כשחברות הטכנולוגיה מציעות לנו מרחב חברתי עתיר בינות מלאכותיות, הפנומנולוגיה מסבירה מדוע כשאין שם אדם אחר אנחנו בעצם לבד ולא נוצר עולם. המקום שבו אנחנו מצמצמים לכאורה סיכון רגשי ומחליפים אותו בגירויים דיגיטליים, הוא גם המקום שבו נשחקת האמפתיה שלנו ונפגעת האנושיות שלנו. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה…

מה קורה כשצ'טבוט הופך לתקין פוליטית מדי, איך הופכים אותו לאמפתי, ועד כמה הוא צריך לחקות אנושיות? כלי בינה מלאכותית הם למעשה מדיה חדשים. בדיוק כמו הקולנוע, גם בינה מלאכותית מייצרת ייצוג של העולם, וראוי לחקור את תהליכי ההפקה שלה כתהליכים של ייצור מדיה. ד"ר מעיין כהן עושה מחקרים אתנוגרפיים בחברות הייטק ובטוויטר, על מנת לחשוף את הסוגיות האתיות העולות מ…

גליץ' הוא לא רק סגנון אמנותי המסמל התנגדות ושיבוש. יואל בוטביניק מנתח אותו כתופעת תקשורת, ומפתח תיאוריה עם נקודת מבט חדשה על האנושי והמכונה. אם נעקוב אחר החתול השחור שמופיע פעמיים במטריקס, לאן נגיע? ואם נציץ עם יואל אל הבור שנפער לרגע בהבזק של הגליץ', האם נראה את העבר מתפוגג לנגד עינינו כמו אורפאוס, או שמא נגלה עתיד חדש? לתמלול של הפרק, קישורים ומק…

אנחנו מנהלים קשרים עם הרבה יותר אנשים מכל דור אחר בהיסטוריה, והטכנולוגיה כיום מציעה לנו כלי ניהול, שמממשים פנטזיות עתיקות של להיעלם ולהעלים באמצעות פיצ'רים כמו בלוק, הייד, ריסטריקט וכד'. אבל האם המדיה החברתית היא עדיין פלטפורמה לקשרים אישיים, או ש"עידן השיתוף" דעך, ו"חברים" ברשת הם יותר כמו ערוצי מידע? ומה מיוחד בניתוקי קשרים מקוונים על רקע פוליטי …

אם עץ נפל ביער, ומישהו ראה, אבל לא צילם ולא העלה לרשת, האם העץ נפל? במלוא שנה לאירוע ששינה אותנו, אנחנו משתפות מחקר שנמצא בעיצומו, על תופעת התיעוד העצמי בזמן מצב סכנה וטראומה ב7.10. מה שנראה קצת חריג בהתחלה, הוא למעשה תגובה הישרדותית בריאה של סובייקט פוסטהומניסטי, שחי במציאות מורחבת, היברידית, והטכנולוגיה היא חלק מגופו. סובייקט הפועל בעולם של פוסט-…

מהי הפעולה הפילוסופית מאחורי יזמות, מדוע יש לה משמעות דתית עמוקה, ובאיזה אופן היא אולי מנוגדת באופן מהותי לרעיון של אתיקה? לפי ד"ר ירון כהן צמח, המחבר מחשבה כלכלית עם מדעי הדתות, סוגים שונים של יזמות תואמים סגנונות שונים של פילוסופים, ומהדהדים גם את האופנים שבהם מדע מתפתח. הפרק מדגים זאת על יזמי טכנולוגיה מוכרים כמו ג'ובס, בזוס, צוקרברג ועוד. לתמלו…

מדעי החברה והרוח הפכו מזוהים לחלוטין עם הפרדיגמה הפוסטקולוניאלית ופוליטיקת הזהויות. אמנם יש פער בין הספרות האקדמית המורכבת לשפה הפוליטית השטוחה, אך גם בראשונה יש זרעים פוסט הומניסטיים אנטי ליברליים. פרופ' מיכל פרנקל מבקשת להעביר את הדיון לזירה של אימפריאליזם, כאשר קולוניות לשעבר הן אימפריות כיום, והן נאבקות על יצירת סדר עולמי חדש עם אימפריות מסוגים…

