Servicey4 ציבורי
[search 0]
עוד

Download the App!

show episodes
 
Loading …
show series
 
ב"ה ויסעו ממרה ויבואו אלימה (פרשת מסעי לג, ט). סיפור הדברים שהי׳ במרה הוא ש"ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם”, ואח״כ ויורהו הוי׳ עץ וישלך אל המים וימתקו המים גו׳, שזהו ענין הפיכת החושך לאור ומרירות למתיקות (אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא). ועל זה נאמר והפכתי אבלם לששון (ירמי׳ לא, יב), שלעתיד לבוא יתהפך תשעה באב ליו״ט גדול, ולא רק ת…
 
ב"ה שיעור לפר' קרח מבוסס על מאמר של הרבי מליובאוויטש שנאמר בשבת פרשת קרח תשכ"ז. מה יותר נעלה – כאשר כולם חושבים אותו דבר או כאשר יש דעות שונות ומוצאים פשרה? שורש מחלוקת קרח – הוא ב"רקיע המבדיל בין מים למים". קודם "רקיע המבדיל" היה העולם כולו מים. המדרש ממשיל זאת ל'דיירים אלמים' המשבחים את המלך – והכוונה לנבראים דעלמא דאתכסיא המשבחים את השם, וכך, כל…
 
ב"ה פרשת בהעלותך פותחת במצוות הדלקת נרות המנורה, הרומזים לתפקידם של בני ישראל בעולם, להאיר את העולם. במאמר מאת הרבי הריי"צ "והאר עינינו בתורתך" משנת תרצ"ב מתבארת יפה התחינה "והאר עינינובתורתך" – שנחוש בתורה את הקדושה - את האור שבה. התורה והנשמה (שנקראו שניהם 'נר') הם תכלית בריאת העולם. "בראשית" נדרש כ"ב' ראשית" –ישראל (נשמה) והתורה. הפסוק "אנכי עשי…
 
ב"ה שיעור עפ"י מאמר חסידות של הרבי מליובאוויטש "בשעה שהקדימו" שנאמר בליל א' של חג השבועות לפנות בוקר שנת תשי"ג. בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע (שבת פח א). ישנם שני פירושים ב"כתר": כתר מלשון סובב וכתר מלשון שתיקה. יש שלשה אופנים בלצאת ממצרים: ניסן - לכפות …
 
ב"ה וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ וְגוֹ' וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל (שמואל-א כ, יח-יט – הפטרת שבת ערב ר"ח). "אבן האזל" – אזל לשון הליכה (בארמית). העולם הנקרא מקום "הילוך" ועבודת הנשמות בעולם הופכת אותם ל'מהלכים' – שלא כמו קודם הירידה למטה, וכמו המלאכים. במאמר "ויאמר לו יהונתן" שאמר הרבי בשבת פר…
 
ב"ה מאמר "שיר המעלות הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" שנאמר ע"י הרבי מליובאוויטש בשנת תשכ"ב. המאמר הוגה ע"י הרבי. המאמר מבאר את פעולת רשב"י בענין ירידת גשמים ע"י אמירת תורה על פסוק זה. התורה עניינה המשכה מלמעלה למטה, כמו ברכה. עבודת התפילה לעומתה, עניינה עבודת התחתון ששואף ומבקש כלפי מעלה. בתפילה יש תכונה מיוחדת שעל ידה נמשך ענין חדש - שינוי בט…
 
ב"ה בשנת תשי"ב אמר הרבי מליובאוויטש מאמר על הפסוק "לויתן זה יצרת לשחק בו". במדרש מתואר שלעתיד לבוא ייערך קרב בין הלוויתן לבין שור הבר שבו ישחט הלוויתן את שור הבר. לוויתן מסמל נשמות "ימיות" - הצדיקים שמחוברים כל הזמן למקור אלקי ובטלים כלפיו (כשם שיצורים ימיים חיים כל הזמן בים ובלועים בו). שור הבר מסמל נשמות יבשתיות - אלו שיש נתק בינם לבין המקור האלק…
 
ב"ה. לכל אחד יש עניינים במידותיו הדורשים תיקון: יש מי שהוא קמצן, יש כעסן, יש חרדתי, יש מפוזר וכו' וכו'. ימי ספירת העומר הם ימים של עבודת המידות ותיקונן. אומרת התורה "וספרתם לכם ממחרת השבת". ספירה בלשון הקודש איננה רק מנייה. ספירה היא גם לשון ספירות, לשון "אבן ספיר" שעניינו - אור. כלומר - לתקן את המידות פירושו להאיר אותן. איך מאירים את המידות? כל זא…
 
בחסידות, משולות רגשות האדם לידיים. כמו הידיים המפיקות תוצרים טובים, כך רגשות, מאזונים ונשלטים, מעודדות את האדם האדם לעשיית מעשים טובים. בפרט, בדומה לפיצול האצבעות מכף היד המאפשר קיום פעולות עדינות ומורכבות, כך באדם ישנה יכולת להיות מדוד ועדין כדי שההשפעה על הזולת תהיה מדויקת.אולם, בקצה אותן ידיים טובות ואצבעות עדינות קיימות *ציפורניים* חדות ונועצות…
 
