efficacy of Ivermectin Treatment on Disease Progression Among Adults With Mild to M…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
בלי רגשי נחיתות- non inferiority trials
20:35
20:35
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
20:35
במחקרים "רגילים", המטרה הסטטיסטית היא להראות יתרון מובהק של התערבות אחת מול התערבות אחרת או מול פלצבו. מחקרי "לא פחות טוב" (non inferiority trials) מעט שונים. הוכחת ה non inferiority מתבצעת בעזרת קביעת ערך סף שמומחים הגדירו אותו כגבול התחתון לתוצא "לא פחות טוב", ותוצאה מובהקת מתקבלת כשהרווח ברך סמך להבדל לא חוצה את אותו סף. מחקר מבוקר אקראי שהתפרסם…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
קאובויים, אינדיאנים ומבחנים סטטיסטיים
17:12
17:12
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
17:12
פרק רביעי מתוך ארבעה פרקים ברצף המסבירים מונחי יסוד בסטטיסטיקה. מהם מבחנים סטטיסטיים? כמעט בכל מחקר, יתבצע חישוב יחסית פשוט כמו חיסור או חילוק, כדי לתת לנו ערך, למשל odds ratio או absolute risk reduction, ערך שמעיד על הבדל בין קבוצות או על קשר בין שני משתנים במחקר, ואז מבחן סטטיסטי כדי לבחון האם ייתכן שהבדל בין הקבוצות או הקשר בין שני משתנים שהתקבל…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
לבחור סטנדאפ ביוטיוב: על התפלגות הדגימה, הסקה סטטיסטית ואסטמה
17:32
17:32
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
17:32
בפרק נדבר על התפלגות הדגימה והסקה. נראה שיש לנו אינטואיציה טבעית של הסקה סטטיסטית לגבי מובהקות, ונסביר איך זה קורה במבחנים סטטיסטיים לפי התפלגות דגימה (sampling distribution) צפויה בנוכחות השערת ה-0. ובונוס- המלצה על סטאנד-אפ מצויין. יצא לאור ספרי "רפואה נתמכת ראיות" בהוצאת דיונון-פרובוק. לרכישה: https://www.probook.co.il/0015802475543.html --- קיש…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
מה נשתנה? סוגי משתנים וטיפול לאסטמה בילדים
12:21
12:21
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
12:21
נדבר על הדרך להבדיל בין משתנה כמותי למשתנה קטגוריאלי (נומינלי)- שיהיה (במחקר רפואי) פעמים רבות דיכוטומי. ההקשר הוא מחקר מבוקר אקראי שבחן את הטיפול בנוגדן ההומני דופילומאב בילדים עם אסטמה בינונית עד חמורה. --- תרגום המושגים: משתנה קטגוריאלי, נומינלי- nominal variable משתנה כמותי- quantitative variable משתנה דיכוטומי- dichotomus (binary) variable המח…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
אין לתאר במילים- על סטטיסטיקה תיאורית
18:15
18:15
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
18:15
מחקר בריטי גדול בדק את ההשפעה של סגרי הקורונה על בריאות נפשית ובדידות אצל אנשים מבוגרים. איך המאמר מתאר את מאפייני האנשים ואת רמת הבדידות שלהם? כמו כל מאמר רפואי כמעט: בעזרת "סטטיסטיקה תיאורית". נדבר על: היסטוגרמה, מדדי אמצע ומדדי פיזור: ממוצע, חציון, טווח, סטיית תקן והטווח הבין רבעוני. --- המחקר שנזכר בפרק- מ- JAMA Psychiatry 12/2021 Immediate and…
