Artwork

תוכן מסופק על ידי hatanaimvemishnatam. כל תוכן הפודקאסטים כולל פרקים, גרפיקה ותיאורי פודקאסטים מועלים ומסופקים ישירות על ידי hatanaimvemishnatam או שותף פלטפורמת הפודקאסט שלו. אם אתה מאמין שמישהו משתמש ביצירה שלך המוגנת בזכויות יוצרים ללא רשותך, אתה יכול לעקוב אחר התהליך המתואר כאן https://he.player.fm/legal.
Player FM - אפליקציית פודקאסט
התחל במצב לא מקוון עם האפליקציה Player FM !

פרק חמישים: רבי יהושע וחכמי אתונה

12:05
 
שתפו
 

סדרה בארכיון ("עדכון לא פעיל" status)

When? This feed was archived on January 26, 2023 05:30 (1y ago). Last successful fetch was on November 21, 2022 12:17 (1+ y ago)

Why? עדכון לא פעיל status. השרתים שלנו לא הצליחו לאחזר פודקאסט חוקי לזמן ממושך.

What now? You might be able to find a more up-to-date version using the search function. This series will no longer be checked for updates. If you believe this to be in error, please check if the publisher's feed link below is valid and contact support to request the feed be restored or if you have any other concerns about this.

Manage episode 290145005 series 2912269
תוכן מסופק על ידי hatanaimvemishnatam. כל תוכן הפודקאסטים כולל פרקים, גרפיקה ותיאורי פודקאסטים מועלים ומסופקים ישירות על ידי hatanaimvemishnatam או שותף פלטפורמת הפודקאסט שלו. אם אתה מאמין שמישהו משתמש ביצירה שלך המוגנת בזכויות יוצרים ללא רשותך, אתה יכול לעקוב אחר התהליך המתואר כאן https://he.player.fm/legal.

ב"ה

פרק חמישים. רבי יהושע וחכמי אתונה

בפרק הקודם למדנו על קשריו המיוחדים של רבי יהושע עם קיסר רומי, קשר זה הביא לסיפור מיוחד עם זקני וחכמי אתונה.

ראשית כל, בבראשית רבה וכן בילקוט שמעוני תורה ל מסופר על חכמתו של רבי יהושע, כיצד נטל את חכמתו בענייני העולם מן התורה:

פילוסוף אחד בקש לידע נחש לכמה מוליד. כיון שראה אותן עסוקים זה עם זה, נטלן ונתנן בחבית והיה מספיק להן מזונות, עד שילדו. כיון שעלו הזקנים לרומי, ראה את רבן גמליאל. אמר לו: לכמה הנחש מוליד? ולא יכול להשיבו. נתכרכמו פניו. פגע בו רבי יהושע, אמר לו: למה פניך חולניות? אמר לו: שאלה אחת נשאלתי ולא יכולתי להשיבה. אמר לו: מה היא? אמר לו: לכמה הנחש מוליד? אמר לו: לז' שנים. אמר לו: מנין? אמר לו: הכלב חיה טמאה, מוליד לנ' יום, ובהמה טמאה יולדת לי"ב חדש; וכתוב: ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה. כשם שהבהמה ארורה מן החיה שבעה, כך נחש ארור מן בהמה שבעה. כמפני רמשא סלק ואמר להם. התחיל להטיח הפילוסוף ראשו בכותל, אמר: כל מה שעמלתי ויגעתי ז' שנים, בא זה והושיטו לי בקנה אחד.

ובמסכת בכורות דף ח מצינו סיפור מיוחד בהמשך לזה:

אמר הקיסר לר' יהושע בן חנניה נחש לכמה מתעבר ומוליד? אמר לו לשבע שנים. אמר לו והרי הזקנים, החכמים של בית חכמי אתונה ("סבי דבי אתונה") הרביעו אותם, והוליד לשלוש שנים? השיב לו אלו מעוברים היו מתחילה כבר ארבע שנים. שאלו הקיסר והרי היו משמשים, ענה לו הם, הנחשים, גם כן משמשים כאדם, ולא להולדה דווקא. אמר לו כיצד יכול אתה לחלוק על זקני אתונה? והרי חכמים הם! אמר לו ר' יהושע אנו חכמים יותר מהם. אמר לו אם חכם אתה מהם, לך נצח אותם והבא אותם אלי! אמר לו ר' יהושע כמה הם? אמר לו שישים איש.