ה7.10 הביא למרכז השיח הציבורי הישראלי, את החיים במרחב התרבותי שבין חיים למוות, אותו הצגנו בפרק 13, שלפני כן חוו אותו מספר מועט של משפחות, שיקיריהם נעדרו. בעודנו לומדים לנהל שגרה בלימבו, וכותבים יחד את התסריט התרבותי של מה עושים כשיש חטופים, לד"ר אורי כץ יש המשגה רלוונטית להשוות אליה, ממחקריו על נעדרות אזרחית, ועל מקרים קודמים של חטיפות חיילים. לתמל…

התיאוריה הביקורתית מפספסת את הדרמה האמיתית של תחום השתלות האיברים, כאשר היא ממוקדת בו כמטאפורה ובפן הדיסטופי של הסחר באיברים. פרופ' חגי בועז, מהמושתלים הראשונים בארץ, עוקב אחר האיברים כשחקנים ברשת סבוכה של כלכלת מחסור תמידי, שלוחות של זהויות, וסוכנים של מיפוי חברתי ויחסי קרבה מסוג חדש. הפרק מתייחס גם לעתיד שבו מחסור זה ייפתר בעזרת בעלי חיים, וטכנול…

קארן באראד היא פיזיקאית חלקיקים ופילוסופית שהפכה את המציאות על פיה, והדגימה עד כמה היקום קווירי בבסיסו. מדוע העולם נחווה כיציב כשהוא בעצם מתהווה מחדש כל רגע, ואפילו יוצר עבר חדש בדיעבד לפי ניסוי המחיקה הקוונטית? איך נראית אתיקה שבה אני אחראית לכל מה שקשור אלי ומכונן אותי ואני מכוננת אותו? בפרק נקרא עם באראד גם את עולם הגנים, ונסביר מדוע אי אפשר למח…

הראשון שגידל בשר שלא הגיע מהחי במעבדה, היה אמן ביוארט שעשה זאת כפרויקט ביקורתי, במטרה לעורר שאלות אתיות על יחסינו לחיים. בפרק הוא מסביר מדוע בשר בלי סבל לא באמת אפשרי, מה הוא למד מכלתו של המפלצת של פרנקנשטיין אותה גילה בסקוטלנד, ואיך גם הקסם הטכנולוגי, בדיוק כמו הקסם באגדות, מגיע עם תג מחיר גבוה. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה…

לפי דונה הרוואי, הסייבורג נתון במשחקי גבול מתמידים בין האורגני, המכאני, והבלתי חומרי. פרק זה ידגיש כמה מהאספקטים הפחות מדוברים של ההתמוססויות הללו, בגוף הפוסט אנושי: הצטלבויות בין חושים, תקשורת בלתי מילולית, אטמוספריקס, אפקט, פרמקולוגיה בגוף, פרוטזות שחשות כאב, ועוד. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה…

ריח הוא החוש שהמדע יודע עליו הכי מעט. יש בו משהו חייתי קדם-אנושי, וגם רוחני פוסט-אנושי. ריח מטשטש את הגבול בינינו לבין סביבתנו, ובכך מסייע לפתח תודעה פוליטית. בהיסטוריה של המחשבה המערבית, התרבות כוננה על ידי הדחקת הריח והעברת הדגש לראייה. המודרנה השיבה לנו רגישות לריח, והפכה את המרחב הציבורי לפחות מסריח, אבל אם יפן היא העתיד, אז אולי מצפה לנו עתיד …

מהם המאפיינים של "להיות אנושי" וכיצד הטכנולוגיה משפיעה על מצב זה? מה זה אומר להיות אותנטיים בעידן הפוסט צילומי? האם צ'אטג'יפיטי יכול לנהל דיאלוג "אני ואתה" בובריאני? באיזה מובן יש לנו קושי לדמיין את העתיד? אלו רק כמה שאלות שעלו בשיחה הפילוסופית עם פרופ' חגי כנען, שהחלה בשם של הפודקאסט, והסתיימה בעתיד של מישל וולבק. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות ל…

הלוגיקה והמטאפיזיקה של ימי הביניים, היא מסגרת החשיבה המתאימה ביותר להבנת הטכנולוגיה בימינו. הם הבינו מה זה לחיות בתוך מציאות רבודה סימבולית, והתפיסה שלהם לגבי מהי החשיבה, יכולה לספק תשובה מעניינת לשאלה הפתוחה, האם בינה מלאכותית אכן חושבת. המסע למענה על השאלה שאלן טיורינג התחמק ממנה, עובר גם דרך שאלת הממשות של הדיגיטלי, וסוגיית הרצון האלוהי, כשבין ה…

