המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ציבורי
[search 0]
עוד
Download the App!
show episodes
 
ברוכות וברוכים הבאים ל"משדרים ביטחון" - הפודקאסט של המכון למחקרי ביטחון לאומי . בכל שבוע תשב העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס לשיחה אקטואלית עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחוני ומחוצה לו, בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי. בנוסף, מדי שבוע נשדר את "משדרים [אקסטרה] ביטחון" – רצועה נוספת למיטיבי לכת, במסגרתה ידונו חוקרות וחוקרי המכון על הנושאים החשובים בתחומי הביטחון הלאומי שאינם נמצאים במרכז השיח. ברשימת האזנה זו תוכלו למצוא גם את כל הפרקים של "פודקאסטרטגי" – הפודקאסט הקודם של המ ...
  continue reading
 
Loading …
show series
 
אורית פרלוב, חוקרת מגמות ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים', בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על עזה בימים שמיד אחרי הפסקת האש והמשך יישום ההסכם "השלום הנצחי במזרח התיכון."על ידי INSS
  continue reading
 
בשעות הקרובות צפוי להתחיל הליך שחרור החטופים, כך בהתאם לשלב הראשון של התוכנית שהציג נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לסוף המלחמה ואף שלום במזרח התיכון. במסגרת שלב זה, צה"ל כבר נסוג מחלקים ברצועת עזה ונמצא כעת בכ-53% מהשטח. אילו ערבויות קיבל ארגון הטרור כדי להסכים להחזרת כל החטופים בצעד ראשוני בתוכנית? מה עדיין לא ידוע לגבי השלב השני? ומדוע התוכנית יכולה לק…
  continue reading
 
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הציגו אתמול את תוכנית 20 הנקודות לסיום המלחמה בעזה. בחלוף כיממה ממסיבת העיתונאים בבית הלבן, טרם התקבלה תשובה מחמאס. מה בתוכנית עשוי להיטיב עם העמדה הישראלית? מה צפוי להציב מכשול בפני חמאס? ומהן בעצם קורה אם חמאס אומר לא?ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים", עפר שלח, מנהל תוכנית …
  continue reading
 
"המצב הביטחוני טוב מלפני שנה, אך הביטחון הלאומי בסכנה חמורה יותר" - כך מסכם אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, את השנה שתמה. במבט קדימה הוא מסביר עד כמה מצבה של מדינת ישראל קשור להמשך או סיום המלחמה בעזה, הן בסוגיית הבידוד הבינלאומי והן במישור הפנים, חברתי וכלכלי. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא גם מתייחס להישגים מול הצ…
  continue reading
 
ברקע סערת "נאום ספרטה" של ראש הממשלה, כינסנו את החוקרים הבכירים מהתוכנית לכלכלה וביטחון לאומי במכון - ד"ר תומר פדלון ופרופ' אסטבן קלור, כדי לדון במצב הכלכלי הישראלי אחרי שנתיים של לחימה, ולנסות לבחון מחדש את הטענה הרווחת על חוזקו של המשק הישראלי במלחמה.על ידי INSS
  continue reading
 
צה"ל החל בתמרון הצבאי בעיר עזה והודיע כי שתי אוגדות מתקדמות קרקעית ללב העיר. לפי גורם רשמי בצה"ל, התחזיות צופות לחימה מול 2,000 עד 3,000 מחבלים במקום שמוגדר "מעוז מרכזי" של חמאס. זהו לא המעוז האחרון, וההערכה היא שרבים מן המחבלים נעו דרומה. מה משמעות התפתחויות אלה בכל הנוגע לחטופים המוחזקים ברצועה, ובעיר עזה בפרט? מה צפוי לקרות בתמרון והאם זהו תחילת…
  continue reading
 
מדוע פוטין מכנה את האוקראינים 'נאצים'? אילו ערכים מסורתיים נפוצים בקרב האליטה הרוסית? והאם יש בכלל אידיאולוגיה שמכווינה את השלטון במוסקבה?חוקרי המכון - השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון, דנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" ברעיונות שמשרתים את המשטר הרוסי.על ידי INSS
  continue reading
 
