Shirleyyair ציבורי
[search 0]
עוד
Download the App!
show episodes
 
הפסיכולוגית שירלי יובל יאיר בשיחות מעוררות השראה עם אנשים שאפשר ללמוד מהם איך לעצב את חיינו יותר לטובה ולממש את הפוטנציאל שלנו לחיים שיש בהם יותר סיפוק, משמעות, שמחת חיים ואיזון נפשי
  continue reading
 
Loading …
show series
 
לפני שנים כתב דוד גרוסמן את הספר הנפלא שלו - "מישהו לרוץ איתו" והכניס למטבעות הלשון הפרטיות שלי עוד מושג. מישהו לרוץ איתו - זה מישהו שיכול להיות לי מלווה, זו יד שמחזיקה את שלי, זה מישהו שאני יכולה לסמוך עליו, זה מישהו שיעזור לי לדחוף בעליה כשאני מתעייפת. האורחת שלי נינה אבן עזרא, היא מישהי לרוץ אתה, גם במובן המטאפורי, וגם במובן הממשי. נינה היא פסיכ…
  continue reading
 
היום נדבר על מה אפשר לעשות "בשביל המחר"? הסיפור האישי של האורחת שלי מקפל בתוכו את החוויה הישראלית, זה סיפור על אובדן וכאב, וגם על צמיחה ועל היכולת להתמיר כאב אישי - למפעל חיים משמעותי. בשנת 1969 ענת סמסון-יופה היתה ילדה בת 12 כשאביה, חנן סמסון, נהרג בעת שירות מילואים במרדף אחרי מחבלים בבקעה. שנים רבות אחרי כן, כשענת כבר היתה אמא ל3 ילדים משלה, ובנה…
  continue reading
 
כל אדם זקוק למשמעות בחייו, אבל לא כולם יוצרים לעצמם חיים בעלי משמעות. כל אחד רוצה שחייו יבטאו את בחירותיו, אבל רבים תופסים את עצמם כקורבנות של נסיבות חייהם. איש אינו רוצה לחיות סתם, ללא תכלית, יעד, פשר או מטרה. איש אינו רוצה לפספס את חייו, לבזבז אותם, להופיע על במת העולם מבלי להטביע חותם ואז להיעלם בלי להותיר זכר. רבים חשים כי חייהם הם בעלי משמעות …
  continue reading
 
החיים מלאים "בגם וגם" - אושר ועצב, תקווה וייאוש, אומץ ופחדים, עירנות עייפות, הכל מכל וכל. בימים כאלה שבהם הגרביטציה לכיוון השלילי חזקה במיוחד, בואו ננסה להתמקד גם במה שעובד, ולא רק במה שהלך לאיבוד. בפרק ה"תודו ליסט" עם דניאלה לונדון דקל ולייזה פאנלים, נכיר אותן דרך סדרת שאלות על הטוב בחייהם. שיחה מענגת - על הגיל ועל המתנות שהוא מביא איתו, על חברות …
  continue reading
 
אנחנו רוצים להיות בריאים ומאושרים לנצח, אבל מחלות ומשברים הם חלק מהחיים שלנו. מחלה היא אתגר לגוף ולנפש, ויש לה נטיה "לצבוע" את כל התמונה בשחור, להשכיח מאיתנו את האזורים הבריאים של חיינו.הפרק הזה מיועד לכל מי שמתמודד כרגע עם מחלה, מכל סוג. (אני חושבת גם על מה שקורה לנו בישראל כרגע כמו על סוג של מחלה, משבר נוראי שהתפרץ. חלקו תוצר של הרבה תהליכים רעים…
  continue reading
 
כסף מסובב את העולם - הוא שיר הנושא של המחזמר "קברט", והוא גם פזמון נפשי שמלווה את חיינו. כסף, קשור להישרדות שלנו כי הקיום שלנו תלוי בו, אבל הוא קשור גם לתיאבון שיש לנו, לחשקים שלנו ולאופן שבו אנחנו מנהלים את החשק, לא רק את חשבון הבנק. בפרק היום - נדבר על מערכת היחסים המורכבת שבין אדם לבין כספו, על האופן שבו היא נקבעת ומתעצבת בבית שבו גדלנו. ממה שלמ…
  continue reading
 
חשק?? זוכרים את הדבר הזה? רבים מאתנו מתקשים להרגיש חשק בתקופה הנוכחית, גם המלה "בא לי" ירדה למחתרת, נשמעת כמו שפה אסורה. חשק, עירנות, תחושה של משחקיות, האפשרות להתמסר בלי להיות דרוך- כל אלה נרמסים תחת כובד משקלם של כאב ודאגה, בושה ואשמה. בפרק הנוכחי נדבר על האפשרות לעורר את הדופק המיני שלנו, ולהחזיר חיוניות למרחבים שהתייבשו. נדבר על מיניות כתחושה ש…
  continue reading
 