שיחה ממקום סובייקטיבי על הסובייקטיביות כצורה של ידיעה, ועל חיי היומיום שאחרי השביעי לאוקטובר, כהלם אונטולוגי, שפותח פתח לשובו של המיתוס לחיינו. זגזגו איתנו ברצינות אבל בקלילות, בין הווייב של חטיפה ע"י עב"מים, לווייב הסיינפלדי של התלמוד, ואיך לצמוח מכאן או לפחות להצליח להיות כאן. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כ…

מושגים אתיים רבים בהקשר של טכנולוגיה מסתברים כמושגים דתיים שחולנו, ולכן המשך ייבוא מושגי מהתנ"ך, יכול לתרום להתפתחות התפיסה המוסרית לגבי טכנולוגיה מודרנית. הפרק מציע, למשל, את מושג הברית התנ"כי, כמסדיר את יחסינו עם חברות הטכנולוגיה הגדולות, שכרגע אפילו אלוהים נותן שירות יותר טוב מהן, מסתבר. כמו כן, יוצע כי טענות השוויון הפוסטהומניסטיות בין בני אדם …

"נאורות אפלה" היא תיאוריית האצה ימנית פוסט-הומניסטית מאד משפיעה, שנבעה מתוך הגות הסייברפאנק. ארי בן אריה, החוקר את הפן המיסטי של הסייברפאנק, משרטט את הדרך הרעיונית לניהיליזם המנומק הזה בשצף תודעה אימננטי, ואילו אני (כרמל) מנסה להכניס קצת סדר בכאוס, ולחפש נקודת התעלות מתוכו. האם יכולה להיות בכלל תקומה, או שהטכנולוגיה והקפיטליזם כאן כדי לאיין את האנו…

פרק בונוס אקטואלי על השינוי שחל במעמדם של בעלי החיים בעוטף ובעזה, ובייחוד הכלבים, מאז השביעי לאוקטובר. הפסקנו לדבר על ההבדלים בין אדם לחיה ועברנו לדיכוטומיה של "אנחנו מול הם": גורלה של חיית המחמד הישראלית זהה לגורל המשפחה. החיה מספרת את הסיפור המשפחתי, זוכה לסיפור גבורה משלה, והמשפחה הפוסט-הומאנית משתקמת יחד. על בלה ליימברג, רודני ברודץ, בוניטה כהן…

הקפיטליזם הוא נקודת מבט פוסט-אנושית, הרואה את העולם כהשקעה ואת בני האדם כהון, על אף שהיא מתייחסת לצרכנים כאינדיבידואלים שבוחרים בין חלופות. ד"ר אלי קוק חושב שזה בעייתי שכלכלה עוסקת במתמטיקה ומדדים כמותיים, יותר מאשר בעולם העבודה הממשי ומצבים חברתיים. לדעתו, השיח על "פוסט קפיטליזם" מעיד על חוסר היכולת לדמיין חלופה, אך יש זני קפיטליזם שקדמו לניאוליבר…

ההיסטוריה וההמשגה של טראומה הייתה כרוכה מלכתחילה בהתפתחות המדיה. באיזה מובן אפשר לדבר על חוויית טראומה דרך מסך? כיצד המדיה מחליפה את התודעה בתפקיד חומת המגן אבל גם אמצעי ההעצמה של אירוע טראומטי? ואיך תיעוד עצמי ודיווח בזמן טראומה עשויים לעזור להתמודד איתה? פרק בונוס אקטואלי לאור אירועי ה7.10. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה…

הציוויליזציה המערבית בקריסה, ואיבדה את היכולת להתמודד עם אתגרי ההווה. פרק זה מציע עקרונות חכמה ילידית, כמתווה לעולם חדש, שיצליח לממש טוב יותר את ערכי החירות השוויון והאחווה של הנאורות. זה כרוך בנטישת כלכלת החליפין לטובת כלכלת נתינה, המרת פטריארכיה במטריארכיה ועוד. זה לא נאיבי, זה כבר נבנה מלמטה בהמון קהילות ברחבי העולם. לתמלול של הפרק, קישורים ומקו…

