32. זורו

12:29
 
שתפו
 

Manage episode 307988298 series 2946902
על ידי Mor Day Hannani התגלה על ידי Player FM והקהילה שלנו - זכויות היוצרים שמורות למפרסם, לא ל-Player FM, והשמע מוזרם ישירות מהשרתים שלכם. הירשמו כדי לעקוב אחר עדכונים ב-Player FM, או הדביקו את כתובת העדכונים באפליקציות פודקאסט אחרות.

סיפורו של זורו שנולד במשפחה ספרדית אינדיאנית בקליפורניה, שהייתה אז במקסיקו.

הלוחם זורו החל את דרכו בתור דון דיאגו, תלמיד ממושמע בבית ספר ספרדי אשר לומד בדרך הקשה כי מולדתו מצויה תחת כיבוש של ממלכה תאוות בצע.

בהמשך תקציר העלילה נגלה כי

‏התלמיד החרוץ מחליט להפוך לזורו ולהילחם בכיבוש הספרדי. במשך הזמן הקוואלרו פדרו גונזלס דולק בעקבותיו. זורו לא מקשיב להסברים שמפרטת איזבלה, השכנה של זורו. אישה מסתורית אשר נחלצת לעזרתו.

לפני שנים רבות חי לוחם עטור תהילה

שתרם רבות לכל הקהילה!

משפחתו של אביו היתה עשירה, ממש מליאנית!

אמו הייתה במוצאה אינדיאנית.

הוא האמין שהכיבוש הספרדי היה מחלה ונגע,

שמו היו דון דייגו דה לה וגה.

בילדותו חי עם משפחתו בהרמוניה,

בחווה קטנה בדרום קליפורניה.

בבגרותו, לדון דייגו דה לה וגה היה בסתר וידוי,

הוא היה ידוע כזורו, זה היה שמו הבדוי.

אך בטרם החל בתפקידו הסודי,

הוא למד את משמעות הכיבוש הספרדי.

כשהיה רק נער, קולו של אביו הירעים והרעיד-

'אתה נשלח לקבל השכלה במדריד!'

דייגו שט למדריד, שם למד בבית ספר לרוזנים,

'שיעור ראשון, למה אינדיאנים הם אנשים מנוולים!'

'שיעור שני, אנחנו הספרדים ההגמוניה

מגיעים לנו כל המיסים מקליפורניה!

שיעור שלישי, קבלו עצה,

אם תראו אינדיאני תשלחו לו פצצה!

האינידנאים צריכים לדעת את מקומם,

ומי שחי בקליפרניה יעבוד עבורינו חינם!".

וכך שיעור אל שיעור נאסף ונשנזר,

דון דייגו הבין שהספרדים הם כובש אכזר!

בין שיעור מתמטיקה לשיעור קטלנית,

איש לא ידע שאמו אינדאינית.

בכל שיעור כמעט והתמוטט,

כשגילה מה הספרדים חושבים באמת

כשהאזין למורים הוא כמעט חטף גרדת,

ובכל ההפסקות התגעגע למולדת!

מי זוכר את טוהרך,

מכורה שלי.

מי נוצר עוד את יופיך,

שלוותך-אימי.

על שעריך מציבים שומרים,

שמך על ראש שמחתם,

של בניך שאת קדושתך

עוד מכתימים ומטמאים בדם.

אדמה. ארץ נוי דלה ואביונה,

טוב למות, לשוב לעפרה,

מקדשים בדם את אדמתי.

אדמה, בודדה שבויה בחלומה,

ושרים שירים- 'זהב כולה!'

מקשטים בדם את אדמתי.

וכך קרב דון דייגו לשנה הסופית,

כשנצר את לשונו מכל תגובה תוקפנית.

הוא ניסה להיות תלמיד ממושמע,

אך בסתר ליבו חיפש נקמה!

יום אחד מורה שאל: " מה ההבדל בין שור לבין תורו?

ובזאת דון דייגו הבין כי עליו להפוך לזורו!

את כל הספרדים יהיה עליו לגרש

גם אם זה יעלה בדם ותמרות של אש!

