Bat Hen Primor ציבורי
[search 0]
עוד
Download the App!
show episodes
 
Artwork
 
ברוכים הבאים לפודקאסט ׳בול בפוני׳, תכנית על אנשים וארגונים. בכל פרק נתמקד בתופעה אחרת הקשורה בארגונים בני זמננו, במטרה להעשיר מנהלים ואנשי מקצוע בידע להבנת תופעות חברתיות בהקשר הארגוני, בכלים לייעל תהליכים גדולים וקטנים, ובמיומנויות וההרגלים להיות קצת יותר טובים מחר מאשר היום. האזנה נעימה.
  continue reading
 
Loading …
show series
 
כולם רוצים להיות יצירתיים. מצאת החמה ועד צאת הנשמה אנחנו שומעים על חשיבה יצירתית, ניהול יצירתי, מודלים יצירתיים. ובשם קידוש היצירתיות, ארגונים היום נקראים להשטיח היררכיות, לעודד פתיחות, לגלות גמישות, לפרוץ כללים ולזנוח נהלים. אבל האם יצירתיות היא באמת נתיב קסמים מובטח להצלחה, או שעודף יצירתיות עלול להוביל לעודף של יוזמות והסחות דעת מיותרות? בשיחה ע…
  continue reading
 
אותנטיות היא היכולת להיות מי שאתה באמת. אותנטיות מאפשרת למנהלים ולמנהלות להשתלב ביעילות בארגונים, להביא את עצמם לידי ביטוי, לטפח מערכות יחסים עם האנשים שלהם ועם קולגות, לאזן בין מתחים, ולהוביל בדרך המתאימה לערכים האישיים והמקצועיים שלהם. בשיחה עם אורלי אדם, יועצת ארגונית ומנחת קבוצות, דיברנו על החשיבות של מנהיגות אותנטית, וכיצד היא באה לידי ביטוי ב…
  continue reading
 
בשיחה עם ד״ר בעז שליט, מנכ״ל דינגו לייעוץ אסטרטגי וראש ההתמחות לאסטרטגיה בקריה האקדמית אונו, דיברנו על האתגרים המנהיגותיים בהובלת שינוי בארגונים ׳רדומים׳ ובארגוני קדנציה. בעוד ששינוי איננו דבר מובן מאליו בארגונים אלה וצפוי להתקל בשלל חסמים מבניים ותרבותיים, מנהלים ומנהלות יכולים לקדם בהצלחה רפורמות דרך יצירת תחושת דחיפות ונחיצות, בניית מנגנונים חכמ…
  continue reading
 
כשהשוטף שוטף, קשה לנו לפעמים להיות מודעים בזמן אמת למחשבות, לרגשות, לתחושות. עוד יותר קשה לנו להפנות קשב ולהתבונן בתוך הרגע בחוויות שלנו באופן מכוון ובלתי שיפוטי. זה המקום שבו מיינדפולנס באה לעזור: היכולת להיות נוכחים בתוך הרגע, ולהתנהל מתוך בחירה חופשית ומודעת. בשיחה עם מאיה שוצמן מטרסו, יועצת ארגונית ומנחת קבוצות בכירה, דיברנו על התרומה האדירה שמ…
  continue reading
 
עוסקים הרבה בחוסן אישי, צוותי וארגוני, אך לרוב לא מספיק בחוסן הניהולי - כושר העמידה, כושר ההתאוששות וכושר ההסתגלות של מנהלות ומנהלים שמתמודדים עם גורמי לחץ רבים. מעצם המיקום של המנהל ותפקידו, המחיר הארגוני של פגיעה בחוסן הניהולי - התאוששות איטית מדי או אי-הסתגלות - יכול להיות גבוה במיוחד, ומשפיע במישרין ובעקיפין על האנשים שלו, על תהליכים ועל העמידה…
  continue reading
 