ב״חרבות ברזל״ הופעלו בפעם הראשונה כמה מאמצעי הלחימה המתקדמים ביותר שפיתחו ישראל ואויביה, לתקיפה ולהגנה, במיוחד בתחום האווירי.בפודקאסט זה, ד״ר ירון שניידר וד״ר יהושע קליסקי, בוחנים לעומק את ההיערכות בצה״ל למלחמות העתיד, ובפרט את מערכות הנשק שעשויות להשתלב במלחמות הבאות - מהו נשק מוכוון אנרגיה? כיצד גלי מיקרו יכולים לפגוע ואף להשבית מערכות נשק ותשתיו…
  continue reading
 
ראש ממשלת קטר, שייח' מוחמד בן עבד א-רחמן אל ת'אני, הכחיש כי התקבל במדינה עדכון מראש על כוונתה של ישראל לתקוף את בכירי הלשכה המדינית של חמאס בשטחה. את המתקפה, שתוצאותיה טרם ברורות נכון לרגע ההקלטה שלנו, הוא כינה "בוגדנית".אל ת׳אני כינה את ישראל - ״שחקן סורר שמתנהל באנרכיה פוליטית מתמשכת באזור ומפר את ריבונותן של מדינות שם" ואמר שקטר שומרת לעצמה את ה…
  continue reading
 
בסוף חודש ספטמבר תתקיים העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, בה צפויה צרפת להכיר באופן חד צדדי במדינה פלסטינית. היא לא היחידה. עוד תשע מדינות, ביניהן פורטוגל, ניו-זילנד, בריטניה, גרמניה וקנדה, הצהירו שהן שוקלות לעשות זאת גם, כתלות בתנאים מסוימים שהציבה כל מדינה. תא״ל (במיל׳) אודי דקל, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים”, כתב כך: "אומנם …
  continue reading
 
זוהרן ממדאני הוא המועמד של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לראשות עיריית ניו יורק שצפויות להיערך ב-4 בנובמבר. הוא מוסלמי, מבקר חריף של ישראל - אבל האם הוא אנטישמי? וחשוב יותר, מה צריך ללמוד מהבחירה בו לגבי יהודי ניו יורק, לגבי השינויים בתוך המפלגה הדמוקרטית ולגבי הקשר בין יהודי ארה"ב לישראל? ד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר בתוכנית לחקר מדיניות ישראל א…
  continue reading
 
שלוש וחצי שנים כמעט אחרי פרוץ המלחמה של פוטין באוקראינה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרס שטיח אדום בפני נשיא רוסיה. לאחר מכן הוא נפגש עם מנהיגי אירופה ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, וכעת הוא עובד על מפגש משולש – זלנסקי, פוטין וטרמאפ כמתווך. איזה סוג של תיווך מביא טראמפ למצב הכה מורכב, ועל מה זלנסקי יהיה מוכן להתפשר? האם פוטין יכבד הסכמים, ובכלל, האם יש…
  continue reading
 
ביום חמישי, 28 באוגוסט, בריטניה, גרמניה וצרפת החלו בתהליך של החזרת הסנקציות על איראן - מנגנון ״הסנאפבק״. איראן מצדה תנסה לשכנע את אותן מדינות לדחות את הצעדים על ידי מתן התחייבויות לגבי תוכנית הגרעין שלה. יש לה 30 יום. על הפרק, בין היתר, סוגיית העשרת אורניום על אדמת איראן, וביקור של פקחי סבא"א במתקנים הגרעיניים. במקביל לכל זה, אתמול בפעם הראשונה מאז…
  continue reading
 
