נדרים לה - ה' בכסלו, 29 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

הדף היום מוקדש ע"י טובה ודויד קסטנבאום לכבוד החתונה של בנם גלעד לנועה גולדריץ' היום.

הדף היום מוקדש ע"י אמה רינברג לע"נ הלן טיילר ולכבוד חברתה טובה קסטנבאום על נישאוי בנה.

אם אחד אומר "ככרי עליך", ואחר כך נתן לו במתנה, קבע רבא שזה עדיין אסור להם. הגמרא מביאה ברייתא להעלות קושי נגד רבא כי כתוב בברייתא שאם ניתנה להם במתנה מותר. אולם הם פותרים את הקושי בכך שהם מסבירים שהברייתא היא במקרה שבו תחילה היא ניתנה למישהו אחר ולאחר מכן אותו אדם נתן אותה לאחר במתנה. במקרה זה, מכיוון שהוא לא היה שייך לאדם המקורי בעת מתן המתנה, הוא לא נכלל עוד בדברי הנדר. רבא שואל את רב נחמן אם לשון קונם יוצרת מצב שהחפץ הוא כמו חפץ שהוקדש ולכן אם נהנה בטעות, האם הם חייבים במעילה? רב נחמן מוכיח ממשנתנו שהתשובה היא כן. אולם הגמרא מציינת שמדובר במחלוקת תנאים. לפי ההבנה שיש מעילה לקונם, אם אומרים "ככרי עליך", ואחר כך נותנים להם במתנה, מי עבר על דין מעילה? לבעל המקורי זה לא היה אסור ומי שמקבל את המתנה יכול היה לטעון שבוודאי לא היו רוצים לקבל את המתנה אילו ידעו שהיא אסורה! רב אשי עונה שאמנם המקבל יכול לטעון שהוא לא רצה בכך, אבל ברגע שהם משתמשים בה בפועל, הם לא שונים מאדם שלא הכיר שחפץ קדוש ומעל. המשנה מפרטת עוד פעולות שאפשר לעשות למען הזולת גם אם הם מודרים הנאה מהאחר - להפריש בעבורם תרומות ומעשרות, להקריב בעבורם קרבנות של זב, זבה ואשה לאחר הלידה, מלמדים מדרש , הלכה ואגדה, אבל לא תורה, או מלמדים את ילדיהם תורה. הגמרא שואלת האם כאשר כהנים מקריבים בעבור מישהו אחר, הם פועלים כשליחים של המחוייב בהקרבת הקרבן או כשליחי ה'? האם ניתן להשתמש במשנתנו כדי לענות על שאלה זו?