האם זה הזמן להילחם על פטנט הקורונה?

8:42
 
שתפו
 

Manage episode 297320467 series 2944489
על ידי Mor Day Hannani התגלה על ידי Player FM והקהילה שלנו - זכויות היוצרים שמורות למפרסם, לא ל-Player FM, והשמע מוזרם ישירות מהשרתים שלכם. הירשמו כדי לעקוב אחר עדכונים ב-Player FM, או הדביקו את כתובת העדכונים באפליקציות פודקאסט אחרות.

ויתור על פטנט החיסוון לקורונה המדענים כבר הפסידו

הפודקאסט על גם ככתבה במגזין עיתונות חברתית 2020

בארצות הברית

מוכנים לוותר על הפטנט לחיסון הקורונה על מנת לאפשר ייצור נרחב שייגן על אוכלוסיות

רבות יותר. באירופה לעומת זאת, מתלוננים על הפקעת זכויות הקניין הרוחני, דבר

שייפגע במוטיבציה של החוקרים לפתח חיסונים נגד המוטציות.

בראייה נרחבת

מתברר כי המדענים כבר הפסידו מזמן במלחמה על זכויות הקניין הרוחני.

האם תמריצי

הממשלה מספיקים לחברות התרופות כדי להשקיע בפיתוח?. המאבק בין אירופה לארצות הברית רחוק מלהסתיים.

מנהיגי אירופה קראו לאחרונה לנשיא ארה"ב

ג'ו ביידן לשקול מחדש את פתיחת הפטנט לחיסוני הקורונה לכל דורש. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל טענה כי איננה חושבת

שוויתור על הגנת הפטנט הוא הפתרון לאספקת חיסונים ליותר אנשים. הקנצרלית נימקה כי "אני חושבת שאנחנו זקוקים ליצירתיות

וחדשנות מהחברות, ולשם כך אנחנו צריכים הגנה על פטנטים" .

מרקל מאדירה את מסורת הקניין הרוחני המבוססת על

חוקים ואתיקה שהתקבעו בין ימי הגילדות של האימפריה הרומית הקדושה למהפכה התעשייתית

במערב פרוסיה. במשך מאות שנים רישום פטנט

היה שלב מאסטר שנתן מוטיבציה לאנשים להעמיק ולחקור.

במפנה המילניום השתנה הערך של זכויות קניין,

כפי שארחיב בהמשך. אך חמור מכך- חוקרים חשובים מאבדים את המוטיבציה להמשיך במחקר

בעקבות ההצלחה.

למה ממציא טכנית מיצוי ה-RNA

פרש מהאקדמיה?

החיסון נגד נגיף הקורונה פותח במהרה בזכות טכנלוגיית מיצוי ה-RNA

שהושגה לפני שלושים ושלוש שנים.

פיוטר

חומצ'ינסקי היה כימאי פולני שנאלץ לעבוד עם תקציבים

מינימליים שקיבל מאוניברסיטת וורשה בניסיון למצות או ל לבודד

חומצה ריבונוקלאית (RNA) . בתחילת שנות השמונים מרכזי הביולוגיה המולקולרית העשירים ברחבי העולם

השתמשו בצנטריפוגה יקרה במיוחד שעלתה 100,000 דולר (מחיר השווה היום ל- 321,450 דולר)

מכיוון שפולין הקומוניסטית חסכה זלוטי לזלוטי.

חומצ'ינסקי העלה את הרעיון לפיו מספיק להשתמש בכלורופורם עם פנול ואיזותיוציאנט

כדי למצות את ה- RNA. הניסוי הצליח וצמצם את משך המיצוי משלושה

ימים לשלוש שעות. פיוטר עבר לאוניברסיטת סינסינטי בארצות הברית

ופרסם את ממצאיו במאמר שיצא בשנת 1987. המאמר זכה ל-65 אלף אזכורים עד עתה והפך לאחד

המאמרים המצוטטים ביותר בכל הזמנים.

עם

זאת, בעולם המדע, תפוקת מדענים נמדדת על פי גידול מעריכי של הצלחה, ולמעשה מצפים שכל מאמר שלהם יתעלה על קודמו. חומצ'ינסקי, עזב את עולם

האקדמיה. בשנת 2003 הקים תחנת טלוויזיה בפולין ובשנת 2010 פיתח מיץ מעושר בהליקופן

למניעת סרטן שיוצר במפעל בסמוך לפוזנן.

אפילו האדם הראשון בשרשרת הגילויים שהביאו לחיסון נגד

קורונה- איבד את המוטבציה להמשיך ולחקור, מכיוון שהצלחה אחת בודדה של מדען יכולה להמית אות קלון על הרזומה

הסטטיסטי שלו

39 פרקים