בדיקות סקירה כמו ממוגרפיה לאבחון מוקדם של סרטן השד, או בדיקת הדופק לאבחון פרפור עליות במטופלת ללא תסמינים, הן בדיקות שנועדו לאבחן מחלה בשלב הסמוי שלה, בו עדיין אין לה תסמינים. ניגש לנושא זה דרך המלצות חדשות של כוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת לגבי סקירה לפרפור עליות. כוח המשימה הגדיר מספר שאלות: האם יש תועלת קלינית בסקירה? מה ה yield? מה דיוק הבדיק…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
מה זה בכלל ”ראיות”?- פרק פילוסופי עם ארנון קרן
45:24
45:24
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
45:24
פרק מורחב העוסק בשאלות יסוד של רפואה נתמכת ראיות ורפואה בכלל: על מה או על מי אנחנו סומכים כדי להאמין למידע? (ולמה הרבה אנשים סמכו על טראמפ, למשל?) מהן בכלל ראיות? למה ראיות מסוימות תקפות יותר מאחרות? אלו שאלות בתחום הפילוסוספיה, ובעקר אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה: מה אנחנו יודעים ואיך אנחנו יודעים) והפילוסופיה של המדע. שיחה עם ארנון קרן, מרצה בכיר במחל…
בפרק הזה אציג שיטה לקריאת מאמר במהירות. גם אם לאנשים המטפלים באנשים אחרים יהיה לפעמים זמן לקרוא מאמר חשוב, לא תמיד הזמן יאפשר קריאה מעמיקה מתחילת המאמר עד סופו. אך למרות המהירות, השיטה חייבת לאפשר ניתוח תקפות טוב והבנת התוצאות. בשיטה שאני משתמש בה, הקריאה מתחילה מהכותרת והתקציר כדי לדעת האם מדובר בנושא ושיטות המוכרים לי, ואז אני מדלג (מתוך אידאולוג…
האזנה לריאות היא בדיקה (יש יאמרו טקס) מקובלת מאוד לאבחנה או לשלילת דלקת ריאות, אך האם שני בודקים שונים יסכימו ביניהם על ממצאי ההאזנה? נדבר על שתיים מהבדיקות שנועדו לבדוק האם קיימת דלקת ריאות, ברונכופוניה ואגופוניה, נספר איך הן מתבצעות, ועל מחקר מאוד מעניין שבדק גם את הרגישות והספציפיות של בדיקות אלו, וגם את ההסכמה בין בודקים שונים לגבי נוכחות הממצא…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
יעקב ועשיו- מולנופיראוויר לטיפול בקורונה
19:37
19:37
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
19:37
מתוך שתי התרופות שניתן לתת דרך הפה למטופלים עם מחלה קלה או בינונית בימים הראשונים של המחלה, הטיפול הבכור אך המקובל כרגע רק כעדיפות שנייה הוא מולנופיראוויר. בפרק נציג את התרופה ואת המחקר שבדק אותה. המחקר כלל חולים לא מחוסנים עם קורונה "טרייה" ועם גורמי סיכון להתדרדרות. קבוצת הבקרה קיבלה פלצבו, והתוצא העיקרי היה תמותה או אשפוז ב 29 הימים לאחר הרנדומי…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
חופשי ומאושר- על אישור החירום לפקסלוביד
17:29
17:29
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
17:29
פקסלוביד- תרופה דרך הפה למניעת סיבוכי קורונה- אושרה לשימוש במהירות מאוד חריגה: לפני פרסום המאמר שהדגים את יעילות ובטיחות התרופה. האישור בוצע על סמך מידע שנמסר למנהל התרופות והמזון האמריקאי ולמקבילה האירופאית שלו לגבי המחקר שבו נבדקה התרופה. המידע שנוכל לקרוא כעת (סוף ינואר 2022) על המחקר נמצא באתר clinicaltrials.gov, ומתוכו אפשר להסיק בעקר לגבי תקפ…
עד כמה מדוייקת בדיקת האנטיגן לאבחון זיהום בזן האומיקרון? המצאה חדשה שפורסמה כמכתב לBMJ evidence based medicine אינה גילוי מדעי מרעיש, אלא סתם ראשי תיבות שיעזרו לנסח שאלה על בדיקה אבחנתית בצורה טובה יותר, ולגלות מחקר שעוסק בדיוק בשאלה שמעניינת אותנו. ראשי התיבות PTSD עבור ניסוח שאלה על בדיקה אבחנתית כוללים את המלים: Population/Patient Test Standard …