אמר לו עשה לי ספינה שיש בה שישים חדרים, וכל חדר יש בו שישים מצעות. עשה לו הקיסר כן. הפליג ר' יהושע עם הספינה לאתונה. כאשר הגיע לשם, לבית הקצב, מצאו לאותו קצב, שהיה פושט עור בהמה, אמר לו ראשך למכירה? אמר לו כן. אמר לו ר' יהושע בכמה? אמר לו בחצי זוז. נתן לו.

לאחר ששילם לו, אמר לו ר' יהושע אני את ראש הבהמה אמרתי לך? על ראשך שלך דיברתי, וצריך אתה לעמוד בדיבורך. אמר לו ר' יהושע אם אתה רוצה שאניח לך, לך והראה לי את הפתח של בית חכמי אתונה! אמר לו מתיירא אני, לפי שכל שמראה את מקומם הורגים הם אותו. אמר לו קח חבילת קנים, וכאשר תגיע לשם, זקוף - העמד אותה כמי שנח. עשה כן, וכך הגיע ר' יהושע אל המקום.

מצא שומרים מבחוץ ושומרים מבפנים, לשמור שלא ייכנס לשם אדם ולא יצא משם אדם. ופיזרו הממונים חול בכניסה, כדי לגלות עקבות נכנסים ויוצאים, שאם היו הממונים רואים עקבות רגל שנכנסת — הורגים את השוטרים שבחוץ, על שנתנו לאדם להיכנס, וכשרואים רגל שיוצאת הורגים את השומרים שבפנים, על שנתנו לאדם לצאת משם.

הפך את סנדלו ודרך על החול כאילו יצא מן המקום, והתחמק. וכשראו הממונים את העקבות הרגו את הפנימיים, לאחר מכן שוב הפך את סנדלו חזרה והשאיר עקבות של כניסה, וכך הרגו את כולם, גם את החיצוניים. בין כך ובין כך הצליח ר' יהושע להיכנס פנימה.

מצא את הצעירים יושבים מלמעלה במקום המכובד יותר, ואת הזקנים מלמטה, אמר לעצמו צריך אני להקדים שלום ליושבים למעלה מן האחרים, והם הצעירים. אם אתן תחילה שלום לאלה, הצעירים, יהרגו אותי הזקנים, כסבורים הם שהם עדיפים, שהם זקנים יותר והם צעירים.

אמר שלום לכם! ולא פנה לקבוצה מסויימת. אמרו לו מה מעשיך כאן? אמר להם אני חכם היהודים, רוצה אני ללמוד חכמה ממכם. אמרו לו אם כך, נשאל אותך שאלות, ונראה אם ראוי אתה לכך. אמר להם בסדר, אם תנצחו —כל שתרצו עשו בי, ואם אני אנצח אתכם —, תבואו לאכול בספינה שלי.

אמרו לו אדם זה שהולך ומבקש אישה ממשפחה אחת ולא נתנו לו, מה הוא סבור, שהוא הולך למקום שהוא גבוה ממנו, למשפחה חשובה ומיוחסת מזו הראשונה? לקח יתד נעץ אותה למטה בקיר ולא נכנסה, נעץ אותה למעלה — נכנסה שהיה שם חור, אמר להם זה גם כן, הולך לחפש במקום גבוה יותר, שמא תזדמן לו שם בת מזלו.

ועוד שאלוהו, אדם שמלוה לחבירו לצורך עיסקה, ואין הלה פורע את חובו, והמלוה טורף, נוטל את קרקעותיו כדי לגבות את חובו, ויש בכך טורח גדול, מה ראה שהוא חוזר ומלוה לאנשים אחרים? אמר להם כן דרכם של אנשים, הולך לאגם, חותך בתחילה משא של קנים ולא יכול להרים אותו, אינו מפסיק לחתוך קנים, אלא חותך עוד ומניח עליו, עד שיזדמן אדם שירים אותו על כתפיו, והוא נושאו לביתו. כך אדם ממשיך להלוות מתוך הנחה שבסופו של דבר יזדמן לידיו לווה הגון.

אמרו לו, אמור לנו דברי כזב! אמר להם היתה פרדה אחת שילדה, והיה תלוי לו, לולד, פתק על צוארו, וכתוב בו שהוא נושה, שחייבים לו בבית אביו מאה אלף זוז. אמרו לו ופירדה האם היא יולדת? אמר להו הם אלו דברי כזב, שדבר זה לא ייתכן כלל.

