פודקאסטים בנושא Bar Ilan University

מהי פרשת חטיפת ילדי תימן, וכיצד סוגייה שתחילתה בעליית יהודי תימן בשנות ה-50 ממשיכה להסעיר את הציבור בישראל עד היום? ד"ר אבי פיקאר מהפקולטה למדעי היהדות מסביר בפרק זה - כיצד הרקע ההיסטורי של התקופה השפיע על תפיסת הפרשה בקרב הציבור. מראיינת: שי קלוט.

מהי פרשת ילדי תימן, וכיצד פרשה סוגייה שהחלה בשנות ה-50 בעקבות עליית יהודי תימן, ממשיכה להסעיר את הציבור בישראל עד היום? ד"ר אבי פיקאר מהפקולטה למדעי היהדות מתאר את פרשת חטיפת ילדי תימן, וכיצד היא נתפסת בציבור. בפרק זה הואו עוסק בטענות התומכות בחטיפת הילדים מצד אחד, ובעובדות המוכיחות אחרת מצד שני. מראיינת: שי קלוט.…

דמוקרטיה אינה שיטת ממשל מושלמת, אבל רוב העולם המערבי המודרני מעדיף אותה. פרופ' דניאלה דוויק מהמחלקה להיסטוריה כללית מחזירה אותנו ליוון העתיקה, לדמוקרטיה הראשונה באתונה. מה עשו האתונאים כדי למנוע שחיתות? מי היה מנוע מהשתתפות בהצבעות, ואיך התמודדו הדמוקרטים הראשונים עם דמגוגיה?

האם המוזיקה יכולה לפתור את הסכסוכים בעולם? לא בטוח, אבל לגמרי שווה לנסות. אילנה ברוך, מהמחלקה למוזיקה מציגה דרכים לשיפור הדיאלוג בין קבוצות מסוכסכות, באמצעות שימוש בכלי המוזיקה.

מערכות המשפט בישראל ובחו"ל נוקטות בעונשים שונים על מנת להרתיע ולמנוע פשיעה, לשרת את עקרון הצדק וגם כדי לשקם את העבריינים. לעיתים המטרות הללו סותרות זו את זו. פרופ' תומר עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה מדבר על הפערים בין הרטוריקה העונשית לבין הפרקטיקה, ועל הקטסטרופה הנקראת בית כלא.

איך ניתן לצמצם את כאבם של נפגע העבירה, של מבצעה ושל החברה הסובבת אותם? ראיון עם פרופ' נתי רונאל מהמחלקה לקרימינולוגיה מפתח שיטת הקרימינולוגיה החיובית, המסיתה את הדגש מהעבירה לכוחות החיוביים בחברה.

איך דרום קוריאה מפיצה את תרבותה בכל העולם? ד"ר אלון לבקוביץ מהתוכנית ללימודי אסיה, מסביר כיצד הדרמות, הקולנוע, האוכל והקוסמטיקה הדרום קוריאניים הצליחו לחדור לתרבות המערב.

על מה מבוססת טכנולוגיית הבינה המלאכותית? מהם השינויים הגדולים שהתרחשו בתחום זה, וכיצד הם עלולים לגרום לטלטלה בשוק תעסוקה? והאם עלינו להיזהר מהעתיד לבוא? עמית מנדלבאום, בוגר הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן מומחה לבינה מלאכותית, ומייסד everminds מדבר על השפעות טכנולוגיות הבינה המלאכותית – היום ובעתיד.…

מדוע אירועים מסוימים נחקקים בזיכרון הקולקטיבי ואילו אחרים נעלמים בתהום הנשייה? ד״ר אהרון רוני קמפינסקי מהמערך לתוכניות ייעודיות מדבר על מעורבותן של המדינה, מערכת החינוך, הדת, התקשורת והאקדמיה בבניית הזיכרון הקולקטיבי שלנו.

איך נרגיש אם לא תהיה לנו גישה לרשתות החברתיות? ולמי הניתוק מהרשתות החברתיות הוא דווקא ברכה? ד"ר טלי גזית מהמחלקה למדעי המידע חקרה את ההשלכות שהיו לנפילת הרשתות של חברת META באוקטובר 2021 וגילתה מה חוו האנשים באותן 6 שעות גורליות ללא רשתות חברתיות

גישת הצדק המאחה עושה ניסיון לגשר בין צורכיהם של נפגעי העבירה לבין צורכיהם של הפוגעים והקהילה שבה הם חיים. ד"ר כרמית קלר חלמיש מהתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן, מדברת על תהליך הצדק המאחה, ומתארת איך הוא יכול לסייע גם לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.

