פרק 43- הסכסוכים בקווקז- גן ילדים ללא גננת- חלק א'- הקדמה

21:40
 
שתפו
 

Manage episode 307834181 series 2851181
על ידי Ori harel התגלה על ידי Player FM והקהילה שלנו - זכויות היוצרים שמורות למפרסם, לא ל-Player FM, והשמע מוזרם ישירות מהשרתים שלכם. הירשמו כדי לעקוב אחר עדכונים ב-Player FM, או הדביקו את כתובת העדכונים באפליקציות פודקאסט אחרות.

רבות אני נשאל מהו לדעתי האזור המסוכסך ביותר בעולם, האזור המורכב ביותר מבחינה גיאופוליטית, כזה שמורכב מהכי הרבה עימותים. כמובן שקשה לקבוע תשובה מדויקת וגם התשובה עשויה להשתנות עם הזמן.

בחמשת חלקי הפרק הקרובים אפרט מה מיוחד באזור הקווקז, שהוא מקור לסכסוכים ארוכי- שנים כל- כך ומורכבים כל- כך. למה הקווקז הוא סוג של "חבית חומר נפץ" אתנית, פוליטית, דתית, צבאית, כלכלית ואסטרטגית.

כי לחקור את עמי הקווקז הוא כמו לערוך ניתוח כירורגי אנתרופולוגי- היסטורי עמוק מאד.

למרות שאדבר יותר ברמת המדינה ופחות ברמת הפרט, בשורה התחתונה אנחנו מדברים כאן על בני- אדם שחיים את הסכסוכים בחיי היום- יום שלהם, בדרכם השגרתית למכולת או בנסיעתם לבני משפחתם. וכמו בכל סכסוך עולמי כזה או אחר, הקורבנות הם התושבים, הם הרוב הדומם, "האנשים השקופים", אלה שסובלים הכי הרבה בזמן שהפוליטיקאים מרוויחים הון פוליטי על גבם עם סיסמאות לוחמניות. הפרק הזה מוקדש להם.

מבחר ספרים הקשורים לסכסוכים בקווקז ולכל חלקי הפרק:

הקוזקים- טולסטוי

חג'י מורט- טולסטוי

מסע אל אררט- מייקל י. ארלן

"40 הימים של מוסא דאג"- פרנץ וורטל

אהבתם של עלי ונינו- קורבאן סעיד

ספר הלחישות- וָרוּזַ'אן ווֹסְגָנְיַאן

אררטים- אורה אחימאיר

סיפורו של חייל- ארקדי בבצ'נקו

Music by audionautix.com

קרדיט לתמונה:

מאת after File:Chechnya and Caucasus.png, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=16131490

Ori~ - נוצר על ידי מעלה היצירה

וכמחווה מכל הלב למאות אלפי כבדי- השמיעה בארץ, להלן תמלול

מלא של הפרק.

דרום וצפון אוסטיה, אבחזיה, אַדִיגֵאַה, דגסטן, צ'צ'ניה, קברדינו- בלקריה, אינגושטיה, צ'רקסיה.

שלום מאזינות יקרות, מאזינים יקרים, אני אורי הראל וברוכים הבאים לפרק נוסף של "העולם הגדול", פודקאסט שמביא אליכם עד האוזניים ומעבר להן את המקומות המרתקים בעולם, חוויות מסעירות, תרבויות רחוקות, גיאופוליטיקה, היסטוריה, אישים מרתקים ועוד ועוד. והפעם, "הסכסוכים בקווקז, גן ילדים ללא גננת- חלק א'".