ב"ה כי ישאלך בנך הוא שמו (דיבור המתחיל) של המאמר חסידות אותו אמר הרבי בי"ג ניסן תשמ"ו. המאמר מיוסד על שאלת הבן חכם והמענה שלה המתוארות בפסוקי התורה בפרשת ואתחנן (דברים ו, כ), ונקודת הביאור כי בהיות שהבן מכיר את המצוות לאחרי מתן תורה, שואל הבן מה ההבדל בין המצוות שקיימו האבות לפני מתן תורה למצוות של עכשיו. כמו כן תמה הבן החכם על חלוקת סוגי המצות לעד…
 
ב"ה מאז יציאת מצרים ניסן הוא החודש הראשון. ניסן ותשרי הם לא רק חודשים. הם גם אופני הנהגה בחיים. תשרי הוא הנהגה טבעית וניסן הוא הנהגה נסית. המשמעות בלהפוך את חודש ניסן (הנהגה נסית) לחודש הראשון זה אומר שענייני הנס הם אצל האדם לכתחילה. ועיקר הכוונה היא עבודת השם באופן נסי וחשיבה נסית, עד לנס כפשוטו. מאמר משבת מברכים חודש ניסן - תשמ"ג…
 
ב"ה בתניא מצביע רבינו הזקן על בעיה מאוד שכיחה, - בעיית "טמטום הלב". חסידיו של אדמו"ר הזקן היו יהודים כאלה שלמרות שעל השולחן לא היה בדיוק לחם, והמזווה היה לחלוטין ריק, הבעיה שהטרידה אותם וגרמה להם לכתת את רגליהם אלפי קילומטר אל הרבי, היא בעיה מהסוג הזה ש"לא יכול לפתוח לבו בשום אופן לעבודה שבלב זו תפילה, וגם לפעמים לא יוכל להילחם עם היצר לקדש עצמו במ…
 
ב"ה למה יש כאלה שרואים מופתים וניסים וכלל לא משתנים מזה? התשובה היא - קרירות. ואתו קררן הוא גם חוצפן. וקוראים לו עמלק. ההתמודדות והמאבק בטומאת עמלק היא אחת מהמשימות המרכזיות בעבודת השם. המאמר "זכור את אשר עשה לך עמלק" נאמר ע"י הרבי מליובאוויטש בבוקר של שבת זכור בשנת תשח"י. הרבי הקדים לבוא לבית המדרש, וקרא לתלמידי הישיבה שישבו ולמדו את 'סדר חסידות' …
 
ב"ה המאמר "ויספו ענוים" של אדמו"ר האמצעי הוא מדריך לשמחה בשיטת החסידות. מבלי להמעיט בערך החיוכים, שמחה היא גם דבר שמצריך עבודה ומאמר זה ממקד את סוג העבודה הנדרשת.על ידי servicey4
 
ב"ה במהלך השיעור נעשה שימוש בתרשים. הנה קישור לאותו תרשים: https://drive.google.com/file/d/1lQMql0BaOIlNLYPiMlI89NXUaTgQGAbE/view?usp=sharingעל ידי servicey4
 
ב"ה במאמר זה של אדמו"ר הזקן מובא מבט מעמיק על סודם של העליות והירידות בחיים תוך התייחסות למושגים אורות וכלים, ממלא וסובב, פנימיות וחיצוניות ועוד. הבנת העליות והמורדות נותן השגה וגישה לנקודה שמעל השינויים, כפי שיתגלה באופן מלא בגאולה האמיתית והשלמה. המאמר נחשב לאחד ממאמרי היסוד של אדמו"ר הזקן (בעל התניא) וכמקור לסוגיות רבות בחסידות.…
 
ב"ה הציץ הקיף את קדמת הראש של הכהן הגדול מאוזן לאוזן. אך הכיתוב "קודש להשם" שהיה חרוט בציץ היה ממוקם בגובה המצח שמעל עיניו של הכהן. בהבנת משמעות הציץ בעבודת השם, המאמר "ועשית ציץ" של אדמו"ר הרש"ב משנת עת"ר נכנס לנושא ה"מקיף", הן בקדושה והן בצד ההפוך. במלחמת ה"מקיפים" ליהודי יש 'נשק שובר שיוויון' ששום קליפה לא תעמוד בפניו. כל זאת במאמר שלפנינו.…
 
ב"ה מאי ט"ו בשבט? מדוע ראש השנה לאילן נקבע בחמישה עשר בחודש? המאמר מסביר שהירידה לעולם וכן קיום התורה והמצוות קרוי זריעה. זריעה לשם צמיחה. ישנם שני ענינים בזריעה: א. בירור הגוף ונפש הבהמית (בדוגמת גילוי כח הצומח בארץ). ב. הביטול של קבלת עול (בדוגמת רקבון הגרעין). ושני ענינים אלה הם בעיקר במצוות. אך ההדגשה בלימוד התורה היא שהתורה היא התענוג והחיות ש…
 
