פרק 139: איך לאלתר? ולמה זה כל כך חשוב לחיים שלנו ? - שיחה עם הפסנתרנית אורית וולף.

להנות מהדרך: שיחות על החיים ועל איך לחיות אותם

מכירים את האמרה - "מה שיוצא אני מרוצה"? היא מיוחסת לגננות, ונועדה למנוע מראש טענות ומענות מצד הילדים/הלקוחות ששלפו כרגע דווקא את הממתק שהם פחות אוהבים מתוך שקית ההפתעות. אבל לפני מספר חודשים במהלך הרצאה שלי בפני גננות, ציטטתי את המשפט הזה שלהן ולהפתעתי הן עצרו אותי מיד ותיקנו : "לא! אנחנו כבר לא משתמשות במשפט הזה! לאחרונה אנחנו מלמדות את הילדים ש- "למרות שרציתי משהו אחר, עם מה שיצא אני מסתדר". חשבתי לעצמי שזה אחד השיעורים החשובים שגננות יכולות ללמד את ילדי הגן, וכולנו צריכים ללמוד באוניברסיטה של החיים - איך להסתדר ולהתאים את עצמנו להפתעות הפחות נעימות שנקרות בדרכנו, לתקלות, לשיבושים, למה שקורה כשהתוכנית לא מתממשת בדיוק כמו שחזינו אותה. אז היום נדבר על אחד משרירי הנפש הכי חשובים להסתגלות שלנו - על היכולת לאלתר. האורחת שלי היא מומחית בתחום, אורית וולף היא לא רק מוזיקאית מחוננת, ופסנתרנית בעלת שם עולמי, אלא גם מלמדת ומרצה על אלתור, יצירתיות, חדשנות וחותם אישי. בשיחה מלבבת היא מספרת לי איך ה"בלק אאוט" הראשון שהיא חטפה על הבמה בקונצרט מכובד, שלח אותה למסע חיים, ללמוד איך להכין את עצמה לכל מה שאי אפשר להתכונן אליו. שיחה משובצת גם בפרקטיקות ורעיונות שתוכלו ליישם בחיים שלכם, כשגם אתם צריכים למצוא איזה מעקף באמצע דרך שנחסמה לכם, או חלון להיכנס דרכו כשהדלת נטרקת