ועוד שאלו אותו מלח כאשר הוא מסריח, במה מולחים אותו? אמר להם בשיליה של פירדה. אמרו לו לא ייתכן הדבר, יש שיליה לפירדה? אמר להם גם מה ששאלתם לא ייתכן, וכי מלח האם הוא מסריח?

אמרו לו בנה לנו בית באויר העולם! אמר שם משמותיו של הקדוש ברוך הוא, ונתלה בין השמים לארץ, אמר להם העלו לי אתם לבנים וטיט, ואבנה לכם בית. שאלו אותו אמצעו של העולם היכן? הושיט את אצבעו ואמר להם כאן. אמרו לו ומי יאמר שדבריך נכונים? אמר להם הביאו חבלים ומדדו!

אמרו לו לנו בור בשדה, הכנס אותו לעיר! אמר להם הפשילו, עשו לי חבלים עשויים מסובין ואכניס לעיר אותו בעזרתם. ועוד אמרו לו יש לנו ריחיים שנשברו, תפור אותם! עשו לי ממנה חוטים ואתפור אותם.

שאלו אותו שדה של סכינים במה קוצרים אותה? אמר להם בקרן של חמור. אמרו לו והאם יש קרן לחמור? אמר להם והאם יש שדה של סכינים?

הביאו לו שתי ביצים, אמרו לו איזו היא של תרנגולת שחורה ואיזו של תרנגולת לבנה? הביא להם הוא שתי גבינות, אמר להם איזו מהם של עז שחורה ואיזו של עז לבנה?

שאלו אותו אפרוח שמת בביצה, מהיכן יוצאת רוחו? אמר להם ממקום שהיא נכנסת משם יוצאת. אמרו לו הראה לנו כלי שאינו שווה את נזקו שהוא גורם! אמר להם הביאו מחצלת, פרשו אותה, לא נכנסה בשער, אמר להם הביאו מעדרים ושברו את השער, כדי שתוכלו להכניס אותה; היינו כלי שאינו שווה את נזקו.

משניצח ר' יהושע את חכמי אתונה, הביא אותם לספינה שהכין, כפי שהתנה עמם מתחילה, והכניס כל אחד מהם לחדר אחר. כל אחד ואחד מהם כאשר ראה שישים מצעות בחדרו , אמר: כל חבירי לכאן הם באים, והמתין להם, וכך לא יצא אף אחד מחדרו. בינתיים אמר לו ר' יהושע לספן התר את ספינתך והפלג. בזמן שבאו איתו לספינה לקח עפר מאתונה.

כאשר הגיעו לבית הבלועים, מקום בים שבו בולעים המים כל מה שמגיע לשם, מילא כד קטן של מים מבית הבלועים. כאשר באו, העמיד אותם לפני הקיסר. ראה אותם הקיסר שהם מעונים, מפני שהיו בשבי, אמר לו הקיסר לר' יהושע בן חנניה אלה אינם הם! שזקני אתונה תקיפים הם וגאים. לקח ר' יהושע מעפרם שנטל עמו וזרק עליהם, וכיון שהריחו ריח מקומם — חזרה נפשם אליהם, העיזו ודיברו קשות בפני המלך. כיון שכך אמר לו הקיסר לר' יהושע כל שאתה רוצה עשה בהם.

הביא את המים שהביא מבית הבלועים, שבולעים הכל, שפך אותם בכלי, אמר להם מלאו אותו ולכו לכם לדרככם. ומילאו ושפכו בו ראשונים ראשונים ובלע אותם הכלי, וכך מלו מילאו, עוד ועוד עד שנשמטו כתפיהם, ובלו להם והלכו כל חכמי אתונה לאבדון.

והנה הסיפור הזה כולו נתבאר על פי הסוד בספר קדושת לוי בסופו, והוא מלא ברמזים בעבודת ה'.

ביאורי הרבי

בשיחות ש"פ חזון וש"פ נחמו תשכ"ט הרבי ביאר על סיפור זה, שמכך שרבי יהושע לומד מהתורה את טבע הנחש, רואים כיצד כל דבר בעולם יש לו מקור בתורה בהעלם, שהרי על ידי התורה נמשכים כל העניינים בעולם.

ועל אף שכשנסתלק רבי יהושע אמרו אבדה העצה, הנה העניינים עצמם קיימים בתורה, ועל זה נאמר כי לא דבר ריק הוא מכם, וביארו חז"ל אם ריק הוא – זה מכם, ויש להתייגע ולמצוא את זה. ובעניין זה יש לכל אחד את השליחות שלו, וישנו מי שדווקא על ידו יתגלה עניין מסויים בתורה ולא על ידי האחר. אלא שבשביל זה יש להתייגע בתורה, ועל ידי היגיעה בתורה "יגעתי ומצאתי", ניתן למצוא את הדבר.

