DadoCenter ציבורי
[search 0]
עוד

Download the App!

show episodes
 
Loading …
show series
 
כתוצאה מאובדן שליטה של משטר אסד, מרחב דרום סוריה הפך לאזור ספר פרוע, שמאתגר את ביטחון ישראל. התפתחות זו מעלה את השאלה האם ישראל יכולה לעצב את אזור הספר המתהווה, ואיך? המחקר הזה מתמקד בחבל החוראן, שנמצא קרוב לגבולות עם ירדן וישראל, וגם היווה את נקודת המוצא של הטלטלה בסוריה ב2011. בחוראן, חרף האיומים שצצו כתוצאה מקריסת השלטון המרכזי, לישראל יש הזדמנו…
 
במסגרת מערכת 'גודל השעה' (אוק' 2015-מרץ 2016), נהרגו 14 אזרחים ו-2 חיילים, נפצעו 243 וטופלו 123 אזרחים ישראלים נפגעי חרדה. האירועים התרחשו בעיקר במרחב איו"ש וירושלים, אך גם בתל אביב, באר שבע ובכפר סבא. פיקוד המרכז, על אף שנערך לאתגרים באיו"ש, גילה שהפעם אין מדובר במערכת מבצעים סדורה המייצרת פיגועים, אלא בפיגועים ספונטניים. המשמעות מכך לא הצטמצמה למ…
 
תפיסת ההפעלה לניצחון ותכנית תנופה תלויים לא רק בשיטות לחימה ובטכנולוגיות. יותר מתמיד התכנית הצה"לית תלויה בהון אנושי איכותי שימשיך לאייש את היחידות הלוחמות ואת המערכים הטכנולוגיים. ראש אכ"א מתאר במאמר את המגמות החברתיות והארגוניות הקיימות והמתהוות בתחום כוח האדם בצה"ל. שימור וחיזוק השירות הקרבי כערך, הרחבת מקצועות הטכנולוגיה הצבאית וביצוע ההשתנות ה…
 
מפקדי צה"ל, החיילים וכלל תהליכי כוח האדם הנלווים מושפעים מן המפגש בין הטכנולוגיות הדיגיטליות לבין הגורם האנושי. במאמר, מתעמקים הכותבים בסוגיות חברתיות, פסיכולוגיות וארגוניות העולות ממפגש זה ובמשמעויותיו. לטענתם, על צה"ל להתייחס למיצוי המרחב הדיגיטלי כאל תפיסה אסטרטגית רחבה המקיפה את כלל הארגון הצבאי, תוך שימת דגש על מנהיגות צבאית ועל פיקוד רשתי. כד…
 
האם המלחמה הינה עדיין המשך המדיניות באמצעים אחרים? בנסיבות הגאו-פוליטיות בהן פועלת כיום ישראל תוצאות המלחמה הבאה והשלכותיה ארוכות הטווח יוכתבו בראש ובראשונה על בסיס מצב הסיום הצבאי בסיומה ולא בזירה המדינית. צה"ל נדרש לכן לנצח בצורה ברורה במלחמה הבאה משום שהישגיו הצבאיים יהיו אלה שיכתיבו את אופי סביבתה הביטחונית של ישראל בשנים שלאחריה. לאור זאת, המא…
 
המרחב הקיברנטי מאתגר את הסדר המשפטי הבינלאומי מכמה בחינות. בראש ובראשונה, הוא מהווה מרחב נטול אכיפה אפקטיבית של החוק בכלל, סוג של "מערב פרוע" מודרני, מטעם הקושי בזיהוי שחקנים ובאיסוף ראיות. מעבר לקשיים הטכניים, דורש המרחב הקיברנטי הסכמות לגבי החלת המשפט הבינלאומי הקיים, שאיננו נוסח בצורה המתאימה לעידן הקיברנטי. על כן ישנו צורך ביצירת מסגרת משפטית ח…
 
הדיפלומטיה הצבאית היא חלק חשוב במאמציו של צה"ל, הן בעת לחימה והן בהתרחש אסון שאיננו ביטחוני. היכולת לתקשר עם צבאות זרים, להסביר להם את האתגרים שבפניהם אנו ניצבים ולבקש מהם סיוע, יכולה להיות קריטית. טענה זו מנומקת במאמר זה באמצעות דוגמאות מתולדות צה"ל שבהן השימוש בדיפלומטיה צבאית הניב תועלת משמעותית בצה"ל, ממלחמת יום הכיפורים ועד שריפות הענק שפקדו א…
 
אפילו בהקשר של היחסים המעולים בין צבא היבשה האמריקאי לצה"ל, חרגה התקופה שאחרי מלחמת יום הכיפורים מהמידות הרגילות של דיפלומטיה צבאית, בשל פתיחות צה"ל לקצינים בכירים אמריקאים (ובהם הגנרלים דפוי וסטארי) ונכונות הבכירים האלה ללמוד מהניסיון של צבא זר. הלקחים מהמלחמה יושמו בצבא היבשה בצורה גורפת, הן בתחומים פרטניים של לוגיסטיקה וחימוש, והן בהקשרים עמוקים…
 