איך מדברים עם סנדל על ההיסטוריה שלו? איך אפשר לתאר אשפה בצורה מדעית? הפרק עוסק בגישה פוסט-אנושית באנתרופולוגיה, שחוקרת לתרבות חומרית מתוך גישה שהכל כרוך בהכל, ולא מנסה להתיר את הפלונטר. למשל: אילו דברים נכרכו אלה באלה על מנת לייצר סגנון ישראלי מקומי בחברת מהגרים צעירה? ומה מלמדים אותנו חיבורים בין דברים שונים במעמקי המזבלה? לתמלול של הפרק, קישורים …

העתיד והעבר קרסו לתוך ההווה ונלחמים זה בזה. מצאנו את עצמנו בהצטלבות בין שני מאבקים: בין המודרנה הליברלית לבין העולם התיאולוגי-דתי, ובין פונדמנטליזם מוסלמי לפונדמנטליזם יהודי, כשהפונדמנטליזם הנוצרי ממתין לתורו להיכנס למערכה, והפרוגרסיביות הרדיקלית בעולם הנוצרי לוקה בעיוורון מוסרי, כשהיא בוחרת צד דווקא במאבק השני. חלק מהערכת המצב הנדרשת כרגע היא לא ר…

בעודנו חווים את אחת הטראומות המעצבות המשמעותיות ביותר לישראל, קונספציות רבות מתנפצות, ובפרק קצר זה אנו רוצים לדבר על קונספציה שמשותפת לנו ולעולם המערבי, שגם היא קרסה בשבר העמוק הזה, אבל אולי אליה לא נשים לב מספיק, וממנה נמאן ללמוד: קונספציית האמונה בטכנולוגיה וכיצד היא נוצלה ע"י החמאס. ברוכים הבאים למדבר של הממשי. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות לה…

רעיונות פוליטיים חדשים לא נוצרים במוחות של הוגים בחלל ריק, יש להם ממד חומרי, פיתוח טכנולוגי או סביבת מדיה ספציפית, שמאפשרים אותם. ד"ר אסף שמיס מדגים כיצד המדיה של התקופה איפשרה את ערכי המהפכה הצרפתית, מדוע מרקסיזם הוא בהכרח תוצר של תרבות דפוס מתועשת, וכיצד הציונות קשורה לסצנה העיתונאית של התקופה. שמיס מנסח תיאוריה פוסט אנושית של לאומיות שבה הפוליטי…

כדי לספר סיפור היסטורי שלם יותר יש לספר גם את ההיסטוריה של החומר - הטכנולוגיה והמדיה. אנו התמקדנו בעיקר בחקר טקסטים, בעוד שהמדיה היא שקבעה את תנאי השיח ואת מה שנשמר ונחשב בכלל להיסטוריה. אבל גם הגוף והשפה הם מדיה, ובפרק זה נדבר על ההיסטוריה של השפה העברית מנקודת המבט הטכנולוגית, על המשמעויות של הקלדה בעזרת האגודל דווקא, ועל גוגל טרנסלייט כחלק מההיס…

מאז יוון העתיקה ועד חומסקי, השפה נתפסה כמוטציה שמייחדת את האדם ומאפשרת לו חשיבה רציונלית. פרופ' דור משתייך למחנה שרואה בשפה טכנולוגיית תקשורת שיתופית שנועדה להדרכת הדמיון, ושגם בע"ח יכולים לפתח בתנאים הנכונים. אך מה היא בעצם שפה, ומה אם היא זו שמשתמשת בנו כמדיה להפצתה, ואנו עומדים לפנות את הבמה למדיה חדשה וטובה יותר, כמו בינה מלאכותית? לתמלול של הפ…

הפילוסופיה ההודית העתיקה עסקה בשאלות שמטרידות אותנו עד היום: מהי מחשבה, במה היא שונה מחלום, וכיצד השפה מייצרת תמונות שעולות בעיני רוחנו? היוגים קשרו זאת לנשימה, ועבדו עם מנטרות חסרות ערך סמנטי, שתפקידן להפעיל את הגוף באופן צלילי. בפרק זה ניעזר במפות התודעה מאותה חכמה עתיקה, על מנת ללמוד מה חסר באופן שבו אנחנו עובדים עם השפה והחושים כיום, וכיצד סביב…