ובשיחת כ' מנחם אב תשל"ב וכן בשיחת ליל שמחת תורה תשל"ט ביאר הרבי שאין דבר בעולם, קודם שישנו בתורה, וזה גם הביאור באריכות הסיפור דלעיל על נחש לכמה מיעבר ומוליד, שלכאורה אינו מובן, מדוע שואלים שאלה כזו אצל חכם שכל עסקו רק בתורה, ורבי יהושע גם לא אומר להם שזה עניין שלא שייך לתורה שהיא תורה קדושה, אלא משיב להם, על פי המדות שהתורה נדרשת בהם, קל וחומר וכו' (הכוונה כאן לתחילת הסוגיה בבכורות דף ח' ע"א שם לומד רבי יהושע את עיבור הנחש מקל וחומר שהוא ארור מהבהמה). ולבסוף חכמי אתונה לא ידעו בזה ודווקא רבי יהושע ידע את זה מהתורה.

ומזה שרב אשי ורבינא הכניסו סיפור זה לגמרא, יש מכך הוראה (לא רק לדעת עיבור הנחש שיכול להיות מזה נפק"מ להלכה, אלא הוראה) כללית, לא רק שבתורה יש עניינים שמהם נדע מה נעשה בעולם, אלא אדרבה, לא יכול להיות ענין בעולם שלא יכתב תחילה בתורה, ואם הוא לא יודע, הרי זה חסרון שלו. ריק הוא – מכם. בתורה עצמה אין חסרון כלל, החיסרון הוא מכם ובכם.

ובשיחת ו' תשרי תשד"מ ביאר הרבי, שרואים שרבי יהושע למד על נחש מפסוק בתורה, ומדובר על נחש, ובזמן קללתו ונפילתו הגדולה, וגם זה לומדים מהתורה את טבעו, כי מה שהתורה אומרת, זה מה שקובע את ההתנהגות בעולם, גם על דבר שהוא היפך הקדושה.

וזה הביאור גם בזה שמצינו, שרבי יהושע עסק בויכוח עם חכמי הגוים שהתנגדו לתורה, ולכן אמר להם, שכל ענייני העולם, אפילו המנגדים לתורה, הרי הם "פקודתו שמרה רוחם", נובעים מהתורה ולכן אין להם ברירה והם חייבים להתנהג בכל ענייניהם כפי שהתורה קובעת, בדיוק כשם שנחש שהוא היפך הקדושה, ועניין ההולדה שלו גם היפך הקדושה והיפך התורה, בכל זאת גם הוא תלוי בתורה.

ובשיחת שבת פרשת עקב תשל"ד ביאר הרבי על כללות הסיפור, שהמדרש מתחיל הסיפור "כשעלו הזקנים לרומי", אבל לא הביא את שמות הזקנים, מלבד רבי יהושע ורבן גמליאל שמוזכרים בתוך הסיפור, והנה מכך שנסיעתם לרומי מוזכרת בכמה מקומות מוכח שזה היה כשעלו יחד עם רבי אליעזר ורבי עקיבא, ובכל זאת לא מוזכרים כאן שמותיהם, ומדוע?

אלא יש לומר שהשאלה על הנחש בפנימיות העניינים הייתה אחרת לגמרי, שהרי מבואר בחסידות שהנחש זה מקור הקליפה, וכמו שבחטא עץ הדעת, מקור ושורש החטאים היה על ידי נחש שהיה ערום.

והשאלה הייתה איך נחש יכול להיות מוליד, הרי הולדה זה מציאות חדשה וזה ענין שבקדושה ואיך זה יכול להיות בנחש, כיצד תהיה בקליפה מציאות חדשה? ולכן שאלו לכמה זמן זה לוקח, שמהביאור לכמה זמן זה לוקח ניתן להבין על מציאות הדבר.

