בצלאל (צאלק) פרחודניק היה שוטר יהודי בגטו אוטבוצק והיה שותף לאקציה בה גורשו כ 8,000 מיהודי העיר, ביניהם גם אישתו אנה ובתו אטלי. צאלק, שהיה בטוח כי הן יהיו מוגנות, הוציא אותן מן המחבוא בו הסתתרו ולקח אותן לכיכר השילוחים, בה הועלו על הרכבת ונשלחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. צאלק נותר לבדו, אכול רגשות אשם ולאחר כמה חודשים, בעת ששהה במסתור בצד הארי של ורשה,…

ד"ר שירלי אברמי, איבדה את אביה כשהתאבד בהיותה בת תשע בלבד. לאחר 25 שנה של שתיקה, החלה שירלי לחקור את הנושא במסגרת לימודיה לתואר השני בעבודה סוציאלית כשחיברה תזה בנושא השפעה של התאבדות הורה על ילדיו וחיברה את הספר 'עדיף שהיה מת במלחמה'. הפעם בעושים ת'מוות נשוחח עם שירלי על התופעה המטרידה שרבים נמנעים מלדבר עליה ושגובה את חייהם של מאות ישראלים מדיי ש…

ערב מלחמת העולם השנייה חיה בפולין הקהילה היהודית הגדולה ביותר, במשך למעלה משמונה מאות שנה. בתקופת השואה חלה קריסה ביחס לאוכלוסייה היהודית- הן בשטחי פולין הכבושה, והן במדינות ובאזורים רבים ברחבי אירופה, ויהודים נרדפו ונרצחו תוך השתתפות וסיוע של תושבי המקום. הפעם ב"עושים זיכרון" פרופ' חווי דרייפוס, ראש המרכז לחקר פולין ביד ושם ומרצה בחוג להיסטוריה של…

כמיליון וחצי חיילים יהודים לחמו בצבאות בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. על פי הערכות כחמש מאות אלף מתוכם לחמו בשורות הצבא האדום- הם נלחמו בחזית רצחנית, לעיתים קרובות בקו הראשון, ובאותו הזמן נאלצו להתמודד עם אנטישמיות ודימוי שלילי, שיוחס להם בקרב סביבתם ובקרב רבים מן הלוחמים לצידם. חיילים אשר גילו עד מהרה מה עלה בגורל משפחותיהם ונלחמו תוך תחושה…

ב-10 באפריל 1961, בשעה 8:55 הוכנס אדולף אייכמן לתא הזכוכית בבית העם בירושלים. האולם היה מלא מפה לפה, אנשים בישראל וברחבי העולם כולו נצמדו למקלטי הרדיו והאזינו בדריכות למאה ועשרה העדים שעלו בזה אחר זה וסיפרו, בגוף ראשון יחיד, את מוראות השואה. הייתה זו הפעם הראשונה שסיפוריהם של הניצולים עמדו במרכז הבמה והפעם הראשונה שהציבור בארץ עצר, שמע והקשיב. במרכ…

ב – 22 ביוני 1941 פתחה גרמניה הנאצית במתקפת פתע נגד ברית-המועצות ופלשה לשטחה במסגרת 'מבצע ברברוסה'. מבצע זה היווה אבן דרך במלחמת העולם השנייה ונקודת מפנה בגורל היהודים. הייתה זו הפעם הראשונה בה נקטה גרמניה הנאצית במדיניות רשמית נרחבת של רצח המוני ובתוך זמן קצר גם שיטתי. לקראת סוף אותה שנה התקבלה ההחלטה על הרחבתו של המבצע לרציחתם של כלל יהודי אירופה…

עם השנים דבקו סטיגמות רבות בנוגע למהו טיפול פליאטיבי. ביניהן: מי שבוחר בטיפול זה כנראה סובל ממחלה חשוכת מרפא או שהרופאים הם קבוצת תמיכה שיושבת עם החולה ושרה איתו שירים. בפועל מדובר בגישה טיפולית שעוסקת בהארכת החיים של החולה, תוך התמקדות בהפחתת הסבל ומתן יכולת לבחור בין מספר אפשרויות טיפול העומדות לרשותו. ד"ר רתם תלם, ראש היחידה לרפואה פליאטיבית במר…

