פרשת בראשית לומדים חסידות מליקוטי שיחות של הרבי מליובאוויטש - ההשפעה של פרשת בראשית על כל השנה

זריקת חסידות הפודקאסט

א. ידוע פתגם רבותינו – נשיאי חב"ד – ששבת בראשית משפיעה על השנה כולה, וכפי שאדם מציב את עצמו בשבת זו – כך הוא מתנהג בכל השנה.
– למה דוקא בשבת בראשית תלוי הדבר? מדוע לא במתן תורה? והרי גם הפרשיות הרבות שמופיעות בהן מצוות שאינן מוזכרות בשאר הפרשיות נוגעות לכל השנה? מהו המיוחד שבשבת בראשית?
ב. העובדה שבראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, כלומר, שהקב"ה ברא את העולם כולו מאין ואפס המוחלט - מוליכה בהכרח למסקנה שהבריאה מתקיימת
מחדש בכל עת ובכל רגע. החידוש העצום שנתחדש בששת
ימי בראשית, שמאין ואפס המוחלט נוצרה מציאות יש חל מחדש בכל רגע ורגע. תדיר נוצרת התהוות
חדשה
לכשעצמו הוא גם עתה אין ואפס, וכל קיומו הוא משום שהקב"ה מהווה אותו בתמידות, וממילא הרי כל מציאותו - אלקות
ג. לפי האמור יובן שאמנם שבת בראשית משפיעה על כל השנה, משום שזכירת בראשית ברא היא יסוד עבודת השם לכל השנה.
– כשאדם מישראל רוצה לעשות גם
את עיסוקו החמרי כלי לאלקות, ונדמה לו שמבחינת סדרי טבע העולם קשה הדבר או שאין זה אפשרי,
הרי, כשהוא מעלה בזכרונו את הידיעה ש"לעולם ה' דברך נצב בשמים", שלאמתו של דבר אין מציאות של עולם בכלל, ומה שיש במציאות הוא כי ויאמר אלקים יהי אור ולכן ויהי אור, וכך גם בשאר עשרת המאמרות הוא משום שקודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא הקב"ה הסתכל בתורה (בעשרת המאמרות) וברא את העולם.
אזי הנחה זו, שכל קיום ומציאות העולם הוא רק על ידי העשרה מאמרות שבתורה מביאה לדעת שלא יתכן שמציאות העולם מפריעה לקיום המצוות, כיון שבתורה זו עצמה כתוב אנכי הוי' אלקיך וכל תרי"ג המצוות.
כשאדם מגיע למסקנה שמציאות העולם היא תורה - הרי גם בלכתו ברחוב, ובהיותו בעסקיו הוא משנן מאמר רז"ל, פרק תהלים, פרק משנה, פרק תניא. ובכל פעולה טובה שנעשית על ידו הריהו מכריע את העולם לכף זכות. כלומר: הכרתו והתעמקותו במשמעות הפנימית של "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" מביאה לידי כך שהדבר משפיע ביחד לכל "השמים והארץ וכל צבאם" – לכל הבריאה.
ד. כוונת הפתגם ששבת בראשית משפיעה ונוגעת לכל השנה , היא ביחס לכל הענינים, הן רוחניים והן גשמיים.
כפי שמוסבר בתניא באריכות בפירוש הפסוק "לעולם ה' דברך נצב בשמים" שלאמתו של דבר הרי הנברא
כי הידיעה וההכרה ב"לעולם הוי' דברך נצב בשמים" נוגעת לא רק בעבודה הרוחנית, כי אם גם מסייעת להסרת הדאגות בקשר לענינים גשמיים. וכפי שאומר ב"תניא" שהדאגות על חסרון בבני חיי ומזוני באה מחמת שכחה שהכל בא מיד הקב"ה .
ברם, כשיזכור האדם תמיד שהכל בא מידי הקב"ה בכל עת ובכל רגע - לא ידאג שכן הוא יודע ש"מאתו לא תצא הרעות ", כי אם טוב. וכשהכרה זו תיקבע בנפשו - יראה גם בעיני בשר את הטובה בטוב הנראה והנגלה
ה. מנהג ישראל הוא שבשבת
בראשית מוכרים "מצוות" - עליות
לתורה – לכל השנה.
הענין שבעליה לתורה הוא כפי שאמר הרבי - כ"ק מו"ח אדמו"ר - שבשעת עליה לתורה מתעלה האדם גם ב"תחתיים שניים ושלישיים" ולמעלה מזה. פירוש הדבר: שזאת היא עליה גם בנפש, רוח, נשמה, חי' ויחידה – עד התקשרות עצם הנשמה עם עצמות אין־סוף ברוך־הוא (עם הקב"ה כביכול בעצמו).
הרי וזה גם טעם הדבר שלמרות שבלימוד תורה שבעל פה אין לברך כשלא מבינים את הנלמד בעליה לתורה מברך גם עם הארץ "דלא ידע מאי קאמר", משום שאף אם כאן למטה אינו מבין, אבל בעלית הנפש, רוח ונשמה, חי' ויחידה למעלה הוא מבין, והשגה זו נמשכת למטה - ״מקרא - תורה שבכתב - קורא וממשיך״.
וכיון שהעולם קשור בתורה, כמאמר: קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, והתורה נקראת "דפתראות ופנקסאות" – הרי מועילה העליה לתורה גם בגשמיות.
ו. כשם שהדבר הוא ביחס לעליות לתורה בימי שבת ושני וחמישי, שההתחלה לכך היא בשבת בראשית
כך גם ביחס ללימוד התורה, ישנה האפשרות בשבת בראשית לכל אחד להזדרז ולקבל על עצמו תוספת בלימוד התורה הנגלית ותורת
החסידות.
כלומר: נוסף לקביעת עתים נוספים לתורה שכל אחד קבל על עצמו במשך חדש תשרי – יקבל בשבת בראשית על עצמו תוספת בקביעות יום יומית, הן בלימוד הנגלה והן בלימוד החסידות. ולימוד החסידות צריך לכלול גם חלק מפרשת השבוע - ב"תורה אור"
וב״לקוטי תורה״.
יתן השי"ת שכל אחד יקבל על עצמו בהתאם ליכלתו האמיתית, וכפי
שרש נשמתו. והקבלה בשבת בראשית בכחה לסייע בביצוע הדבר בפועל במשך השנה, תוך שחרור מטרחה יתירה

הרשמו לזריקת חסידות בערוצים השונים
לומדים יהדות וחסידות ברשת, הרשמו לערוץ היוטיוב, פייסבוק, ווצאפ ,פודקאסטים ועוד
https://heb.centernyc.com/zrikat