show episodes
 
הפודקאסט של תלמידי ותלמידות בית הספר למשפטים והמחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספירהעונה הראשונה של הפודקאסט של תלמידי משפטים ותקשורת במכללת ספיר עוסקת בחופש הבחירה במשפט. הנושא נבחן בהקשרים שונים ומגוונים, מהגבלת חופש הבחירה של הורים וילדים, דרך הגבלת חירותם של חברי כנסת להצביע לפי מצפונם, ועד שאלות של חיים ומוות ממש, כמו הזכות לבחור למות במקרה של מחלה קשה, או היחס המשפטי הראוי לאנשים שממיתים את המתעללים בהם. פרקי הפודקאסט הופקו מראשיתם ועד סופם על ידי סטודנטים למשפטים ולתקשורת: בחירת הנושאים, ...
 
Loading …
show series
 
ד"ר אדם שנער, מרצה בכיר וחוקר בביה"ס רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי, חוקר את תחום המשפט החוקתי, הגיע לדבר על סוגיות נבחרות ממחקריו. מוזמנים להצטרף אלינו לשעה מרתקת בה נדבר על המצב המשפטי בשטחים הכבושים, על הטשטוש בין הצבא למשטרה, האפלייה של ערביי ארץ ישראל, והגבלת חופש הביטוי בישראל בשנים האחרונות בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט. להאזנה לתכנית המלאה: קר…
 
ד"ר דנה טבת מביה"ס אריסון למנהל עסקים עבדה במשך שנים רבות בתעשייה בתחומי המחקר והשיווק, ובדיוק בגלל זה המחקרים שלה בנושאי שיווק וקמעונאות רלוונטים ביותר, הן לצרכנים, אך בעיקר לאנשים מהתעשייה. כיום, בתור האחראית לתחום הלמידה ההיברידית בפקולטה למנהל עסקים במרכז, היא מבינה כמה עולמות הקמעונאות והלמידה שעוברים טרנספורמציה ומתאימים את עצמם לעולם האון לי…
 
תחומי המשפט רבים ומגוונים, אך הנושא של משפט ומוניטין יחסית חדש ופחות שכיח בתחומי המחקר המשפטיים. הצטרפו לשעה בה ד"ר רועי שפירא המתמחה בממשל תאגידי ורגולציה מרצה בכיר מביה"ס הארי רדזינר למשפטים יסביר על הנושא המרתק של משפט ומוניטין, יסביר על הסנקציה המוניטינית, ועל החשיבות של המשפט בהכוונת ההתנהגות של חברות עסקיות. להאזנה לתכנית המלאה: קרדיט תמונה: …
 
איך ניתן לשכנע את הציבור לעטות מסכות? למה קיים קושי אמיתי לשנות את ההתנהגות שלנו בזמן המשבר? וכיצד נוכל להפחית את הצריכה שלנו באינטרנט, בתקופה משונה זו? ד"ר גיא הוכמן, ראש התוכנית לתואר שני בכלכלה התנהגותית בביה"ס טיומקין לכלכלה ואיבצ'ר לפסיכולוגיה בשעה שכולה מנסה להסביר לנו – איך אפשר לשנות את ההתנהגות שלנו בזמן הקורונה. להאזנה לתכנית המלאה: קרדיט…
 
כמו חתול ועכבר, ככה גם בזירה הטכנולוגית; המשפט והטכנולוגיה תמיד ירדפו האחת אחר השנייה. הצטרפו לשעה יחד עם ד"ר אביב גאון, חוקר משפט וטכנולוגיה מביה"ס רדזינר למשפטים מהמרכז הבינתחומי, בה הוא יסביר על היחסים המתוחים בין שני התחומים הללו, כיצד הרגולציה פועלת בזירה המרתקת הזו, וכיצד מגפת הקורונה מושפעת ומשפיעה על המשפט והטכנולוגיה. להאזנה לתכנית המלאה: …
 
