כתובות פא - כ"ט באלול, 25 בספטמבר

דף יומי לנשים - הדרן

הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה.

הדף היום מוקדש ע"י ג'יסון, אריקה ורקל לכבוד יום הולדתה של פטי בלקין.

הדף היום מוקדש לע"נ הווי פרקס, שלום צבי בן נחה דבורה, בסיום השלושים.

אם אישה מתה בזמן שהיא ממתינה לעשות ייבום (שומרת יבם), האם היבם אחראי לקבור אותה? אביי מנסה להוכיח שכן, מאחר שהוא יורש את כתובתה מבעלה הראשון, ואם לא יקבור אותה, אזי יש לחייבו לשלם את כתובתה ליורשיה. רבא טוען נגד טענה זו שכן הירושה היא מהאח, לא ממנה, ואין לו אחריות לשלם את הכתובה שכן כתובה לא מיועדת לגבות בחיי הבעל (כאשר האישה אינה חופשית להינשא. כרצונה) ולכן, מאחר והיבם עדיין היה בחיים והאישה הייתה אמורה להיות נשואה לו, הכתובה לא עמדה להיגבות. זה נדרש מנוסח הכתובה "לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב לכי". אביי דוחה את תשובתו של רבא בכך שהוא מציין שרק בית שמאי דורשים את נוסח הכתובה והוא גם סבור (שמקורו בהלכות סוטה) ששטר העומד לגבות כגבוי דמי (כאילו כבר נפרע) ומאחר שהכתובה שלה נועדה ליגבות עם פטירת בעלה, זה כאילו כבר שלה ולכן היבם יהיה חייב להעביר כתובתה ליורשים במקרה זה. על מנת להסביר את התגשמות המשפט בכתובה "לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב לכי" לדברי אביי, מסביר רב אשי כי ה"מישהו אחר" יכול להיות היבם עצמו. רבא משיב לאביי בהבאת ברייתא המראה שאי אפשר לתבוע כתובה מייבם. ההוכחה מבוססת על כך שהברייתא מציעה הצעות מסוימות עבור יבם שרוצה למכור נכסי אחיו ולא מציע לייחד קרקע לגביית הכתובה. אם מהעובדה שהברייתא אינה מציעה להפריש לה כסף כדי לקבל את תשלום הכתובה שלה, ברור שהאישה אינה יכולה לקבל את הכתובה בחייו, כפי שהציע רבא קודם לכן. לפני תשובה לשאלה, שואלת הגמרא מדוע לא העלה רבא את אותה שאלה ממשנתנו. על שאלה זו עונה על ידי הצעה שמשנתנו היא רק בגדר "עצה טובה" ולא הדין. ואז אביי עונה לשאלתה של רבא בהסבר אחר למה הוא לא יכול לשים בצד את כספי הכתובה, שכן זה יגרום לאישה לחשוב שהבעל לא אוהב אותה ורוצה להתגרש ממנה - וזה לא טוב לנישואין!! אילו זכויות יש ליבם ברכוש אחיו במקרה שהתחתן עם היבמה? כיוון יש שיעבוד על הנכסים לכתובת האישה, אין הוא יכול למכור אותו או להבטיח אותם לאף אחד אחר. הובא מקרה בו התחייב לאחיו מחצית הרכוש, אולם לא הייתה זו זכותו לעשות זאת. אולם, גם אם לא התאפשר לו לעשות זאת, האם זה תקף בכל מקרה? יש ויכוח בין רב יוסף לאביי על זה. רב יוסף מנסה להוכיח את עמדתו (שהמכירה אינה תקפה) מברייתא. הרב מניומי, בתמיכה בדעת אביי אומר שהמקור שציטט אינו מקור אמין. על בסיס מה קבע כך?