בעתות משבר, האצלת סמכויות אפקטיבית היא הכרחית להישרדותו ולהצלחתו של הארגון.היא מאפשרת שימוש אופטימלי במשאבים הזמינים, מקדמת יכולת הסתגלות, נקודות מבט ורעיונות רעננים, ומטפחת זריזות בתגובה למצבים המשתנים במהירות. בפרק קצר במיוחד של 5 דקות נבחן איך אנחנו יכולים לחזק את השריר של העצמת דרג ניהולי צעיר דווקא בזמנים קשים. מעבר להעלאת הנושא למודעות ובחירה…
  continue reading
 
אנחנו נמצאים בתקופה רוויה באי וודאות, בטח בעבודה: בנוגע למשימות, למשאבים, לתקציבים, לזמינות העובדים, לפרויקטים שמתעכבים וכו׳. כשיש הרבה שינויים ואילוצים, החשיבות של תקשורת פנים אפקטיבית עולה משמעותית, והיא קריטית כדי לאפשר לאנשים בארגון להיות מעודכנים, לתאם ציפיות, להפחית עמימות וחרדה, לתעדף משימות, ולבנות אמון. אמנם במצבי משבר יש הרבה ספקות, תהיות…
  continue reading
 
תהליכי למידה והפקת לקחים הם חיוניים לארגונים שרוצים לצמוח ולהתפתח, בייחוד בעת הנוכחית. למידה אפקטיבית מאפשרת לארגון, למנהלים ולצוותים לאסוף ולנתח נתונים, להפיק לקחים, לשפר תהליכים ולשמר מפתחות להצלחה. בפרק קצר במיוחד של 5 דקות נתמקד בהיבטים המנטליים הבאים לידי ביטוי בזמן עצירת למידה, המשפיעים על המעורבות והמחויבות של המשתתפים. על מנת לאפשר תהליך למ…
  continue reading
 
בזמני משבר, הנטייה הטבעית שלנו היא להתמקד בכשלים. זה נכון בכלל כאנשים, וזה נכון שבעתיים כמנהלים וכמנהלות. הרצון שלנו ללמוד ולהתפתח דוחף אותנו לחקור את נסיבות המשבר הכישלון, ולפתח מענה לכל ליקוי שנוכל למצוא. בפרק הזה נתמקד בחקר מוקיר בעתות משבר, במטרה להעביר את המיקוד מפתרון בעיות תגובתי לזיהוי פרואקטיבי של חוזקות והזדמנויות. גישה זו יכולה לתרום לפי…
  continue reading
 
זה לא סוד שאנחנו נמצאים בתקופה שקשה לנו לתכנן. ככל שאי הודאות גדלה, ככה מנהלים ומנהלות נמנעים מתכנון קדימה, דווקא בזמן שבו תכנון הוא חשוב יותר מתמיד. תכנון קדימה בתקופות של חוסר ודאות אינו עוסק בחיזוי העתיד אלא בהיערכות לאפשרויות שונות. בפרק הזה נתמקד בפרקטיקות שיאפשרו לנו לחבק את אי הודאות בתוכניות שלנו. איך לבנות תרחישי פעולה ועקרונות הפעלה, ואיך…
  continue reading
 
התמודדות עם שחיקה זו משימה קשה גם בימים רגילים, אז על אחת כמה וכמה בימים אלה. בפרק זה נתמקד בפרקטיקות פשוטות להתמודד עם שחיקה ולמנוע ממנה לנהל אותנו. למרות שרבים מאיתנו חווים אי-נעימות לגבי הקושי האישי שלנו ביחס לאחרים ונוטים להקטין אותו, זו נטייה שדווקא עלולה לתרום לשחיקה. חשוב שנכיר בקושי שלנו ושל האנשים שלנו כמו שהוא, נכנס למצב פעולה אקטיבי של ה…
  continue reading
 
מנהיגות בחירום שונה ממנהיגות בימי שגרה. היא משפיעה בטווח הקצר על מידת התפקוד של האנשים, ובטווח הארוך על רמת האמון בארגון ובמנהיג. בפרק הזה נפרט פרקטיקות שימושיות להתמודדות עם המתחים המרכזיים של המנהיגות בחירום: איך לחזק גמישות על חשבון נוקשות, איך להיות יותר אמפתיים ולהכיל התנהגויות שליליות, ואיך להיות יותר מוכווני רגשות ופחות מוכווני משימה.…
  continue reading
 