ומשום כך לא נכתב שמות הזקנים שעלו לרומי אלא רק "כשעלו זקנים לרומי", כי כאן לא נוגע מי הם היו אלא נוגע כאן שתי הקצוות, שמצד אחד מדובר בזקנים "זה קנה חכמה", שהבינו והשיגו בתורה עד שקנו אותה ונהיית שלהם, ומצד שני הם באים לרומי, שזה תכלית הירידה, למלכות הרשעה שהחריבה את בית המקדש, ולכן אז זה הזמן לברר על שורש הקליפה, נחש לכמה זמן מוליד.

  continue reading

97 פרקים

Artwork
iconשתפו
 

סדרה בארכיון ("עדכון לא פעיל" status)

When? This feed was archived on January 26, 2023 05:30 (1y ago). Last successful fetch was on November 21, 2022 12:17 (1+ y ago)

Why? עדכון לא פעיל status. השרתים שלנו לא הצליחו לאחזר פודקאסט חוקי לזמן ממושך.

What now? You might be able to find a more up-to-date version using the search function. This series will no longer be checked for updates. If you believe this to be in error, please check if the publisher's feed link below is valid and contact support to request the feed be restored or if you have any other concerns about this.

Manage episode 290145005 series 2912269
תוכן מסופק על ידי hatanaimvemishnatam. כל תוכן הפודקאסטים כולל פרקים, גרפיקה ותיאורי פודקאסטים מועלים ומסופקים ישירות על ידי hatanaimvemishnatam או שותף פלטפורמת הפודקאסט שלו. אם אתה מאמין שמישהו משתמש ביצירה שלך המוגנת בזכויות יוצרים ללא רשותך, אתה יכול לעקוב אחר התהליך המתואר כאן https://he.player.fm/legal.

ב"ה

פרק חמישים. רבי יהושע וחכמי אתונה

בפרק הקודם למדנו על קשריו המיוחדים של רבי יהושע עם קיסר רומי, קשר זה הביא לסיפור מיוחד עם זקני וחכמי אתונה.

ראשית כל, בבראשית רבה וכן בילקוט שמעוני תורה ל מסופר על חכמתו של רבי יהושע, כיצד נטל את חכמתו בענייני העולם מן התורה:

פילוסוף אחד בקש לידע נחש לכמה מוליד. כיון שראה אותן עסוקים זה עם זה, נטלן ונתנן בחבית והיה מספיק להן מזונות, עד שילדו. כיון שעלו הזקנים לרומי, ראה את רבן גמליאל. אמר לו: לכמה הנחש מוליד? ולא יכול להשיבו. נתכרכמו פניו. פגע בו רבי יהושע, אמר לו: למה פניך חולניות? אמר לו: שאלה אחת נשאלתי ולא יכולתי להשיבה. אמר לו: מה היא? אמר לו: לכמה הנחש מוליד? אמר לו: לז' שנים. אמר לו: מנין? אמר לו: הכלב חיה טמאה, מוליד לנ' יום, ובהמה טמאה יולדת לי"ב חדש; וכתוב: ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה. כשם שהבהמה ארורה מן החיה שבעה, כך נחש ארור מן בהמה שבעה. כמפני רמשא סלק ואמר להם. התחיל להטיח הפילוסוף ראשו בכותל, אמר: כל מה שעמלתי ויגעתי ז' שנים, בא זה והושיטו לי בקנה אחד.

ובמסכת בכורות דף ח מצינו סיפור מיוחד בהמשך לזה:

אמר הקיסר לר' יהושע בן חנניה נחש לכמה מתעבר ומוליד? אמר לו לשבע שנים. אמר לו והרי הזקנים, החכמים של בית חכמי אתונה ("סבי דבי אתונה") הרביעו אותם, והוליד לשלוש שנים? השיב לו אלו מעוברים היו מתחילה כבר ארבע שנים. שאלו הקיסר והרי היו משמשים, ענה לו הם, הנחשים, גם כן משמשים כאדם, ולא להולדה דווקא. אמר לו כיצד יכול אתה לחלוק על זקני אתונה? והרי חכמים הם! אמר לו ר' יהושע אנו חכמים יותר מהם. אמר לו אם חכם אתה מהם, לך נצח אותם והבא אותם אלי! אמר לו ר' יהושע כמה הם? אמר לו שישים איש.

אמר לו עשה לי ספינה שיש בה שישים חדרים, וכל חדר יש בו שישים מצעות. עשה לו הקיסר כן. הפליג ר' יהושע עם הספינה לאתונה. כאשר הגיע לשם, לבית הקצב, מצאו לאותו קצב, שהיה פושט עור בהמה, אמר לו ראשך למכירה? אמר לו כן. אמר לו ר' יהושע בכמה? אמר לו בחצי זוז. נתן לו.