לאחר סיום הלימודים חזר לקליפורניה מולדתו,

ובכל הנסיעה, המשיך לזעוק אל אדמתו.

מי יפתור את חידתך יחידה שלי,

למה זה שוב חוורונך, שתיקתך אימי.

ריח של מלחמה.

כל אחיי סמוכים בצדקתם,

ובחוץ עולה זעקה דמומה.

אדמה, נקמתי, ארצי האיתנה,

לעורקיי חודרת במילה,

כל אחד ריבון לאדמתי.

אדמה- להיות עם חופשי בצל דגלה,

בזכות אש ונשק?!- מי ידע?-

איך אשכון כעת באדמתי?

הוא המשיך לחשוב על אדמתו ללא הרף

וכששב הביתה רכש לו חרב.

זורו מיד חשב על פתרון,

היה עליו לחדד את הכישרון.

'אני אהפוך את הספרדים לכלב מאולף!',

והחל להתאמן להיות סייף!.

הוא התאמן כל יום במשך חודשיים,

והשיג מסיכה, ומגפיים.

זורו לא שכח להצטייד בסומבררו

בבואו להילחם בדון גונזלס הקבלרו.

דון פדרוס גונזלס, הקצין המחוזי,

היה אדם מרושע ונבזי.

"מה אתם רוצים ממני אני רק פקיד,

של הוד רוממותו המלך במדריד.

אני מבצע רק הוראות,

לקחת לכם הכל ולהשאיר אגורות

בעוד שלושה ימים אשלח בכתב בסקרמנטו,

אני הולך לקחת לכל התושבים הכל קומפלטו, "

או שאקח בעצמי או שתביאו לי למשרד,

אני צריך לשלוח סטיפות לספרד,

אני מדבר יפה, חבל שסתם נגיע למכות.

ודון פדרו גונזלס המשיך לבחוש במזימתו,

ואם הסיפור לא מספיק דרמטי כמו טלנובלה,

הגיע הזמן להכיר את איזבלה.

איזבלה הייתה שכנתו של זורו, ולמדה איתו באותו גן,

היא עקבה אחריו כי חשבה שהוא הרפתקן.

היא ראה אותו מתאמן כמו אשף,

ומתפלל כל יום לניצחון הנכסף

איזבלה ראתה את זורו אבל התביישה לשאול,

לבסוף היא גילתה בעצמה, כשזורו החל לפעול.

כשהגיעה כרכרה ספרדית ממונט דה לה פלטה,

זורו דרדר אותה לתהום בסלטה!.

ולמען כולם יראו ויראו מנחת זרועו,

זורו סימן במקום זד ענקית בחרבו.

בין הקצינים הספרדים פרצה בהלה,

"מי זה אותו בן העוולה!,

למה הם לא נלחמו? מה הם טיפשים?

עליינו לתגבר חיילים חמושים!".

לאחר שבוע איזבלה עקבה אחרי זורו למוזיאון,

המלך רצה לקחת את כל פסלי הזהב לביתו בארמון.

לפני שחיילי המשמר הספרדי הגיעו למשמרת,

זורו החליף את המוצגים בפסלי עופרת.

הפעם הוא לא השאיר את האות,

וחיכה שיעלו את הפסלים לספינות.

אף חייל ואף מפקד

לא דיווחו כמה המטען כבד.

בהמשך היום החל הסקנדל,

שלוש הספינות הפליגו מהנמל.

הספינות החלו לנטות על צידן,

ההמון הריע, זה היה בלתי נתפס!

רגע לפני ששקעו בים

נראתה בכל ספינה האות זד על המפרס.

שוב גיבורנו תב ע את חותמו,

בזמן שהטביע צי של ספינות.

כולם בקליפורניה ידעו שיש גיבור אלמוני,

אבל דון פדרוס גונזלס כבר היה עצבני.

"זורו הורס לי הכל, אז במקום להכנס לתרעומת,

אני אדאג להכין לו מלכודת!.

אפיץ שמועה על רכבת מלאה בזהב,

נראה את זורו לא מנסה לשים את ידיו!. "

השמועה פרסה כנפיים לכל כפר ועיר,

זורו התכונן להסתער. אבל הוא לא היה זהיר.