חודש וחצי לתוך המלחמה, אנחנו בעיצומה של מציאות חדשה המאלצת ארגונים לקיים משימות שגרה לצד התנהלות המותאמת למצב החירום, ולבסס ׳שגרת מלחמה׳. בפרק הזה נפרט מספר מנגנונים אשר יסייעו לנו לעשות את התנועה בין שני המצבים בצורה מיטבי: לעשות סדר בתעדוף המשימות, להתמודד עם נוכחות אנשים וזמינות משאבים חלקית, ולעזור לאנשים להכנס לשגרה למרות המצב.…
  continue reading
 
אחרי אירוע משברי, קשה לנו לחזור לשיווי משקל, להסתגל למציאות החדשה ולחזור לתפקוד. הנתק בין העבר להווה מקשה על האמונה שלנו שנדע מה לעשות ומה יהיה מחר. בפרק הזה נבחן כיצד ניתן לשמור על רציפות תפקודית ולהתמודד עם אי ודאות, ובכך להקטין את עוצמת ההשפעה של משבר על התפקוד הארגוני - תוך חיזוק תחושת השליטה ומתן משמעות.…
  continue reading
 
בזמן משבר, הכלי מספר אחד של מנהלים לסייע לעובדים להמשיך לתפקד היה ונשאר שיחות - פשוט לדבר עם האנשים. שיחות אישיות או צוותיות, העיקר להבטיח שיש הקשבה רציפה ואותנטית לקשיים של אנשים. בפרק המיוחד הזה נציג מבנה פשוט אך יעיל במיוחד לניהול שיחה צוותית שנותנת מקום למגוון קולות, מכילה מורכבויות, ועוזרת לנו ולאנשים שלנו לגייס כוחות. הצעה למבנה של השיחה: פתי…
  continue reading
 
בארגון לא צריכה להיות הרמוניה. כל אינטראקציה היא פוטנציאל לעימות - וגם הזדמנות ללמידה וצמיחה. כולנו באים עם ערכים שונים, עליהם מתווספים יעדים, התחייבויות, ועוד שלל אינטרסים, ודרך קונפליקטים אנחנו יכולים לגשר על הפערים, לשלב נקודות מבט ולצאת חזקים יותר מהצד השני - או לקרוס. קונפליקטים קורים כל הזמן, והדרך בה מנהלים ומנהלות מתמודדים איתן היא קריטית ל…
  continue reading
 
בכל ארגון, קטן כגדול, מתקיימות רשתות אנושיות. הרשתות הן הצינורות המאפשרים העברת ידע, משאבים, עזרה ותמיכה, והגברת הרשתיות בתוך ארגונים מאפשרת מיצוי טוב יותר של משאבי הארגון, מעצימה את הלמידה, היצירתיות והחדשנות, ומחזקת את המחוברות הארגונית - עובדים מרושתים חווים רווחה נפשית, תחושת חוסן ומוטיבציה גדולה יותר. בשיחה עם ד״ר מוטי קלנג, פסיכולוג ארגוני מו…
  continue reading
 
העיסוק בחוסן הצוותי הוא חלק קריטי בתפקיד המנהל/ת. כשהחוסן הצוותי נמוך, אנחנו משתבללים ולא מצליחים לשמור על רמת תפקוד אחידה לאורך זמן. כשהחוסן הצוותי גבוה, אנחנו מצליחים לשמור על אופטימיות, לחשוב על פתרונות יצירתיים, ולהמשיך לנוע קדימה לעבר פתרון. אבל החוסן בחירות מתחיל בשגרה - בדינמיקה, במערכות היחסים, בפתיחות, בכנות, ובמחויבות למנהל ולארגון. בשיחה…
  continue reading
 