רבות אני נשאל מהו לדעתי האזור המסוכסך ביותר בעולם, האזור המורכב ביותר מבחינה גיאופוליטית, כזה שמורכב מהכי הרבה עימותים. כמובן שקשה לקבוע תשובה מדויקת וגם התשובה עשויה להשתנות עם הזמן. כי סכסוכים ועימותים הם עניין דינמי בעולם המורכב מאינטרסים רבים, מכוחות צבאיים שונים ומשתנים, ממנהיגי מדינות שחלקם נשארים במקומם זמן רב וחלקם מתחלפים, אם בבחירות דמוקרטיות, אם כתוצאה מחיסולים פוליטיים (לא עלינו), אם כתוצאה ממוות טבעי וכו'. ניתן להמשיל זאת לתחרות משיכת- חבל, כשכל קבוצה מהשתיים מתאמצת מאד להפעיל כוח, חברי הקבוצות מאחורי החבל מתנשפים ומתנשמים, מאמצים שריריהם, ידיהם מזיעות, מושכים לרגע את החבל לכיוון שלהם, מקדמים את עצמם מעט לכיוון הניצחון, ומיד לאחר- מכן הדברים מתאזנים, הצד השני מתאמץ לרגע ומשווה כוחות והצדדים בתיקו, ואח"כ התיקו שוב מופר וחוזר חלילה.

משל נוסף ליחסי הכוחות הגאופוליטיים השונים בעולם הוא ל"גן ילדים ללא גננת", כלומר ללא מבוגר אחראי. תתחברו איתי רגע למשל ולנמשל ומראש אני מתנצל שאני גולש להכללות. אתם בטח מכירים בגן- הילדים את הילדים הבריונים שמנפנפים בהתרסה בולטת בשריריהם מול חבריהם לגן (בהמשלה לעולמנו, המדינות בעלות הנשק הגרעיני שמנפנפות בנשק המסוכן מול שכנותיהן, כמו לדוגמא, מאזן האימה הגרעיני בין הודו לפקיסטן). יש בגן גם את הילדים החלשים שרוצים רק לשרוד ולהעביר עוד יום עד שאימם, האם המחבקת שתאהב אותם בכל מקרה ותמיד, תגיע לאסוף אותם מהגן הביתה (בהמשלה, מדינת ישראל בשנים הראשונות לקיומה שנזקקה לעזרה צבאית מארה"ב כדי לשרוד במלחמותיה מול מדינות ערב). ויש את ילדי הגן, אלה שלפחות לכאורה מגיעים ממשפחות "טובות" (לפחות ככה ההורים אומרים), משפחות בעלות אמצעים כספיים (שההורים הם, למשל, רופאים, עורכי- דין או מנהלי חשבונות או כדומה). הילדים האלה מחייכים לשאר ילדי הגן בשיניים צחורות, יושבים בשקט רחוק משאר הילדים, ורוצים להפיץ לכולם את "בשורת הטוב שבאדם" ושאר הילדים בגן משתפים איתם פעולה ולא מתנכלים להם כי הם מעריכים שכדאי להיות חברים שלהם למרות שייתכן מאד שהם מקנאים בילדים אלה (בהמשלה, המדינות הליברליות שהמוטו שלהן הוא פחות או יותר מסר של "חייה ותן לחיות", כמו, למשל, מדינות סקנדינביה: שבדיה, נורבגיה ודנמרק שנמצאות "אי- שם" בצפון הרחוק של אירופה).

כמו שבגן- ילדים ישנם ילדים שונים מרקעים שונים ועם אופי שונה, כך גם מדינות עם היסטוריה ותרבות שונה, והן גם נמצאות במיקומים שונים ברחבי הגלובוס, שמשפיעים על אופיין ותרבותן. זו, למעשה, מהותה של הגיאופוליטיקה. למשל, אמר פעם מי שאמר שמדינת ישראל היא "וילה בג'ונגל" ויותר משכיוון בכך אלינו, כיוון למדינות הסובבות אותנו. התחושה של "גן ילדים ללא גננת" קיימת בקרב רבים ממומחי הגאופוליטיקה בעולם, וגם בקרב מנהיגי רבות מהמדינות. כל זאת למרות קיומו של מוסד "האומות המאוחדות", האו"ם, שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה, והוא "הגננת" הרשמית. אך לעיתים קרובות מוסד זה אינו עוזר מספיק בטיפול בסכסוכים, והיה אף פוליטיקאי ישראלי, אפילו ראש ממשלה, שטען "אום שמום" כביטוי של זלזול וביטול במוסד, שעם השנים לא הצליח במניעת מלחמות וסכסוכים אלימים בעולם, אם זו מלחמת האזרחים הנוראית בסוריה, הנמשכת כבר יותר מעשור, המלחמה הקשה והאכזרית בבלקן בשנות התשעים של המאה שעברה, הג'נוסייד ברואנדה באותו עשור וכו'. אבל למרות חוסר יעילותו במרבית המקרים, רוב מדינות העולם מסכימות שהוא עדיין הכרחי וחיוני, גם בימינו. ובפרפרזה למשפט הפתיחה של טולסטוי ברומן המפורסם "אנה קרנינה", "כל העמים המאושרים דומים זה לזה, אך עם אומלל- אומלל בדרכו שלו". ועל כך אוסיף, עם אומלל לרוב אומלל לבדו. והדוגמא הבולטת כרגע היא העם האפגני. על האו"ם, והשפעתו של מוסד בינלאומי זה, ארחיב בהזדמנויות אחרות בפודקאסט.