ממש כמו יין ויאנג, גם השמאל והימין המנוגדים האחד מהשני, בעצם משלימים ומרווים האחד את השני. פרופ' גלעד הירשברגר, חוקר פסיכולוגיה פוליטית מביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי, מספר על מחקרים שונים שמראים כי אנחנו חייבים גם ימין וגם שמאל, ושבעצם גם כל אחד מהצדדים הפוליטיים מבין את זה. להאזנה לתכנית המלאה: קרדיט תמונה: lost places…
 
דווקא בשיא החום והלחות, מוזמנים לשמוע על סופות ברקים והמחקר המרתק של דיקן ביה"ס לקיימות פרופ' יואב יאיר על הקשר שבין איזורים עירוניים וסופות ברקים. בין היתר נדבר על האופן שבו ניתן למדוד את עוצמת הברקים, ננסה להבין מדוע מסתמן שכמות סופות הברקים גדלה בשנים האחרונות, ונשמע על המחקר שאל"מ אילן רמון ז"ל ערך במסגרת המשימה שלו מהחללית קולומביה בהקשר לסופו…
 
הקורונה מביאה איתה הרבה מאוד הזדמנויות לשינויים ופיתוחים, איך היא עושה זאת בנושא התכנון העירוני? ד"ר רונית דבידוביץ – מרטון, בעלת סטודיו לתכנון עירוני ואדריכלות תסביר לנו בשעה הקרובה כיצד הקורונה משפיעה על השימושים שלנו בבתים, ובמרחב הציבורי מחוצה להם, על ההתנהלות החדשה של עולם העבודה, הסרת הגדרות ושיתוף הציבור להאזנה לתכנית המלאה: קרדיט תמונה: joe…
 
משק האנרגיה הוא אולי אחד הנושאים המרתקים שקיימים היום מבחינה מחקרית ומבחינת ההשפעות שלו על חיי היומיום של כולנו. ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת אקו-אנרג'י ייעוץ כלכלי אסטרטגי, ומרצה בכיר במרכז הבינתחומי הרצליה, מומחה לנושאי כלכלה וגיאופוליטיקה במשקי האנרגיה ואיכות הסביבה, הגיע לספר לנו על השינויים והפיתוחים בתחום האנרגיה המתחדשת, ועל ההפתעות שעוד מחכות ל…
 
ממד מרכזי של חיינו כיום מתקיים במרחב הדיגיטלי. אנחנו מבלים אינספור שעות בגלישה במרחבי האינטרנט וברשתות החברתיות. אנחנו מעלים פוסטים, תמונות וסרטונים לפייסבוק ולאינסטגרם, מצייצים בטוויטר ושולחים הודעות בג'ימייל ובוואטסאפ. אבל מה יקרה לכל התכנים והזכרונות שאנחנו משאירים במרחב הדיגיטלי לאחר מותנו? האם נוכל להוריש אותם כמו כל נכס אחר? האם החברות השונות…
 
איך פייסבוק, ספוטיפיי ונטפליקס יודעות בדיוק על אילו תכנים להמליץ עבורנו? התשובה היא כמובן שהן נעזרות באלגוריתמים. אבל מה קורה כשאלגוריתמים הופכים להיות מקבלי ההחלטות בעניינים מהותיים? בפרק הזה נגלה שלמרות שאנחנו רגילים לחשוב על טכנולוגיה כאובייקטיבית ונייטרלית, בינה מלאכתית יכולה להפלות ולשחזר הטיות ודעות קדומות ממש כמו בחיים הלא וירטואליים. תודה פ…
 
דמיינו מקום בו מתבצעות עבירות חמורות מתחת לאפן של רשויות האכיפה; מקום שהוא המערב הפרוע של האינטרנט - "הדארקנט". בפרק נצלול למעמקי הרשת האפלה ונברר כיצד מערכות החוק בארץ ובעולם מנסות להתמודד איתה והאם ניתן בכלל לאכוף את השימוש בה.על ידי Sapir College
 
בדקנו כיצד שינו הרשתות החברתיות את המציאות המשפטית ביחס לתביעות לשון הרע. האם חוק איסור לשון הרע, שהוא בן יותר מ-50, מספק פתרונות הולמים לטכנולוגיות המסרים בנות זמננו?על ידי Sapir College
 