בתשעה באב תש"ב, 22 ביולי 1942 החל 'הגירוש הגדול' מגטו ורשה. תושבי הגטו, שהיו כלואים בו כבר קרוב לשנתיים, שחיו בתנאים של רעב, צפיפות, קור ומחלות, אשר הביאו לפירוק כמעט מוחלט של כל המסגרות- החברתיות, המשפחתיות, האנושיות, עמדו בפתחו של שלב נוסף בהידרדרות המתמדת, במאבקם להישאר בחיים. במשך למעלה מחמישים יום הובלו, נאספו, ניצודו יהודים ברחבי הגטו והובלו …

בפרק יתארחו גלינה ארבלי ואיתי לניאדו, מרצים במחלקה לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לעיצוב, HIT מכון טכנולוגי חולון, לשיחה על 'סטודיו סוף חיים' - קורס מיוחד במינו בו הם מלווים סטודנטים ביצירת מוצרים שמטרתם להקל ולו במעט על אנשים וסביבתם שנמצאים במצבי סוף חיים.על ידי פודקאסט ישראל מדיה בע״מ

בעולם של פשיטת רגל מוסרית וערכית, בתקופה בה יחסה של רוב האוכלוסיה המקומית ליהודים היה נגוע באדישות או בעוינות, היה גם מיעוט קטן של אנשים אשר אזרו אומץ יוצא דופן על מנת לשמור על ערכי המוסר שלהם. אנשים שהיו מוכנים לעזוב את מקומם בקרב העומדים מן הצד ובמובנים רבים לחלוק עם הקורבנות את גורלם. הפעם בעושים זיכרון נעסוק במקרים יוצאי דופן של הצלה, נדבר על מ…

בפרק הקודם "המורדים הצעירים בגטאות" ניסינו לענות על השאלה מדוע דווקא חברי תנועות הנוער החלוציות היו הראשונים לזהות את גודל האסון המתקרב ולהבין שמדובר באירוע של השמדה טוטאלית החורג מאירועים שהכירו בעבר. הפעם ב"עושים זיכרון" יוסי גלעד, הסטוריון ומדריך מסעות בפולין מ'יד ושם', מספר על המעבר שעשו התנועות החינוכיות למחתרות לוחמות, על פעולותיו של ארגון המ…

חברי תנועות הנוער החלוציות היו מראשי תנועת ההתנגדות היהודית בגטאות. למרות שבמרחק השנים הדבר אולי נתפס כטבעי, אין הדבר מובן מאליו שכן, אין דבר זר יותר לתפיסת עולמן של תנועות הנוער היהודיות בפולין בין שתי מלחמות העולם מאשר לחימה בנשק והתקוממות. יוסי גלעד, הסטוריון ומדריך מסעות בפולין מ'יד ושם', מספר על תפיסת העולם שהביאה את חברי תנועות הנוער בגטאות ל…

בספטמבר 1944, עם חיסול המרד הסלובקי על ידי הגרמנים נמסר שלמה ברזניץ בן השמונה למנזר יחד עם אחותו יהודית. שעות ספורות לאחר הפרידה, נשלחו הוריו, יאנקה ויוסף, למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ- בירקנאו, אביו נרצח ואימו שרדה. בספרו "בשדות הזיכרון" הוא כותב: "סיפורי הוא סיפורה של רעידת אדמה שבני-אדם גרמוה. היתה זו העזה שברעידות, ומיליוני מוקדים היו לה. 'רעיד…

בשבעה ביולי 1944, שעות ספורות לפני חיסולו הסופי של גטו בנדין ורצח כל היהודים האסורים בו, כתבו שרה ויחיאל גרליץ מכתב פרידה לביתם דיטה בת השש. דיטה נמסרה למשפחה פולניה שנה קודם לכן ובמכתב זה כתבו אליה הוריה את שחשבו שהם דבריהם האחרונים. כיצד נמסרה דיתה למסתור? מה כתבו שרה ויחיאל לביתם רגע לפני שגורשו אל הלא נודע? מה עלה בגורלם של בני המשפחה? ומה עלה …

מה קורה למידע אישי מקוון שנשאר לאחר מותנו? למי יש גישה למידע שהשאירו קרובינו שנפטרו ומה אנחנו יכולים לעשות איתו? הפעם ב'עושים ת'מוות' ממשיכים את השיחה עם ד"ר טל מורס שיספר גם מה המדיניות של חברות ענק כמו גוגל ופייסבוק לגבי אדם שרוצה למחוק מידע אישי ששמור אצלן, ואילו כלים טכנולוגיים לניהול המידע הזה הן מציעות לאחר מותו של אדם.…