נהוג להגיד שבספורט הניצחון הוא לא הדבר הכי חשוב - הוא הדבר היחיד שנחשב. אבל מאמנים טובים יודעים שהניצחון הוא לא מקרי, אלא משימה ארוכת טווח, והדרך היא שתאפשר להגיע לניצחון. בעוד שמנהלים שמים על פי רוב דגש על התוכן והמסר, בהרבה מקרים הם לא נותנים די תשומת לב לניהול רמות האנרגיה בארגון ובצוות, למרות החשיבות העצומה ביכולת להצליח ולהעלות ביצועים. בשיחה …
  continue reading
 
בארגונים אנחנו תמיד חלק ממערכת. אף יעד אינו מושג לבד, אחרת לא היה צורך בארגון מלכתחילה. וכמערכת, היא יכולה באמת להתקדם ולמצות את הפוטנציאל שלה רק כאשר לאנשים בה מקיימים מערכות יחסים על בסיס של שותפות, מחויבות וכבוד. מערכות היחסים האלה הן ישויות חצי-עצמאיות בפני עצמן, וככל שנהיה יותר מודעים אליהן ואל המתרחש בהן, נדע גם לטייב ולמצות אותן. בשיחה עם לי…
  continue reading
 
בינה מלאכותית נמצאת סביבנו בכל מקום. אנחנו נעזרים בה לבחור שירים, לנסוע לעבודה, וגם להוציא לפועל שלל משימות גדולות וקטנות בעבודה. אבל למרות שבינה מלאכותית איננה דבר חדש, אנחנו שומעים עליה הרבה יותר בחודשים האחרונים, ובייחוד מאז ההשקה לציבור הרחב של ChatGPT, שמאפשרת לנו לתקשר ישירות עם הבינה המלאכותית בשפה פשוטה ולמגוון עצום של שימושים. בשיחה עם דוד…
  continue reading
 
בכל יום אנחנו מקבלים אינספור החלטות. את רובן אנחנו עושים על הדרך, בלי להתקע ובלי לגמגם. אך ישנן גם החלטות שאנחנו מתקשים לקבל, והן לא בהכרח קשורות לחשיבות וההשפעה שלהן כמו שהן קשורות לקושי שלנו ליישב בין מערכות ערכים שונות. אבל הבעיה עם הדילמות הללו היא שגם אם נקבל החלטה בכח מבלי לפתור את המתח הפנימי, הספקות סביב ההחלטה ימשיכו לרדוף אותנו. בשיחה עם …
  continue reading
 
במובן מסוים, כולנו מאלתרים מיומנים. המציאות לא מתוסרטת, וכל תגובה שלנו מתכתבת בזמן אמת עם מה שקורה סביבנו. השאלה אם כך איננה האם אנחנו יודעים לאלתר, אלא כמה תעוזה יש לנו לצאת מאזור הנוחות שלנו. היכולת שלנו להתמודד עם שינויים, הפתעות ומשברים מתעצמת על ידי היכולת שלנו להקשיב ולהגיב באופן המאפשר זרימה והתקדמות בתקשורת - גם אם זה עלול לבוא על חשבון השל…
  continue reading
 
הומור הוא תופעה חברתית אוניברסלית המתרחשת כמעט בכל אינטראקציה חברתית. עבודת צוות, לכידות, יצירתיות ופרודוקטיביות מוגברים כולם על ידי שימוש בהומור, המאפשר לנו לתקשר יותר ביעילות, להוריד התנגדויות ולבסס מערכות יחסים חזקות. כולנו רוצים להיות בסביבת עבודה שיהיה בה כיף, תוך כדי שאנחנו מממשים את עצמנו, מעשירים את הידע ומתפתחים מקצועית. בשיחה עם ד״ר קרן ש…
  continue reading
 
מפתה לבטל את הרעיון של מיתוג עצמי כיוהרה, כטרחה, כטרנד מיותר. אבל האמת היא שלכולנו כבר יש מותג - העולם חושב עלינו דברים מסוימים, ובהתאם לכך תופסים את הערך שלנו. כשאנחנו מדברים על מיתוג עצמי, אנחנו בראש ובראשונה מדברים על לקחת חזרה את השליטה על מה שאחרים חושבים עלינו, ועל הדרך להעלות את הערך שלנו - בשוק העבודה, בעיני הסובבים אותנו, ובעיני עצמנו. זה …
  continue reading
 