חוקרים באקדמיה מביאים את הזוית שלהם למגפת הקורונה. והפעם, פרופ' עומר מואב מביה"ס לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, מסביר באיזה מצב כלכלי הקורונה תפסה את מדינת ישראל ערב פריצת המגפה, מהם הצעדים שהחליטו באוצר להוציא לפועל ולמה הם פופוליסטים (רמז- מישהו שמע מאיפה הכסף אמור להגיע?), ובאילו דרכים כדאי וצריך לפעול בעת הזו. להאזנה לתכנית המלאה: קרדיט תמונה: …
 
חוקרים באקדמיה מביאים את הזוית שלהם למגפת הקורונה. והפעם, ד"ר רונית דוידוביץ – מרטון, מתכננת ערים ובעלת סטודיו לתכנון עירוני ואדריכלות, מלמדת בבינתחומי סטודיו לתכנון עירוני, סיפרה על השינויים שעתידים לעמוד על הפרק בעקבות הופעת הקורונה והשפעותיה. איך זה ישפיע על אופן קבלת ההחלטות בתכנון עירוני? האם יופיעו אנשי מקצוע חדשים בתחום? ומה אנשים עושים עכשי…
 
חוקרים באקדמיה מביאים את הזוית שלהם למגפת הקורונה. והפעם, עו"ד הגר זוסמן, מנהלת הקליניקה לזכויות בעבודה, שופכת קצת אור על הזכויות וההסדרים שהביאה איתה הקורונה לתחום העבודה. אז מה זה בעצם חל"ת? מי זכאי לדמי אבטלה? ומה מגיע למי שנמצא בבידוד? כל התשובות לשאלות האלה ולעוד רבות אחרות בפרק. קישורים לאתרים שימושיים לתקופה זו: אתר כל זכות – שהקים פורטל ייע…
 
חוקרים באקדמיה מביאים את הזוית שלהם למגפת הקורונה. והפעם, פרופ' יואב יאיר, דיקן ביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה מסביר על האופן שבו משבר האקלים וההתחממות הגלובלית אפשרו במובן מסוים להתפשטות המגפה, מי התריע על כך ממש לפני חצי שנה, ואילו הזדמנויות יכולות לצמוח מהמשבר הנוכחי? להאזנה לתכנית המלאה: קרדיט תמונה: John LeGear…
 
חוקרים באקדמיה מביאים את הזוית שלהם למגפת הקורונה. והפעם, ד"ר צחי חייט, חוקר אינטראקציות בינאישיות ברשתות חברתיות, מסביר את התפקיד החשוב של הרשתות החברתיות בכל הקשור בהעברת מסרים בזמן המשבר, אילו צעדים הן נוקטות והיכן עוד יש מקום לשיפור, מה משפיע עלינו לפעול לאור האינפורמציה שמועברת אלינו ברשתות, ואיך נוכל להפסיק את התפשטות ה- FEAK NEWS הכל-כך מסוכ…
 
חוקרים באקדמיה מביאים את הזוית שלהם למגפת הקורונה. והפעם, פרופסור גלעד הירשברגר, פסיכולוג חברתי ופוליטי מבית הספר ברוך איבצ׳ר לפסיכולוגיה על האופן שבו אנחנו תופשים את איום הקורונה לעומת איומים אחרים, וכמה טיפים למעצבי המדיניות בנוגע לאופן בו כדאי שיעבירו לנו מסרים אודות הנגיף להאזנה לתכנית המלאה: קרדיט תמונה: Senado Federal…
 
החל משנת 1990 החל פרוייקט מיפוי הגנום האנושי, שכלל שיתוף פעולה בינלאומי ובסופו של דבר הביא לגילויים פורצי דרך שמשפיעים על כולנו. בשנים האחרונות החל פרוייקט דומה, פרוייקט האפיגנום המסקרן לא פחות. מה זה אפיגנום? למה חשוב לחקור אותו? ומה הקשר של המרכז הבינתחומי לכל העניין? בשעה מרתקת וחדשנית ביותר, פרופ' צחי עין דור מבית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה ב…
 