תפיסת המוות בחברה הישראלית ידעה שינויים רבים מאז קום המדינה ועד היום. ד"ר טל מורס, חוקר תקשורת ומוות, מספר על גלגולה של תפיסת 'המוות הטוב' ואם יש כזה, דרך המורשת שהשאירו אחריהם טרומפלדור בעבר וענת גוב ועדי טלמור בימינו.על ידי פודקאסט ישראל מדיה בע״מ

אלי ליפשטיין הוא מנהל תחום נתיחת הגופות במכון לרפואה משפטית 'אבו-כביר'. בפרק הוא מספר בגילוי לב על המראות הקשים ועל התחושה של להיות חי בין המתים בזמן שהוא משחזר שני אירועים בלתי נשכחים בקריירה שלו - הפיגוע בדולפינריום והרגע שבו התבשר שינתח את גופתו של יצחק רבין בליל הרצח.על ידי פודקאסט ישראל מדיה בע״מ

חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית מספר על מקרה ייחודי ובלתי נשכח עבורו בו פעילות המכון שינתה את כיוון החקירה של מקרה מוות. עוד יספר על איך התחיל הרומן עם המוות והרצון לעבוד ברפואה משפטית, איך מתמודדים עם השחיקה, על הקולות שמתנגדים לפעילות המכון ולנתיחת גופות ועל מצוקת המתמחים והמחסור בכוח אדם ממנו סובל התחום.…

מה זה רפואה משפטית ומה עושה בדיוק המכון לרפואה משפטית "אבו-כביר"? ד"ר חן קוגל, מנהל המכון, מספר ב'עושים ת'מוות' על המפגש היום יומי עם המוות, המספרים מאחורי הגופות שהוא פוגש והחיכוך בין עבודת המכון לפרקליטות ולמשטרה.על ידי פודקאסט ישראל מדיה בע״מ

אחרי מסיבת הקרחת עם הילדים וההתמודדות עם סדרת טיפולים אינטנסיבית ליהיא מתבשרת שהיא 'נקייה' מסרטן, אבל בדיעבד התברר לה שזה זמני בלבד. הסרטן חוזר והיא צריכה לגייס כוחות מחודשים כדי לספר לסביבה ולצאת לקרב הבא. הפעם ב'עושים ת'מוות' תספר ליהיא למה זה כל כך מעצבן כשאומרים לחולת סרטן "יפה לך קרחת, את נראית כמו שינייד או'קונור" ואיך החיים בצל המחלה הובילו …

כבר מהילדות המוות סיקרן את ליהיא פרלמן-נחום, פסיכולוגית קלינית מתמחה שמדברת עם המוות יום יום. על פניו, מסלול החיים של ליהיא היה שגרתי לחלוטין - זוגיות, ילדים, התמחות, קריירה - עד הרגע שבו היא מתבשרת שאביה חלה בסרטן ריאות בשלב מתקדם. כעבור חודשים בודדים הוא נפטר, ומשם המלחמה שלה רק מתחילה...על ידי פודקאסט ישראל מדיה בע״מ

עבור רבים מניצולי השואה, רגע השחרור לווה בתחושות קשות של בדידות וכאב. בעקבות ההבנה שבני משפחתם אינם עוד בין החיים, ושאין להם עוד בית ומולדת שיוכלו לחזור אליהם, הם נאלצו לאסוף את שברי החיים ולהתחיל מחדש. בתחילה רוכזו הניצולים במחנות עקורים שנוהלו על ידי צבאות בעלות הברית. לאחר זמן מה, ניסו מרביתם להגר מאירופה כדי לפתוח דף חדש ולבנות חיים חדשים בישרא…

במציאות שבה הפכו לחסרי כל, כל חפץ שאותו יכלו יהודים בשואה להשיג ולשמור, הפך לבעל ערך עצום עבורם. חפצים אלה, הפכו בעיני הניצולים לסמלים שמקפלים בתוכם משמועיות שונות שקשורות לחוויות השואה: אובדן הבית, פרידה מבני משפחה, סבל, ייסורים, עינויים, אבל גם אמצעי לשמירה על צלם אנוש ואף הישרדות. יחד עם מיכאל טל, אוצר ומנהל מחלקת החפצים במוזיאון יד ושם נצלול אל…