מנהלים לא תמיד מודעים לכל מה שקורה באמת בארגון. הנטייה של אנשים לייפות את המציאות, לשים דגש על זוויות מחמיאות ולטשטש מקומות מאתגרים, עלולה לייצר מראית עין מוטעית. זוהי הפסאדה: מבחוץ הכל נראה בסדר, מתקדם לפי תכנון, וגם אם ישנן בעיות - הרי שהן זניחות ואוטוטו נפתרות. וככל שמנהלים הם בכירים יותר - כך הם חשופים יותר לפסאדה ולהשפעותיה. בשיחה עם ד״ר מיכאל…
  continue reading
 
בשיחה עם מרב ליפשיץ-ליליאן, יועצת ארגונית בכירה ומנהלת פיתוח ארגוני, דיברנו על המשתנים המשפיעים על היכולת שלנו להתקבל לתפקיד אליו אנחנו מתראיינים: המשימה, הארגון והמנהל.ת. הכנה ממוקדת לראיון תצייד אותנו בכלים להציג את עצמנו בצורה זכירה התואמת את דרישות הליבה של התפקיד, ותעזור לנו להתמודד עם החלקים שמאתגרים אותנו, ותאפשר לנו לשמור על אותנטיות. ~-~-~…
  continue reading
 
מקום העבודה הוא המקום שבו אנו מבלים את מרבית הזמן שלנו. אנחנו מחפשים מקום עבודה שיהיה לנו טוב בו, ושאם אפשר גם יעניק לנו תחושת סיפוק ומשמעות. אך יש כאלה שאפילו תחושת הביטחון והנוחות הבסיסית ביותר נלקחת מהם, והם חווים התעמרות: התנהגות פוגענית מוגזמת ונשנית מצד עמיתים או מנהלים. בשיחה עם עו"ד נטע ברומברג, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ג'פה לנדה ושו…
  continue reading
 
תרבות למידה בארגון היא קריטית על מנת לפתח ידע, מיומנויות, ודפוסי פעולה ומחשבה המסייעים לארגון לעמוד ביעדים. אבל תרבות למידה לא נוצרת יש מאין, ודורשת קשב ומשאבים לטובת השקעה בבניית תשתית ארגונית מאפשרת למידה: שגרות ניהוליות ויעדים, זמן ומשאבים, יצירת תוכן, שימוש בטכנולוגיות תומכות ומעקב אחר התהליך והתוצאות. בשיחה עם אור דניאל, מנהל למידה, סופר, פודק…
  continue reading
 
המעבר לתפקיד ניהולי הוא דרמטי. זה תפקיד מסוג אחר ולא רק עוד מאותו הדבר, וייתכן שהכישורים ששירתו אותנו בתפקיד הקודם ואף זיכו אותנו בהערכה כבר לא יבואו לידי ביטוי בתפקיד החדש. כשם שזה נכון במעבר לניהול, כן זה נכון ואף יותר ככל שמתקדמים לעמדות בכירות. עלינו להבין אילו יכולות התפקיד דורש ומה הציפיות החדשות מאיתנו, להתבונן היטב על עצמנו, ולכוון את עצמנו…
  continue reading
 
מקורו של המונח רפלקציה בלטינית ופירושו "פניה לאחור", כלומר התבוננות רטרוספקטיבית על הפעולה, ההתרחשות או האירוע שקרה. מדובר בתהליך חשיבה על חשיבה, בו אנו בוחנים את מה שהיה (ולמתקדמים - את מה שקורה תוך כדי התרחשות) על מנת להפיק תובנות, לתקן תוך כדי תנועה ולאפשר למידה. בשיחה עם שירה שיינמן, פסיכולוגית ויועצת ארגונית, דיברנו על החשיבות של רפלקציה כבסיס…
  continue reading
 