"הקוצים והציפורן" - זהו שם הספר שכתב יחיא סינוואר, מחולל טבח ה-7 באוקטובר, מנהיג חמאס ברצועת עזה בין 2017 ל-2024. את הרומן הביוגרפי הוא חיבר ב-2004, כשישב בכלא הישראלי, אבל חוקרים רבים נחשפו אליו רק אחרי ה-7.10. מאז, הוא תורגם לשפות רבות ומשמש כמעין צוואה של סינוואר, מניפסט אידיאולוגי של ממש. אז מה יש שם? ד"ר רונית מרזן, חוקרת חברה ופוליטיקה פלסטינ…
  continue reading
 
תא״ל (מיל') יובל אילון, איש חיל הים לשעבר וכיום חוקר בכיר במכון, משוחח עם חוקר המכון, ד״ר ירון שניידר, על האתגרים הימיים של ישראל ודרכי ההתמודדות עמם.‎כיצד ישראל מאותגרת בזירה הימית בשגרה ובמלחמה, לא רק במובן הקלאסי של ״איומים צבאיים״? מאילו בחינות ישראל, ומדינות העולם בכלל, מחוברות דרך הים ואף תלויות בו לצורך קיום תשתיות לאומיות? מהן ״נקודות חנק״ …
  continue reading
 
יותר מחודשיים חלפו מאז מלחמת 12 הימים בין ישראל וארה"ב לאיראן, ומשטר האייתוללות נמצא בעיצומו של תהליך הפקת לקחים. מה הגישות השונות לתהליך בין הפרמגטים לרדיקלים? מדוע נדרש שינוי לטענת האיראנים למרות שהם מציגים את המלחמה כניצחון? וכיצד קרסו הקונספציות האיראניות לאור המלחמה?ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם…
  continue reading
 
בסוף חודש יולי, מדינות ערביות ומוסלמיות, בהן ערב הסעודית, מצרים וגם קטאר, קראו יחד לארגון חמאס להניח את נשקו ולוותר על השלטון ברצועת עזה. צעד זה, חסר התקדים, תואם את מה שיוחנן צורף, חוקר בכיר במכון, מזהה בשיח של הוגים ואינטלקטואלים ערבים. במאמר שפירסם כתב צורף: "הכעס הגובר כלפי חמאס — נוכח הסבל האנושי האדיר ברצועת עזה, ההרס שגרם, וכישלונו להשיג את …
  continue reading
 
האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון.בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקי…
  continue reading
 
האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון.בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את חוקר המכון, פרופ' קובי מיכאל. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים …
  continue reading
 
האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון.בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפר…
  continue reading
 
נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע שבכוונתו להכיר במדינה פלסטינית בספטמבר הקרוב. אחריו, מנהיגי קנדה ובריטניה הודיעו כי גם הם יעשו זאת, אולי, בכפוף לתנאים מסויים. גרמניה? עוד לא שם. לניסוח המדויק של ההצהרות הדיפלומטיות האלה, יש חשיבות, כפי שמזכיר בפרק הזה של "משדרים ביטחון" ד"ר רמי דניאל, רכז תחום אירופה במכון. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מדג…
  continue reading
 
הקבינט של ממשלת לבנון הטיל על הצבא הלבנוני להציע תוכנית כדי לאחד תחתיו את כל הנשק שבמדינה. במילים אחרות, תוכנית לפירוק חיזבאללה מנשקו. במקביל, ארה"ב מפעילה לחץ כבד על הממשלה הלבנונית בעניין. בחיזבאללה, מן הסתם, טוענים שלא כדאי לקחת מהם את הנשק כי אין לצבא לבנון את האמצעים והיכולת להגן על המדינה מפני ישראל, כשהמטרה היא כמובן להישאר שחקן פוליטי מרכזי…
  continue reading
 
חוקרי המכון ועורכי המזכר "חוסן לאומי במבחן ההתפנות האזרחית הנרחבת במלחמת "חרבות ברזל", מאיר אלרן וענת שפירא – משוחחים עם לירון דורון-לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי, על אתגרי העורף במהלך כ-670 ימי מלחמת חרבות ברזל, ובפרט בתקופת ההתפנות ההמונית מהצפון ומהדרום וירי הטילים הבליסטיים מאיראן במבצע "עם כלביא".מהו חוסן וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתקופת ההתפנ…
  continue reading
 
