show episodes
 
ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בו ניתן להאזין לתוצרים פרי המחקר של צוות החוקרות והחוקרים. מתי ומהיכן שתבחרו, תוכלו להאזין לשיחה אקטואלית עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחוני ומחוצה לו, בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי. המכון למחקרי ביטחון לאומי שם לו למטרה להשכיל, להשפיע ולשרת, כגוף עצמאי ובעל קול ברור, את מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר בישראל ומחוצה לה. באמצעות חוקרי המכון, שצברו את ניסיונם באקדמיה, בצבא, ובמערכות הממשל, מבקש המכון לת ...
 
Loading …
show series
 
בשיחה עימו, האלוף (מיל') יעקב עמידרור מבקש לעשות סדר. תחילה לתאר את ההתנהגות האיראנית, את המקורות האידיאולוגיים והתפיסתיים שלה, ואת ההיגיון האסטרטגי שמחבר את כל הפעולות האיראניות יחד.מול התנהגות זו סובר עמידרור שיש לשים קוהרנטיות ישראלית. למאמרו של האלוף (מיל') עמידרור בגיליון מעג"ש. הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף קרדיטים - Back on Track – Latinesq…
 
האתגרים מבפניםלפני ימים אחדים הגישו חוקרי המכון את ההערכה האסטרטגית השנתית לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, שכותרתה: עת להכרעות.בפודקאסט נתמקד בהערכת המכון בנוגע לאתגרים פנימיים שנכונו לנו, בפתחה של שנת 2022 – מהם שלושת האתגרים העיקריים שזיהה המכון העומדים לפתחה של ישראל? מה מאפיין את החברה הישראלית כיום, מבחינת שסעים ומחלוקות פנימיות? איך הציבור רואה את …
 
לפני ימים אחדים הגישו חוקרי המכון את ההערכה האסטרטגית השנתית לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, שכותרתה: עת להכרעות.בפודקאסט נתמקד בהערכת המכון בנוגע לאתגרים פנימיים שנכונו לנו, בפתחה של שנת 2022 – מהם שלושת האתגרים העיקריים שזיהה המכון העומדים לפתחה של ישראל? מה מאפיין את החברה הישראלית כיום, מבחינת שסעים ומחלוקות פנימיות? איך הציבור רואה את ההיבטים הפנימי…
 
בפודקאסט נדון בהערכת המכון האסטרטגית השנתית, "עת להכרעות", שהוגשה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ונתמקד באתגרים החיצוניים, העומדים בפתחה של שנת 2022: למה צריכה ישראל להקדיש תשומת לב מיוחדת בשנת 2022, ומהן ההמלצות שגיבש המכון בסוגיות אלה? נתבונן בשלושה מעגלים:המעגל השלישי - הבינלאומי: רוחות מלחמה נושבות בין רוסיה לאוקראינה - אבל לא רק, גם בין ארה"ב לסין. …
 
מאז המצאת טכנולוגית הלייזר באמצע המאה שעברה דובר רבות על השימוש בלייזר במערכות נשק. אולם, עד כה היכולות המופלאות של הלייזר מומשו בעיקר במערכות תומכות לחימה - כמו ציון מטרות, ביות והנחיה, שיבוש וכדומה. בשנים האחרונות הולך ומתממש חזון נשק הלייזר עם פיתוח דור חדש של לייזרים רבי עוצמה המבוססים על אנרגיה חשמלית. יצרני המערכות שוקדים עתה על התאמת המערכות…
 
On the occasion of International Holocaust Remembrance Day, INSS researcher Adi Kantor sits down with Prof. Alvin H. Rosenfeld, professor of English and Jewish Studies at Indiana University. Prof. Rosenfeld holds the Irving M. Glazer Chair in Jewish Studies and is director of the University’s Institute for the Study of Contemporary Antisemitism. He…
 