על רקע המיתון העולמי, אנחנו שומעים בחודשים האחרונים יותר ויותר על ארגונים במגוון תעשיות שמדווחים על סיומי העסקה וצמצומים בכח אדם. בין אם מדובר ב10%, 20% או 50% מכח האדם, ובין אם מדובר על שינוי מבחירה או בכפייה, ההחלטה על סיום העסקה לכמות גדולה יחסית של עובדים זהו שינוי ארגוני לכל עניין ודבר, ועלינו כמנהלים.ות להתייחס אליו בהתאם. בשיחה עם אבידן ליבר…
  continue reading
 
בעולם העבודה, לרובנו יש נטייה ברורה: להגיד יותר מדי כן. למה? כי אנחנו אנשים נחמדים, אנחנו אוהבים להרגיש חשובים ורלוונטים, אנחנו פוחדים להחמיץ, פוחדים לאכזב ובמילא אנחנו עמוסים אז מה כבר עוד משימה אחת תשנה. אני אוהבת לחשוב על ׳כן׳ שאני אומרת כעל צ׳ק שאני נותנת. זה צ׳ק על הזמן שלנו שאנחנו נותנים למישהו אחר. הבעיה מתחילה כשאנחנו מאבדים שליטה על הצ׳קים…
  continue reading
 
בעשור הקרוב כולנו נרגיש מקרוב את הכניסה של דור חדש לשוק העבודה: ׳דור המסכים׳. כבר עכשיו מביא עימו הדור הזה עולם ערכים חדש לארגונים, מאתגר תפיסות ניהוליות ותיקות, ומייצר סט חדש של ציפיות מארגונים: שיהיו ראויים, שיספקו רשתות רחבות של תמיכה מקצועית, חברתית ונפשית. בני ׳דור המסכים׳ לא יהססו לעזוב אם לא טוב להם - גם אם אין להם לאן ללכת. בשיחה עם תמיר לי…
  continue reading
 
ארגונים חפצי חיים צריכים טאלנטים, העובדים המצוינים עם הביצועים הגבוהים והפוטנציאל להמשיך ולהתפתח. אבל לטאלנטים, בשל היותם כאלה, יכולים להיות פיתויים מחוץ לארגון - ושפע הזדמנויות לנצל אותם. בשוק העבודה של היום, שימור טאלנטים בארגונים הופך להיות בעל חשיבות עליונה, שכן אובדן טאלנטים עלול להתגלות כמדרון חלקלק לעבר הבינוניות. בשיחה עם קמליה ויטנר, פסיכו…
  continue reading
 
אחד הדברים הכי קשים בניהול זה לקיים שיחה קשה. המועקה שאנחנו מרגישים בבטן היא קודם כל אבולוציונית: כחיה סתגלנית, האדם עושה כל שביכולתו כדי להימנע מסיטואציות מאיימות שהוא חווה כמסוכנות, ובשיחות קשות יש איום על הזהות שלנו. אנחנו אולי לא תמיד מכירים בזה, אבל הגוף שלנו בהחלט מרגיש את זה - ומשם אנו עלולים למצוא עצמנו במדרון חלקלק לעבר איבוד שליטה בסיטואצ…
  continue reading
 
עבר הרבה זמן מאז שמושג חדש סחף אותנו בכזו מהירות כמו ׳ההתפטרות השקטה׳. ככל שהשיח מתבהר, אנחנו מבינים שלא מדובר בטרנד חולף אלא בתופעה המבעבעת כבר הרבה זמן מתחת לפני השטח ורק חיכתה לשם. למעשה, אנחנו בעיצומו של תהליך לעיצוב ומסגור מחדש של חוזה העבודה ושל מערכת היחסים בין מנהלים.ות, עובדים.ות וארגונים. בשיחה עם הדס אלמוג, יועצת ומומחית לעולם העבודה החד…
  continue reading
 