פרק מיוחד של "מעבר לרשת" – אורית פרלוב עושה סדר בכל הדיווחים, הסרטונים והתמונות מהמצב ברצועת עזה, ודרך השיח ברצועה והמתנהל ברשתות החברתיות מנסה להפריד בין קמפיין ההרעבה השקרי של חמאס לבין המציאות בשטח, שבה קיימים כיסי רעב ברחבי הרצועה.בין היתר תבחן פרלוב את שלושת המתחים ברצועה: בין המדדים היבשים והמספרים של המשאיות שנכנסו/נכנסות לעולם התמונות והסרט…
  continue reading
 
בזמן שבישראל עוקבים אחר כל התבטאות של נשיא ארה"ב בעניין הפסקת האש בעזה ועסקת החטופים, בארה"ב השיח השולט אחר לגמרי והוא נסוב סביב שם אחד מן העבר הלא רחוק: ג'פרי אפשטיין. אפשטיין היה איש עסקים ומיליונר יהודי אמריקאי שהואשם בסחר בקטינות למטרות מין ושם קץ לחייו בעודו מחכה למשפטו. הוא גם היה, בתקופה מסוימת, חבר קרוב של טראמפ. בפרק הזה של "משדרים ביטחון"…
  continue reading
 
בתקופה האחרונה נראה כי מאמצי ההשפעה האיראניים עלו שלב, עם עוד ועוד סוכנים מטעם משטר האייתולות שמתגלים, יחד עם קמפיינים שנחשפים במאמציהם להשפיע על דעת הקהל הישראלית. לקראת הבחירות הצפויות בישראל ב-2026, בטהראן כבר בוחנים כיצד לערער את התהליך הדמוקרטי בארץ. חוקרי המכון דוד סימן-טוב ודני סיטרינוביץ דנים במאמצים האיראניים ובדרכים להתגונן מפניהם. וגם: מ…
  continue reading
 
החוקרת הבכירה אמירה אורון, מי שהייתה שגרירת ישראל במצרים מ-2020 ועד ספטמבר 2024, תפרט בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את קווי היסוד של התוכנית המצרית ליום שאחרי המלחמה בעזה, ותסביר מדוע בקהיר מתנגדים לחלוטין לרעיון של "עיר הומניטרית" על חורבות רפיח. עוד תדבר אורון על האנטישמיות הקשה ברחוב המצרי, על השנאה כלפי ישראל, ותסביר למה דווקא בקונטקסט הז…
  continue reading
 
מדי יום מתפרסם דיווח על לפחות אירוע ירי אחד שהתרחש בסמוך למרכזים של קרן הסיוע ההומניטרית לעזה, GHF. מרבית התקריות מלוות במחלוקות וגירסאות סותרות לגבי מקור הירי. גם אם גורמים בצה"ל מטילים ספק לגבי מספרי ההרוגים שמתפרסמים אחרי אירועי הירי, הם לא מכחישים את האירועים עצמם, ומצהירים כי נערכים תחקירים. מאחורי הסצנות הטרגיות האלה מסתתרות שאלות על יעילות ה…
  continue reading
 
בשנים האחרונות רוסיה הופכת להיות מדינה יותר ויותר טוטליטרית. במה זה בא לידי ביטוי? האם ההקבלות ל'אח הגדול' של ג׳ורג׳ אורוול במקום?במסגרת משדרים [אקסטרה] ביטחון, מומחי רוסיה של המכון ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון מציגים עוד פרק של "מגרש הרוסים", הפעם על הפיקוח על התודעה וחיי הפרט.על ידי INSS
  continue reading
 
אחרי האירועים האלימים בסווידא שבהר הדרוזים, שבהם נהרגו לפי ההערכות האחרונות כ-300 איש, ננסה לעשות סדר במתרחש בסוריה, כמו גם במעורבות הישראלית מעבר לגבול. איך הכול התחיל? מדוע עימותים בין דרוזים לבדואים בדרום סוריה גררו את מעורבות כוחות המשטר ועד כמה א-שרע נתן אור ירוק למעשי הטבח? מה אמורות להשיג התקיפות הישראליות נגד מטרות המשטר הסורי, ובעיקר מה הן…
  continue reading
 
