פודקאסטרטגי 208: תיאום ישראל וארה״ב בעניין איראן; מעבר לרשת: הבחירות בלבנון; הידוק יחסי טורקיה-ישראל

פודקאסטרטגי

התיאום המדיני-ביטחוני בין ישראל לארה״ב: תרגול התקיפה באיראן והפערים בעניין הסכם הגרעין סימה ואלדד על המגעים המדיניים בין ישראל לממשל ביידן, ובמרכזם ההתמודדות עם איראן: מה עומד ברקע לתרגול התקיפה האווירית באיראן, במסגרת ״מרכבות האש״? איזה מסרים הוצגו בסוגיה האיראנית במהלך הביקורים של שר הביטחון בוושינגטון ושל מפקד פיקוד מרכז בצבא ארה״ב בתל אביב? מהם הפערים בין הצדדים סביב המו״מ על חזרה להסכם הגרעין עם איראן ומדוע המו״מ כיום תקוע? מה צפוי לעמוד על סדר היום בביקורו המתוכנן של הנשיא ביידן בישראל, כיצד הוא עשוי לתרום לשיפור יחסי ישראל עם מדינות ערב, ובפרט עם סעודיה, ובמה מותנה שיפור כזה? מעבר לרשת: תוצאות הבחירות בלבנון – שיתוק לאומי כ-10 ימים חלפו מאז היוודע תוצאות הבחירות בלבנון, לאחר שהקולות בקלפיות נספרו בחשכה בשל ההתמוטטות הכלכלית הלבנונית, ובצל קריאות המשפיענים ברשת ללבוש בגדים שחורים ולהוריד את הדגלים לחצי התורן כסמל להספד המדינה, מנתחת חוקרת המכון אורית פרלוב את המגמות הבולטות שעולות מתוצאות הבחירות: - החרם הסוני בהעדר הנהגה הוביל לאחוזי הצבעה נמוכים מאלו של 2018. - המחנה של חזבאללה נחלש והוא מאבד את הרוב בפרלמנט, אך המפלגה של חזבאללה שומרת על כוחה ואף גדלה. - במחנה הנוצרי מזהים מהפך: המפלגה הנוצרית שחברה בקואליציה של חזבאללה נחלשת ואילו המפלגה הנוצרית שמניפה את דגל אנטי-חזבאללה מתחזקת. - חברי הפרלמנט, שאריות הנציגים הפרו-אסאדים מפסידים ולמעשה מסמנים את תום ההשפעה הסורית הרשמית בפוליטיקה הלבנונית. - הפתעת הבחירות: הרשימות העצמאיות, אותן מפלגות שקמו אחרי המהפכה של אוקטובר 2019, זוכות בכ-13 מושבים בפרלמנט וככל הנראה יטו את הכף באשר לשאלה – איזו קואליציה תורכב בלבנון? עוד בתכנית: מה הייתה האווירה הציבורית בלבנון ערב הבחירות? האם כוחה של סעודיה בלבנון התחזק בשל המעבר הציבורי מתמיכה במפלגה הסונית של חרירי (אל מוסתקבל) לתמיכה במפלגה נוצרית בראשות סמיר ג׳עג׳ע (כח"ל)? מהי הביקורת שנשמעת ברשת כלפי איראן וחזבאללה? הידוק יחסי טורקיה-ישראל בעידן של מתיחות אזורית ובינ״ל על רקע ביקורו ההיסטורי של שר החוץ הטורקי בישראל, חוקרת המכון הבכירה ד״ר גליה לינדנשטראוס והחוקר מלגאי ניובאואר רמי דניאל, מנתחים את האסטרגיה הטורקית בזירה הבינ״ל כיום, הנשענת על שילוב של מחוות דיפלומטיות ואיומים: האם ביקור שר החוץ בישראל מקדם את שתי המדינות לחידוש יחסיהן הדיפלומטיים, איזה נושאים עלו לדיון במהלכו ומהם המסרים שהעבירה טורקיה במהלכו, בהקשר של הסכסוך ישראלי-פלסטיני? מה הסיבה להסתייגות של טורקיה מהצטרפות שבדיה ופינלנד בנאט״ו ולאיומים בפתיחת מבצע צבאי חדש בצפון סוריה? מה עומד ברקע להכרזת ארדואן כי ראש ממשלת טורקיה לא קיים מבחינתו, ומה צריכה ישראל לקחת לתשומת ליבה בניהול הדיפלומטיה עם טורקיה, בעת הנוכחית?