בפרק הזה נטען שבספרות רפואית יש רק שתי טעויות אפשריות: טעות מדגם (אקראית) או הטיה. תמיד יהיו טעויות מדגם, ותמיד טעויות אלו הן מקריות והכיוון שלהן יהיה לשני הצדדים, ואילו הטיות תלויות בשיטת המחקר, ולרוב יהיה להן כיוון מסוים. נדגים את העיקרון הזה על מאמר שבדק יעילות של איברמקטין לארדיקציה של נגיף הקורונה כפי שנמדדה בבדיקת PCR, ונבחן מהן הטעויות האפשר…
הפרק הזה עוסק במחקרי סקר (survey), בוויתור על טיפולים רפואיים בתקופת התפרצות הקורונה, וגם בשחיקת מתמחים/ות. סקרים, בנייתם, ביצועם ודיווח עליהם הם מקצוע בפני עצמו, ולא ננסה להבין את כל מורכבות הנושא, אך יש מספר כשלים נפוצים במיוחד בביצוע ודיווח על מחקרי סקר: מדגם שאינו מייצג, שאלות או שאלון בעייתיים, ותוצאות המוצגות ללא ייצוג אי הוודאות. --- מאמר סק…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
קוביד 19 בן שנתיים -וסוגי מחקרים
21:28
21:28
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
21:28
קוביד בן שנתיים ולצערנו ממשיך להתפתח. בעזרת אוסף של מחקרים חשובים שפורסמו מאז הולדתו, נדבר גם על מה שעבר עלינו (לפחות מבחינת ממצאי מחקר...) בשנתיים אלו, וגם על סוגי מחקרים שונים: סדרת מקרים, מחקר קוהורט, מחקר מבוקר ללא חלוקה אקראית, מחקר מבוקר אקראי (RCT), מחקר חתך, מחקר מקרה בקרה, ומטא אנליזה. --- על כל אחד מסוגי מחקר אלו יש בפודקאסט לפחות פרק אחד…
רפואה נתמכת ראיות היא כלי חד, חשוב ומקובל מאוד. עם זאת, כמו לכל כלי יש גם לה נזקים אפשריים, שבפרק הזה נדבר על חלק מהם: מחיר ההזדמנות בחינוך ובהתמקצעות אישית, השפעות שליליות על המחקר והספרות הרפואית, ושימוש מזיק בקווים מנחים. --- לקריאה נוספת Evidence-Based Medicine in Theory and Practice: Epistemological and Normative Issues ניתוח של הבעייתיות של ר…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
הפעם זה עקרוני- על אתיקה ורפואה נתמכת ראיות
17:26
17:26
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
17:26
אחת הגישות לפתרון דילמות אתיות ברפואה היא גישת העקרונות. גישה זו בוחנת את הבעיה מארבעה כיוונים: עשיית הטוב, הימנעות מעשיית נזק, אוטונומיה, וצדק. בפרק ננסה להבין למה רפואה נתמכת ראיות חשובה מאוד ליישום העקרונות האלו. --- הסבר קצר על ארבעת העקרונות https://depts.washington.edu/bhdept/ethics-medicine/bioethics-topics/articles/principles-bioethics מאמר…
מחקר ראשון על מועילות החיסונים הקיימים נגד זן האומיקרון בעולם האמיתי, התפרסם כ preprint. המחקר שבוצע בשיטת TND (test negative design) , הוא למעשה מחקר מקרה-בקרה, ולכן חשוף להטיות של מחקרים תצפיתיים מסוג זה. המחקר בדק גם את מועילות חיסון פייזר-ביונטק נגד זן האומיקרון, בעזרת מידע ממאגר המידע הממוחשב לגבי אנשים אצלם אובחן האומיקרון לעומת אנשים עם בדיק…
על מחקר מעבדתי שהתפרסם בינתיים רק כ preprint, ומרמז על האפשרות שזן האומיקרון עלול לחמוק מהחיסונים הניתנים היום. מחקר שמקורו מפרנקפורט, ובו נגיף מזן האומיקרון שבודד מחולה שחזר מאפריקה עומת נגד סרום של אנשים שקיבלו חיסונים שונים. נבדקה יכולת הסרום לנטרל את הנגיף הזה לעומת יכולת הסרום לנטרל נגיף מזן דלתא. מדובר במחקר שמצד אחד מראה סימנים מדאיגים, אך מ…