ב"ה קורות בתינו ארזים (שיר השירים א, יז). פירוש שרק קורות המקדש שהחזיקו את הגג נעשו מארזים. מדוע דפנות המשכן היו מארזים ואילו עיקר בנין המקדש הי' מאבנים ועפר? המשכן נבנה לפי סדר השתלשלות המדריגות. קרקע המשכן היתה מעפר (דומם), דפנות המשכן מארזים (צומח) והמכסה מלמעלה, היריעות, ממין החי. בזמן הזה עבודת השם הקשורה עם המשכן, עבודת המידות, יותר נעלית מהע…
 
ב"ה "נמשלה תורת החסידות – לשמן, רזין דרזין: שמן הוא נקודת התמצית ("עסענץ") של כל דבר. ומזה מוכרח, שמצד עצמו מובדל הוא מכל דבר (כי באם היתה לו שייכות לדבר פרטי, לא הי' יכול להיות נקודת התמצית של כל דבר), אלא שהוא בחי' "עצמי", ולהיותו עצמי, נמצא הוא בכל דבר, כי העצמי נמצא בכל. ודבר זה, ככל הענינים שבפנימיות התורה, מתבטא גם בנגלה דתורה, עד בהלכה למעשה…
 
ב"ה. קונטרס עניינה של תורת החסידות כולל קטע משיחת י"ט כסלו תשכ"ו, בו מבאר הרבי מליובאוויטש בארוכה את עניינה וחידושה של תורת החסידות, ובייחוד את עניינה של חסידות חב"ד. הקונטרס נחשב קונטרס יסוד בחסידות חב"ד. הקונטרס פותח בכמה ביאורים על מהותה של החסידות; הוא ממשיך לבאר את עניינה של החסידות כחיות, וכן את עניין נשמת מלך המשיח - יחידה כללית; בהמשך הוא מ…
 
ב"ה. שיעור עפ"י מאמר "מצות יעוד ופדיון אמה עבריה" מתוך "דרך מצוותיך" מאדמו"ר הצמח צדק. המושגים "עבד כנעני", "עבד עברי", "אמה עבריה", "יעוד" ו"פדיון"רומזים לאופנים שונים בעבודת השם. ישנה עבודה הנעשית מתוך הכרח חיצוני כביכול; ישנה עבודה הנובעת מתוך השתתפות המידות שבאדם; ישנה עבודה הנעשית מתוך התבוננות מעמיקה של "גדלות המוחין"; וישנה עבודה הנובעת מהתג…
 
ב"ה. במאמר זה עוסק אדמו"ר הזקן באחד היסודות הגדולים בעבודת השם עפ"י דרך החסידות נחלקו בית שמאי ובית הלל האם משבחים את הכלה "כמות שהיא, אפילו חיגרת, אפילו סומא" או "כלה נאה וחסודה" התוכן הפנימי של המחלוקת יובן בהקדים ש"כלה" הוא מלשון "כלתה נפשי" , היא האהבה הטבעית להקב"ה המושרשת בנפש כל אחד מישראל. ועל זה אמרו בית שמאי "כלה כמות שהיא" שהאהבה מתגלית …
 
ב"ה. עפ"י מאמר "תקעו בחודש שופר" של אדמו"ר המהר"ש. מופיע בתורת שמואל תרכ"ז עמ' תכט ואילך. המאמר חושף את סדר ההשפעה בעולם, למה יש עשירים ועניים ועוד יותר - את טענתם הצודקת של העניים ובאילו מדרגות ניתן לאחוז עם השמעת טענות כאלה. כמובן עניות איננה רק במובנה הפשוט הכלכלי. עשירות ועניות נוגעות גם במדריגות רוחניות…
 
מדוע הגילוי הנעלה של תחיית המתים יהיה לכל ישראל ולנשמות בגופים דוקא, בעוד שהגילוי של גן עדן הוא דוקא למי שראוי לכך ומצריך ?הפשטה מכל לבוש המצוות הן על דרך איברי הגוף ושייכות לגשמיות, ולכן תלויות בזמן ומקום, ואילו התורה היא רוחנית על דרך הנפש והיא למעלה מזמן ומקום. אף על פי כן, שורש המצוות, היינו מקור המצוות הוא גבוה ביותר - ברצון שלמעלה מהחכמה…
 
ביאור התוכן הפנימי בלשון חז"ל " השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך", בו ביטאו חז"ל את גדרה הפנימי של עבודת התפילה, שהאדם צריך לשמוע ולהרגיש את תפילת והתעוררות נשמתו שהיא החלק אלקה ממעל שבו.על ידי servicey4
 
Loading …

מדריך עזר מהיר

זכויות יוצרים 2022 | מפת אתר | מדיניות פרטיות | תנאי השירות
Google login Twitter login Classic login