הקשבה היא אחת מארבע מצורות התקשורת הבסיסיות, יחד עם כתיבה, קריאה ודיבור. ועדיין, מרביתנו יכולים להזדהות עם האמירה שאנשים סביבנו נוטים יותר לדבר מאשר להקשיב. הדלאי לאמה אמר "כשאתה מדבר, אתה רק חוזר על מה שאתה כבר יודע. אבל כשאתה מקשיב, אתה עשוי ללמוד משהו חדש." וזה אולי החסם הגדול ביותר שמעכב אותנו מהקשבה אמיתית: הפחד משינוי. בשיחה עם הילה אילוז, מפ…
  continue reading
 
כולנו יודעים לצייר, אבל לא כולנו ואן גוך. ככה גם ברטוריקה - כולנו יודעים לדבר, אבל לא כולנו ברק אובמה (או בגין, או מרטין לותר קינג). אנחנו אמנם נולדים עם יכולות שפתיות בסיסיות אבל יכולים לפתח אותן עם הזמן, ולהשתמש בכלים ובתבניות כדי להפוך נאום טוב למצוין. היכולת לתקשר בצורה יעילה היא המפתח להצלחה בהרבה תחומים, ובפרט במקצוע הניהול: להניע, להשפיע, לש…
  continue reading
 
אנחנו רגילים לחשוב על דחיינות כעיכוב, אבל יש הרבה סיבות טובות אחרות שבגללן אנחנו מתעכבים עם דברים מסוימים, כמו זהירות, סבלנות וסדרי עדיפויות. דברים הרי לא יכולים לקרות כולם בבת אחת. הדחיינות אמנם קשורה בבחירה מה לעשות עכשיו ומה לא, אבל בעיקר טמונה במניעים של הדחייה: הבחירה לא לעשות עכשיו משהו שצריך להעשות, אף שידוע לנו שאנו מזיקים לעצמנו בכך. בשיחה…
  continue reading
 
בארגונים תמיד יש מה לשפר, לתקן או לפתור. זה המקום שבו העובד-היזם פורח: מהרגע בו הוא מזהה את הצורך, מעריך את הערך שיכול להיווצר, מגבש רעיון איך לתת מענה, מתכנן אותו ולבסוף - מבצע. עובדים בעלי תכונות של יזמים הם עובדים בעלי תושייה, שיודעים לזהות הזדמנויות, וניחנו ביכולות לרתום את הסביבה והארגון כדי להפוך את הרעיונות שלהם לתהליכים, מוצרים או שירותים ח…
  continue reading
 
׳מהי המשמעות של הדברים שאנו עושים ביום יום?׳ זוהי אולי השאלה החשובה יותר שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו. משמעות זהו צורך קיומי של האדם, והשאיפה של האדם להיות שחקן משמעות היא קבועה. אך בעוד שבעבר רק מעטים מאיתנו הוכשרו להיות שחקני משמעות, הרי שכיום היכולת להיות שחקן משמעות היא המפתח לעולם המחר. במישור התעסוקתי הדבר בולט במיוחד: הצורך שלנו להשאיר חותם …
  continue reading
 
מאזן הכוחות שבין ארגונים לעובדים משתנה. בעוד שהביקוש וההיצע בשוק העבודה באופן מסורתי נתן לארגונים את הבכורה, כיום אנשים פחות ופחות מוכנים להשאר בארגון לאורך שנים, והתגברות התופעה בעת האחרונה אף זכה לכינוי "ההתפטרות הגדולה". ארגונים רבים מוצאים עצמם מחזרים אחרי טאלנטים, משקיעים ביצירת חשיפה לצדדים הטובים שבארגון, ועמלים על שימור כח האדם הקיים. בשיחה…
  continue reading
 
אנשים צריכים להתפתח כל הזמן ולאורך זמן, ולא באופן חד פעמי. התפקיד שלנו כמנהלים וכיועצים ארגוניים הוא לאפשר את ההתפתחות הזו בכל מיני דרכים, ומנטורינג זו אחת מהדרכים הללו. מנטורינג מאפשר הרחבה של יכולות דרך קשר קרוב ובלתי אמצעי בין עובד זוטר למישהו בכיר ומנוסה, גישה שעל פי רוב לא מתאפשרת לרובנו במהלך היום-יום ומאפשרת התבוננות מעמיקה על האופן שבו אנו …
  continue reading
 