הכנסת עומדת במוקד השיח הציבורי על בסיס יומי, אך עד כמה הציבור באמת מודע למה שקורה במסגרת הליכי החקיקה במשכן? ד"ר שירלי נוה, מרצה בבית הספר רדזינר למשפטים וחברת סגל במכללת ספיר, חוקרת משפט חוקתי, מציגה 2 מחקרים שערכה במסגרת מחקרה בתחום המשפט ורגולציה המדברים על יחסיה של הרשות המחוקקת עם 2 גורמים נוספים שמאוד משמעותיים בשיח הציבורי: ביהמ"ש העליון והש…
 
דמיינו את הסצנות המוכרות מסרטי המדע הבדיוני שמציגים את עיר העתיד: אנשים מרחפים במכוניות שלהם, אין פקקים, אין כל-כך אזורים ירוקים, ואנשים מאוד עסוקים בדרכם לעבודה. חזון מסוג זה עוד רחוק, אבל כן קיימים שינויים בתחום תכנון הערים. ד"ר רונית דוידוביץ – מרטון, שהקימה ועומדת בראש חברת ד.מ.ר. תכנון ופיתוח ומלמדת בבית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כ…
 
פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה"ס טימוקין לכלכלה חוקר כלכלת עבודה, ובמסגרת מחקריו הרבים החליט לבצע מחקר מקיף דווקא בהיבט היסטורי ולהבין מהם המקורות שהשפיעו על איפיון המקצועות היהודים לאורך ההיסטוריה. לשם כך חבר לעמיתתו פרופ' מריסטלה בוטיצ'יני, וביחד נברו באלפי מקורות היסטוריוניים שונים, בכדי לענות על השאלה הזו. להאזנה לתכנית המלאה: קרדיט תמונה: U.S. …
 
כולנו מייצרים זבל, אבל מי אחראי עליו? השאלה הזו הרבה יותר חשובה ואולי נראית לנו מאוד מובנית מאליה, אבל בפועל בישראל (כמו בישראל), יש יותר מדי גורמים שפחות מדי מתקשרים שצריכים לטפל בשוק הפסולת הביתית. ד"ר שירה דסקל מביה"ס לקיימות חקרה בדיוק את עניין הרגולציה של שוק הפסולת בישראל, ובשיחה של שעה היא מביאה נתונים מרתקים על תמונת המצב בתחום, ומביאה פתרו…
 
בשנת 2005 פגעה סופת ההורקין קתרינה בניו אורלינס, וההשלכות שלה היו הרות אסון. ד"ר ליזה סבן, סגנית דיקן בביה"ס לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה שחוקרת אתיקה הייתה עדה לטראומה ולהשכלות הקשות של הסופה על תושבי העיר, והבינה שגם לאסונות טבע יש זווית אתית (כמו לכל דבר בחיים). ד"ר סבן מסבירה כיצד יש לשאוף לפעול במצבים של אסונות טבע מבחינת הסיוע שיש להעניק ל…
 
כשאומרים לכם את המילה דיור, מה המושג הראשון שקופץ לכם לראש? כנראה שנדל"ן, ואם לא נדל"ן אז אולי משבר הדיור. ד"ר אורה בלום, המנהלת של מכון אאורה למשפט יזמות חברתיות והתחדשות עירונית, חוקרת את תחום הדיור בראי חברתי ומנסה להסביר שכך צריך להסתכל על כל התחום הזה, ויש לה גם הסברים מעולים לאיך צריך לעשות זאת שכוללים בין היתר את ההבנה שדיור אמור להתאים לקהי…
 