לאחר ששילם לו, אמר לו ר' יהושע אני את ראש הבהמה אמרתי לך? על ראשך שלך דיברתי, וצריך אתה לעמוד בדיבורך. אמר לו ר' יהושע אם אתה רוצה שאניח לך, לך והראה לי את הפתח של בית חכמי אתונה! אמר לו מתיירא אני, לפי שכל שמראה את מקומם הורגים הם אותו. אמר לו קח חבילת קנים, וכאשר תגיע לשם, זקוף - העמד אותה כמי שנח. עשה כן, וכך הגיע ר' יהושע אל המקום.

מצא שומרים מבחוץ ושומרים מבפנים, לשמור שלא ייכנס לשם אדם ולא יצא משם אדם. ופיזרו הממונים חול בכניסה, כדי לגלות עקבות נכנסים ויוצאים, שאם היו הממונים רואים עקבות רגל שנכנסת — הורגים את השוטרים שבחוץ, על שנתנו לאדם להיכנס, וכשרואים רגל שיוצאת הורגים את השומרים שבפנים, על שנתנו לאדם לצאת משם.

הפך את סנדלו ודרך על החול כאילו יצא מן המקום, והתחמק. וכשראו הממונים את העקבות הרגו את הפנימיים, לאחר מכן שוב הפך את סנדלו חזרה והשאיר עקבות של כניסה, וכך הרגו את כולם, גם את החיצוניים. בין כך ובין כך הצליח ר' יהושע להיכנס פנימה.

מצא את הצעירים יושבים מלמעלה במקום המכובד יותר, ואת הזקנים מלמטה, אמר לעצמו צריך אני להקדים שלום ליושבים למעלה מן האחרים, והם הצעירים. אם אתן תחילה שלום לאלה, הצעירים, יהרגו אותי הזקנים, כסבורים הם שהם עדיפים, שהם זקנים יותר והם צעירים.

אמר שלום לכם! ולא פנה לקבוצה מסויימת. אמרו לו מה מעשיך כאן? אמר להם אני חכם היהודים, רוצה אני ללמוד חכמה ממכם. אמרו לו אם כך, נשאל אותך שאלות, ונראה אם ראוי אתה לכך. אמר להם בסדר, אם תנצחו —כל שתרצו עשו בי, ואם אני אנצח אתכם —, תבואו לאכול בספינה שלי.

אמרו לו אדם זה שהולך ומבקש אישה ממשפחה אחת ולא נתנו לו, מה הוא סבור, שהוא הולך למקום שהוא גבוה ממנו, למשפחה חשובה ומיוחסת מזו הראשונה? לקח יתד נעץ אותה למטה בקיר ולא נכנסה, נעץ אותה למעלה — נכנסה שהיה שם חור, אמר להם זה גם כן, הולך לחפש במקום גבוה יותר, שמא תזדמן לו שם בת מזלו.

ועוד שאלוהו, אדם שמלוה לחבירו לצורך עיסקה, ואין הלה פורע את חובו, והמלוה טורף, נוטל את קרקעותיו כדי לגבות את חובו, ויש בכך טורח גדול, מה ראה שהוא חוזר ומלוה לאנשים אחרים? אמר להם כן דרכם של אנשים, הולך לאגם, חותך בתחילה משא של קנים ולא יכול להרים אותו, אינו מפסיק לחתוך קנים, אלא חותך עוד ומניח עליו, עד שיזדמן אדם שירים אותו על כתפיו, והוא נושאו לביתו. כך אדם ממשיך להלוות מתוך הנחה שבסופו של דבר יזדמן לידיו לווה הגון.

אמרו לו, אמור לנו דברי כזב! אמר להם היתה פרדה אחת שילדה, והיה תלוי לו, לולד, פתק על צוארו, וכתוב בו שהוא נושה, שחייבים לו בבית אביו מאה אלף זוז. אמרו לו ופירדה האם היא יולדת? אמר להו הם אלו דברי כזב, שדבר זה לא ייתכן כלל.

ועוד שאלו אותו מלח כאשר הוא מסריח, במה מולחים אותו? אמר להם בשיליה של פירדה. אמרו לו לא ייתכן הדבר, יש שיליה לפירדה? אמר להם גם מה ששאלתם לא ייתכן, וכי מלח האם הוא מסריח?

אמרו לו בנה לנו בית באויר העולם! אמר שם משמותיו של הקדוש ברוך הוא, ונתלה בין השמים לארץ, אמר להם העלו לי אתם לבנים וטיט, ואבנה לכם בית. שאלו אותו אמצעו של העולם היכן? הושיט את אצבעו ואמר להם כאן. אמרו לו ומי יאמר שדבריך נכונים? אמר להם הביאו חבלים ומדדו!

