פרק 99 | תמיר ליאון- שישה מצבי תגובה למלחמה

חמש אצבעות | חינוך, תרבות, מנהיגות

17 במאי, 1999. בנימין נתניהו מפסיד בבחירות ישירות לאהוד ברק,ומודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים.ועידת הליכוד בכאוס בעקבות הכישלון.אריאל שרון צועד קדימה ואוחז במיקרופון.מיד לאחר מכן נבחר לראש הליכוד,זוכה פעמיים בבחירות הכלליות,מכהן 5 שנים כראש ממשלה,מקים מפלגת שלטון,מבצע את ההתנתקות מעזה,ונעצר רק בעקבות אירוע מוחי ותרדמת.לפעמים, כשכולם מבולבלים וקשה, כל מה שצריך זה לצעוד צעד אחד קדימה.להלן מנעד התגובות לאור המצב בקרב הציבור הבוגר, על פי התרשמותי:

1 - "הקפואים": האנשים שבתוך הטראומה. רוב הזמן בבית, טלוויזיה דלוקה תדיר, מחזיקים את הילדים קרוב, יוצאים החוצה רק למה שהכרחי ולא בערב.מדברים מעט ובעיקר על המצב.חיים רק בהווה. אין עתיד.נראה כמו התקף חרדה שלא נגמר.משיחותיי עם מנהלי בתי הספר מסתבר שיש הרבה יותר אנשים במצב הזה מכפי שחשבתי.את מחיר ההתנהלות הזאת ישלמו הם וילדיהם.בין 9% ל32% מהאנשים שחווים טראומה יפתחו פוסט טראומה.הפעילות בזמן הקרוב לטראומה משפיעה מאוד על הפגיעה הפוטנציאלית.אז אם יש מהם בסביבתכם דברו איתם. יש לזה מחיר.

2 - "אני בסדר אתה בסדר": האנשים שנאחזים בשגרה.שומעים חדשות בגדול, מנסים להתנהל כאילו כרגיל.מכבים שריפות קטנות שמתעוררות עקב המצב עם הילדים או בעבודה.בגדול זו גישה טובה, ריטואלים מרפאים.אבל אפשר לעשות יותר,ולא בטוח שעבור כל הילדים זה מספיק.

3 - "אין כלום כי לא היה כלום": הכחשה מוחלטת.מתנהלים כאילו הכול כרגיל, עבודה וכד'.מתרחקים מהחדשות."הכול טוב" זאת המנטרה.בתוך הקבוצה הזאת נמצאים בני נוער רבים שבחרו באדישות כמנגנון הגנה.אבל לאנרגיה העצומה של ההדחקה יש מחיר כבד.ובחלקם תכה המציאות בעתיד, בלי הכנה,והם ימצאו עצמם חסרי אונים אל מול האימה.

4 - "הפעילים": עסוקים בהתנדבויות ברצף כבמין התקף מאניה.אקשן העשייה הבלתי פוסק עוזר להם להתמודד.גם הם חיים בהווה, ובדרמטיות גבוהה.העשייה אמנם מסייעת אבל חשוב גם לעצור ולעבד רגשית אחרת היא עלולה לשמש כצורה מתוחכמת של הדחקה.שגם לה יהיה מחיר עתידי.

5 - "המתכננים": הקבוצה שעובדת על היום שאחרי.מונעת מההבנה שנדרש שינוי.מנסחים תכנים, מפתחים אסטרטגיות, מנסים להביא מנהיגים חדשים למערכת, מגייסים כספים, חושבים על לוגיסטיקה.חיים בזמן עתיד קרוב.הפוטנציאל של הקבוצה הזו יכול להניע חלק נכבד מאזרחי המדינה.וגל שישטוף הכול.

6 - "החוזים": קבוצה שמבינה שבלי קשר לפרסונות הפוליטיות,יש משהו בשיטה שמוליך לבינוניות,ולכך שהאנשים הפחות מתאימים מאיישים את התפקידים.כך שקיימת אי הלימה בין התשלום של האזרח לרמת השירות שהמדינה מספקת.ויש תחושה שאולי התגלה כעת סדק שיאפשר אתחול מחדש,והקמת ישראל 2.0.נמנים על הקבוצה דמויות מגוונות מהחברה הישראלית.זוהי קבוצה קטנה מאוד,אבל היא הקבוצה שלי.

הערות:

1. הוצגו כאן אבי טיפוס. רוב האנשים הם שילוב של קבוצות שונות.

2. אין כאן שיפוטיות, רק תיאור.

3. אין ספק שזוהי תקופה עוצמתית שנכפתה עלינו.

4. המצוקה הכלכלית יחד עם רמות הכאב הזעם, ההשפלה והשכול, אווירת המלחמה ומתח החטופים, ומפוני הדרום והצפון יחוללו פה מהלכים רבי עוצמה,שעוד תספרו עליהם ליורשיכם,שישאלו אתכם מייד איפה אתם הייתם.

5. אז אני מציע לכל אחד להסתכל על עצמו ולקחת צעד אחד קדימה.הביאו את היום.

"המקומות האפלים ביותר בגיהינום ראויים לאלה השומרים על ניטרליות בעתות של משבר מוסרי" (דנטה אליגיירי).

מוזמנים לדרג אותנו ולשתף את הפרק לחברים ואנשים רלוונטיים.