מחקר ופיתוח מהווים אמצעים קריטים להסתגלות צה"ל לאתגרים המתהווים, אך נהלי המו"פ מסורבלים ואיטיים. הם מספקים תוצרים לא מותאמים לשטח ולפעמים אף לא רלוונטיים בכלל. חלק הולך וגובר מעבודת המו"פ מתמקד בשיפור או בשדרוג טכנולוגיות קיימות, במקום בפריצת דרכים חדשות. לעומת זאת, טכנולוגיה, כמעצבת שדה הקרב, יכולה וצריכה להיות החלוץ לפני המחנה ביצירת חדשנות. מהני…
 
החשיבה על בניין הכוח מצומצמת מדי, מפני שבתחום נעדרת תורה או דוקטרינה צה"לית מוסכמת. בניין הכוח לא מוגבל להפקת הכלים "לנצח במלחמה", אלא הוא שדה מורכב בעל יכולת השפעה ישירה על היריב. לכן יש לחשוב על בניין הכוח כמערכה, בעלת מדדי ניצחון משל עצמה. שדה זה יכול לאלץ את היריב לבזבז משאבים קריטיים, או לשנות את התפיסה הבסיסית שלו (תהליך שבדרך כלל מבטיח לפחות…
 
הטלטלה בעולם הערבי מאז שנת 2011, מסמנת דעיכה של רעיון החילוניות ומדינת הלאום המודרנית במרחב הערבי. כתוצאה, אזורים סמוכים לגבולות ישראל הפכו לאזורי ספר, מצב המזכיר את מאפייניהם בשנים שטרם התהוות מדינות הלאום במחצית הראשונה של המאה ה-20. בהתאם, ישראל נדרשת לנקוט דפוסי פעולה ישנים-חדשים: גדרות כמכשול הגנה, מבצעים חסויים; שיתופי פעולה עם קבוצות זהות מק…
 
למדינת ישראל מאז תקומתה תפיסת ביטחון בעל שלושה מרכיבים דומיננטיים: הרתעה, התרעה והכרעה. כותב המאמר שלפניכם טוען כי לצד תפיסה זו, לה נוספה רגל ההגנה, קיימת תפיסת ביטחון אחרת, לא פורמלית ופחות מדוברת, והיא תפיסת הביטחון השוטף – תפיסה המתמקדת בהתמודדות השוטפת מול אתגרים משתנים ומציעה הרתעה מצטברת באמצעות פעולות מתמשכות (פעולות תגמול) נגד ארגוני טרור א…
 
מדוע נמוג מרכיב ההגנה המרחבית ביישובי הספר? במאמר מוצג תפקיד ההתיישבות בדוקטרינת ההגנה המסורתית של צה"ל - ככוח השומר על האחיזה של מדינת ישראל בשטח. לאור האיום החדש ישן המתפתח בספר, נטען במאמר כי יש לחזור לגישה המשלבת בין כוחות צבא סדירים לבין אזרחים בני המקום. איום חדירת כוחות אויב בקווי העימות מחייב את צה"ל להשתחרר מתפיסת פינוי היישובים בחירום ולה…
 
בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, צה"ל עבר גידול מאסיבי בסד"כ שלו, הרבה מעבר לגידול הדמוגרפי המתון (יחסית) של האוכלוסייה היהודית בישראל. זו בניגוד למגמה בצבאות המערב שצמצמו את הסד"כ שלהם. הגידול המאסיבי של צה"ל, בכוחות המילואים ובמשרתי הקבע, חייב בניית מנגנונים ודפוסי פעולה חדשים, וביניהם מתן אוטונומיה יחידתית, ייסוד השלישות והטמעתה בתוך היחידות, הס…
 
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב' יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם א…
 
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א' יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם א…
 
בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, נערכו חמישה משחקי מלחמה (כולל תרגיל "בומרנג"). תפיסת המגננה בפני מתקפה מצרית התגבשה בראשון מהם, "אבן גזית", וגרסה ששלוש מאות טנקים וסיוע אווירי יספיקו לבלום כל צליחה של תעלת סואץ. למרות התמורות במשוואה האופרטיבית שהתגלו במלחמת ההתשה, במיוחד שחיקת העליונות האווירית הישראלית, תפיסת המגננה לא השתנתה עד פרוץ מלח…
 