אמרו לו לנו בור בשדה, הכנס אותו לעיר! אמר להם הפשילו, עשו לי חבלים עשויים מסובין ואכניס לעיר אותו בעזרתם. ועוד אמרו לו יש לנו ריחיים שנשברו, תפור אותם! עשו לי ממנה חוטים ואתפור אותם.

שאלו אותו שדה של סכינים במה קוצרים אותה? אמר להם בקרן של חמור. אמרו לו והאם יש קרן לחמור? אמר להם והאם יש שדה של סכינים?

הביאו לו שתי ביצים, אמרו לו איזו היא של תרנגולת שחורה ואיזו של תרנגולת לבנה? הביא להם הוא שתי גבינות, אמר להם איזו מהם של עז שחורה ואיזו של עז לבנה?

שאלו אותו אפרוח שמת בביצה, מהיכן יוצאת רוחו? אמר להם ממקום שהיא נכנסת משם יוצאת. אמרו לו הראה לנו כלי שאינו שווה את נזקו שהוא גורם! אמר להם הביאו מחצלת, פרשו אותה, לא נכנסה בשער, אמר להם הביאו מעדרים ושברו את השער, כדי שתוכלו להכניס אותה; היינו כלי שאינו שווה את נזקו.

משניצח ר' יהושע את חכמי אתונה, הביא אותם לספינה שהכין, כפי שהתנה עמם מתחילה, והכניס כל אחד מהם לחדר אחר. כל אחד ואחד מהם כאשר ראה שישים מצעות בחדרו , אמר: כל חבירי לכאן הם באים, והמתין להם, וכך לא יצא אף אחד מחדרו. בינתיים אמר לו ר' יהושע לספן התר את ספינתך והפלג. בזמן שבאו איתו לספינה לקח עפר מאתונה.

כאשר הגיעו לבית הבלועים, מקום בים שבו בולעים המים כל מה שמגיע לשם, מילא כד קטן של מים מבית הבלועים. כאשר באו, העמיד אותם לפני הקיסר. ראה אותם הקיסר שהם מעונים, מפני שהיו בשבי, אמר לו הקיסר לר' יהושע בן חנניה אלה אינם הם! שזקני אתונה תקיפים הם וגאים. לקח ר' יהושע מעפרם שנטל עמו וזרק עליהם, וכיון שהריחו ריח מקומם — חזרה נפשם אליהם, העיזו ודיברו קשות בפני המלך. כיון שכך אמר לו הקיסר לר' יהושע כל שאתה רוצה עשה בהם.

הביא את המים שהביא מבית הבלועים, שבולעים הכל, שפך אותם בכלי, אמר להם מלאו אותו ולכו לכם לדרככם. ומילאו ושפכו בו ראשונים ראשונים ובלע אותם הכלי, וכך מלו מילאו, עוד ועוד עד שנשמטו כתפיהם, ובלו להם והלכו כל חכמי אתונה לאבדון.

והנה הסיפור הזה כולו נתבאר על פי הסוד בספר קדושת לוי בסופו, והוא מלא ברמזים בעבודת ה'.

ביאורי הרבי

בשיחות ש"פ חזון וש"פ נחמו תשכ"ט הרבי ביאר על סיפור זה, שמכך שרבי יהושע לומד מהתורה את טבע הנחש, רואים כיצד כל דבר בעולם יש לו מקור בתורה בהעלם, שהרי על ידי התורה נמשכים כל העניינים בעולם.

ועל אף שכשנסתלק רבי יהושע אמרו אבדה העצה, הנה העניינים עצמם קיימים בתורה, ועל זה נאמר כי לא דבר ריק הוא מכם, וביארו חז"ל אם ריק הוא – זה מכם, ויש להתייגע ולמצוא את זה. ובעניין זה יש לכל אחד את השליחות שלו, וישנו מי שדווקא על ידו יתגלה עניין מסויים בתורה ולא על ידי האחר. אלא שבשביל זה יש להתייגע בתורה, ועל ידי היגיעה בתורה "יגעתי ומצאתי", ניתן למצוא את הדבר.

