פודקאסטרטגי 202: טרור בבאר שבע; אסד באמירויות ופסגת שארם א-שייח', המלחמה באוקראינה: המלכוד של פוטין

פודקאסטרטגי

פיגוע הטרור בבאר שבע, ההתרעות לקראת רמדאן ויחסי יהודים-ערבים בנגב תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן על האתגרים המונחים על כתפי מערכת הביטחון ומשטרת ישראל, בעקבות הפיגוע הקשה בבירת הנגב: איך ניתן להתמודד ואף למנוע טרור של מפגע בודד אזרח ישראל? מה נדרש מהמדינה לעשות בתקופה רגישה זו של עלייה בהתרעות על פיגועים, לקראת חודש רמדאן, חג הפסח ומועדים נוספים שסביבם מתעוררת מתיחות ביטחונית? מהן התגובות בחברה הערבית ומה חשיבותן לגבי מרקם החיים העדין בין יהודים לערבים בנגב כיום? כיצד ההתמודדות עם בעיות החברה הערבית משפיעה על המציאות הביטחונית? "מעבר לרשת" - פסגות בכותרות: ואלס עם בשאר ושלום בשארם אורית פרלוב עוסקת בפינתה השבוע בשיח הערבי על שתי הפסגות ההיסטוריות שנערכו בימים האחרונים – בין בשאר אסד ליורש העצר של האמירויות, ובין האחרון לרה"מ בנט ולנשיא מצרים בשארם א-שייח. לשתי הפסגות מחולל אחד: הסכם הגרעין עם איראן, המגיע לישורת האחרונה. הפסגה הראשונה נועדה לעיניים אמריקניות, כאשר הציבור הערבי מאמין שהמסר הוא של "עין תחת עין": בעוד וושינגטון הולכת עם "רוצחת המונים" (איראן), גם אבו דאבי יכולה לרקום ברית עם רוצח המונים (אסד). כמו כן, התחושה בציבור הערבי היא שמטרה נוספת לפגישה היא להבהיר כי סוריה לא תהיה אפגניסטן. כלומר, כאשר רוסיה מתעסקת באוקראינה וארה"ב נסוגה מהמזה"ת, מדינות המפרץ יעשו כל שביכולתן כדי שלא להפקיר את הזירה הסורית לידי האייתולות. זאת ועוד, שתי הפסגות מגיעות ברקע איבוד המעמד האמריקני במדיניות החוץ המפרצית. ממונוגמיה לפוליאמוריה – ריבוי קשרים והקשרים. הציבור הערבי רואה בפסגה שנערכה בשארם, שנועדה לטענתו לאוזניים איראניות, כניסיון להקמת ברית נאט"ו אזורית, כשאיראן על תקן רוסיה, והמפרציות, מצרים, ירדן וישראל הן בעלות ברית ההגנה שנועדה להתמודד עם האיום המגיע ממזרח. גם כאן ישנו מסר ערבי לארה"ב: עליכם לבחור - או איראן או הברית המזרח תיכונית. חודש למלחמה באוקראינה: המלכוד של פוטין הח"כ לשעבר וחוקר המכון עופר שלח על התובנות שעולות מהחודש הראשון של המלחמה באוקראינה, במהלכו התקשה הצבא הרוסי לממש את תכניות המבצע שלו מול צבא אוקראינה, שאמנם חלש יותר אך מצליח להסב לצבא רוסיה פגיעות קשות ולשבש את פעולתו. במה שונה המלחמה הזאת מ"המלחמות הקונבנציונליות" שהכרנו עד כה, בהתחשב בהתרחשויות בזירת הלחימה עצמה ובתגובה הכלכלית של המערב? באיזה מובן השלכות המלחמה עד כה הכניסו את פוטין למלכוד? מה מעצב את קבלת ההחלטות של פוטין ואילו הישגים עשויים לספק אותו, כדי שיכריז על סיום המבצע ונסיגת הכוחות? מאידך, מה עלול להוביל להחרפה ואף להרחבת שטח המלחמה למדינות נוספות?