אנחנו לא צריכים אזעקה עולה ויורדת כדי להבין שיש מלחמה. שיש אויב. זוהי מלחמת מנע. נוכח התמשכות שחיקת ההרתעה של צה"ל, ובמקביל התעצמות היריבים בנשק מדויק ואיכותי ("שובר שוויון") החלה מדינת ישראל לנהל "מלחמת מנע", הגם שלא בחרה כך באופן מודע. מאמר זה בוחן את המב"ם בעיניים ביקורתיות, דרך התועלת המצרפית הנובעת מתוצאות המערכה ברמה האסטרטגית. בנוסף, מציע המ…
 
לאחר שנים ארוכות של פיתוח טכנולוגיות כלי טייס מאויישים מרחוק (כטמ״מ) מצליחה טורקיה בשנתים האחרונות למכור מערכות כטמ״מ טקטיות למדינות במזרח התיכון, צפון אפריקה, מרכז אסיה ומזרח אירופה. התנופה השיווקית עזה וההצלחות באות בזו אחר זו, בעיקר לאור ההצלחה המבצעית שמערכות אלה הציגו בסוריה, לוב ובלחימה בקווקז. תנופה זו מודגשת לאור האטה משמעותית במכירת מערכות…
 
לאור פרסום החלטת הממשלה להקים רשות לאומית להגנת סייבר, בוחן מאמר זה את הצדקת המהלך כמענה לאיומים ביטחוניים קיברנטיים. במרחב ההגנה בסייבר, "לוחמה קיברנטית" היא איום מרכזי על מערכות אזרחיות וממשלתיות יחדיו. טענת המאמר היא ש"הלוחמה הקיברנטית" איננה נפרדת מהמערכה הצבאית, אלא היא חלק ממארג האיומים הכולל על מדינת ישראל. לשם כך נדרשת רציפות מענה, והפיתרון…
 
צבא רוסיה מרכז בחודשים האחרונים מאות אלפי חיילים על גבול אוקראינה במה שנראה לא רק כפעולה נגד השכנה ממערב אלא כמנוף לחץ על ארה״ב וברית נאטו, במגמה להחליש את האיחוד האירופי ולבודד את אירופה מארה״ב. בעוד המערב מנסה לחזק את אוקראינה שאינה חברה בברית הגנה עם המערב, במהלך זה מנסה פוטין לאלץ את המערב למנוע הצטרפות אפשרית של אוקראינה לברית, הוא דורש גם יצי…
 
בניין כוח אפקטיבי אמור להישען על תפיסה ברורה לאופן בו צבא מתכוון להפעיל כוח בפני אתגרים. בראשית ימיו של צה"ל, מנגנון עיצוב לבניין כוחו תפקד כראוי. לימים נחלש המערך התורתי בצה"ל, והמטכ"ל עסק יותר בהפעלת הכוח ובחשיבה קצרת טווח, על חשבון פיתוח ידע מטכ"לי ותכנון לטווח הארוך. כתוצאה מכך, בניין הכוח סובל כיום מאוריינטציה טכנולוגית מידי, ועיצובו מתרחש בזר…
 
לאחר עיכוב של כשנה חתם השבוע שר הביטחון בני גנץ על מינויו של בועז לוי למנכ״ל התעשייה האווירית, לוי כיהן בשנה החולפת בתפקיד זה במינוי זמני. המעורבות הפוליטית העמוקה במינויי הבכירים רק מדגיש את הצורך בהפרטתה, שמתעכבת בינתים מאותן סיבות. פרטים נוספים על התהליך בפרק החדש.על ידי תמיר אשל ואריה אגוזי
 
השימוש בכוח האווירי ומקומו בתפיסת המלחמה הכוללת של ישראל: תא״ל (מיל.) איתי ברון על ספרו החדש שהתפרסם במכון: כיצד הפך הכוח האווירי למרכיב המרכזי בתפיסת המלחמה של ישראל? מהן המגבלות של השימוש בכוח האווירי הישראלי וכיצד הן מתבטאות במלחמות ובמבצעים צבאיים בשנים האחרונות? האם כוח אווירי יכול להכריע מלחמות? איזה שינויים והתאמות יש לבצע בכוח האווירי ובתפי…
 
