נדרים כה - שבת כ"ב בחשון, 19 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

האם אנו יכולים להניח שכאשר אנשים נשבעים/נדרים בשפה מסוימת, הם משתמשים בו בשימוש הרגיל של המילה ולכן הנודר/נשמע אינו יכולים לנסות להסביר שהוא התכוון למשהו אחר ובאמת אין כאן נדר/שבועה? יש שני ניסיונות להסיק ממקורות שניתן לטעון שאנשים נשבעים/נודרים בשפה ייחודי, אולם שני הניסיונות נדחים. הניסיון השני מתייחס למקור על משה שהשביע את עם ישראל על דעתו ועל דעת ה'. מדוע הוא לא השתמש בשפה אחרת שהייתה מבהירה את דבריו באותה מידה? מה פשר ההתייחסות במשנה של מי שנשבעו שראו נחש כקורת בית הבד? מהו נדרי שגגות שאינו נחשב לנדר? האם אותו דבר נכון לגבי שבועות? מהי דוגמה לשבועת שגגה? המשנה מזכירה ומחלוקת בין בית שמאי לבית הלל על מי שראה אנשים אוכל בשדהו ונדר נדר שלא יוכלו ליהנות ממנו. מאוחר יותר, הוא גילה שאביו ואחיו היו ביניהם והוא בהחלט לא התכוון לכלול אותם בנדר. האם הנדר פסול לחלוטין או רק באופן חלקי? האם אנו קובעים שנדר שבטל חלקו בטל כולו? רבה ורבא מתלבטים באיזה מקרה בדיוק בית שמאי ובית הלל חולקים.