משחקי מחשב הם חצי מציאותיים: הנרטיב שלהם הוא פיקשן, אבל החוקים מייצרים פעולות וריטואלים שקורים לך באמת. ניתן לראות בהם הקצנה של מסע הגיבור הקלאסי ששם את האדם במרכז, אך לחוקים יש כוח שכנועי עצום, כך שניתן לשים את האדם בנעליו של אחר רדיקלי, מבעל חיים ועד סדר גודל של מערכת, או אפילו אל. פרק על משחק, פוסט הומניזם, ודת. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות ל…

פרק אקטואלי על אחורי הקלעים של מהפכת הבינה המלאכותית, שמונעת על ידי אידאולוגיות, מיתולוגיות, ותיאולוגיות חדשות-ישנות, החשובות להבנת ההווה והעתיד הקרוב, לא פחות מפריצות הדרך הטכנולוגיות. רק אחרי שתכירו את הנוספרה, סיפור המהדקים, הבזיליסק של רוקו, היפותזת הסימולציה, ודמויות כמו פייר דה שרדן, אליעזר יודקובסקי, וניק בוסטרום, תבינו באמת ולעומק את מה שסם…

הפוטנציאל האמיתי בטכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה, זה מה שהן מלמדות אותנו על הקשרים בין הגוף לנפש: המוח לומד לתפוס טכנולוגיה כחלק מהגוף, ומערער את תפיסת ה"אני" המעוגנת בתמונת העולם שלי, באופן שווה ערך לשנים של מדיטציות. ד"ר רותם בנט מאמין שהחיבור בין מציאות מדומה לבינה מלאכותית יאפשר לנו בקרוב מאד לעצב עולמות כרצוננו, שיחתרו תחת האוטומטים שלנו, ויאפ…

לימודי מוגבלות לא מדברים רק על מי שהתרבות כרגע מגדירה כבעלי מוגבלות. העידן הפוסט אנושי מערער את כל ההגדרות, כך שנכה שבעבר הודר לשוליים, עשוי למצוא עצמו פתאום בחזית החדשנות, במסגור של סייבורג; ומנגד, כלל בעלי הגוף הביולוגי עשויים להיחשב כמוגבלים, בעידן של גופים משודרגים. לימודי מוגבלות מציעים תיאוריה ביקורתית פוסטהומניסטית עדכנית, עם ערכים אלטרנטיבי…

האנתרופולוגיה הבינה שצריך לחקור את יחסי הגומלין של האדם עם סביבתו, הכוללת מינים ביולוגיים אחרים וגם אובייקטים, ומנסה להפוך ממדעי האדם ל"אנתרופולוגיה של החיים". הפרק עוסק במחקרי אתנוגרפיה רב מינית, שערכה ד"ר אורית הירש-מציאולס ביוון ובארץ, ובסוכנות החברתית של חיות לוויה בחיינו, בייחוד במצבי משבר כגון מגפת הקורונה, או המלחמה באוקראינה. לתמלול של הפרק…

האוטופיזם הטכנולוגי מזהה את הטכנולוגיה עם קדמה ורואה בה פתרון אחד לכל הבעיות האנושיות. על אף היותה מוצדקת באמצעות מחקרים מדעיים, זוהי תפיסה טלאולוגית של גאולה באמצעות טכנולוגיה, שאותה ירשה הנאורות החילונית מהנצרות. במוקד הפרק עומדים מחקריו של ד"ר אלון הסגל על התנהגות אנושית חברתית נחילית, המשרטטים נרטיב לינארי מעריכי, שבמסגרתו לא ניתן לחזור לאחור, …

עליית השמרנות לא מבטלת את הפמיניזם, אלא מתעדפת את הגרסה המהותנית שלו, על פני הגרסה הפוסטמודרנית/קווירית. ד"ר עינת רמון קושרת את הפוסט-מגדר ותיעוש הרבייה לפוסט-אנושיות. היא משלבת הגות יהודית עם אבולוציה ואתיקה קלאסית, לכדי טענה כי החופש לא נמצא בנזילות, אלא דווקא בספקטרום שבין הקטגוריות המסורתיות, ושעדיף לעבוד את האל, גם אם לא מאמינים בקיומו, מאשר ל…