חוקרי המכון ד"ר יואל גוז'נסקי וד"ר רז צימט דנים במתקפה החריגה של המורדים החות'ים בתימן נגד מתקנים אסטרטגיים באמירות אבו דאבי ובתגובות שלא איחרו לבוא באיחוד האמירויות, בסעודיה ובאיראן. מה הרקע להסלמה הצבאית בתימן, שהובילה למתקפת הטילים והרחפנים על האמירויות? כיצד מגיבים באיחוד האמירויות ובסעודיה, העומדת בראש הקואליציה נגד החות'ים? מה עמדת איראן לגבי…
 
האם "החצר האחורית" של ישראל הופכת לבעיה ביטחונית? בפינתה השבוע עוסקת החוקרת אורית פרלוב באירועים האלימים שהתרחשו בשבוע שעבר בנגב בין תושבי הפזורה הבדואית לבין כוחות הביטחון - אירוע שהחל בנטיעת עצים על ידי קק״ל והסתיים ביידוי אבנים, שריפת צמיגים, התעמתות עם שוטרים וגל מעצרים של צעירים. מה מלמד אותנו החיבור המידי שנוצר בשיח ברשתות החברתיות בין הצעירי…
 
בקרב חוקרים רבים בתחום המודיעין שוררת תחושה שמתודולוגיית המודיעין במישור הלאומי והעיסקי כאחד הגיעה ל"תקרת זכוכית". תחושה זו נגרמת על ידי הפערים בין הציפיות של מקבלי ההחלטות מהמודיעין ובין הביצועים של ארגוני המודיעין בשני התחומים. מתוך השוואה של שני תחומים אלה, מציע מאמר זה ליישם את הניסיון שהצטבר בתחום העיסקי כדי לשפר את התחום הלאומי, ולהיפך. חידוש…
 
ממשלת ישראל אישרה ב-18.1.2022 הוצאה של כ-11 מיליאר ש״ח שתיפרס על עשר השנים הקרובות, לרכישת שלוש צוללות דולפין AIP לחיל הים. מדובר בעסקת ענק, שהתעכבה במהלך השנים האחרונות לאור הנושא הרגיש והקפאון המתמשך בתקציב המדינה בשלהי תקופת הממשלה הקודמת. העיכוב הביא לפקיעת האופציה שאפשרה לישראל לרכוש את הצוללות במחיר נמוך מאוד, דבר שהכפיל כמעט את מחיר העסקה, ש…
 
תא״ל (מיל.) איתי ברון על ספרו החדש שהתפרסם במכון: כיצד הפך הכוח האווירי למרכיב המרכזי בתפיסת המלחמה של ישראל? מהן המגבלות של השימוש בכוח האווירי הישראלי וכיצד הן מתבטאות במלחמות ובמבצעים צבאיים בשנים האחרונות? האם כוח אווירי יכול להכריע מלחמות? איזה שינויים והתאמות יש לבצע בכוח האווירי ובתפיסת ההפעלה שלו, כך שייתן מענה לדור החדש של האויבים עמם מתמו…
 
הקרב בעיר סואץ במלחמת יום הכיפורים נחשב ע"י רבים לאחד המשגים הגדולים במלחמה. צה"ל ספג אבידות כבדות ,כשל בניסיון לכבוש את העיר ונדרש למאמץ מיוחד כדי לחלץ כוחות שהיו נצורים בעיר. במשימת החילוץ השתתפה סיירת חרוב . זהו אחד הפרקים החקוקים במורשת הקרב שלה, כמו גם קרבות הדמים בחיץ החקלאי ממערב לתעלה. מיקי טוניס שהשתתף בקרבות אלה כמ"מ בחרוב, נושא איתו את ז…
 
