show episodes
 
Artwork
 
לקראת בחירות 2020 בארה"ב, טל שניידר ואורי פסובסקי מפרקים את הדרך לחדר הסגלגל - מהמירוץ הסוער להנהגת המפלגה הדמוקרטית ועד שנת האימפיצ'מנט של טראמפ ● פודקאסט שבועי, פרק חדש מדי יום רביעי
  continue reading
 
החברה הישראלית היא חברה פוליטית. ישראלים חיים, מדברים ונושמים פוליטיקה. סביב כל שולחן שבת או "פרלמנט" בבית קפה ביום שישי בבוקר מנתחים את מאזני הכוח, מקימים קואליציות ומפילים ממשלות, וכל ילד בבית הספר היסודי יודע לדקלם את שמות המפלגות ולקטלג אותן בהתאם למיקומן על המפה הפוליטית.המשותף לרוב הניתוחים, הפובליציסטיקה והפרשנויות הפוליטיות הוא שכמעט תמיד הם מתמקדים בדמויות, באינטרסים, ובמגזרים. אנחנו כבר כמעט אף פעם לא שומעים על הרעיונות. והאמת? באופן הזה חומקים מאיתנו רעיונות עשירים ועמוקים, הפועלי ...
  continue reading
 
Artwork

1
הדמוקרטים

המכון הישראלי לדמוקרטיה | Israel Democracy Institute

Unsubscribe
Unsubscribe
חודשי
 
כל מה שרציתם לדעת על אקטואליה ופוליטיקה: תהליכים בממשל, בכנסת ובמגזר הציבורי, על המתח שבין דת ומדינה, כלכלה וממשל. וגם- איך שומרים על ערכי הדמוקרטיה במדינה המתמודדת עם טרור? 20 דקות (פלוס מינוס) של שיחה רגועה, עניינית ולא מתלהמת בנושאים הבוערים שעל סדר היום עם מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בכירים במגזר הציבורי ומקבלי ההחלטות בישראל. בהנחיית פרשנים ומובילי דעת קהל בכירים. מוזמנים להאזין, לשתף ולעקוב אחרינו.
  continue reading
 
Artwork

1
הפוליטיקאים

רשת עושים היסטוריה

Unsubscribe
Unsubscribe
חודשי
 
רותם דנון, הפרשן הפוליטי, מביא אליכם בכל פרק סיפורים מהעבר הפוליטי (ולא רק שלנו) כדי לברר מה הם מלמדים אותנו גם על ההווה.
  continue reading
 
Loading …
show series
 
אחרי אסון גדול ממדים הציבור נאחז בסיפורים חסרי בסיס. מדוע זה קורה לאורך ההיסטוריה? ד״ר תום ביאליק על קונספירציות פוליטיות ובטחוניות.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
אחרי תשעה ירחי מריבה שבהם נאבקנו על השאלה "מי אנחנו", אנחנו מתבוננים בה מחדש בעיצומה של הלחימה. כיצד המלחמה שינתה את התשובה שאנחנו מעניקים לשאלה הזו? ואיך כל זה קשור לדילמה העתיקה שעמה מתמודד התמנון האיראני? בפרק האחרון לעונה נתבונן בהיבטים הרגשיים והפוליטיים של ההיברידיות הישראלית, ונעמיק בקשר שבין הקיטוב הפוליטי לבין המלחמה, שמתבטא גם בקשרים הרעי…
  continue reading
 
התשובה לשאלה ״מי אנחנו?״ נשמעת אמנם כמו סוגיה פנים-ישראלית, אבל כשחושבים על זה לעומק מגלים שיש לה משמעות גאו-פוליטית מרחיקת לכת. בכדי להעמיק בשאלה הזו, נבחן בפרק הקרוב כיצד הלאומיות הישראלית משתקפת מנקודת מבט מערבית, מנקודת מבט מזרח תיכונית, ואפילו מנקודת המבט של הגר. דרך בחינה של הזוויות הללו, נעמיק ב״ראשית הצירים״ הישראלית – בנקודת המפגש שבין הצי…
  continue reading
 