סיפורם של גיזי פליישמן והרב מיכאל וייסמנדל, מנהיגי "קבוצת העבודה", אשר הובילו מחתרת יהודית בסלובקיה שפעלה במטרה להציל יהודים מהשמדה, ולהפיץ מידע אודות גורלם של אלה שנשלחו למחנות הריכוז וההשמדה. בפרק מתארח ההיסטוריון רוברט רוזט שמספר כיצד ניסו השניים להציל יהודים כנגד כל הסיכויים.על ידי Ran Levi

יד ושם מוביל מזה עשרות שנים פרויקט לאומי המבקש להנציח את שמותיהם של כל אחד ואחת מקרבנות השואה באמצעות איסוף "דפי עד". ד"ר אלכסנדר אברהם, העומד בראש הפרוייקט, מגיע לאולפן של 'עושים זיכרון' כדי לספר את סיפורם המרגש של שושנה נובמבר ובני שילון, אחים ששרדו את השואה, ועל הקשר שלהם לפרוייקט איסוף השמות.על ידי Ran Levi

הפעם בעושים זיכרון, סיפור גבורה נשי ומרתק שבמרכזו רוז'ה רובוטה, צעירה יהודייה שבעזרת חברותיה למחתרת הצליחו להבריח אבקת שריפה וחומר נפץ אל תוך אושוויץ-בירקנאו, ובכך לאפשר ולסייע באופן משמעותי במרד הזונדרקומנדו, המרד היחיד שידע המחנהעל ידי Ran Levi

מנקודת המבט של גרמניה הנאצית, הדרך אל המוות בשואה הייתה זהה עבור נשים וגברים. מעדויות רבות של ניצולות שואה אנחנו מבינים שהמסלול שעברו נשים וגברים בדרך למותם היה שונה במהותו: משלב הסלקציה והפרידה מהילדים, דרך התמודדות עם הלם קשה ותנאי היגיינה ירודים ועד פפגיעה בזהות הנשית והעצמית כאחד. בפרק מיוחד זה מתוך הפודקאסט 'עושים זיכרון' נשוחח עם ד"ר נעמה שיק…

מוות של אדם קרוב גורם בדרך כלל לתחושת הלם ועצבות בכל גיל, אך התמודדות עם אירוע כזה כבר בילדות עלולה ליצור משבר אישי עמוק אף יותר. ד"ר נעמי באום, פסיכולוגית המתמחה באובדן ואבל בליווי ילדים ובדגש על חוסן והתמודדות עם טראומה, מספרת איך מתווכים לילדים את הנושא של אובדן ופרידה ואיך ניתן לסייע להורים להתמודד עם הילדים בהקשר הזה.…

על ידי Ran Levi

בשלהי מלחמת העולם ה-2 התארגנו יהודים ניצולי שואה, פרטיזנים ואנשי הבריגדה היהודית לבצע מעשי נקם בנאצים. קומץ מתוכם, חברי קבוצת הנקם, ובראשם אבא קובנר, יצאו בניסיון להרעלה המונית בגרמניה שלאחר המלחמה ובפגיעה בשבויים, אנשי אס אס. האם נקמה זו יצאה לפועל? האם מרבית הניצולים בחרו בנתיב הנקמה? אילו התחבטויות ליוו אותם? ולמה שמרו על שתיקה גם שנים אחר כך? ב…

אחת הטענות שעלו במשך עשרות שנים לאחר מלחמת העולם ה-2 הייתה שהווהרמאכט, הצבא הגרמני דאז, לא לקח חלק ברצח יהודים בתקופת השואה ולא ביצע פשעי מלחמה. אלה, כך נטען, בוצעו על ידי ארגונים של המפלגה הנאצית כמו הס"ס והס"ד. לא רק שהטענות האלה אינן נכונות, אלא שלווהרמאכט היה תפקיד משמעותי ברצח השיטתי של היהודים לצד ניצול ורצח של עובדי כפייה. הפעם ב'עושים זיכרו…

בפרק ההמשך על ייפוי כוח מתמשך, עם עו"ד אפרת פריימן, ננסה להבין באיזה גיל נכון לערוך את המסמך ומה החשיבות של העניין, וגם אילו השלכות עלולות להיות על חייהם של העורכים אותו כתוצאה משימוש לא נכון בכלי.על ידי פודקאסט ישראל מדיה בע״מ