הטענה לפיה אנו נמצאים בפתחה של מהפכה תעשייתית רביעית מאירה באור חדש את הדיון הצה"לי על הטרנספורמציה הנדרשת בכלל, וביבשה בפרט. המאמר טוען כי באמצעות הטכנולוגיות המתהוות, עשויה מהפכה 4.0 לאפשר את החזרת חופש התמרון לשדה הקרב. חופש זה נפגע כאשר האויבים הדביקו אותנו ועברו גם הם את מהפכת החימוש המדויק. מהפכה 4.0 תאפשר את החזרת הניידות לשדה הקרב באמצעות י…
 
ישראל ביצעה הבוקר ניסוי מוצלח במערכת החץ, המיועדת לההגנה מפני טילים בליסטיים. בניסוי שולבו מערכי הגילוי המבצעיים של המערכת, מערכות ניהול האש, תקשורת ושליטה. במהלך הניסוי שוגרה מטרה לעבר ישראל, אשר יורטה על ידי שני מיירטי חץ 3. טיל המסוגל ליירוט מחוץ לאטמוספרה. המהירות הגבוהה וכושר התמרון של חץ-3 מאפשר למעררכת החץ לתכנן מספר הזדמנויות יירוט לאורך מס…
 
התקיפה שביצעו החות׳ים באמצעות טילי שיוט, טילים בליסטים ומטוסים בלתי מאויישים (מל״טים) מעידה לא רק על על יכולת מבצעית מרשימה של המורדים בתימן, אלא על ההעזה של האירנים להפעיל את שלוחיהם כנגד מוקדי כוח במזרח התיכון. המורדים התימנים טוענים כמובן שהמתקפה באה כמענה על המעורבות האמירתית בלחימה בארצם, אך הם ביצעו את התקיפה בהוראה ובהנחיה של האירנים שתורמים…
 
גל האומיקרון: איבוד שליטה מרצון על התפשטות המגפה?מנהל המכון תא״ל (מיל.) אודי דקל על משבר הקורונה בישראל: האם הכלים להתמודדות עם המגפה בישראל מתאימים לגל הנוכחי? מה ניתן ללמוד מהניסיון המצטבר בישראל וברחבי העולם, גם מעבודת המכון בנושא בגלים הקודמים? האם הגבלות משמעותיות יותר בשלב מוקדם יותר היו יכולות למנוע את הזינוק בתחלואה? מהן ההמלצות לממשלה בשלב…
 
המאמץ הצבאי הישראלי למנוע מאיראן להקים "צבא טרור" דמוי חזבאללה בסוריה ולהאט את בניין הכוח של חזבאללה בלבנון, הינו חיוני לצורך שימור מרחב פעולה צבאי נגד פרויקט הגרעין האיראני. על ישראל להמשיך בכך, גם במחיר מלחמה עם חזבאללה או עימות צבאי ישיר עם איראן. מאמציה המדיניים של ישראל מול רוסיה וארה"ב צריכים להתמקד בשימור מרחב הפעולה בסוריה, ולפי הפרסומים גם…
 
המקרה המצער אמש, בו נפלו שני קצינים מיחידת אגוז בתקרית ירי דו-צדדי מציף בעיה מתמשכת שצה״ל מתמודד עמה בשנים האחרונות - הקלות הבלתי נסבלת של חדירת גורמים עויינים לבסיסים וגניבת ציוד ונשק. לוחמי אגוז ניסו להתמודד עם הבעיה בדרך יצירתית אך לקויה, שהביאה לאסון בתקרית ירי דו צדדי. לשתי הבעיות יש פתרונות טכנולוגיים - שדרוג האבטחת ההקפית בבסיסים ומניעת ירי …
 
חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, צבי מגן, על התפרצות הסכסוך הפנימי בקזחסטן, המדינה המוסלמית הגדולה ביותר במרכז אסיה: מהן הגרסאות השונות שהוצגו בקזחסטן לגבי הגורמים לפרוץ המהומות? מדוע בחרה רוסיה לשלוח כוחות לשם, דווקא בעיתוי הנוכחי? כיצד ההתערבות המהירה וההחלטה להחזיר את הכוחות משרתת את רוסיה בעימות הבינלאומי עם המערב, ובפרט המשבר המתהוו…
 
חוקרת המכון הבכירה סימה שיין מסבירה את חילופי המסרים בין איראן למעצמות, בסבב הנוכחי של שיחות הגרעין בווינה: באיזה מתווה של הסכם דנים עם איראן כעת ועד כמה הצדדים מתקרבים לסיכום? מה פשר האופטימיות שמשדרים בטהראן ומה עושה בינתיים איראן בתחום העשרת האורניום והפעלת הצנטריפוגות המתקדמות? מה חלקן של רוסיה וסין במו"מ? מה המסרים המגיעים מארה"ב בנושא וכיצד מ…
 
מנהל המכון תא״ל (מיל.) אודי דקל על משבר הקורונה בישראל: האם הכלים להתמודדות עם המגפה בישראל מתאימים לגל הנוכחי? מה ניתן ללמוד מהניסיון המצטבר בישראל וברחבי העולם, גם מעבודת המכון בנושא בגלים הקודמים? האם הגבלות משמעותיות יותר בשלב מוקדם יותר היו יכולות למנוע את הזינוק בתחלואה? מהן ההמלצות לממשלה בשלב זה?…
 
הטענה המרכזית במאמר זה היא כי תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים, וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה מול ישראל. עקרונות הלחימה שהתגבשו במלחמת האזרחים בסוריה, ועוצבו על בסיס ההשתנות המערכתית באזור ובעולם, הובילו לטענתנו לשינוי בהגיון …
 
בקרוב אמורה ישראל לקבל שמונה מסוקים מדגם SH-60B מעודפי הצי האמריקאי, כדי להחליף את מערך מסוקי העטלף המשרת בחיל הים כבר 25 שנים. ההחלפה מתוכננת כבר שנים רבות ואינה קשורה לתתאונה הקשה שהתרחשה לאחרונה. למעשה, המסוק שיגיע ארצה הוא דגם שהוצא משרות הצי לאחר עשרות שנות שרות בים, ותידרש השקעה אינטנסיבית בהחזרתו לכשירות טיסה ולמיודו במערכות המשימה הדרושות. …
 
בשנה הבאה אמור חיל התותחנים לקבל את הדגם הראשון של תותח מתנייע (תומ״ת) אופני חדש שמפתחת חברת אלביט מערכות. התומ״ת המכונה בשם ׳רועם׳ מותקן על משאית בעלת עשרה אופנים ויאפשר לחיל לתפעל את מערך הארטילרי בגמישות רבה בהרבה מהמקובל כיום. עוד פרטים על החידושים בתותחנים בפרק זה.על ידי אריה אגוזי ותמיר אשל
 
בניגוד לדפוס בו נקט צה"ל משחר הקמתו - פשיטות של כוחות יבשה לשטח האויב, מאז 2009 צה"ל מבצע בשטח האויב בעיקר פעילויות אוויריות ופעולות חשאיות. לכאורה, דפוס זה עדיף, מפני שהוא מאפשר פגיעה באויב תוך צמצום המשאבים המושקעים בתקיפה, האמצעים והזמן הנדרשים לה, והסכנה ללוחמים. לטענת הכותבים, העדפה זו במונחי עלות מול תועלת ביחס להישג המבצעי הישיר בפגיעה ביעד,…
 