ח״כ לשעבר מיכל רוזין (מרצ) וח״כ לשעבר רם שפע (העבודה), מתיישבים לדבר על ההתיישבות, על הגבולות, התמיכה הפוחתת ואיחוד בין המפלגות.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
אנחנו נוטים לחשוב שהשאלות בנוגע לדמותה של ישראל יידחו ל-18:00 שאחרי המלחמה; שקודם נדאג להישאר בחיים, ורק לאחר מכן נשוב לעסוק באופיים של ׳החיים עצמם׳. אך בפועל, ייתכן שאנחנו מתמודדים עם השאלה ״מי אנחנו״ כבר בעיצומה של המלחמה, ושהתשובה שאנחנו מעניקים לה ברגעים אלה ממש היא המפתח לניצחון. בפרק הקרוב נעמיק במקף שמחבר בין ה״יהודית״ לבין ה״דמוקרטית״, וניע…
  continue reading
 
המילים ״חסינות״ ו-״חוסן״ אמנם נשמעות אותו הדבר, אבל הן מרגישות אחרת לגמרי. מהו הטרייד-אוף שמתרחש לרוב בין התחושות הללו? מה אפשר ללמוד מסיפור החיים של הבודהה על שורשיו של החוסן? ואיך כל זה קשור לאתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפנינו? בפרק הקרוב נבחן מדוע עם כוח גדול עשויה להגיע חולשה נפשית גדולה, ונשאל האם עוצמה צבאית ורגשית סותרות זו את זו.…
  continue reading
 
בימי המלחמה נפוצה האמרה שבמזרח התיכון צריך לדבר בערבית, אבל יש דווקא יתרונות לא מבוטלים לכך שישראל מדברת, חושבת ופועלת במבטא אמריקאי. האם הציביון המערבי שלנו הוא מה שיאפשר לנו לנצח, או שהערכים הליברליים הם מה שעומד בינינו לבין הניצחון? בפרק הקרוב נצלול אל המלכוד שעומד בבסיס דימוי ה״ווילה בג׳ונגל״, ונתבונן באתגרים שמציבה המלחמה בפני מערכת ההפעלה המע…
  continue reading
 
אחת מהקונספציות המרכזיות שהתנפצו על קרקע המציאות בשבעה באוקטובר היא האסטרטגיה של סבב, שקט וחוזר חלילה. מה היה שם, במקצב המחזורי שעומד בבסיס האסטרטגיה הזאת, שסחף אחריו כמעט את כל הצמרת הפוליטית והביטחונית של ישראל? בפרק הקרוב נצלול אל מעגל הקסמים המכושף שעמד בבסיס המדיניות שכשלה, ונשאל איך כל זה קשור לרצון שלנו להרגיש, ולו לרגע, שאנחנו וילה בג׳ונגל.…
  continue reading
 
האם ישראל מבצעת יותר מבצעי תודעה במהלך מלחמות מבעבר? איך נראה מבצע תודעה? מדוע דווקא כאשר יש כאוס גדול בישראל ובעזה, ישראל מגבירה את גיוס הסוכנים? אורית פרלוב, חוקרת רשתות חברתיות בעולם הערבי, הגיעה לאולפן לענות על שאלות אלו.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
מאז שקונספציות צבאיות ומדיניות רבות התרסקו על קרקע המציאות בשבעה באוקטובר, כולנו עסוקים בלהסביר כמה הן היו חסרות היגיון ומשוללות יסוד. אבל בשביל להבין את מחדל 23׳, אולי אנחנו צריכים לשאול דווקא את השאלות ההפוכות – מה ההיגיון הפנימי וכוח השכנוע שהיה לקונספציות הללו? מה גרם לכל כך הרבה אנשי מקצוע מבריקים לדבוק בהן? בפרק הקרוב נעמיק בשאלות הללו, ונחזו…
  continue reading
 