איך לבחור טיפול תרופתי לכאב חריף? ואיך לקרוא מאמר סקירה תיאורית (narrative review) לעומק? כשאנחנו קוראים מאמרי סקירה או פרקים בספרים, ננסה לא להבין דברים כפשוטם, אלא לראות דרך הטקסט ולחפש מה מסתתר מאחוריו. נדבר על שלושה סוגי העמקה: סקפטיות לגבי הקשר בין ממצאי המחקר הרפואי לבין מה שנכתב לנו במאמר הספציפי; הבנה כמותית- מה אומרים המספרים ומאילו סוגי מ…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
כשאת הכל שומעים דרך הסטטוסקופ- על מדיקליזציה
16:04
16:04
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
16:04
מדיקליזציה היא תופעה חברתית, שבה מקצוע הרפואה ואנשי הרפואה "לוקחים על עצמם" (או לעצמם) תחום מסוים, התנהגות או הבט מסוים בחיי האדם או החברה. היא יכולה להיות בעלת השפעות חיוביות (כמו במקרה של מחלת נפש, שלפני המדיקליזציה שלה הייתה נחשבת לעתים כפשע), או שליליות (כמו במקרה של הומוסקסואליות שלבושתנו, בעקבות מדיקליזציה, הוגדרה בעבר על ידי הממסד הרפואי כ"מ…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
קדימה להזדרז- Arrive והמומחיות הקלינית
24:33
24:33
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
24:33
בפרק נדבר על מחקר שבחן האם בנשים בלידה ראשונה, בסיכון נמוך לסיבוכים, השראת לידה (labor induction) אלקטיבית לפני שבוע 40 להריון מפחיתה סיכון לניתוח קיסרי ולסיבוכים לילוד. למרות רושם ראשוני של מחקר תקף עם תוצאות די משכנעות, קריאה של המאמר בעזרת מומחה בתחום, תוך הבנת ההקשר בו נערך המחקר וההקשר הקליני של יישומו, מעלה שאלות רבות. רפואה נתמכת ראיות היא ל…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
מחקר חיסון בני 5-11- ג‘: יעילות ואימונוגניות
15:58
15:58
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
15:58
פרק 3 ואחרון על מאמר זה, ובו נציג את נתוני היעילות הקלינית והאימונוגנית, ונדבר על שיטת immunobrdging לבדיקה עקיפה של יעילות חיסונים (דרך בדיקת האימונוגניות של החיסון). --- Evaluation of the BNT162b2 Covid-19 Vaccine in Children 5 to 11 Years of Age לאחר העלאת הפרק שמתי לב שחישוב הפחתת הסיכון היחסית (יעילות החיסון, vaccine efficacy) כפי שהצגתי בפרק …
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
מחקר חיסון בני 5-11- ב‘: בטיחות החיסון
18:48
18:48
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
18:48
חלק שני מתוך שלושה: בפרק נפרט את הממצאים בשלב 1 (phase 1) במחקר, את תקפות חלק המאמר שבוצע כמאמר מבוקר אקראי, ואת תוצאות בטיחות החיסון בשלב 2-3 (phase 2-3). --- קישור למאמר: Evaluation of the BNT162b2 Covid-19 Vaccine in Children 5 to 11 Years of Age נספח למאמר ובו פירוט של חלק מהנושאים שעלו בפרק (כולל טבלאות של משך תופעות הלוואי השונות בקבוצת החיסו…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
חיסון קורונה בגילאי 5-11 - א‘: המחקר ולמה כדאי לפרום אותו
12:40
12:40
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