במסע הראיונות שלו בארה"ב - לפוקס ניוז ולניוזמאקס השמרניים, רה"מ נתניהו קיבל מחמאות, חילק כאלה לנשיא ארה"ב ואימץ את הנרטיב של טראמפ על "שלום מתוך כוח". אבל שלושה ימים אחרי החזרה לארץ, ההכרזה על עסקת חטופים שלא הגיעה במהלך הביקור - עדיין מתעכבת. האם טראמפ לא לחץ מספיק? האם הוא בכלל ניסה ללחוץ? ואולי, בכלל, שני המנהיגים אכן עובדים, כפי שנרמז, על תוכני…
  continue reading
 
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובאיראן בעקבות מלחמת ישראל- איראן הראשונה, ״מלחמת 12 הימים״. השיח ברשתות החברתיות באיראן ובעולם הערבי מצביע על שש מגמות עיקריות אותן סוקרת פרלוב: המגמה הראשונה תציג את הפער בין מטרות המלחמה הרשמיות של ישראל שהיו צבאיות בלבד לבין השאיפה המאוד בולטת של עמי האזור לראות את נפילת משטר הא…
  continue reading
 
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חשף בפני המצלמות שלא רק מנהיגים ערבים אלא גם ראש הממשלה נתניהו ביקש ממנו להסיר את הסנקציות על סוריה. מצב שקשה מאוד עד בלתי אפשרי היה לדמיין עד לפני 7 חודשים, עם עלייתו של אחמד א-שרע לשלטון. המדיניות הישראלית ביחס לסוריה השתנתה מאוד בחודשים האחרונים עד כדי דיווחים חוזרים ונשנים על אפשרות שסוריה, אותה מדינת אויב מולה נלחמה יש…
  continue reading
 
בלילה שעבר נפגשו בבית הלבן נשיא ארה"ב דולנד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו. שוב. הם לא הכריזו על עסקה לשחרור חטופים וסיום המלחמה, גם לא על הפסקת אש. השניים דנו על עזה, על איראן ועל נורמליזציה (או כפי שנאמר - על "שלום"). אבל האמת היא שלא ברור לנו, בשלב הזה, מה באמת נאמר הרחק מהמצלמות. אם כך - לאן פנינו ברצועת עזה? האם עדיין יש סיכוי אמיתי לעסקה – א…
  continue reading
 
מלחמת "עם כלביא" העמידה את הקשרים הבינ"ל של איראן במבחן מעשי, ונראה כי בשעת הצורך, הרפובליקה העממית של סין לא עמדה לצידה של הרפובליקה האסלאמית. המשטר הקומוניסטי לא פעל במישור הדיפלומטי באופן שיסבך את העניינים בעבור ממשלת ישראל, ובעיקר, ככל הידוע, לא סיפק לאיראן נשק, תחמושות או הגנה צבאית מול המתקפה של ישראל. זאת, למרות הסכם שיתוף פעולה ענק, במישורי…
  continue reading
 
זה היה צפוי - נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, מיהר לגנות את ישראל לאחר התקיפה באיראן. אלא שחלק מההתבטאויות שיצאו מטורקיה היו אפילו חריפות מהרגיל, וכללו אף קריאה של ארדואן להצטייד בטילים ארוכי טווח. מה צריך להבין באמת מהתגובה של ארדואן? איך הקשר הלבבי החדש בין נשיא ארה"ב טראמפ לנשיא טורקיה משפיע על מעמדה של ישראל בעיניי היריבה הטורקית? ועד כמה המלחמה…
  continue reading
 