אל מול הדילמה חסרת התקדים שמלחמת עזה מציבה בפנינו, מתחולל בקרבנו שינוי חסר תקדים: הקיטוב והבינאריות שבהן השיח הפוליטי שלנו מתנהל בדרך כלל מפנות את מקומן לספקות, לצניעות ואפילו לרעד קל בקול. האם אסון השבעה באוקטובר יישנה את האופן שבו אנחנו מתווכחים? בפרק הקרוב נבקש להבין מהי ״דילמה טרגית״, ונשאל כיצד ההתמודדות עמה משנה מן היסוד את האופן שבו אנחנו רו…
  continue reading
 
אז השבעה באוקטובר ישראל במלחמה, בפרק זה נבדוק מה השתנה בכנסת בימי המלחמה, ולמשך כמה זמן יחזיקו חברי הכנסת בפעילות פרלמנטרית ללא יריבות.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
אז מה הם בעצם רוצים מאיתנו? למה הם כל כך שונאים אותנו? ההיסטוריה היהודית רצופה בשנאה אנטישמית ובניסיונות להתמודד איתה, להשתלב, להתקבל ולהיות עם ככל העמים. אבל קיצור תולדות האנטישמיות מוכיח שהמאמץ הוא עקר- הוירוס הזה עמיד לכל תרופה, אנטיביוטיקה או נסיוב. לפחות במובן הזה- הרצל טעה.על ידי Beit Avi Chai
  continue reading
 
כולנו תופסים את הראש כשאנחנו חוזים בגל האנטישמיות שמתפשט בעולם כאש בשדה קוצים, וכשאנחנו מבחינים כיצד התגובות לטבח במעוזים ליברלים רבים נעות בין הכחשה במקרה הטוב לצהלה במקרה הרע. איך זה שמכל האידיאולוגיות בעולם דווקא הליברליזם ננגע באנטישמיות? בשביל לפתור את התעלומה הזו נזדקק למשוואה עם שני נעלמים, לספר בן 120 שנה, ולווירוס יעיל במיוחד.…
  continue reading
 
כיצד מנהיגים מנסים לאחד את העם ולגרום לאנשים לסמוך עליהם? מי הם המנהיגים שנסוגו לציור ציורים כדרך להתמודד עם מלחמות קשות? היועצת נילי רייכמן בשיחה על מנהיגות ומנהיגים בעיתות מלחמה.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
המלחמה מאפשרת לנו לחזות בחברה הישראלית בשיא תפארתה, אך היא גם מעמתת אותנו עם לא מעט רגעי קיטוב פוליטי. האם יש דרך להתמודד עם המחלוקות מבלי להתפרק? בפרק הקרוב נשאל מה יאפשר למערכה הצבאית להפוך לשריקת הסיום במלחמה הפנים-ישראלית, נתבונן בסוגים השונים של הקיטוב הפוליטי שאנחנו חווים, ונחפש אחר דרכי שיח שישמרו משהו מהשינוי שמתחולל בנו מאז השביעי באוקטובר…
  continue reading
 
רגע לפני שפרצה מלחמת השבעה באוקטובר, הגיעה לשיאה מלחמה אחרת – מלחמת האחים הקרה שהתחוללה במסדרונות הכנסת, בכיכרות העיר וברשתות החברתיות. האם המערכה הצבאית הביאה לשריקת הסיום של המלחמה הפנים-ישראלית, או שמדובר רק בהפסקת האש שלה? בפרק הקרוב נשים זרקור על האחדות שפשטה בחברה הישראלית עם פרוץ המלחמה, ונשאל מה יאפשר לה לשרוד אל מול המוקשים החברתיים והפולי…
  continue reading
 
ההנחה שהחמאס מורתע היא אינה הקונספציה היחידה שהתנפצה על קרקע המציאות בשביעי באוקטובר. בבסיסה עמדה קונספציה שורשית ועמוקה אף יותר – כזו שלא רק עיצבה את הפרשנות שלנו למציאות, אלא במידה רבה גם את הנחות היסוד שלנו על האנושות. בפרק הקרוב נפרק את הקונספציה הזו באמצעות הרעיונות של הרב יונתן זקס והאסטרטגיה הצבאית במלחמת העולם השנייה, ונשאל אילו עוד הנחות י…
  continue reading
 