האם בקרוב נראה רובוטים בדמות כלבים, שמלווים אנשים עם לקויות ראייה ברחובות? ד"ר רעות מירסקי מהמחלקה למדעי המחשב, בוחנת כיצד הבינה המלאכותית יכולה לשנות את עתיד תחום כלבי הנחייה לאנשים עם לקויות ראייה.

כיצד מתייחסת היהדות לטבעונות ועד כמה היא מעודדת אכילת בשר כמנהג? ד"ר יושי פרג'ון מהמחלקה לתנ"ך סוקר את יחסו של המקרא לאכילת בשר מספר בראשית ועד אחרית הימים.

הרצאתו של פרופ' דוד פסיג מבית ספר לחינוך, פריצת הדרך המדעית לה כל המדענים בעולם מצפים היא הוכחה או הפרכה של תיאורית הסופר סימטריה בעולם מתוך כנס המכון למדע ותודעה 'חומר, רוח ומה שביניהם'

מהו קיזוז פחמן? והאם הוא תגובה מוסרית ראויה למשבר האקלים? ד"ר דן ברא"ז מהמחלקה לפילוסופיה דן בהיבטים האתיים של קיזוז הפחמן.

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והמדוברות בעת העתיקה? בפרק החמישי בסדרה, ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, מדבר על המורשת של הורדוס שבאה לידי ביטוי בעיקר בבנייה ענפה. הוא מתאר את המוטיבציה של הורדוס למיזמים בנויים, את הקשר בין הבנייה לבין יחסיו עם האימפריה הרומית, ומסביר כיצד ניתן לראות באמצעו…

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והמדוברות בעת העתיקה? ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, מתאר בפרק הרביעי בסדרה את התדרדרות מצבו של הורדוס - שלוותה בדרמות משפחתיות, מלחמות אזוריות, והוצאתו להורג של בנו הבכור שהובילה אף למותו שלו.

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והמדוברות בעת העתיקה? ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, בוחן בפרק השלישי בסדרה, את המוקדים שסייעו להורדוס לבסס את שלטונו. הוא עוסק בין היתר ביחסיו של הורדוס עם אויביו, הרעב הגדול בישראל ומיזמי הבנייה הרבים שלו.

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והחשובות בעת העתיקה? ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, מתאר בפרק השני בסדרה כיצד הקשרים המשפחתיים של הורדוס הובילו אותו לעלות לשלטון בארץ ישראל.

מי היה המלך הורדוס וכיצד הפך לאחת הדמויות המשפיעות והחשובות בעת העתיקה? ארז גירון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה לתולדות ישראל, משרטט קווים לדמותו של המלך. בפרק הראשון בסדרה הוא דן במקורות ההיסטוריים והארכאולוגים, שמספרים לנו על הורדוס.

פרופ' גל ידיד מהפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מסביר מהי האפיגנטיקה וכיצד ניתן להיעזר בשינויים הגנטיים המתרחשים בגופנו לצורך טיפול במצבי פוסט טראומה.

עם התפתחותה של התנועה הציונית במשך השנים, חלו שינויים בעמדתה לגבי השאלה: האם לתמוך במדיניות עליה המונית או להעדיף עלייה סלקטיבית. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, מדבר על הצמתים בהיסטוריה הישראלית שבהם הפכה השאלה העקרונית לדילמה הרת גורל ולצורך להכריע בין טובת הארץ לבין טובת העם.

ארגון ההגנה היה הזרוע הביצועית של הנהגת הישוב העברי בדרך להקמת המדינה. לאורך השנים, עם יסודו של הפלמ"ח היה לו חלק גדול בהשגת עצמאותה של מדינת ישראל. במלאת 100 שנה להיווסדו של הארגון ד"ר אפרים לפיד מהמחלקה למדעי המדינה, מספר את סיפורה של ההגנה.

דתיים וחילונים, שומרי מצוות ובלייני שבת, כולם חיים יחד תחת אותה ממשלה, עם חיכוכים תכופים ואידאולוגיות שונות. האם למרות הכול, הציונות יכולה לחיות בשלום עם התפיסה הדתית? ד"ר טובה גנזל מחוג הרב תחומי למדעי היהדות חושבת שכן ומציעה דרך.

