ביצה ט - צום גדליה, ג' בתשרי, 9 בספטמבר

דף יומי לנשים - הדרן

דף נלווה ביצה ט

הדף היום מוקדש ע"י אלימלך ורינה לייבוביץ' לכבוד זיסי טרנר על הסמכתה כיועצת הלכה.

האם אפשר להוליך סולם משובך לשובך בכדי להוציא גוזלות לאכול ביום טוב? בית שמאי אוסרים ומתירים רק להטות מחלון לחלון. בית הלל מתירים גם להוליך. רב חנן בר אמי מגביל את המחלוקת לשובך ברשות הרבים אבל לדעתו, כולם מסכימים שמותר ברשות היחיד. בית שמאי אוסרים ברשות הרבים משום מראית העין – שמא יחשבו שהוא מזיז בכדי להטיח גגו. ובית הלל סוברים שאין חשש למראית העין כי יש סולם אחר שמשתמשים בו בכדי לעלות לגג. איך דברי רב חנן מסתדרים עם דברי רב, שמקום שאסרו חכמים משום מראית העין, גם אסרו בחדרי חדרים? התשובה היא שהנושא הזה תלוי במחלוקת תנאים – רב חנן סובר כתנא אחד ורב כתנא אחר. יש גירסה אחרת בדברי רב חנן והקושי על דבריו מדברי רב בעניין חדרי חדרים והתירוץ. הגמרא מביאה ברייתא שבה יש הבנה אחרת במחלוקת בית שמאי ובית הלל. לפי הברייתא הם חולקים בהחזרת הסולם אבל להוליך כולם מודים שמותר. הברייתא גם מביאה דעות אחרות בקשר לסוג של סולם שעליהם מתווכחים והאם מותר רק להטות או גם להזיז לאט לאט. מסופר על בני ר' חייא שהתירו בסולם של עלייה בגלל שהבינו את הברייתא בצורה מסויימת אבל ר' חייא הוכיח אותם על כך שטעו בהבנתם. יש גירסה אחרת בסיפור לגבי מה התירו ולמה חשבו שמותר ועל בסיס מה חלק עליהם ר' חייא. אם בית שמאי מחמירים כאן למרות שיש צורך להגיע לשובך משום שמחת יום טוב, יוצא שהוא מחמיר ובית הלל מקילים לגבי שמחת יום טוב. זה סותר מחלוקתם בעניין כיסוי הדם – ששם בית שמאי מקילים משום שמחת יום טוב ובית הלל מחמירים. ר' יוחנן מציע להחליף את הדעות בעניין כיסוי הדם. אבל הגמרא דוחה את דבריו ומציע שיש לחלק בין המקרים. לאחר התירוץ, הגמרא מסבירה את הסתירה בצורה אחרת - מהמשנה בכיסוי הדם על משנה אחרת הדנה גם בענייני יונים ששם בית שמאי מחמירים למרות שיש צורך להגיע ליונים משום שמחת יום טוב. שוב, ר' יוחנן מציע להחליף את הדעות בכיסוי הדם והגמרא דוחה את דבריו.