ככל שחולפים הימים, המלחמה הנוכחית מתבררת כמלחמת יום הכיפורים על סטרואידים – במחדלים המהדהדים והדומים להדהים, ולא פחות מכך – בכוח העז שפורץ מלמטה, ומחפה על כשלי ההנהגה. בפרק הקרוב נחזור ל-12 השעות שבהן לוחמי יום הכיפורים הפכו את כללי המשחק, נשאל מהי ההפתעה שאפשרה להם להכריע את המערכה, ונגלה כיצד אפילו אחרי חמישים שנה, אנחנו מסתכלים עליהם ורואים אותנ…
  continue reading
 
ראש אמ״ן לשעבר: כל האזהרות הונחו בפני נתניהו. בפרק החדש של עושים פוליטיקה אנחנו מנסים להתחיל לברר איך הופתעה ישראל במתקפה הרצחנית והקטלנית ביותר בתולדות המדינה. ראש אמ״ן לשעבר האלוף במיל׳ עמוס מלכא על זירת הלוחמה מול החמאס, הכשל המודיעיני והעדר ההנהגה בישראל לפני ותוך כדי המלחמה.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
בימים מורטי העצבים שחלפו מאז מאורעות השביעי באוקטובר, זה נהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא תשובה לשאלה ״מה נשמע״. בקרב רבים מאיתנו מתחוללת סערה רגשית רבת עוצמה, שבמהלכה אנחנו נעים בין זעם, הלם ויגון לבין תחושות שייכות, ערבות ולפעמים אפילו הערצה ופליאה. האם הסערה הרגשית הזו היא מעמסה, או שהיא דווקא סוללת עבורנו נתיב להחלמה? בפרק הקרוב נבקש לנווט בלב הסערה …
  continue reading
 
מבונו ועד ביידן, נדמה שישראל מעולם לא הייתה כה אהובה ונתמכת כמו אחרי השביעי באוקטובר. אך לכולנו נדמה שאנחנו פועלים על זמן שאול – שהאהבה הזו עשויה לדעוך ככל שנתרחק מעמדת הקורבן ונשקם את ההרתעה הישראלית. האם יש דרך לצאת מהמלכוד הזה? בפרק הקרוב נצלול אל הדילמה הזו, ונציע שההכרעה במלחמה עוברת דרך ניצחון של משחק סכום האפס שאנחנו מצויים בו…
  continue reading
 
מאורעות השביעי באוקטובר פערו במציאות הישראלית חור שחור, כזה שמילים, רעיונות ותיאוריות נבלעות בתוכו. כיצד השבר הזה ישנה אותנו כבני אדם וכאומה? בפרק מיוחד לימי הלחימה, נחזור לרגע לנקודת ההתחלה, נטיל ספק בתובנות ובתפיסות שלנו, ונישיר מבט למשימה ההיסטורית שניצבת מולנו: להקים את ישראל בפעם השנייה.על ידי Beit Avi Chai
  continue reading
 
אחרי שסקרנו את ביידנומיקס, בפרק זה נסקור את ההצעות הכלכליות בצד האמריקאי-ימני. כיצד טראמפ יתגבר על החוב הלאומי הגדול, שהוא עצמו העצים? יפתח דיין, מומחה לפוליטיקה אמריקאית ינתח את ההצעות של הצד השמרני.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
איתי בן חורין, יועץ התקשורת ומנהל המשברים מגיע לפודקאסט עושים פוליטיקה לדבר על ניהול משברים פוליטיים ומעורבות בייעוץ לארגוני המחאה של 2023על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
האם המהלכים הכלכליים של הנשיא ביידן עובדים עבור הציבור האמריקאי? ולמה צריך היה להכניס קצת "כייף" לתוך התוכניות שלו ולא להסתפק בהמרצת המשק והעובדים? איחוד של אורי פסובסקי וטל שניידר (לשעבר ׳המדריך לטראמפיסט) בפודקאסט ׳עושים פוליטיקה׳.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
בואו נדמיין את האפוקליפסה עכשיו כדי שנוכל למנוע אותה אחר כך. בשני פרקים מיוחדים של ״מפלגת המחשבות״ אנחנו מישירים מבט אל האסונות שהמשבר הפוליטי עלול להוביל אותנו אליהם, ומציעים פיתרון אפשרי לקטיעת המעגל ההרסני שנלכדנו בו. בפרק הנוכחי נציע סטארט אפ: לגבש כבר עכשיו ״הסכם שלום״ בין המחנות הפוליטיים – כזה שכולל ויתורים כואבים משני הצדדים – לפני שנשלם את…
  continue reading
 