ובשיחת כ' מנחם אב תשל"ב וכן בשיחת ליל שמחת תורה תשל"ט ביאר הרבי שאין דבר בעולם, קודם שישנו בתורה, וזה גם הביאור באריכות הסיפור דלעיל על נחש לכמה מיעבר ומוליד, שלכאורה אינו מובן, מדוע שואלים שאלה כזו אצל חכם שכל עסקו רק בתורה, ורבי יהושע גם לא אומר להם שזה עניין שלא שייך לתורה שהיא תורה קדושה, אלא משיב להם, על פי המדות שהתורה נדרשת בהם, קל וחומר וכו' (הכוונה כאן לתחילת הסוגיה בבכורות דף ח' ע"א שם לומד רבי יהושע את עיבור הנחש מקל וחומר שהוא ארור מהבהמה). ולבסוף חכמי אתונה לא ידעו בזה ודווקא רבי יהושע ידע את זה מהתורה.

ומזה שרב אשי ורבינא הכניסו סיפור זה לגמרא, יש מכך הוראה (לא רק לדעת עיבור הנחש שיכול להיות מזה נפק"מ להלכה, אלא הוראה) כללית, לא רק שבתורה יש עניינים שמהם נדע מה נעשה בעולם, אלא אדרבה, לא יכול להיות ענין בעולם שלא יכתב תחילה בתורה, ואם הוא לא יודע, הרי זה חסרון שלו. ריק הוא – מכם. בתורה עצמה אין חסרון כלל, החיסרון הוא מכם ובכם.

ובשיחת ו' תשרי תשד"מ ביאר הרבי, שרואים שרבי יהושע למד על נחש מפסוק בתורה, ומדובר על נחש, ובזמן קללתו ונפילתו הגדולה, וגם זה לומדים מהתורה את טבעו, כי מה שהתורה אומרת, זה מה שקובע את ההתנהגות בעולם, גם על דבר שהוא היפך הקדושה.

וזה הביאור גם בזה שמצינו, שרבי יהושע עסק בויכוח עם חכמי הגוים שהתנגדו לתורה, ולכן אמר להם, שכל ענייני העולם, אפילו המנגדים לתורה, הרי הם "פקודתו שמרה רוחם", נובעים מהתורה ולכן אין להם ברירה והם חייבים להתנהג בכל ענייניהם כפי שהתורה קובעת, בדיוק כשם שנחש שהוא היפך הקדושה, ועניין ההולדה שלו גם היפך הקדושה והיפך התורה, בכל זאת גם הוא תלוי בתורה.

ובשיחת שבת פרשת עקב תשל"ד ביאר הרבי על כללות הסיפור, שהמדרש מתחיל הסיפור "כשעלו הזקנים לרומי", אבל לא הביא את שמות הזקנים, מלבד רבי יהושע ורבן גמליאל שמוזכרים בתוך הסיפור, והנה מכך שנסיעתם לרומי מוזכרת בכמה מקומות מוכח שזה היה כשעלו יחד עם רבי אליעזר ורבי עקיבא, ובכל זאת לא מוזכרים כאן שמותיהם, ומדוע?

אלא יש לומר שהשאלה על הנחש בפנימיות העניינים הייתה אחרת לגמרי, שהרי מבואר בחסידות שהנחש זה מקור הקליפה, וכמו שבחטא עץ הדעת, מקור ושורש החטאים היה על ידי נחש שהיה ערום.

והשאלה הייתה איך נחש יכול להיות מוליד, הרי הולדה זה מציאות חדשה וזה ענין שבקדושה ואיך זה יכול להיות בנחש, כיצד תהיה בקליפה מציאות חדשה? ולכן שאלו לכמה זמן זה לוקח, שמהביאור לכמה זמן זה לוקח ניתן להבין על מציאות הדבר.

ומשום כך לא נכתב שמות הזקנים שעלו לרומי אלא רק "כשעלו זקנים לרומי", כי כאן לא נוגע מי הם היו אלא נוגע כאן שתי הקצוות, שמצד אחד מדובר בזקנים "זה קנה חכמה", שהבינו והשיגו בתורה עד שקנו אותה ונהיית שלהם, ומצד שני הם באים לרומי, שזה תכלית הירידה, למלכות הרשעה שהחריבה את בית המקדש, ולכן אז זה הזמן לברר על שורש הקליפה, נחש לכמה זמן מוליד.

  continue reading

97 פרקים

כל הפרקים

×
 
Loading …

ברוכים הבאים אל Player FM!

Player FM סורק את האינטרנט עבור פודקאסטים באיכות גבוהה בשבילכם כדי שתהנו מהם כרגע. זה יישום הפודקאסט הטוב ביותר והוא עובד על אנדרואיד, iPhone ואינטרנט. הירשמו לסנכרון מנויים במכשירים שונים.

 

מדריך עזר מהיר