בשיחה עימו, עמוס גלעד סוקר כיצד עלולה איראן להפוך לאיום הקיומי היחיד בפניו ניצבת ישראל באמצעות קישור בין המירוץ להשגת גרעין צבאי והערכות לעימות בלבנון. למולה, נדרשת אסטרגיה רבתי לישראל. עמוס גלעד כתב מאמר בנושא לגיליון מעגל שלישי של בין הקטבים, יחד עם סא"ל איתי חימיניס ממרכז דדו, ועליו מתבססת השיחה. הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף קרדיטים Back on Tr…
 
לאחר בחינות מקיפות צבא ארה״ב בחר בכוונת חדשנית עבור סדרת כלי נשק קלים בהם יצטיידו לוחמי החוד בצבא ארה״ב. הכוונת שפותחה ע״י חברת וורטקס האמריקאית תהיה הראשונה בעולם שמגיעה לתפוצה רחבה בצבא סדיר. עד כה שולבו כוונות מתקדמות בעיקר בכוחות מיוחדים ובניסויים. הכוונת מחליפה מגוון אמצעים שעד כה הותקנו בנפרד על הנשק הקל. היא משלבת כוונת אופטית, מחשב בליסטי, …
 
לצד פעילותה בפיתוח והצטיידות בנשק אסטרטגי איראן נמצאת בתנופת פיתוח של חימוש בלתי מאוייש, הכולל מטוסים ללא טייס, טילי שיוט, טילים משוטטים ורחפני נפץ מסוגים רבים. איראן גם מפיצה את תוצרתה לגורמים חתרניים במרחב, בנסיון להשיג השגים אסטרטגיים באמצעים חדשניים אלהעל ידי תמיר אשל ואריה אגוזי
 
רשתיות הפכה להיות מאפיין של התקופה הנוכחית, אך בצה"ל התעכבה הטמעת הרשתיות בשל חסמים טכנולוגיים, תרבותיים, ארגוניים ותפיסתיים המעכבים את אימוצו. מיצוי של הפוטנציאל הגלום ברשתיות יכול לשפר את האפקטיביות המבצעית של צה"ל בכלל, ושל צבא היבשה בפרט, יכול לשאוב השראה מדוגמאות של רשתיות בצה"ל כמו "מעשה אמ"ן", אבל צעד זה גם ידרוש התאמות קשות לעיכול, במיוחד ל…
 
חוקר המכון הבכיר יורם שוייצר ועוזר המחקר אביעד מנדלבאום מציגים את המגמות העיקריות שהסתמנו בתחום פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם: כמה פיגועים אירעו בשנת 2021 בסה״כ? אילו זירות ספגו את רוב הפיגועים? מיהם הארגונים שמעורבים ברוב המקרים ומדוע למרות מגמת הדעיכה בהיקף פיגועי ההתאבדות בשנים האחרונות, ארגוני הטרור המשיכו להשתמש בהם בשנה החולפת וצפויים להמשיך בש…
 
Dr. Jonathan Schanzer, senior vice president at the FDD think tank, and Noa Shusterman, research assistant and Israel-Palestinian Research Program coordinator at INSS, reassess Operation Guardian of the Walls and its ramifications for Israel, the United States, and the Palestinians, on the occasion of the publication of Dr. Schanzer’s book Gaza Con…
 
כיצד אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות? איך אנחנו בוחנים את ערכן? ומהי התפיסה שאנחנו יוצרים להגשמת הפוטנציאל שלהן? שאלות אלו הן קריטיות בתהליך תכנון אסטרטגי־טכנולוגי. לטענת כותב המאמר, המסגרות הביטחוניות והלאומיות אינן ערוכות לגשר בין הטכנולוגיה לאסטרטגיה הקיימת, ויש פער בין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין הבנה עמוקה של משמעויותיה. מטרת המאמר היא להתוות מ…
 
Loading …

מדריך עזר מהיר

זכויות יוצרים 2022 | מפת אתר | מדיניות פרטיות | תנאי השירות
Google login Twitter login Classic login