יום אחד זורו הלך להתפלל בקפלה,

וכאשר יצא, המתינה לו איזבלה.

"אני יודעת מי אתה אל תראה מופתע,

אני רוצה לעזור. עקבתי אחריך תקופה".

"אני לא יודע על מה את מדברת"

"אני יודעת שאתה הולך לשדוד את הרכבת.

"הייתי מאחלת לך בהצלחה,

אבל מה הסיכוי שתסתדר לבדך?".

זורו פנה ללכת בראש מורכן,

"אני כאן לעזור. זה מסוכן".

באותו הלילה זורו התכונן במארב,

כאשר קרון הרכבת עמוס הזהב,

נראה כבר באופק הלך וקרב.

השעון הראה כמעט עשר,

וזורו המתין ליד הגשר.

זורו טיפס על ענף גבוה,

הוא התכוון לקפוץ כשהרכבת תעבור.

תוך דקה יכל לשמוע,

ולנחש מתי היא תעצור.

הוא זינק על גג של אחד הקרונות,

וחמק פנימה דרך אחת הדלתות.

לפתע נשמע קול של מנעול ומפתח.

"זורו! קרידו, דון פדרו ניצח".

תוך דקה הסתערו שני שומרים וגנרל,

הם השכיבו אותו, הוא היה מנוטל.

"עבדנו עליך עם המון כישרון"

הם גררו את זורו מחוץ לקרון.

אבל משהו השתנה ברגע האחרון.

חמש שעות לפני אותה הפשיטה,

איזבלה עברה בין כל כפר וביקתה.

"דון פדרו גונזלס רב הפקד,

מכין לזורו קרון ממולכד,

אולי אפילו רכבת שלמה,

עלינו להתגייס זורו בסכנה.

לא כולם הסכימו עם איזבלה הנסערת,

'לא חיינו ללא הספרדים, איך אפשר אחרת?

למלך יש זכות לבזוז ולכבוש

הרי המלך אדם קדוש."

איזבלה הכינה תשובה המנוסחת כהימנון

שעברה כמו שמועה מהדרום עד הצפון.

בביתך הרעוע תריסים עקורים

בווילון המהווה קרעים וטלאים

מעופש המזרון והגג כבר דולף

כל קורה רקובה וכל רעף רופף

התנור מפויח הארון לא נסגר

לא תרבות ולא רוח, רק העובש נשמר.

פשפשים במרתף, נחשים בקופה,

עקרבים מאיימים להקיץ משנתך,

את שקי החיטה בוזזות נמלים

והעש מלחך את קצוות הסדינים

שירפו את הרקב על שרציו ונחשיו

שירפו את הבית שרפוהו עכשיו

וכעת הבו שיש בטון ולבנים

ונקים כאן חומה ומבצר איתנים!

בחזרה לערב ולרכבת שהכינו לזורו בתור מלכוד,

חואן פדרו גונזלס היה בטוח שהוא לוקח פיקוד.

הוא חשב שיוכל במזימותיו להאפיל,

על זורו המקורי, או שזה בעצם כפיל.

השומרים הביאו מול המפקד הקבלרו,

עשרות אנשים במסיכות וסומבררו.

'אני הוא זורו'

'זורו זה אני'

'אני הוא זורו'

'זורו הוא אני'

כל המון העם נאסף והתגודד

הגיע הזמן של כולם להתמרד.

הם קראו מול הספרדים בטון מאשים

וכל המון העם היו מחופשים.

'כל אחד הוא זורו קטן וכולנו זורו איתן'

איזבלה קראה בראש המורדים הנחושים,

אשר חצי מהן היו נשים.

ההמון המשולהב מיד התנפל,

ובמהרה הכובש הספרדי התקפל.

איזבלה הובילה את מבצע החילוץ הפראי,

ובתוך המרד איש לא שם לב מי היה זורו המקורי.

ומאחר שזהותו נמנעה מלהתגלות,

זומנו לזורו עוד אלפי הרפתקאות.

ולפני שזורו יספיק להתרחק מפה,

נזכיר שקליפורניה היתה פעם מקסיקו.

48 פרקים