פחות משבוע אחרי הפסקת האש בין ישראל לאיראן, אין עוד דרך לדעת בוודאות ובמפורט את היקף הנזק שנגרם למתקני הגרעין של איראן ולתוכנית כולה. אין ספק שהייתה פגיעה משמעותית, אבל שאלת הזמן - בכמה זמן הורחקה איראן מנשק גרעיני - תלויה בעיקרון בשאלת המוטיבציה של המשטר להשיג כזה. וזאת, במידה רבה, בדיוק כפי שהיה לפני שממשלת ישראל החליטה לצאת ל"מלחמת מנע". האם ישר…
  continue reading
 
בוקר 25 ביוני 2025 הוא הבוקר הראשון מזה 12 ימים שישראלים רבים ישנו לילה שלם, בלי אזעקות ובלי טילים איראניים המשוגרים לעברם. אבל בעבור שבע משפחות ישראליות, הוא בוקר נורא שבו נודע להן על נפילת בנם ברצועה. המלחמה בעזה לא עצרה בזמן המלחמה שהתנהלה מול איראן. היא גם לא התקדמה. היא מדשדשת, לכל הדעות. בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס …
  continue reading
 
תגובתה של איראן להפצצות מתקני הגרעין שלה ע"י ארה"ב הייתה לעבר בסיס אל-עודייד האמריקני שנמצא בשטח קטר. ירי הטילים הזה, כך דווח בכלי תקשורת בינלאומיים, היה מתואם מראש בין שתי המדינות. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף טען שאיראן הודיעה מראש לארה"ב על המתקפה והוא החליט להכיל אותה. כמה שעות לאחר מכן, הנשיא טראמפ הודיע על הפסקת אש בין איראן לישראל, בתיווך קטר. …
  continue reading
 
דונלד טראמפ לא היה זקוק לשבועיים. בלילה שבין שבת לראשון, ב-22 ביוני, טייסי חיל האוויר האמריקני הטילו פצצה אחר פצצה על מתקני הגרעין של איראן בנתנז, בפורדו ובאספהאן. נשיא ארה"ב וראש הממשלה הכתירו את הפעולה בהצלחה גדולה והודו זה לזה. מה הושג בתקיפה? האם הוסר האיום הקיומי שמהווה תוכנית הגרעין של איראן על ישראל? האם למעשה מולאו מטרות המלחמה? בשיחה עם הע…
  continue reading
 
כמעט שבוע למלחמת ישראל-איראן, והערכות וניחושים בנוגע לשרידות משטר האייתוללות משתלטים על השיח התקשורתי והציבורי בישראל. ומה באיראן? איך רואים שם את הדברים מבפנים? ואם חמינאי אכן יפול, בדרך זו או אחרת, האם כל חלופה עדיפה או שעלולה להיות אחת אף גרועה יותר? וגם, כיצד מתייחסים בתוך איראן לתעמולה של שופרות המשטר? האם זה משכנע? בפרק הזה של "משדרים ביטחון"…
  continue reading
 
בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון - הרצועה השבועית למיטיבי לכת - חוקר המכון ד"ר יהושע קליסקי משוחח עם ד"ר ירון שניידר על מערכות הנשק של ישראל, של איראן, ושל ארה״ב, שבאמצעותן מתנהלת מלחמת ישראל-איראן.מה המשמעות של "הגנה רב שכבתית" ואיך היא באה לידי ביטוי? אילו כלי נשק נותרו ברשות איראן ומה היה קורה אם לא היו משמידים מראש מערכות הגנ״א מתקדמות של משטר…
  continue reading
 
בוקר קשה בתום הלילה הרביעי של מבצע "עם כלביא", מלחמת ישראל-איראן. שמונה אנשים נוספים נהרגו במתקפת טילים בליסטיים איראנים נוספת. כמה זמן זה יימשך? מה הם יעדי המלחמה בדיוק ומתי ניתן יהיה לדעת שאלה הושגו? מה זה אומר "להסיר את האיום הגרעיני של איראן" ולמה התכוון צחי הנגבי, ראש המל"ל, כשאמר שלא ניתן יהיה לעשות זאת רק באמצעות פעילות צבאית? וגם, למה מחכה …
  continue reading
 