אזור הקווקז הוא אחד האזורים המסוכסכים והמורכבים בעולם. זהו אזור ששטחו כ- 450,000 קמ"ר, שגבולותיו הגיאוגרפיים הם מהים הכספי במזרח ועד הים השחור במערב. בצפון- חצי- האי קרים ואוקראינה בואך הנהר האדיר הוולגה והעיר רוסטוב על- הדון. בדרום הקווקז נושק לאירן ועירק. מבחינה מדינית, הקווקז מכיל 4 מדינות. ארמניה, גיאורגיה, אזרבייג'ן וחלק מיניאטורי באופן יחסי מרוסיה הענקית. לטורקיה, שאינה חלק מהקווקז, אינטרסים רבים מאד באזור במשך מאות רבות של שנים, לפני, במהלך וגם אחרי קיומה של האימפריה העות'מנית. גם לאירן עניין רב באזור הקווקז ואינטרסים רבים באזור, אך, ברשותכם, נשאיר את אירן מחוץ לפרק זה, ואולי ארחיב עליה בעתיד בהקשרים אחרים, כי לאירן, מדינה מרתקת מבחינות רבות, מגיע פרק בפני עצמו.

לפרק "הסכסוכים בקווקז", שאליו אתם מאזינים ומאזינות כרגע, חמישה חלקים, ואולי, במידת הצורך, ייכתבו עוד חלקים נוספים בעתיד. כי הקווקז כותב את עתידו בכל רגע ודברים יכולים להשתנות בכל עת. ככה זה כשאתה יושב על סוג של "חבית חומר נפץ" אתנית, פוליטית, דתית, צבאית, כלכלית ואסטרטגית. למעשה, גם בהערכה אופטימית, נראה שהסכסוכים בקווקז לא באמת יסתיימו בקרוב, וצפויים להתחדש, במתכונת כזו או אחרת, בעצימות כזו או אחרת, עם כוחות כאלה או אחרים, לאורך עשרות ואולי אף מאות שנים קדימה.

ובנימה אישית, הפרק על הסכסוכים בקווקז היה עד עכשיו הפרק המורכב ביותר להכנה, להפקה ולכתיבה מכל עשרות פרקי הפודקאסט שעלו לאוויר "העולם הגדול" עד עתה. בחירת הנושאים לפרק ואופן הצגתם, והדילמה עד כמה להרחיב על כל נושא, לא הייתה קלה אבל הייתה מהנה מאד, כמי שאוהב את אזור הקווקז אהבת נפש, על עמיו השונים, נופיו המהפנטים וייחודיו העולמיים. כי כדי להבין עימות כביכול קטן ופעוט בקווקז, נראה שבדרך- כלל אתה צריך ללכת הרבה אחורה בהיסטוריה בסגנון השאלה מה קדם למה, התרנגולת או הביצה, ואולי זו הסיבה שאני כל כך אוהב את האזור וסקרן לגביו, תמיד יש עוד שכבה, תמיד יש עוד מרקם, עוד שכבת איפור מתחת לעור. לחקור את עמי הקווקז הוא כמו לערוך ניתוח כירורגי אנתרופולוגי- היסטורי עמוק מאד. .