התיאוריה הביקורתית במשבר כי ההומניזם במשבר. רוזי בראידוטי מציעה תיקון עם תיאוריה פוסט-הומניסטית פמיניסטית, ממקום של אישרור לאדם ועבודה יצירתית עם המגבלות הקיימות שלנו. את הסובייקט ההומניסטי המסורתי שמוגדר על ידי הזכות לחירות, היא מציעה להחליף בסובייקט נומאדי שמוגדר על ידי הדרישה לאחריות, ובפרק נלמד איך עושים זאת. יערה רוזוליו טוענת על בסיס בראדיוטי…

מטבעות קריפטו ושוק אמנות הניפטי הם רק שני יישומים על גבי הבלוקצ'יין. ד"ר מילי פרי מהמרת דווקא על הדאו (ארגון אוטונומי מבוזר) בתור ה"קילר-אפ" של הבלוקצ'יין. הדור הבא של הרשת המכונה ווב 3.0 מורכב מפרוטוקולים חדשים, שמבקשים לממש את החזון המקורי של האינטרנט המבוזר וקהילות הקוד הפתוח, לשחרר אותנו מעול הפלטפורמות, ולהשיב לנו את הבעלות על המידע שלנו. האם …

זו טעות להתייחס לביטקוין ודומיו כאל כסף. הם לא עומדים באף קריטריון של כסף, ודומים יותר להימור בקזינו, שרשויות המס מגדירות כנכס פיננסי ברמת סיכון גבוהה. אמנון נויבך רואה בביטקוין טכנולוגיה מובלת אידאולוגיה ליברטריאנית, שאינה מתאימה לכלכלה אנושית, ומסמן את קבוצת סייפרפאנק כמי שעומדים בפועל מאחורי "סאטושי נאקומוטו" ממציא המטבע. לדעתו, התרומה המרכזית ש…

המחשב כפי שאנו מכירים אותו הגיע לגבול החומרי של מזעור ומהירות, שאותו לא ניתן לחצות מבלי לשנות לגמרי את הקונספט של מחשב. פרופ' יוני דובי מסביר מדוע המחשב הקוונטי רחוק יותר ממה שחשבנו, ומדבר על הפתרונות הקרובים יותר: להחליף את הרכיבים האלקטרוניים במולקולות דנ"א, ולייצר רכיבים אלקטרוניים שמחקים דרכי פעולה של נוירונים. אבל גם במסלולים הללו לא ניתן להתח…

ברובוטים חברתיים חשובה לנו הרבה יותר האינטראקציה מאשר האינטליגנציה. פרופ' גיא הופמן מתייחס לגוף הרובוט כאל ממשק משתמש, ומביא לרובוטיקה שיעורים מעולמות האנימציה והמשחק, שמייצרים רובד אחר של האנשה ואישיות, המבוססות על תנועתיות. הוא תכנן את שחקן התיאטרון הרובוטי הראשון שהיה בכלל מנורה בהשראת המנורה של פיקסאר, ואת הרובוט שמאלתר ג'אז בזמן אמת עם נגנים א…

ידע אלגוריתמי שמבוסס על נתונים מייצר סוג חדש של ידיעה עצמית, שמנוגד לאופן בו הפסיכואנליזה תופסת את הסובייקט. היא אינה מבוססת על שפה, והיא מדירה אותנו מתהליך הגילוי והעיצוב העצמי. הנאורות התייחסה אלינו לפי האידאל והפוטנציאל שלנו, כיצורים רציונליים שחותרים לחופש ומסוגלים לשינוי, אך אלגוריתמים מנסים לייצר בני אדם צפויים יותר, ולפתות אותנו לחזור שוב וש…

הסיכוי שאנחנו לבד ביקום נמוך מאד, כי רק בגלקסיה שלנו יש כמה מיליארדי פלנטות עם תנאים מתאימים לחיים דומים לשלנו, אבל מכיוון שאנחנו עדיין לא יודעים כיצד נוצרו חיים, קשה לדעת בוודאות מה נוצר בכל פלנטה כזו, אם בכלל. השמש שלנו צעירה יחסית אז הסיכוי גבוה שהחיים האחרים בגלקסיה ותיקים ומתקדמים מאיתנו בהרבה, ולפרופ' חגי נצר יש השערה מעניינת מי או מה הם. בפר…