אנחנו נוטים לחשוב שאם נדבר על התרחישים הגרועים והקשים מכל – נגרום להם למעשה להתממש; שהמחשבה שלנו תברא את המציאות. אך ההיסטוריה הישראלית הראתה לא פעם שההפך הוא הנכון – שרק אם נתייחס ברצינות לאסונות שמאיימים עלינו יהיה לנו סיכוי למנוע אותם. בשני פרקים מיוחדים של ״מפלגת המחשבות״, נישיר מבט אל האסונות שהמשבר הפוליטי עלול להוביל אותנו אליהם, ונציע פתרון…
  continue reading
 
"שלוש קבוצות של קנאים מאיימות להחריב את ישראל של ימינו." טוען הפובליציסט ארי שביט, שחושב שאירוע ההפיכה המשטרית עשויים לשנות את פניה של ישראל לעד. בפרק החדש של ׳עושים פוליטיקה׳ אנחנו מדברים על ׳להציל את ישראל׳, הספרון שחיבר שביט. איך מצילים את המדינה מקריסה חברתית?על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
"שלוש קבוצות של קנאים מאיימות להחריב את ישראל של ימינו." טוען הפובליציסט ארי שביט, שחושב שאירוע ההפיכה המשטרית עשויים לשנות את פניה של ישראל לעד. בפרק החדש של ׳עושים פוליטיקה׳ אנחנו מדברים על ׳להציל את ישראל׳, הספרון שחיבר שביט. איך מצילים את המדינה מקריסה חברתית?על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
היינו מצפים שעם כוח פוליטי גדול תגיע גם עוצמה מדינית וכלכלית גדולה, אבל ההיסטוריה המודרנית מלמדת אותנו שההפך הוא הנכון. איך זה שמאחורי המדינות החזקות והמשגשגות ביותר עומדות דווקא ממשלות שמוותרות על הכוח שלהן? בפרק האחרון לעונה נשאל מדוע השיטה הדמוקרטית-ליברלית מאפשרת לתודעה האנושית לשגשג, במסלול שמתחיל בנבואת זעם בת מאתיים שנה, עובר באבולוציה של יצ…
  continue reading
 
בימים אלה הכנסת מצביעה על מחיקת עילת הסבירות מן המשפט הישראלי. מאיפה ירשנו את העילה? איך ויכוח בין הכנסיה האנגלית לחובבי קולנוע הביא גם אלינו את הסבירות של התנהגות הממשל? ומה צפוי לנו בעתיד בישראל ללא סבירות? ד"ר אלעד גיל הוא ראש המחקר של מכון תכלית בשיחה סבירה למדיעל ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
הסערה הפוליטית שמתחוללת סביבנו לא מתחילה ונגמרת בהתנגשות בין מערכת המשפט לכנסת, ואפילו לא במתח בין זכויות האדם לבין רצון העם. יחד עם המאבק האידיאולוגי, רוחש מתחת לפני השטח גם מאבק בין שני צרכים רגשיים בסיסיים, שמהדהדים את שתי הטראומות הגדולות של המאה ה-20. בפרק הקרוב נעמיק בצרכים הפסיכולוגיים שמנווטים את המפה הפוליטית, נבחן מה קורה כשהאיזון ביניהם …
  continue reading
 