נתחיל מהסוף - חברות מגוונות יותר הן חברות מצליחות יותר. בשילוב עם התועלת החברתית-ערכית של גיוון והכלה, לא פלא שמדובר במגמה שצוברת תאוצה ומיושמת ברמה כזו או אחרת בשלל ארגונים, ואף מקבלת בשנים האחרונות רוח גבית נוספת בדמות רגולציה. בשיחה עם עופר קרן, מנהל אגף משאבי האנוש בחברת החשמל, דיברנו על המסע המאתגר שמטרתו לקלוט עובדים ממגוון רחב של אוכלוסיות, …
  continue reading
 
הובלת שינוי ארגוני זו אחת הפעולות החשובות של מנהלים. הניסיון של ארגונים לשנות את הסטטוס קוו לעיתים קרובות יתקל בהתנגדות פנימית, ובהרבה מקרים יהיו אלה דווקא המתנגדים שיצאו כשידם על העליונה. כאשר מנהלים לא מצליחים להוביל שינוי נדרש, הסיכון עלול להיות גדול מדי: הארגון עלול לאבד את היתרון התחרותי ואת הרלוונטיות שלו בזמן שהשוק שועט קדימה. בשיחה עם ד״ר ב…
  continue reading
 
שוויון מגדרי פירושו זכויות והזדמנויות שוות לנשים ולגברים. אך בעוד שהרבה ארגונים מעוניינים לקדם פעילויות להעלאת המודעות המגדרית, בפועל מטרתם הלא מוצהרת היא הפוכה: לסמן וי ולמעשה להוריד את הנושא מסדר היום. ברובם המכריע של המקרים, לא מתקיים אחרי הפעילות שום שיח שקושר בין מה שראינו למה שקורה אצלנו בארגון. האתגר האמיתי הוא ללכת עוד צעד ולשאול ׳מה זה אומ…
  continue reading
 
אין יום שאנחנו לא מנהלים בו משא ומתן. החל בבית עם הילדים, דרך העבודה עם עמיתים, ועד עסקאות ענק עם לקוחות ושותפים. משא ומתן מתקיים בכל מצב שבו שניים או יותר אנשים נמצאים באינטראקציה במטרה להגיע להסכמה. בעולם של היום זו לא פריבילגיה - זהו הכרח. ועדיין, הרבה מאוד מאיתנו חסרים את ההבנה לגבי ניהול משא ומתן, וכיצד הקשבה ודיאלוג בונים יחסים. בשיחה עם עמרי…
  continue reading
 
ארגון על שם מה? על שם כך שהוא מארגן ומסדר פעילות במטרה לקשור בין תשומות לתפוקות תוך הפחתת אי הוודאות. אך המרדף הארגוני אחר הסדר מאבד מהאפקטיביות שלו כאשר מנהלים נדרשים להוביל את הארגונים שלהם אל מול מורכבות וקצב השתנות גבוה. הגישה ההיברידית מספקת עקרונות פעולה ושיטות עבודה המאפשרות להוביל ארגונים בהצלחה במציאות מפתיעה ומשבשת. בשיחה עם ד״ר שי בן-יוס…
  continue reading
 
״הדרך הטובה לחזות את העתיד היא ליצור אותו״ - פיטר דרוקר. כל ארגון צריך מטרה, תכנית, תעדופים ומשמעות. לתוך הצורך הזה נכנסת האסטרטגיה, המכוונת לקחת את הפער בין המצב המצוי לרצוי ולתרגם אותו לשיטת פעולה. אך בעוד שמחקרים מראים שהרוב המוחלט של המנכ"לים מדווחים שהם מבינים את חשיבותה של אסטרטגיה, בפועל מעל 70% מהתהליכים האסטרטגיים לא מגיעים לכדי מיצוי. העי…
  continue reading
 
Loading …

מדריך עזר מהיר