נדרים טז - ט"ז בחשון, 10 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

דף נלווה נדרים טז

המשנה הזכירה ביטויים שונים של נדר עם המילה קרבן שלא תקפים. משנה זו מיוחסת לרבי מאיר, כפי שלא ניתן לייחסה לרבי יהודה. אותם ביטויים אם משתמשים במילה שבועה, יהיו תקפים. אחד הביטויים שהוזכרו היה "שבועה שאוכל לך", שמובנו "שבועה שלא אוכל ממך". זה סותר משנה בשבועות שמפרטת ארבעה סוגי שבועות שונים - ושתיים מהם "אני אוכל" או "לא אוכל" - שם הבנת "אוכל" כמשמעותו הפשוטה ולא כפי שמבינתנו משנתנו היא כ"לא אוכל". אביי משיב באומרו שזה תלוי בהקשר ומסתמכים על ההקשר כדי לקבוע מהי המשמעות בכל מקרה. רב אשי עונה על ידי תיקון הטקסט שהמשנה התכוונה ל"שבועה שאי אוכל," שפירושו "שבועה שלא אוכל." לפי קריאה זו, הסיבה שהמשנה צריכה לפרט את המקרה הזה הוא שלא חושבים שאולי זה יצא כגמגום ובאמת התכוון לומר "שאוכל." למה כל אחד מהם (אבי ורב אשי) לא מחזיק בתירוץ של השני? המשנה חוזרת למשנה קודמת וקובעת שמשם רואים את החומרה בשבועה מבנדר. לאיזו משנה זה היה מתייחס? לאחר מכן קובעת המשנה את החומרה של נדר, שאם נדר שלא יקיים מצוה, זהו נדר תקף והמקיים את המצווה עובר על בל יחל דברו. למה זה לא תקף גם לשבועות? רבא ואביי עונים שניהם בעניין דומה, שכדי שהנדר יהיה תקף, יש לנסחו באופן שהנדר יחול על חפץ המצווה ולא על המקיים את המצווה. אולם הם חלוקים בנוסח המדויק של הנדר - האם הוא כולל "הנאת המצווה" או לא, שכן רבא טוען כי מצוות לאו להינות נתנו ולכן הוא לא מכניס הנאה לניסוח.