מדוע הוקמו עיירות הפיתוח וכיצד בוצעה חלוקת העולים החדשים לאזורים אלו? ד"ר אבי פיקאר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מסכם את סיפור ההתיישבות בשנות ה-50 וה-60, בפרק שני בסדרה על עליית יהודי צפון אפריקה וקליטתם בישראל.

קליטתם של יהודי צפון אפריקה בשנותיה הראשונות של המדינה ופיזורם בישובי הפריפריה עוררו טענות חריפות על אפליה עדתית. ד"ר אבי פיקאר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מדבר על פרוטוקולים מישיבות הממשלה ומשרד הקליטה בשנות המדינה הראשונות החושפים באופן חד משמעי שאכן הייתה אפליה.

כמה מהקונפליקטים הגדולים של החברה הישראלית הם חרדים וצבא, השד העדתי, מעמד האישה וההבדל התרבותי בין תיירים ובין ישראלים בהנצחת אירועים. פרופ' חיים נוי, מבית הספר לתקשורת, חקר את ספר המבקרים במוזיאון גבעת התחמושת והגיע למסקנות על החברה הישראלית.

מה התרחש בצפת במהלך מלחמת העצמאות? כיצד פעלו תושבי המקום ומה אפשר ללמוד מהם היום? ד"ר ברק בוקס מהמחלקה למדעי המדינה ובית-הספר לתקשורת, מתאר את השתלשלות האירועים בצפת בתקופת מלחמת העצמאות ומנתח את היחסים בין אנשי היישוב היהודי לתושבים הערבים ולמנדט הבריטי.

לפני כ-100 שנים הוקם המושב הראשון בארץ ישראל – נהלל. פרופ' עירית עמית כהן, מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה, בוחנת את התמורות שחלו בנהלל מאז הקמתו ובהתיישבות החקלאית כולה. בנוסף, היא מדברת על אתגרי העתיד בשימור ייחודו של המושב ונכסי מורשתו. מראיינת: שי קלוט

בשנות ה-20, המפלגה הנאצית ביססה את מעמדה בגרמניה וראתה ביהודים וביהדות איום רעיוני. כתוצאה, התקיים מאמץ מתוכנן ומתוזמר של שוד, ביזה ושריפה של ספרות יהודית. הרב ד"ר צחי הרשקוביץ מהמחלקה למחשבת ישראל מספר על עולם תורני ותרבותי שחרב ועל התקומה שלאחר החורבן.

זיכרון השואה עדיין מהדהד אצלנו, בחברה ובתרבות. אבל מה יקרה בעוד כמאה שנים? מרטין בובר, מזמין אותנו לחשוב על השואה כעל שאלתו האל-מותית של האדם הניצב בפני משבר האנושיות, והוא מציע לעשות זאת דרך הקריאה הדיאלוגית בספר איוב. פרופ' חנוך בן פזי מהמחלקה למחשבת ישראל, בפרק נוסף על משנתו של מרטין בובר

בטלפון החכם יש מרכיב אחד העשוי לשנות את עתיד האנושות, וזה לא מה שאתם חושבים. פרופ' דורון אורבך, מהמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים מדבר על מהפכת הסוללות וכיצד הן יוכלו לספק אנרגיה חלופית נקייה וחסכונית.

בהגווד גיטא, "שירת האל" היא יצירה קאנונית הינדית. אילו מסרים טמונים בספר הקצר הזה ואיך אימצה אותו התנועה הלאומית ההודית במאבקה לעצמאות? ד"ר איתמר תיאודור מהתוכנית הרב תחומית במדעי הרוח מסביר את אחד האפוסים החשובים ביותר בתרבות ההינדית.

הידנואיזם היא דתם של 80 אחוזים מתושבי הודו. מה אנו יודעים על דת חשובה זאת? ד"ר איתמר תיאודור מהתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח מספר על ההיסטוריה של הדת החשובה ועורך היכרות עם הבהגווד גיטה וטקסטים נוספים בקאנון ההינדי.

מה הקמעות מספרים לנו על רוח התקופה? וכיצד הם משקפים את הישראליות? ד"ר אפרת פרידנזון הריסון מהמחלקה לאומנות יהודית, מסבירה מהו קמע, ומה מספר לנו האופן שבו מעצבים ומעצבות בוחרים לעצב קמעות - על רוח התקופה.

