פסחים סד - י"א בשבט, 24 בינואר

דף יומי לנשים - הדרן

השיעור היום מוקדש על ידי רונה פינק לרפואה שלמה לאביגיל בת מרים ברוך - רפואת הנפש ורפואה הגוף.

הגמרא מביאה שתי ברייתות סותרות בעניין האיסור "לא תשחט על חמץ דם זבחי" (שמות לד:כה) - באחד כתוב שזה תקף במליקה ובאחד כתוב שלא. באחד כתוב שמי שמקטיר את האימורים חייב ובאחד כתוב שלא. איך הגמרא פותרת את הסתירות? הגמרא מביאה את המקור לדברי ר' יהודה ולדברי ר' שמעון במשנה שחולקים לגבי איזה קרבנות כלולים באיסור "לא תשחט על חמץ דם זבחי." המשנה מפרטת איך היו מקריבים את קרבן הפסח. היו עושים בשלוש כיתות. כל כת נכנסת בנפרד ונועלים דלתות העזרה, תוקעים, הבעלים שוחטים, הכהנים עומדים בשורות עם בזיכי כסף או זהב בידיהם (שורה של אלו עם כסף ושורה עם אלו עם זהב) ומקבלים את הדם. מעבירים מאחד לני עד שמגיע למזבח וזורק את הדם בצדדים שיש יסוד למזבח ומחזירים את הבזיך ריק בכדי למלא שוב. קוראים את ההלל תוך כדי העבודה. עד כמה פעמים חוזרים על ההלל? היו מדיחים את העזרה אפילו בשבת אבל חכמים התנגדו לכך. לפי ר' יהודה, היו ממלאים כוס אחד מתערובת כל הדמים שנשפכו וזורקים על המזבח. תלו את הבהמות להפשטת העור על אונקליות כדי להוציא את האימורים. מה היו עושים אם לא נשארו אונקליות? ומה עשו בשבת? הגמרא מתחילה לפרט או להביא מקור לדברים שנזכרו במשנה.