עו"ד שמחה רוטמן - מפלגת בג"ץ - פטיש גלימה וחוסר יושרה - על המהפכה החוקתית

1:42:41
 
שתפו
 

Manage episode 259871095 series 2506674
על ידי תמיר דורטל התגלה על ידי Player FM והקהילה שלנו - זכויות היוצרים שמורות למפרסם, לא ל-Player FM, והשמע מוזרם ישירות מהשרתים שלכם. הירשמו כדי לעקוב אחר עדכונים ב-Player FM, או הדביקו את כתובת העדכונים באפליקציות פודקאסט אחרות.

זהו החלק השני של הראיון שפורסם לפני כמה חודשים.
פרק זה עוסק במהפכה החוקתית משנת 1995-2020
והחלק הקודם משנת 1980-1995
לרכישת ספרו של רוטמן מפלגת בגץ
בפרק זה דיבר שמחה רוטמן "באיזו זכות וסמכות, כנסת אחת תקבל החלטה לגביי כנסת אחרת. זו שאלה של דמוקרטיה מול דמוקרטיה....כל מה שעושים היום בכנסת ישראל, כבול ומפורש בצורה בה בית המשפט מפרש את החוק של -92'. אנחנו עבדים פעמיים - לחוק עצמו, ולפרשנות שבית המשפט נתן לדבריהם... במאבקים פוליטיים אנחנו עדיין מתנהגים כמו יום אחרי רצח רבין...במשפט אחד, בשני משפטים, אתה יכול לפתור עוול אמיתי. אתה לא מתערב בהחלטות פוליטיות, אבל לא תעשה זאת בגלל עקרונות של "ריסון משפטי"...הדילמה המוסרית פשוטה, האם מוסרי להיות דיקטטור או לא, והתשובה היא לא"
" בית המשפט החליט שעקרון השוויון עולה על עקרון ביטחון המדינה (משפט אליס מילר)...פשוט בנו מחיר ציבורי כל כך גבוהה, שבשלב זה בית המשפט לא מוכן לשלם אותו. זה המאבק בין הרשויות במדינת ישראל, הפך לפוליטי, ציני, כמעט. אם אתה רוצה שבית המשפט לא יתערב לך, תקים וועדה בראשות שופט בדימוס."
"אמון הציבור בבית המשפט נע באזור ה90%, אמון הציבורי בפוליטיקאיים נע בין 20-60%, ביום שבו הגרף של אמון הציבור בבית משפט ירד מתחת לגרף של אמון הציבור בפוליטיקאיים. אין שום סיבה בעולם שפוליטיקאי יציית להחלטות של בג"צ. היום לאי ציות של מחיר ציבורי מאוד כבד, זה נשק יום הדין, אף אחד לא רוצה להשתמש בזה. ביום שבו תהיה חפיפה מלאה בין האמון בציבור לבין מפלגות האופוזיציה, בג"צ תהיה אופוזיציה. וכבר יש דיבור על זה....השופט ברק הוסיף פיקציה לפיה לכל חוק תכלית אובייקטיבית. והוא שכל חוק באשר הוא, נועד לממש את ערכי היסוד של השלטון. כל חוק באשר הוא, נועד לקדם את זכויות האדם.... הכל עובר, התכלית האובייקטיבית היא פיקציה עוד יותר גדולה מהתכלית הסובייקטיבית... פורמליזם זו הדרך היחידה לשמור על החירות שלנו כאזרחים. כך אומרים האנשים - כל מגבלה שתטיל עלינו הרשות השופטת, עושה זאת לטובתנו, לשמר עלינו מפני שרירות הלב."
"פוליטיקאי המקבל החלטות לפי שיקולים פוליטיים, מבצע את תפקידו. ואילו כששופט מקבל החלטות מתוך שיקולים פולייטים, הוא מועל בתפקידו. חוסר ההבנה הזו, והניסיון למשפט את הפוליטיקה, פוגעת בבית המשפט... בית המשפט העליון בא ואמר, משנת 2000 נגמרה הציונות, התיישבות יהודית איננה עוד מטרה לגיטימית של מדינת ישראל. ואסור לפעול להתיישבות יהודית. כך ממשמשים את החלטת האו"ם עם הספר הלבן...ההתנתקות היא מהלך מדיני, המגובה בחוק של הכנסת. לבית המשפט לא אמור להיות שום say בשאלה האם היא עולה בקנה אחד בערכיה של מדינת ישראל, האם היא מידתית או לא מידתית."
"עניין חופש הבחירה של מדינת ישראל. ההחלטה האם יש לה אפס סובלנות לטרור, גם במחיר של זכויות אדם, צריכה להיות החלטה שהציבור מקבל לגביו החלטה מושכלת, ולא החלטה שבג"צ מקבל... בתחום הכשרות יש שוק חופשי של רגולציות. גם כאשר יש הכשר של בד"ץ ורבנות, אנשים לא סומכים על הכשרות הזו בגלל התערבות בג"צ, ומחפשים כשרויות יותר עליונות...ההגדרה של מהי תפקידה של המדינה ומהו תפקידו של הפרט היא הגדרה ערכית, פוליטית וציבורית. ובית המשפט השתמש בכוח שניתן לו במטרה פלונית למטרה אחרת, וכדי לשלוט במדינה בהתאם לערכיו.
פסק דין ללוחמים לשלום נגד שר הביטחון ייצר זכות עבור כל מי שרוצה לקיים טקס פוליטי, להחליט מי ייכנס לארץ. ומכאן ההשפעה שיש על הזכות שלי, על אדם שלישי. ...מה קרה שם בשנות ה80 שהביא למהפכה השיפוטית? ההסבר האהוב עליי הוא ההסבר של פרופסור מרטנר; יש כאן מאבק פוליטי בין השמאל לימין אל מול ההפסד. ניתוח קלאסי של יחסי כוח פוסט-מודרניים.
אפשר לתת לזה ניתוח פרסונלי ועל אהרון ברק וההשפעות של זה....אותי מעניין יותר זיהוי פתרונות, ולא מניעים.

Support the show (https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page)

108 פרקים