תכירו את ייפוי הכוח המתמשך - מסמך משפטי עליו חותם אדם עצמאי, שלא איבד את יכולת קבלת ההחלטות וניהול חייו. הכלי הזה מעניק לאנשים עליהם הוא סומך, לרוב בן משפחה קרוב, את הסמכות לקבל החלטות במקומו במקרה בו, חלילה, תיבצר ממנו היכולת לעשות זאת. עו"ד אפרת פריימן מסבירה מהו ייפוי כוח מתמשך, למה חשוב לערוך אותו ואיך הוא יכול למנוע סכסוכים משפחתיים.…

שריפת גופות הוא אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת סביב דרכו אחרונה של אדם. מסתבר שרובנו אפילו חושבים שפרידה מן העולם בשריפה עומדת בסתירה מוחלטת ליהדות. בפרק ננפץ את כל המיתוסים סביב שריפת גופות, נבין מה היחס לנושא בעולם המערבי ובישראל בפרט, ונבין מה מניע אנשים לרצות לשרוף את גופתם.על ידי פודקאסט ישראל מדיה בע״מ

בתחילת הקריירה שלה עו"ד אירית רוזנבלום עסקה בעיקר בתיקי משפחה קלאסיים עד שפגישה אקראית ברחוב גרמה לה להבין שהייעוד שלה נמצא במקום אחר. היא הקימה את "משפחה חדשה", עמותה שפועלת לשינוי היחס המשפטי והחברתי כלפי זוגות שמעוניינים בנישואין והקמת משפחה מחוץ למסגרת המסורתית. כשהיא כבר עמוק בעשייה החדשה פונה אליה חייל משוחרר, שרגע לפני שהוא ממסד את הקשר הזוג…

איך מתמודדים עם מפגש עם אדם הנוטה למות? מה קורה כשמשפחה מנסה להפר צוואה של בן משפחה שנפטר? הפעם ב"עושים ת'מוות" עו"ד רז חג'ג' יענה על שאלות אלה ובהמשך נשוחח על מקרים יוצאי דופן שעוררו סערה בעולם הצוואות: מאי פלג ז"ל - טרנסג'נדרית שביקשה שגופתה תישרף בעוד שמשפחתה התנגדה לכך ואורי גלעדי ז"ל - שהוריש לשוכרות שלו דירות בלב תל אביב ואת הטיפול בחתולים של…

המוות מלווה את רז חג'ג' כבר שני עשורים. בשנת 2000, הוא נקלע לתקרית ביטחונית יחד עם חבריו במוצב הבופור שבלבנון, בה איבד את חברו סמל צחי איטח ז"ל אך גם הצליח להציל את סמ"ר רועי כהן מתוקף תפקידו כחובש בגבעתי. מאז, ואולי בגלל אותו אירוע מכונן, העיסוק במוות ממשיך ללוות את רז. כיום הוא עו"ד המתמחה בירושות וצוואות והוא יפיח חיים בעולם המשפטי היבש והמוכר ל…

בפרק השני על המתות חסד, משחזר מאיר את היום האחרון עם אמו בשוויץ ואת רגע ההמתה. איך מתאוששים, אם בכלל, מאירוע כזה? איך נראה היום שאחרי? וגם איך כל זה מתקשר לקפה ולמוות? כל זה ועוד בפרק נוסף בפודקאסט "עושים ת'מוות".על ידי פודקאסט ישראל מדיה בע״מ

לאחר שאיבד את אביו בפיגוע, פגש מאיר רוזנברג את המוות מקרוב בפעם השנייה בחייו. בפרק הבכורה בפודקאסט "עושים ת'מוות" מספר מאיר על המסע שעבר יחד עם אמו בדרכה האחרונה כאשר בחרה לשים קץ לחייה בהמתת חסד.על ידי פודקאסט ישראל מדיה בע״מ

קבורה שדה היא שיטת הקבורה הפופולארית ביותר בישראל, שרובנו פשוט לא מודעים לעלות הסביבתית שלה. הפעם ב'עושים ת'מוות' נכיר לעומק את שיטות הקבורה הנהוגות בימינו בישראל ונבין איזה תפקיד יש להן בבזבוז שטחים וקרקעות. נדבר גם על שיטות קבורה נוספות ומפתיעות מסביב לעולם, שכנראה טרם שמעתם עליהן. אורחים: ניבי קסלר, ד"ר עידו קליין וד"ר ספי חסקין מטעם תוכנית "ממש…