פרק 47 | יפעת גולדמן

ד’’ר אמא

לא הכרנו קודם אבל החיבוק החם ועוגת התפוזים שהיא נכנסה איתה נתנו מיד תחושה של קרבה בטוחה.

אנשים שמרגישים בנח מרתקים אותי. מאפשרים לי להרגיש שקטה ולשחרר הגנות.

עולם היוגה נכח בשיחה שלנו, זה העולם ממנו יפעת מגיעה, יוגה טיפולית.

יפעת הסבירה על הקשר בין יוגה לטיפול ובמקביל ראיתי דרכה את החיבור בין יציבה נכונה של הגוף לבלנס פנימי, לביטחון פנימי.

הפנים והחוץ משולבים בהוויה שלה בתאום בלתי נתפס.

ראיתי את עמוד השדרה הבטוח והזקוף שסביבו מלופפת אישיות יציבה ונינוחה.

זה כנראה לא מגיע מתוך קסם מקרי או גנטיקה במתנה. הרגשתי את ההחלטה. ההבטחה.

נדהמתי מהאופן שבו היא התייחסה לחלל, למפגש. היא התאימה אותו אליה, לצרכיה. כך יצא שהיא יושבת בישיבה מזרחית על הכורסה ועם אור כבוי, כך הצטלמנו לסלפי ואפילו יצאתי לפגוש את המשפחה שלה ׳את חייבת לבוא להגיד להם שלום׳.

את הכל היא ביקשה בפשטות. פתאום הבנתי כמה קל לבקש וכמה קל להיענות.

מחנכים אותנו להיות גמישים, להסתדר, להסתפק במה שיש, להיות מנומסים, לא לבקש, לא להציק או להעיק, להתחשב ולא לבלוט. יפעת מביאה שפה אחרת. בריאה, מרווחת. אפשר לנשום תוך כדי, זה משוחרר.

האקטיביות שלה מהפנטת. היא בתנועה. תנועה בטוחה, מעגלית ומאוד יצירתית.

אם הייתי צריכה לבחור מורת דרך או מטפלת זה מה שהייתי רוצה לפגוש.

כי את המציאות שלנו - אנחנו בוראים.

מה אגיד לך יקרה - תודה שנפגשנו! למדתי כל כך הרבה בכל כך מעט זמן.

שומרת אותך איתי.

לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי

לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי

לאינסטגרם שלי

לפייסבוק שלי

לאתר

להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת