פרק 39: אימא, צוהריים, הכול: השיקולים בקביעת כללי הכתיב המלא / עם פרופ' יוסף עופר

קולולושה - עברית לשון שפה

מאחורי הקלעים של כללי הכתיב חסר הניקוד: ההחלטה לכתוב צוהריים בוי"ו, אימא ביו"ד, ההבדל המבלבל בין כל־ ובין הכול, למה נכון לקבוע כללים אחידים לכתיב, ומדוע כלליים שנועדו לציבור הרחב מחייבים ידע בניקוד - יֶדע שאין לרוב הציבור. *** אם הכללים נועדו לציבור שאינו יודע לנקד מדוע חלק מכללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) מצריכים ידע בניקוד, מה הסיבה שהחליטו שנכון לקבוע כללי כתיב אחידים ולא שכל אחד יכתוב כרצונו כל עוד מבינים את שכתב, ומה הסיפור של הכתיב "צוהריים" – בוי"ו אחרי הצד"י. בשיחה עם פרופ' יוסף עופר - מי שהיה יו"ר הוועדה שקבעה את כללי הכתיב החדשים - דיברנו על השיקולים מאחורי הקלעים של ההחלטות, אילו הצעות אחרות היו ונפלו (למשל: לסמן כתב לטיני!) ולָמה העברית בעייתית בכל הקשור לכתיב (או: מה יש לאחרים שאין לנו). עוד דיברנו למה יש מילים שהכללים מחריגים ויש שלא (כמו ברֵיכה לעומת אסֵפה), והאם בעתיד יבטלו את ההבדל המבלבל בין כל־ (בלי וי"ו) ובין הכול (בוי"ו). כמו כן פרופ' עופר השיב על הטענה שנשמעת לא אחת: אִם כל כמה זמן האקדמיה ללשון משנה את כללי הכתיב מדוע הם מצפים שאנשים יקפידו על הכללים אם גם ככה ישנו אותם שוב. *** פרופ' יוסף עופר - היה יושב ראש ועד הדקדוק שדנה בכללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) והיה מזכיר מדעי באקדמיה ללשון העברית. חבר ועדת הדקדוק באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת המינוח המרכזית באקדמיה ללשון. מלמד במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן ובמכללת הרצוג באלון שבות. תחום עיסוקו המרכזי הוא חקר המסורה והלשון העברית ופרשני המקרא. פרופ' עופר התארח בעוד פרקים בקולולושה: פרק 32: איך הוגים "שפע יששכר"? – על בעלי המסורה פרק 33: מרס"ג עד רד"ק: סקירה של מדקדקי ימי הביניים *** הרחבות על הפרק ועוד מידע תמצאו באתר לשוניאדה: https://katzr.net/14bd28