בין אם מדובר בזכויות נשים או ביחס לעמים אחרים, נדמה שהתנ״ך הוא לא בדיוק דוגמא ומופת לשוויון ולסובלנות. אז איך זה שהאבות המייסדים של הליברליזם שאבו השראה דווקא ממנו? בפרק הקרוב נצלול אל הקשר המסועף שבין יהדות לליברליזם, נחזור לרעיון הרדיקלי שהמתין בשולי ההיסטוריה במשך 3,000 שנה, ונשאל האם סיפור הבריאה המקראי הוא גם נקודת הראשית של המהפכה הליברלית.…
  continue reading
 
חודש לאחר הרג שלוש החיילים הגבול ישראל מצרים, יחסי המדינות רגישים מתמיד. שגרירת ישראל במצרים, אמירה אורון, בשיחה על התגובה העממית המאכזבת להרג, הפער עם הדרג המדיני, מדוע היא לא מתראיינת בתקשורת המצרית ואיך זה לשרת ביעד המורכב.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
נדמה שהחברה הדמוקרטית מעמידה את האדם המאמין בקונפליקט – האם עליו לציית לרצון העם או לרצון האל? או במילים אחרות, מי באמת הריבון מבחינתו - העם, או ריבונו של עולם? בפרק הקרוב נצלול לתשובות המגוונות שניתנו לשאלה הזו, ונגלה תשובה מפתיעה שמסתתרת ממש בלב המיינסטרים ההלכתי.על ידי Beit Avi Chai
  continue reading
 
האם הלאומיות מאיימת על עתיד הדמוקרטיה, או דווקא מבטיחה אותו? בפרק הקרוב נשאל מה היה קורה אם היינו חיים בעולם נטול לאומיות, נעמיק בשורשי הרתיעה ממנה, ונגלה שכמו במיטב המתכונים, גם לאומיות מומלץ להגיש בטמפרטורת החדר.על ידי Beit Avi Chai
  continue reading
 
האמת מאחורי הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין. כיצד הפך ארגון מקצועי למכשיר פוליטי וגוף רב כוח? מדוע הבחירות לראשות הלשכה הן בפועל בחירות לנשיא בית המשפט העליון? הבחירות ללשכת עורכי הדין יתקיימו השבוע, ויובל יועז, פרשן משפטי זמן ישראל, הגיע לאולפן לשיחה מרתקת על הנושא, רגע לפני הבחירות.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
מי האנשים שבוחרים לא להצביע, ומדוע הם בוחרים כך? האם אי הצבעה בהכרח מעידה על חוסר אכפתיות? ומה יכולים הפוליטיקאים ללמוד דווקא מאלו שלא מצביעים להם? ד״ר קרן צוריאל חקרה מאות ׳לא-משתתפים׳ ישראלים וחזרה עם ממצאים מדהימים ומפתיעים!על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
מצידו האחד של התותח: מנהיג שיורה על בני עמו בשם הממלכתיות. מצידו האחר: מנהיג שלא משיב אש בשם אותה המטרה. כיצד המלחמה על הממלכתיות הביאה את האבות המייסדים של ישראל לפעולות כל כך מנוגדות? בכדי להבין זאת, נחזור למלחמת אחים אחרת שלא נמנעה – מלחמת האזרחים האמריקאית. דרך המילים והרעיונות של לינקולן נגלה את פניה השונים של הממלכתיות, נבחן מהו הפרדוקס שעומד…
  continue reading
 
הקרע בין הציבור החילוני והחרדי במדינה מתרחב. כיצד מגיבים בחסידויות ובתלמודי התורה לביקורת של החילונים על העדר לימודי ליבה, אי גיוס ושיעורי תעסוקה נמוכים. השדרן אבי מימרן פורש את הנושא מו העיניים החרדיות.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
במשך אלפי שנים נדמה היה שהעם היהודי לוקה במחלה חשוכת מרפא: שבטיות שמכלה כל חלקה טובה. אבל אז הגיעו בן גוריון ובגין עם סטארט אפ: ממלכתיות שמבכרת את טובת האומה על רצונות השבט. האם הישראלים של 2023 ממשיכים את דרכם, או חוזרים הישר לחיקה המוכר של השבטיות? בפרק הקרוב נמשיך לשרטט את הביוגרפיה של השבטיות היהודית, נתבונן בניסיונות לכתוב בה דפים חדשים, ונשאל…
  continue reading
 