רוסיה, איראן וארגוני הטרור מנסים כל הזמן לחדור לשיח הישראלי וגם לשדה הפוליטי, לערער את החברה ואת הדמוקרטיה בכלל. מדי פעם, יותר מדי פעמים, בהצלחה. לעיתים, גורמים מקומיים, ביודעין או בתמימות, ממשיכים את העבודה ומתרגמים את הקמפיינים הדיגיטליים למעשים במרחב הציבורי. לממשלה יש כמובן אחריות לפעול נגד האתגר האסטרטגי והמודיעיני שעלול לאיים גם על הבחירות שע…
  continue reading
 
לרגל יציאת מזכר המכון "בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון", התכנסו מחבר המזכר הח"כ לשעבר עפר שלח וראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, כדי לדון בשאלה: מדוע וכיצד יש לבצע שינויים במשרד הביטחון ובהגדרת תפקיד שר הביטחון?מהן הבעיות במצב הקיים במשרד הביטחון ואיך הן באות לידי ביטוי בשטח? מה יכולים הדוברים לספר מניסיונם על…
  continue reading
 
כמה מהישראלים סבורים שמבצע "מרכבות גדעון" מונע משיקולים פוליטיים? וכמה מאותם אנשים בכל זאת תומכים בלחימה? איך מסבירים את הנתון לפיו יותר מ-60% מהישראלים לא מתעניינים במצב ההומניטרי בעזה, אבל הולך וגדל מספר הישראלים שמוטרדים מבידוד בינלאומי? בפרק זה של "משדרים ביטחון" מתארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון ואחראית על תחום צבא וחברה. בשיחה ע…
  continue reading
 
ירי הח'ותים לעבר ישראל הפך לשגרה. הם יורים, מיליוני ישראלים וישראליות יורדים למקלטים, הטיל לרוב מיורט, ואחרי יום יומיים כל זה חוזר על עצמו. "טפטוף" מסוכן שהפך להישג אסטרטגי של מיליציה שיעית שישראל לא הכירה די כשנאלצה להתמודד איתה. עד כמה הארגון תלוי באיראן ומקבל פקודות ישירות ממשטר האייתולות לפני שהוא מחליט לירות, איזה תפקיד משחקת האידאולוגיה בפעול…
  continue reading
 
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות שלושה אירועים מרכזיים שהתרחשו השבוע בעזה: חלוקת הסיוע החדשה בדרום הרצועה, הביזה של מחסני הקמח של חמאס ע״י הציבור במרכז וצפון הרצועה, ״וטיהור הצפון״ - 100 בניינים ב-48 שעות - השטחת קו הרקיע של העיר עזה כאשר עשרות משפחות נותרו ברחובות. שלושת מקרי הבוחן הללו מאפשרים לנו ללמוד על מ…
  continue reading
 
מצבה ומעמדה בעולם של מדינת ישראל משתנה, ברקע הביקורת החריפה של ממשלות אירופה על ממשלת ישראל וניהול המלחמה בעזה. כך לדוגמא, הולנד, בעלת ברית של ישראל, יוזמת בחינה מחדש של הסכם האסוציאציה, החיוני לכלכלה הישראלית ונשיא צרפת וראש הממשלה מחליפים מהלומות למרות היחסים ההיסטוריים בין מדינותיהם.מה ההשלכות של התרחקות בין ישראל למדינות אירופה ולאיחוד האירופי …
  continue reading
 
פרק חדש של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת. בתוכנית זו תדון חוקרת טורקיה והכורדים במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, עם חוקר המכון ירון שניידר על סיפורם של הכורדים ומאבקם לעצמאות במזרח התיכון: ממקורותיו והתיישבותו באזור של העם הכורדי - הגדול ביותר שאין לו מדינה עצמאית כיום, המאבק הכורדי ארוך השנים לעצמאות והסיבות לכשלונו, הפנייה ל…
  continue reading
 
Loading …

מדריך עזר מהיר

האזן לתוכנית הזו בזמן שאתה חוקר
הפעלה