בישראל יש יותר חברות סטארט אפ וקרנות הון סיכון לאדם מאשר בכל מדינה אחרת בעולם, יותר מכל מדינה זרה אחרת, ועדיין ביחס לכמות החברות המוקמות, קיימת בישראל בעיה של הפיכת חברות קטנות לגדולות. פרופ' ניראון חשאי מביה"ס אריסון למנהל עסקים חקר בשני מחקרים שונים את השפעתם של מייסדי חברות על צמיחתן, ומראה בעזרת מחקריו כי יש חשיבות מאוד גדולה לידע הקודם שהמייסד…
 
לא ניתן לראות דעת קהל, אך בהחלט ניתן להסביר בעזרת מחקר מעמיק וארוך טווח מגמות שונות בחברה בעזרתה. וזה בדיוק מה שד"ר אמנון כוורי מביה"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה עושה במסגרת המחקר שלו על דעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל. ד"ר כוורי מראה במחקרו כיצד האליטה הפוליטית בארה"ב הפכה את הנושא של חיבה כלפי ישראל כנושא מוביל בדיון על מדיניות החוץ של ארה"ב,…
 
מחקר אקדמי בשיתוף מחקר ביצועי שבודק את הנעשה בשדה זה משהו שמאוד לא קל לעשות, ובייחוד כשמדובר על שיתוף פעולה עם גורמים רבים, ביניהם גם משרד ממשלתי ורשויות מקומיות (ותוסיפו לזה ילדים בגילים שונים). אבל זה בדיוק מה שד"ר דפנה קופלמן-רובין מביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה עושה במסגרת היחידה ללקויות למידה וקשב (שכבר מתרחבת והופכת למכון), ותכנית א.י.ל שמוטמ…
 
האם האקדמיה עדיין רלוונטית לשוק העבודה? אחת הדרכים שבהן ניתן לשנות את התפיסה הזאת היא על ידי אמצעים חדשים להוראה באקדמיה. המרכז לחדשנות בהוראה במרכז הבינתחומי הרצליה בראשות עידן אלמוג מפתחת כלים חדשניים ועושה שימוש בכלים קיימים שאותם היא מנסה להחדיר לקורסים השונים ולשנות את שיטת הלימוד הרגילה והמוכרת, ובכך להתאים את הלימודים באקדמיה למציאות המשתנה.…
 
המדיות השונות משפיעות על אורחות חיינו כמעט בכל תחום, אך כיצד סדרות ותכנים עלילתיים משפיעים על המיניות של בני הנוער? זוהי בדיוק השאלה שד"ר קרן צור-איל מביה"ס סמי עופר לתקשורת חוקרת. בשעה שבהחלט יכולה להילמד במסגרת שיעורי חינוך מיני בבתי הספר, מסבירה ד"ר צור-איל כיצד סדרות פופולריות משפיעות על תפיסת המיניות של בני נוער, על האופן בו בעזרת החלטה מודעת …
 
יוני רכטר אמר פעם : "אי אפשר לכתוב מוזיקה מתוחכמת בלי יכולת אנליטית", וכמה שהוא צדק! מוזיקה לוקחת חלק גדול בחיים של רוב האנשים, וכך גם הטכנולוגיה, אך בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מקרים של שילוב שני התחומים האלו, מה שהתחיל עוד בימי המאה ה-19. בשעה מרתקת שהולכת לגלות לכם המון דברים על העבר וגם על העתיד, ד"ר רויטל הולנדר מביה"ס אדלסון ליזמות …
 
אפליה מגדרית היא דבר שקיים בהמון תחומי חיים- הבדלים בשכר, פערים בשוק העבודה, ייצוג נשים בחברות ובפוליטיקה. שני מחקרים של ד"ר טלי רגב מביה"ס טיומקין לכלכלה, החוקרת כלכלת עבודה בהתמחות של פערים באי שוויון בשווקים, מביאים מידע מאוד מעניין: האחד בנוגע להשפעה של שפה מגדרית על תוצאות במבחנים, והשני מדבר על שוק שאמור להיות אנונימי ועדיין ניתן לראות כיצד ה…
 