על גילנות בקמפיין פוליטי ויחסי טרמאפ-ביידן והתקשורת האמריקאית. האזינו לקונסול ישראל בניו יורק לשעבר אלון פנקס וטל שניידר משוחחים על הטרנדים החמים בקמפיין לבית הלבן.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
אנחנו שומעים שוב ושוב ש״אנשים אחים אנחנו״, אך התנ״ך דווקא מציע סיפור אחר: סיפור על שבטים שנוטים להתנתק ולהיאבק זה בזה, וחווים רק רגעים מעטים של אחווה ושל אחדות. האם גם עלינו נגזר להמשיך את שושלת השבטיות? בפרק הקרוב ניגע בשאלה הזו דרך קיצור תולדות השבטיות היהודית, נשאל מהו הפרק החסר של התנ״ך ונבחן האם יש דרך מילוט מצוואת השבטיות המקראית.…
  continue reading
 
האם אתם תופסים את תומכי המחנה הפוליטי היריב כאנשים טובים עם דעות שגויות, או אולי פשוט כאנשים רעים? אם בחרתם באופציה ב׳ – אתם לא לבד. שנאה על רקע פוליטי הפכה לתופעה חובקת עולם, שלא פסחה על החברה הישראלית. מהי שרשרת הייצור שמובילה ליצירת והעצמת השנאה הזו, ואיזו טרגדיה הרסנית עומדת בבסיסה?על ידי Beit Avi Chai
  continue reading
 
חלק שלישי ואחרון על תעשיית יצוא הנשק הישראלית. בפרק זה מתארח אבידן פרידמן, מייסד ומנכ”ל עמותת ינשו”ף, לשיחה על הסתירה בין ישראל, מדינה יהודית, לבין היותה מוכרת ומייצאת נשק למשטרים רצחניים.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
כיצד ייראה עולם שבו זכויות האדם מוגנות לחלוטין מהרצון ההפכפך של העם? האם יהיה זה גן עדן ליברלי, או דווקא הרע מכל העולמות? אחרי שבחנו מה יקרה אם נחיה בדמוקרטיה ״על מלא״, הפרק הקרוב יוקדש לפנטזיה על ליברליזם ״טהור״. בכדי להבין את שורשי הפנטזיה הליברלית ניעזר בתורת המדינה של אפלטון ותורת הנפש של פרויד, ונשאל איזה שיעור חשוב כדאי שנלמד מהברקזיט.…
  continue reading
 
תארו לכם דמוקרטיה טהורה לחלוטין, כזו שבה רצון העם הופך ישירות למדיניות העם: בלי מגבלות ליברליות, בלי סייגים ובלי בלמים. האם תהיה זאת התגשמות הפנטזיה הדמוקרטית, או דווקא התרסקות שלה? בשני הפרקים הבאים נשאל מה יקרה אם הדמוקרטיה הליברלית תתפרק לשני המרכיבים שלה – דמוקרטיה ״על מלא״ או ליברליזם על סטרואידים. בפרק הקרוב נדמיין מצב שבו הכרעת הרוב תנצח את …
  continue reading
 
הפרק תתארח פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, לשיחה על מחאות יחידים, המונים, והיחס של החברה הישראלית להפגנות מקום המדינה ועד למחאת 2023.על ידי רשת עושים היסטוריה
  continue reading
 
מצד אחד של הזירה: שלטון הרוב. מהצד השני: חירויות הפרט. מי תרצו שינצח? בפרק הקרוב נטען שבניגוד לאינטואיציה שלנו, הכרעה בנוק-אאוט לטובת אחד הצדדים עשויה לפגוע בשני הערכים שמתגוששים על הזירה – גם בזה שיוצא כשידו על העליונה. בכדי לבסס את הטיעון הזה נשוב להגות של לאו דזה ושל ישעיהו ברלין, ונשאל מדוע במאבק בין ערכים כדאי לרוב שנאחל בהצלחה לשני הצדדים.…
  continue reading
 
Loading …

מדריך עזר מהיר