וכמובן, בשורה התחתונה, אנחנו מדברים כאן על בני- אדם שחיים את הסכסוכים בחיי היום- יום שלהם, בדרכם השגרתית למכולת או בנסיעתם לבני משפחתם. וכמו בכל סכסוך עולמי כזה או אחר, הקורבנות הם התושבים, הם הרוב הדומם, "האנשים השקופים", אלה שסובלים הכי הרבה בזמן שהפוליטיקאים מרוויחים הון פוליטי על גבם עם סיסמאות לוחמניות, כמו "אף שעל" או "נילחם עד המוות ולא נוותר" וכו'. הפרק הזה מוקדש להם.

אז מה מיוחד באזור הקווקז, שהוא מקור לסכסוכים ארוכי- שנים כל- כך ומורכבים כל- כך? הקווקז הוא פסיפס אתני- לאומי- דתי מורכב מאד. אותו אזור שבין אירופה לאסיה, על "דרכי המשי" ההיסטוריות, אזור שהוא "קו תפר" היסטורי משמעותי בין 3 מעצמות- על בעבר (האימפריה הרוסית, ממלכת פרס העתיקה והאימפריה העות'מנית), כשהראשונה עדיין עם שאיפות להמשיך ולהיות מעצמה גם עמוק לתוך המאה העשרים ואחת, ולגבי האימפריה השלישית, העות'מניים, שהיום הם הטורקים, סימני שאלה גדולים לגבי מקומה העתידי בסכסוכים בקווקז, ובכלל, סימני שאלה לגבי צביונה העתידי כמדינה ואולי כאימפריה בעתיד.

פירוט לגבי גיאורגיה, וחשיבותה הגיאופוליטית במרקם הקווקזי הכולל, וגם מקומה של רוסיה במשחק הכוחות בקווקז, תוכלו למצוא ביתר- פירוט בפרק קודם בפודקאסט, פרק מספר 20, בשם "גיאורגיה- בין הפטיש הרוסי לסדן האירופי". למעשה, הפרק הנוכחי, שאתם שומעים עכשיו, נולד בעקבות בקשות של מאזינים, שהאזינו לאותו פרק שנושאו היה גיאורגיה, וביקשו להאזין לפרק מפורט עם תמונה רחבה יותר על הקווקז, תושביו וסכסוכיו. והנה הוא לפניכם.

בקווקז ישנם לאומים רבים, כ- 50 במספר, שמדברים בלשונות- אם שונות אשר מגבירות את המתח עוד יותר מעבר למתיחויות בין המדינות ובין הדתות. קשיי המעבר הפיזיים מאזור לאזור בתוך הקווקז מסבירים את ריבוי הלאומים השונים והשפות השונות שהתפתחו במשך אלפי השנים.

זוכרים את רשימת השמות בתחילת הפרק? אז אם השמות הבאים, של מספר רפובליקות אוטונומיות, עצמאיות במידה כזו או אחרת, ברוסיה ובגאורגיה, לא מוכרים לכם, זה בסדר, אתם בחברה טובה. דרום וצפון אוסטיה, אבחזיה, אדיגיה, דגסטן, צ'צ'ניה, קברדינו- בלקריה, אינגושטיה, צ'רקסיה (אולי השם צ'רקסיה נשמע לכם מוכר. משם הגיעו הצ'רקסים אלינו לארץ וגרים בעיקר בשני כפרים בצפון: כפר כמא וריחניה. אגב, הצ'רקסים הם מורשת מאות שנות השלטון הטורקי לשעבר בארץ- ישראל).