12:40
בפרק נציג את המחקר שהתפרסם ב NEJM ב 9/11/21 ובדק אימונוגניות, בטיחות ויעילות של חיסון הקורונה של פייזר- ביונטק בילדים בני 5-11. פרק ראשון מתוך שלושה על מאמר זה. בפרק הזה נסביר מעט על שלבי מחקר קליני - במקרה שלנו מחקר phase 1 ומחקר phase 2-3 , ונבין שבמאמר שלפנינו יש לפחות חמישה מחקרים שונים... --- קישור למאמר: Evaluation of the BNT162b2 Covid-19 Va…
למה לא שולחים את המטופל לבדיקה שאותה הוא מבקש? לפעמים מדובר לא בקמצנות כספית, אלא בקמצנות לבריאות המטופל, ורצון לחסוך לו צרות. כאשר הסבירות למחלה נמוכה, וכאשר יש אפשרות לבדיקה חיובית כוזבת (ובכל בדיקה ישנה אפשרות כזו), רוב הבדיקות החיוביות יהיו מטעות- ואז המטופלים יצטרכו לעבור בדיקות נוספות שעלולות לסכן אותם, או לקבל טיפולים שלא לצורך. במצב כזה של …
פרק שני על מחקרי אשכולות. אחד ממחקרי האשכולות המרשימים ביותר פורסם ב- NEJM בספטמבר 2021. האם באנשים בסיכון גבוה לאירוע מוחי, אספקה ביתית של תחליף מלח מפחיתה את הסיכון לאירוע כזה במעקב של מספר שנים? והאם להאמין למחקר? הקריטריונים לניתוח תקפות של מחקר כזה מוכרים גם מניתוח מאמר מבוקר אקראי (RCT) "רגיל" , אך כאן צפויות בעיות ייחודיות: כאשר ישנם אשכולות…
פרק ראשון על "מחקר אשכולות": מחקר מבוקר אקראי עם רנדומיזציה באשכולות (clustered randomized controlled trial). מחקרים כאלה מבוצעים כשמדובר בטיפול הניתן ברמת הקבוצה (מרפאה למשל), או כשיש סיכוי גבוה לקונטמינציה בין שתי הקבוצות- קבוצת ההתערבות וקבוצת הבקרה. נתאר את החסרונות העיקריים של השיטה, ובפרק הבא נבין איך לקרוא מאמר על מחקר שבוצע בשיטה הזו. --- ה…
בפרק הזה נסביר איך לנסח שאלה הנוגעת לטיפול או להתערבות רפואית. שאלה כזו ננסח בתמציתיות בעזרת ראשי התיבות PICO: P עבור patient, מיהם המטופל ומחלתו, או population- באיזה אוכלוסיית מטופלים אנחנו מתעניינים. I עבור intervention, ההתערבות שמעניינת אותנו. C עבור comparison, למה נרצה להשוות את ההתערבות, למשל לפלצבו. O עבור outcome, תוצא- מה אנחנו רוצים למד…
אנחנו רוצים לחשוב שכאשר יש ממצאים חשובים ואמינים ממחקרים קליניים, הרופאים יאמצו את מסקנות המחקרים. פעמים רבות זה כך, אך לעתים ישנם מצבים בהם הרופאים אינם משתמשים בהתערבויות שהוכחו כיעילות. ישנם גם מצבים בהם טיפול הוכח במחקר קליני כמזיק או כלא יעיל, והרופאים ממשיכים להשתמש בו. למעשה יש כאן מצב של העדר הסכמה בין המידע המחקרי לדעתו של הרופא. התופעה קש…
אנשי צוות המטפלים בחולי קורונה סובלים בשכיחות גבוהה מאוד מבעיות נפשיות: חרדה, דכאון, שימוש מופרז באלכוהול ותסמונת פוסט טראומטית (PTSD). כך נמצא במחקר אנגלי שפורסם ביוני 2021. פגיעה נפשית משמעותית עלולה להיגרם עקב "פציעה מוסרית". הכוונה היא לחשיפה לפעולות שנוגדות את המוסר של הנפגע: פעולות שהוא נאלץ לבצע, בוחר לבצע או רואה שאחרים מבצעים. סולם למדידת …
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
תקפות מאמר המשתמש ברגרסיה לוגיסטית
21:54
21:54
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
21:54
איך נדע אם להאמין למאמר שמשתמש בשיטה נפוצה ביותר בספרות הרפואית? בפרק על פציעות ברצים חובבים הוסבר מהי בעצם הקללה הזו (או הברכה), "רגרסיה לוגיסטית", ואיך לקרוא את התוצאות שלה. בפרק הזה נמשיך לנתח אותו מאמר. נשתמש בכלי לניתוח תקפות שנקרא QUIP, שכולל שישה קריטריונים כדי להחליט האם מאמר שעוסק בפרוגנוזה (ובהשפעת גורמים שונים על תוצא מסוים בעתיד) הוא תק…
נדבר על הרגרסיה הלוגיסטית ואיך להבין את תוצאותיה במאמר, ועל גורמי סיכון לפציעות ריצה ברצים חובבים. כאשר יש מחקר שבו רוצים לנבא תוצא מסוים, כמו האם למשל רץ חובב יחווה פציעת ריצה, וכאשר יש יותר מגורם מנבא אפשרי אחד, משתמשים בשיטת מחקר הנקראת רגרסיה לוגיסטית. אפשר לבצע שיטה זו על מחקר קוהורט, כמו במחקר שנציג כאן. ברגרסיה לוגיסטית ניתן משקל שונה לכל אח…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
פרדוקס סימפסון- וכמה מבין החולים קשה מחוסנים
9:47
9:47
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
9:47
הנתון "שיעור המחוסנים מבין החולים קשה" הוא נתון שיכול להטעות מאוד, משתי סיבות: א) גם אם יש חיסון יעיל ביותר, ככל ששיעור המחוסנים באוכלוסייה גובר , כך יעלה שיעור המחוסנים בין החולים קשה. ב) אין התייחסות לערפלן חשוב וכך נוצר לנו פרדוקס סימפסון. --- לקריאה נוספת על פרדוקס סימפסון: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21454324/…
בפרק זה נדבר על שיטות המחקר השונות לזיהוי תופעות לוואי של תרופה, ונדבר על שני מחקרים גדולים שבדקו בשיטות שונות תופעות לוואי של חיסוני mRNA לקורונה. לאחר מחקרים ראשוניים על בטיחות התרופה בחיות מעבדה ובכמות קטנה של בני אדם מתנדבים, מתבצע בדרך כלל מחקר גדול מבוקר מסוג RCT. יש קריטריונים רבים לגבי זיהוי, ניתוח סטטיסטי של תופעות הלוואי ודיווח עליהן במחק…
בפרק זה נדבר על אומדן קפלן- מאייר, ונחזור לתוצאות המחקר הישראלי הגדול שבדק את תופעות הלוואי של חיסון הקורונה. לפעמים, במסע לקוטב הדרומי, או במחקרים רפואיים, זמן המעקב אחר המשתתפים אינו זהה: חלק מהמשתתפים עוברים את כל המסע, וחלקם משתתפים רק בחלק מהמסע. כדי לאפשר מדגם גדול שכולל את כל המשתתפים, אך לא לטעות בחישובים, משתמשים במקרים כאלו באומדן קפלן מא…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
תופעות הלואי של חיסון הקורונה בישראל- ומחקרי קוהורט
30:42
30:42
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
30:42
מחקר ישראלי חשוב ומרשים, שבדק את בטיחות חיסון הקורונה, התפרסם בסוף אוגוסט. ננצל מחקר זה כדי לדבר על תקפות ותוצאות של מחקרי קוהורט. במחקר קוהורט יש השוואה בין שתי קבוצות- אחת שנחשפה לגורם ואחת שלא נחשפה, ומדידת תוצאים (בדרך כלל תחלואה) בכל אחת מהקבוצות, עם השוואה ביניהן. במקרה שלנו, השוואה בין קבוצה שנחשפה לחיסון (קיבלה חיסון קורונה בישראל), לבין קב…
ר
רפואה נתמכת ראיות


1
Odds ratio- יחס גורר יחס ושחיקת ברכיים
26:46
26:46
נגן מאוחר יותר
נגן מאוחר יותר
רשימות
לייק
אהבתי
26:46
האם ריצה עלולה לסכן את בריאות הברכיים ולגרום לאוסטאוארטריטיס (osteoarthritis) בהמשך החיים? מחקרים תצפיתיים שעוסקים בשאלה זו בדרך כלל נותנים לנו תוצאה בצורת odds ratio (OR). זהו מספר שאינו אינטואיטיבי להבנה וליישום. למשל כאשר הסיכון הוא 20% בקבוצה אחת לעומת 33% בקבוצה שנייה, ה OR הוא 2. כאשר הסיכונים הם 50% באחת ו 80% בשנייה, ה OR הוא 4. בפרק זה נסב…