האם יציאת מצרים היא אירוע היסטורי או אגדה? איך אפשר להוכיח שיציאת מצרים התקיימה במציאות? פרופ' יהושע ברמן מהמחלקה לתנ"ך עוסק בשאלת אמיתותו ההיסטורית של סיפור יציאת מצרים. פרופ' יהושע ברמן עוסק בנושא זה בספרו "אני מאמין: ביקורת המקרא, האמת ההיסטורית, וי"ג עיקרי האמונה" (מגיד).

האם מערכת העצבים במוח יכולה להתחדש או להשתנות אחרי פגיעה? מה קורה לתאי העצב במוח שנפגעים כתוצאה מהתמכרות? ד"ר עינב סודאי מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מדברת על תהליך התחדשות תאי העצב (נוירוג'נסיס) במוח הבוגר.

זיכרון יש תפקיד חשוב בהשפעת חומרים ממכרים על המוח. המכור זוכר את החוויה הראשונית של השימוש הראשון ומנסה לחזור אליה שוב ושוב. פרופ' גל ידיד מהפקולטה למדעי החיים מסביר את התהליך שגורם להתמכרות וחושף מחקר המציע תרופה אפשרית שתמנע אותה.

מסכים, צרכנות או פורטנייט - המערכות סביבנו מתוכנתות כדי לגרום לנו להתמכר. ד"ר עינב סודאי מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח מדברת על הדמיון הפסיכולוגי והמוחי שבין ההתמכרויות השונות, ועל המסקנה הקשה - כולנו עם פוטנציאל להתמכרות. אבל אל דאגה, אפשר גם להיגמל מההתמכרות או למנוע אותה.

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק האחרון בסדרה הוא דן באופן שבו עברה מדינת ישראל ממדיניות כור ההיתוך לתפיסת הרב-תרבותיות, ושואל - האם בישראל של המאה ה-21 השד העדתי עדיין נוכח?

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק הרביעי בסדרה הוא עוסק בהתעוררות המחאות העדתיות בישראל - מה ניסו המוחים להשיג באמצעותן והאם הצליחו?

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק השלישי בסדרה הוא מסביר כיצד העלייה הגדולה בראשית ימי המדינה הובילה את מנהיגי מדינת ישראל להנחיל את מדיניות כור ההיתוך, ומה היו השלכותיה.

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק השני בסדרה הוא מתאר את הקשר בין פעילותה של התנועה הציונית לבין הפערים העדתיים בקרב יהדות התפוצות.

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק הראשון בסדרה הוא קושר בין תחילתו של השסע העדתי לקולוניאליזם, ומתאר כיצד השפיע הקולוניאליזם באופן דומה גם על קהילות היהודים בתפוצות.

מצד אחד, מצווה התנ"ך על מלכי ישראל לא להרבות נשים. מצד שני, רובם קיימו מערכות יחסים פוליגמיות. ד"ר יושי פרג'ון מהמחלקה לתנ"ך מסביר איך איך הסתירה הזאת מתיישבת ומהי בעצם עמדתו של התנ"ך בנושא.

איך פועלת המערכת החשמלית במוחנו? פרופ' אלון קורנגרין מהפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח משווה בין המנגנון החשמלי במוח לפעולתו של צינור השקייה בטיפטוף.

כשליש מהאוכל שאנחנו אוכלים מיועד לספק חשמל למוח. פרופ' אלון קורנגרין מהפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח מסביר כיצד מיוצר החשמל במוח ולמה הוא משמש.

נחמן פרקש נחשב בשנות החמישים של המאה ה-20 למוחמד עלי הישראלי. הוא היה מפיל את יריביו במהלומה אחת ונחשב לאגדה בזירת האגרוף. אבל אז הגיעה התפנית במסלול חייו ופרקש פנה אל עולם הפשע. מה הוביל את פרקש למסלול ההרסני הזה? מתי מחליט אדם להפוך לעבריין? ד"ר רותם לשם מהמחלקה לקרימינולוגיה לוקחת אותנו למסע בנבכי המוח הקרימינלי.…

באיזה אופן הפעילות המוחית מזכירה את הקוד הבינארי ובאיזה אופן היא שונה ממנו? פרופ' אלון קורנגרין מהפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח מדבר על הקוד המוחי ועל המחקר האקדמי העוסק בתחום המוח במאה ה-20.

התמקדו בתחום שאלו בין היתר מה תפקידו של המוח בתיווך המציאות. פרופ' אלון קורנגרין מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מסביר כיצד התפתח תחום חקר המוח ואיך החל המחקר בתחום המחשבות והרגשות. לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c