כיוון שהפודקאסט עוסק, בין היתר, גם באקולוגיה וגיאוגרפיה, זה המקום לציין שברוב הרפובליקות הללו נופים בתוליים ופנטסטיים, פסגות תלולות והרריות רבות (זוכרים את קשיי המעבר הפיזיים מאזור לאזור בתוך הקווקז), חלקן מעל 5000 מטרים, כשמעל כולן פסגת האלברוז שגובהה 5642 מטרים מעל פני הים, הפסגה הנחשבת הגבוהה ביותר באירופה, שימו לב, אירופה, למרות שרבים יגידו, ובצדק, כי הקווקז שייך הרבה יותר לאסיה מאשר ליבשת אירופה, ובואו נגיד שעד לפני כעשרים או שלושים שנים, עדיין בעידן "המלחמה הקרה", היינו אומרים שההר הגבוה ביותר באירופה הוא המון בלאן שמתנשא בראש האלפים של מערב אירופה. אבל הזמנים השתנו, הגבולות המדיניים, ואיתם הגבולות הגיאוגרפיים, היטשטשו. והמערב התמזרח. חזרה לקווקז. בקווקז דרכי נוף מרהיבות וכמעט אין בהם מטיילים בשל החשש להגיע לאזורים הללו משלוש סיבות מרכזיות: 1- סיבות ביטחוניות, כמו קבוצות מיעוט אסלאמיות קיצוניות בחלק מהאזורים היוצרות חשש כבד בקרב תיירים לבקר באזורים אלה. 2- סיבות בטיחותיות כמו מיעוט דרכי גישה נוחות, תשתיות הרוסות בחלק מהאזורים וחוסר פיתוח כלכלי ותיירותי. ו- 3- סיבות של חוסר פרסום וחוסר עניין- כי רבים מהמטיילים בעולם פשוט לא שמעו על חלק מהמקומות האלה ולכן לא מודעים לעוצמות האקולוגיות, הגאוגרפיות והנופיות של האזור..

באזור הקווקז מעל ל- 6400 מיני צמחים, כרבע מהם אנדמיים, מיני עצים רבים מאד, מסוגים מחטניים באזורים הגבוהים כמו אורנים, אשוחים ואשוחיות, ועד אלונים, צפצפות, ברושים וגפנים באזורים הנמוכים והקרים פחות. הקווקז הוא בית לעולם חי עשיר ומגוון, מדובים חומים, נמרים, שועלים, שונרים, זאבים, ביזונים, עיזי- הרים, עיטים מסוגים שונים, כאלף מיני עכבישים, מאות מיני לטאות וגם כלבי הקווקז האימתניים והענקיים (מניסיוני, לא תרצו להיתקל בהם משוטטים לבד בפאתי עיירה או כפר או, גרוע מכך, להיתקל בהם בטבע הפתוח).

אבל, מעבר לעושר החי והצומח, הסכסוכים בקווקז עוסקים... באנשים. שני אירועים היסטוריים משמעותיים באופן ישיר בהקשר לקווקז התרחשו במאה ה-20. האחד הוא התפרקות האימפריה העות'מנית, בראשית המאה, והשני הוא התפרקות ברה"מ, בסוף המאה. עם התפרקותן, כל אחת כאמור בתקופה שונה, נוצר ואקום שלטוני, שבדומה לתנור לוהט של יצרים לאומיים, סערו וגעשו לתוכו גם המתחים ההיסטוריים מהעבר, רתחו ויצרו סכסוכים אלימים רבים. עבור רוסיה וטורקיה הקווקז שימש, ועדיין משמש, שדה המשחקים שלהן, ולעתים שדה הניסויים שלהן, כבר מאות בשנים והן מבקשות להדק אחיזתן באזור כשטח שליטה אסטרטגי.

עד כאן החלק הראשון של הפרק. מקווה שהיה לכם מעניין. אשמח לשאלות, אותן תוכלו להעביר למייל שלי, ומחכה לכם גם בפרקים הבאים.

בפרקים הבאים אכנס לתוך "עובי הקורה" של אזור הקווקז וארחיב על נבכי הדת והשליטה האסטרטגית בו, על הכלכלות של מדינות הקווקז והפריסה הצבאית שלהן, על העימותים והמלחמה בין רוסיה וגיאורגיה, וכמובן, על הסכסוך ההיסטורי והאקטואלי בין אזרבייג'ן וארמניה בחבל נגורנו- קרבאך שעבר בשנה האחרונה משולי התקשורת והעמודים האחרונים בעיתונים כמעט אל מרכז תשומת- הלב העולמית, מאבק מדמם בשל ריבוי האינטרסים הכרוכים בו, מאבק שלדעתי יש בו את כל המרכיבים המרתקים שהופכים את הקווקז ל"גן ילדים אלים ללא גננת" עם פוטנציאל לסבך בו את הכוחות העולמיים הגדולים ביותר, כמו ארה"ב ורוסיה, מה שימחיש למה הקווקז הוא אחד האזורים החשובים בעולם. יהיה מ ר ת ק.

51 פרקים