ביולי 2018 עבר בכנסת, ברוב של 62 חברי כנסת, חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. ד״ר רונית לוין שנור, מרצה בכירה בביה"ס הארי רדזינר למשפטים, מומחית לדיני קניין תכנון ובנייה מספרת לנו על דרמה מעניינת במיוחד שקשורה לסעיף הקרוי- "התיישבות יהודית", שהוא גם הקצר ביותר באותו חוק יסוד- סעיף 7, זאת במסגרת המחקר שערכה יחד עם עמיתה ד"ר אדם שנער. להאז…
 
לאורך שנים המזה"ת היווה אזור חשוב ביותר למעצמות המערביות, בין עם בכל הקשור למעברים בין המערב למזרח הרחוק, ובין אם באוצרות הטבע שיכלו להפיק בו, כשבראשם כמובן נמצא הזהב השחור. אבל למה בשנים האחרונות מדינות המפרץ מבינות שהן צריכות לשנות את תוכניותיהן בנוגע למשאב זה? ואיך מו סאלח קשור לכל העניין? ד"ר יוסי מן, חוקר את כלכלת המזה"ת מביה"ס לאודר לממשל דיפ…
 
עולם השיווק והקמפיינים לא נגמר בתחומים המסחריים, וניתן לראות את השפעותיו על התחום של התעמולה הפוליטית, וכיצד הוא משנה את פניו לאור הפיתוחים הטכנולוגיים והשפעות המדיות השונות על חיינו. מהם המרכיבים שקמפיין פוליטי טוב אמור להכיל? עד כמה הפרטיות שלנו נפגעת כחלק מהרצון של הקמפיינרים להגיע אלינו עם המסרים שלנו? ומה הקשר של כל זה לתמונה המפורסמת של אריק …
 
בשנים האחרונות מתפתחות גישות משפטיות חדשניות ומפתיעות בעולם ובישראל ביחס לילדים. עד כמה צריך המשפט להתייחס לילדים פשוט כ"אנשים נמוכי קומה", כפי שהגדיר זאת השופט מישאל חשין, ועד כמה ראוי בכל זאת להגביל את חירויותיהם לשם הגנה עליהם?על ידי yofi tirosh
 
מצבים של מחלות חשוכות מרפא, הגורמות סבל רב לחולים, מעמתים את מערכות המשפט, הדת והמוסר עם השאלה הקשה מתי, אם בכלל, ראוי להתיר לחולה לבחור להפסיק את חייו. מה אומר החוק הישראלי ומה המצב בעולם? מהי גישת היהדות בעניין? והאם יש לתת משקל גדול יותר לבחירתם של החולים?על ידי yofi tirosh
 
בכל פעם שאנחנו לוקחים כרטיס בכניסה לחניון או קונים כרטיס לקולנוע, אנחנו הופכים צד לחוזה. אבל בתכל׳ס, זה לא חוזה שניסחנו בעצמנו או שיש לנו השפעה מעשית על סעיפיו – בגלל זה קוראים לו "חוזה אחיד". אפילו חוזים גורליים יותר, כמו חוזה משכנתא, כתובים באותיות קטנות שאיש אינו קורא. אז איך המשפט מתמודד עם הצורך בוודאות ויציבות משפטית מצד אחד, והגנה על האנשים …
 
פרשת כרמלה בוחבוט, אישה שהמיתה את בן זוגה המתעלל, הובילה לשינוי חקיקה שאיפשר להקל בעונשם של אחרים במצבה. אבל האם הפתרון החקיקתי מבטא איזון נכון בין הגנה על ערך החיים מצד אחד, להכרה במצבם של הקורבנות מצד שני?על ידי yofi tirosh
 
מה הייתם עושים לו בית הקפה שבו חיפשתם עבודה היה אומר לכם שיש לכם כישורים, אבל אין לכם את ה״לוק״ הנכון לתפקיד? איזה משקל נותן החוק להעדפות מעסיקים ולקוחותיהם למראה חיצוני של מועסקים? והאם כל העדפה היא בהכרח אפליה?על ידי Sapir College
 
איך נולד אחד החוקים המשפיעים ביותר בישראל, חוק ההסדרים? האם אין זו פגיעה בדמוקרטיה להעביר בצמוד לחוק התקציב שינויי חקיקה רבים אחרים בהליך מזורז ותחת משמעת קואליציונית? ואיך כל זה קשור לתרנגולות?על ידי yofi tirosh
 
פיצוץ ברכבת התחתית בטוקיו, מעטפות המכילות בתוכן חומר ביולוגי המיועד להרוג אנשים רבי מעלה בשלטון בארה"ב, ואיום על מנהלים של כורים גרעיניים. לא מדובר על תסריטים לסרטי אקשן, אלא על מקרים אמיתיים שהתרחשו בהיסטוריה במסגרת השימוש בטרור בלתי קונבנציונאלי. איך כל זה קשור לאיום על ישראל? מהם החומרים והאמצעים שבעזרתם ניתן לממש את האיומים הללו? ואיך האסון שהת…
 
במסגרת שתי מערכות הבחירות הסמוכות בשנה האחרונה, שני מושגים שמגיעים מתחום המשפט החוקתי מופיעים כמעט תמיד במהדורות החדשות בהקשר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך לא רק. ד"ר יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי השוואתי מבית ספר רדזינר למשפטים הסביר מה אלו הכלים האלה, איך הם התפתחו, מה המשפט המקובל במדינות אחרות בנוגע לפרקטיקות החוקתיות הללו, מדוע מעוניינים לב…
 
המעטפת שמוענקת לספורטאים מקצועיים מכילה בתוכה בעלי מקצוע רבים ביותר: החל מהמאמן, וכמובן רופאים ופיזותרפיסטים, ויחד איתם נמצאים הפסיכולוגים של הספורט, שתפקידם הוא לזהות מצוקות ולהעניק תמיכה נפשית לספורטאים, זאת תוך שילוב מיומנויות רבות. פרופ' גרשון טננבאום מביה"ס איבצ'ר לפסיכולוגיה, ראש חטיבת התואר השני של פסיכולוגיית ספורט, סיפר כיצד פסיכווג הספורט…
 
בלי ששמנו לב בחירות נוספות עומדות בפתח, ואם יש משהו שניתן לקחת מהבחירות הקודמות והלא כל-כך רחוקות לכנסת ה-21, זה את ההבנה שהפוליטיקאים שלנו עושים שימוש אינטנסיבי ומחושב ברשתות החברתיות על מנת לשכנע את הציבור להצביע דווקא להם. בפרק זה לקראת הבחירות לכנסת ה-22, פרופ' קרין נהון מבתי הספר לממשל ולתקשורת שחוקרת את הפוליטיקה של המידע, התייחסה להשפעת ההטי…
 
בחקר המשפט עושים שימוש בכלים די שמרניים, ולאורך שנים לא נעשה בהם פיתוח משמעותי. ד"ר מורן אופיר מביה"ס רדזינר למשפטים שמתמחה בדיני חברות ותאגידים, ובעלת דוקטורט במנהל עסקים, משלבת במחקרה המשפטי כלים שהיא מביאה איתה מעולמות התוכן שקשורים להתמחותה במימון, בין היתר מחקר אמפירי ושימוש ב-Big Data. במחקרה האחרון, עשתה שימוש בכלים אלה על מנת לחקור החלטות ב…
 
פרופ' דורון פרידמן, ראש המעבדה למציאות מתקדמת מבית ספר סמי עופר לתקשורת בשיחה של שעה על מציאות מדומה. איך התחום התפתח? באיזה תחומים משתמשים בטכנולוגיה הזו ככלי עזר למחקר? (רמז- יותר ממה שנראה לכם), האם בעזרת מחקרים שעושים שימוש במציאות מדומה אכן ניתן לשנות התנהגות של בני אדם? וכמובן שדיברנו על עתיד התחום להאזנה לתכנית המלאה: קרדיט תמונה: Deep Carbo…
 
Loading …

מדריך עזר מהיר

זכויות יוצרים 2020 | מפת אתר | מדיניות פרטיות | תנאי השירות
Google login Twitter login Classic login