פרק 50- המסע אל העולם הגדול שבתוכנו: שיחה עם הנזירה הבודהיסטית לובסנג צ'וקי (הילית דותן)

העולם הגדול עם אורי הראל

המסע אל נפשנו הוא המסע הרוחני הכי רחוק שניתן להגיע אליו וגם המסע הכי קרוב מבחינה פיזית.

הבודהיזם מזמין אותנו אל העולם הגדול שבתוכנו. המבט המרתק פנימה ללמוד מי אנחנו כשההבנה שהדבר החשוב ביותר נמצא לא רק לידנו אלא ממש בתוכנו. לכן לא צריך לרוץ להספיק ולמהר להשיג משהו כי הוא כבר כאן איתנו. תפיסת עולם שפונה לכל אדם בעולם ללא הבדל גזע, צבע, דת ומין ומדברת על סבל אנושי, חמלה, אדיבות וכבוד לכל אדם, חיי מצפון וכללי מוסר.

הילית דותן (לובסאנג צ'וקי), נזירה בודהיסטית ישראלית, יצאה לשנת "ריטריט", שנה שלמה שבה התבודדה לשם תרגולי מדיטציה בודהיסטית- טיבטית ובאינטימיות מוחלטת עם התודעה שלה ללא דיבור עם הזולת או חיבור למחשב, טלפון, טלוויזיה, עיתון, חברים, משפחה.

כי מי מאיתנו לא חש לעיתים ברצון לנוח קצת מקצב החיים המסחרר? להביט קצת "פנימה" אל הנפש ולא "החוצה" אל החיים הסובבים אותנו? לעצור קצת את "הרכבת הדוהרת"? בעולם שבו אנו חיים, "העולם המערבי", רבים חשים חנוקים, ללא נשימה, מסיבות רבות כמו עומס נפשי של עבודה, עומס מטלות, לחץ כלכלי ועוד ועוד.

בפרק הזה נשמע מה הילית למדה בשנה הזו, איך הפכה לנזירה, על ההתמודדות עם הרגשות שבתוכה ועם "הרעשים" הפנימיים שצפים כשהכל מסביבה שקט. וגם איך חוזרים ל"מציאות" היומיומית אחרי שנה מטלטלת כזו? וכמה זמן לוקח עד שמצליחים להגיע ל"איזון" עם העולם החיצון?

על פיתוח "הלב הטוב" והחיפוש אחר האושר המיטיב עם הזולת ועם עצמנו תוך תרגול עתיק- יומין. על נדרי הנזירות שהילית לקחה על עצמה, על חיי חמלה ועל הגילוי כי גם אם ישנו סבל בעולם, ישנן סיבות לאותו סבל ובידנו האפשרות לסיים את הסבל תוך מציאת דרכי התודעה לצאת ממנו להארה.

הערה: את המשפט "הייה אתה השינוי שתרצה לראות בעולמך" אמר מהטמה גנדי ולא הבודהה כפי שאמרתי בטעות, אבל תודו שהוא מתאים מאד לתפיסת העולם של הבודהה...

למעוניינים ליצור קשר עם לובסנג צ'וקי:

[e-mail]

וגם דרך הפייסבוק:

Lobsang Chokyi

תודה לטל אדיב על הפתיח.