אם אנחנו יוצאים למסעות בחלל מתוך מיינדסט אנושי עדיף שנישאר בבית. אפשר ללמוד מיחסינו לבע"ח מה יקרה לצורות חיים פחות מתקדמות אם נחליט לחקור אותן, ומהדמיון הקולנועי שלנו נראה שהמפגש עם יצורים דומים לנו ככל הנראה יהיה אלים. בספרו "טורפי העולמות", אורן בן יוסף מבקר את כשלי הדמיון שלנו לגבי חייזרים והתקשורת איתם, שנובעים מהצורך לראות את עצמנו במרכז היקום…

הספרות העכשווית כבר לא אוטופית ולא דיסטופית. היא לא מנסה להחזיר את הגיבור שלה הביתה או לחפש עבורו צדק. היא מדמיינת עבר חלופי כדי להציע עתיד חלופי, מערערת את התחושה שהעתיד ידוע, ומסמנת אחריות הדדית וקשרים בין אנשים כמה שעושה את הסובייקט, ומה שחשוב באמת. ד"ר קרן עמרי סוקרת את המגמות הפוסט הומניסטיות בתרבות, דרך סוגות כמו אפרו-פוטוריזם והיסטוריה חלופי…

הפרק מתחקה אחר גלגוליו השונים של מוטיב תרבותי עתיק יומין: האישה והדרקון. ראשיתו כבר בחיבור בין אישה לנחש בגן העדן, ואולי עוד הרבה לפני כן, כשהשניים היו כוח אנדרוגיני אחד. ביוון העתיקה ובנצרות הדמויות הופרדו, מוגדרו בבירור, שויכו מי לטוב מי לרע, קובעו בתבנית מאבק משולש של אביר, דרקון ונסיכה, אך באמנות נותרו ספיחים חתרניים למסרים הללו, שמתפרצים כיום …

ימי הביניים הוגדרו על ידי המעבר לרנסנס שבו התפתח ההומניזם המערבי. כיום, כשהפוסט הומניזם חותר תחת הנחות ההומניזם, מה שמתפרק נראה ומרגיש קצת כמו מה שהיה לפניו. חזרה לימי הביניים היא מטפורה שלילית, אך ימי הביניים היו תקופה רב תרבותית עם המון חדשנות, שבה נולדה התרבות הפופולרית הדתית שעיצבה את תרבות המדיה והזירה הדיגיטלית בימינו. כשאנחנו שומעים ולא רק ק…

אם האדם הוא הסיפורים שלו על עצמו, אז מי הוא המין האנושי? מהסיפור הראשון על כישלון האלמוות ועד לאפשרות של הסיפור האחרון על כישלון הזיכרון, הפרק מנווט ברשת התרבותית של הנרטיב האנושי עם הקברניטה נועה מנהיים, ומראה כיצד תמיד היינו פוסט אנושיים. דרך המפלצות שבראנו בדמיון ובמציאות, השערים במציאות שדרכם ניסינו לעבור לממלכת הדמיון, הסיפורים על טכנולוגיה וה…

מהי הסכנה האמיתית בדיפ פייק ופייק ניוז? מדוע שיתופים ברשת הם סוג של מגדל בבל אפיסטמי שמקשה על רכישת ידע והגעה להאמנה אחראית? האם מכונה יכולה לתת עדות במובן הפילוסופי, או שאולי העניין הוא שגם בני אדם לא תמיד עומדים בסטנדרטים האלו? פילוסופים לא שאלו עד כה, כיצד התלות שלנו בטכנולוגיה שדרכה אנחנו רוכשים ידיעה, משפיעה על היכולת שלנו לדעת. ד"ר בועז מילר …

הנחות היסוד הכי בסיסיות של הסוציולוגיה הפסיקו להיות רלוונטיות בעולם הדיגיטלי. פרופ' אורי שוורץ כתב ספר שמסביר מה באמת נשתנה ולמה זה משמעותי. מאינטראקציות שהפכו לחפצים, דרך הון חברתי בצורת עוקבים שהפך למשאב קריטי בדומה לכסף, ועד לכח האלגוריתמי, שהפך את הרישות החברתי מצורה לייצג את החברה, לדרך למשול בה. כל זאת מוביל לחשיבה חדשה על כח כיום, כמשהו שאינ…