לבטחון השוטף ניתן לקרוא בשם 'המערכה שבין המלחמות', כהגדרה להתמודדות של ישראל מול שלל אויביה הסדירים והבלתי-סדירים המבקשים לקעקע את החוסן הלאומי של המדינה. הכותב מסכם את ההתמודדות האסטרטגית הישראלית כהצלחה לה יש 4 מרכיבים משלימים: הרתעה, חוסן לאומי, ריסון ערכי והדחף הישראלי החזק לבנות ולהיבנות. בפרט טוען הכותב שהחברה והשלטון בישראל מצליחים להתמודד ע…
 
העשורים שחלפו מאז המלחמות הרב-זירתיות ראו צמצום בתפקיד של הפיקוד המרחבי בעימות. ההעדפה לעשות שימוש באש מדוייקת מבוססת כוחות אוויר ומודיעין, העבירה את קבלת ההחלטות מהפיקוד המרחבי למטכ"ל. עיקר משימתם של הפיקודים המרחביים כבר איננו לנהל את המערכה אלא לפתח ידע על זירותיהם, עובדה שהופכת אותם לשחקנים שוליים. בד בבד, ריבוי תפקודים חדשים שאינם מוקצים לפיקו…
 
בשנות ה־-50 היה חיל הים במשבר חמור, ואילו במלחמת יום הכיפורים הוא גילה חדשנות, תוקפנות וביטחון במאמץ המוצלח לשלול את הזירה הימית מהאויב. מאמר זה מתאר את אתגרי חה"י בשנות ה־50 כלפי ציי האויב, המטכ"ל, לצד הבלבול וחוסר הביטחון של קציני חה"י עצמם, שהביאו את מפקד חה"י דאז, יוחאי בן־נון, לזהות את המשבר וליזום מהפכה פרדיגמטית, תרבותית, מבצעית, טקטית וטכנו…
 
שיחה של ליאור רשף עם תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום המחקר של מרכז דדו, בנושא הרגע ההיסטורי של השתנות צבאית שצה"ל נמצא בו, בעקבות מימוש תפיסת ההפעלה לניצחון ותר"ש תנופה. מטרת הפרק היא להציג כמה תמרורי אזהרה עליהם כדאי להסתכל בדרך, למשל, חדשנות יתר ועל שמרנות שדווקא הכרחית למיצוי החדשנות. בשיחה עולה הטענה כי שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בס…
 
לקראת סוף שנת 2013 אישר הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף בני גנץ, את מסמך האב התפיסתי הראשי – 'אסטרטגיית צה"ל – תפיסת ההפעלה'. התפיסה, שמגלמת תהליך ממושך, חותרת לשקף באופן תמציתי את המציאות האסטרטגית שבה פועל צה"ל, ולנסח את העקרונות העיקריים להפעלת כוח צה"ל ולבניינו בעידן הנוכחי. בדיונים השונים סביב גיבוש ואישור התפיסה, לרבות פורום מטכ"ל, עלו שוב ושוב שאלות יס…
 
שיחה על תופעת המצביאות לרגל צאת גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות. במרכז השיח עומדים שלל מאמרי גיליון "מצביאות" לצד המצביא ההיסטורי, הלוחם החזק והמנהיג האמיץ, המוכשר ביותר צבאית ומדינית, אופרטיבית-אסטרטגית; על האופן בו קיבל את הכשרתו ומעמדו וכיצד חלש על כוחותיו, דרך התפתחות המלחמה, הצבאות והמדינה בעת החדשה, במלחמות העולם ועד ימינו: מה בין קניית משר…
 
מבצע להשגת עליונות אווירית היה גם בעבר נדבך מרכזי בפתיחתה של מערכה. מבצע "מוקד", שהתרחש בפתיחתה של מלחמת ששת הימים, לא היה יוצא דופן בהקשר זה, אולם הביצוע יוצא הדופן שהיה פרי מודיעין מדויק, תכנון קפדני ויכולת הוצאה לפועל גבוהה, מיצבו את המבצע כדוגמה המובהקת של מבצע עליונות אווירית. מאמר זה עוסק בעשייה המודיעינית שהינה ראשית הצירים לכל פעילות מבצעית…
 
תר"ש תנופה מגלם השתנות עמוקה שצה"ל עובר לאורה של 'תפיסת ההפעלה לניצחון'. גיבוש התר"ש היה רצוף אתגרים, מקור חלקם בבעיות היסוד של מערכת בניין הכוח וחלקם ייחודי לעת הנוכחית. לצורך התמודדות עם אתגרים אלה קיימנו תהליך שונה מבעבר, תהליך שמטרתו היתה לגבש תכנית לאור תפיסה מטכ"לית מרכזית, לבנות שפה משותפת וליצור בסיס ידע משותף לכל השותפים. תכנית 'תנופה' והת…
 
Loading …

מדריך עזר מהיר

זכויות יוצרים 2021 | מפת אתר | מדיניות פרטיות | תנאי השירות
Google login Twitter login Classic login