בהיפרד האור מהשמש - נברא הבוקר/ בהיפרד הפרח מהעץ - נברא הפרי/ בהיפרד האד מהמים - נברא המטר/ כל החיים פרידה הם- ולמה נירא אותה שנינו? - כך כותב המשורר עומר חיאם, ומזכיר לנו את העובדה שזה טבעו של הטבע, הרצוף תהליכי שינוי ופרידה.ובכל זאת - למרות הידיעה הזו אנחנו כל כך יראים את הפרידה, וכל כך כאובים כשאנחנו נאלצים להיפרד. בפרק הנוכחי נפנה מבט אמיץ לשאל…
  continue reading
 
יש כל מיני דרכים לחיות "רחב" - אפשר לנסוע ברחבי העולם, להכיר צורות חיים אחרות, לעבור ממטוסים לאוניות לרכבות, לצאת להרפתקאות (כל זה נראה רחוק מאד מאיתנו כרגע) . אבל המחשבות שלנו, יודעות לדלג על מעברי גבול, ואפשר לנדוד על גבן. למעשה המוח שלנו מקדיש כ 47% מזמן הערות שלו לפעולה החשובה הזו שנקראת "נדידת מחשבות". אני יודעת מה אתם חושבים… בימים משבריים הכ…
  continue reading
 
בגוף אני מבינה - קרא דוד גרוסמן לאחד הספרים שלו, ובפרק הנוכחי אני מארחת מישהי שמבינה בגוף, ומבינה גם באפשרות להיעזר בו וביכולת התנועה הטבעית שלו - על מנת לצאת מתקיעות, להשתחרר מתחושת הצמצום, הכאב והפחד של הימים הנוכחיים. רננה רז היא כוריאוגרפית, רקדנית ויוצרת ובפרק הזה אנחנו מדברות על שפת הסתרים של הגוף, על איך להקשיב לה, על תרגילים פשוטים שתוכלו ל…
  continue reading
 
להתראות, תהיו בבית" - ככה רותי היתה מפטירה ליד הדלת בכל פעם שהיתה יוצאת מהבית בילדותה, משמיעה מין פזמון חוזר של ילדה, קצת חרדתית, שרגע לפני שהיא יוצאת לעוד הרפתקאה עצמאית מחוץ לבית -משאירה אחריה את המשאלה -"תהיו כאן כשאחזור - אבא, אמא, ביטחון, חיק. רותי לא ידעה כילדה, שכשתהיה בת 20, הא תתיתם מאמא שלה. שנים רבות אח"כ, היא תמצא בבית אביה, ארגז עם חלי…
  continue reading
 
אני חושבת שצמד המילים שאני שומעת הכי הרבה מאז אירועי ה7 באוקטובר - הוא "אין מילים", ומצד שני,בחוויה האישית שלי- יש עכשיו יותר מדי מלל. מין שילוב מוזר של "אין מילים" אבל יש עודף מלל. בשיחה מלב אל לב עם הסופר אשכול נבו - אנחנו מדברים על היכולת להתנחם באמצעות מילים ועל השאלה איך מוצאים אותן. על האופן שבו מילים עוזרות לנו לעשות קצת סדר בתוך הכאוס הרגשי…
  continue reading
 
לצד הצער והחרדה המציפים את הלבבות בחודש האחרון, מבצבץ עכשיו ביתר שאת גם רגש האשמה ושולח את השורשים שלו למעמקי הנשמה שלנו. רגש האשמה הוא רגש אנושי ומייסר הקשור למצפון ואחריות (בעלי חיים אגב, פטורים ממנו) אבל גובה מאתנו מחירים כבדים ולעיתים הוא מופיע במקומות הלא נכונים. נורית פייט צגלה אירחה אותי בפודקאסט שלה "שינוי מבפנים" כדי להסביר למה רבים מאתנו …
  continue reading
 
בהורות יש כלל חשוב - אנחנו לא משקרים לילדים שלנו, אנחנו אומרים להם את האמת, אבל לא את כל האמת. בימי מלחמה קשים כמו אלה שלתוכם נקלענו, זה הופך להיות מאתגר במיוחד. אז מה מספרים? ממה נמנעים? איך עוזרים להם לבנות את החוסן הנפשי שלהם בימים קשים? האורחת שלי, טלי ורסנו אייסמן, היא מומחית לחוסן, סגן אלוף במיל', מסבירת פיקוד העורף להורים וילדים. ביחד אנחנו …
  continue reading
 
כשאני שואלת את פרופסור מולי להד, מומחה בינלאומי להתמודדות במצבי משבר ולחץ קיצוניים - מה הוא אומר לעצמו עכשיו כדי להרגיע את האימה, מה "המעקה הנפשי" שלו, הוא עונה לי שלמול עיניו הוא מציב את המשפט שלימד הבודהה : "ככה זה עכשיו". והדגש הוא על המילה עכשיו. החיים של כולנו בישראל התהפכו ברגע אחד והתגלגלו לאסון רב מערכתי, שאנחנו צריכים להכיר בו, לעמוד בו, ו…
  continue reading
 
הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, הם ימים שבהם היהדות מדריכה אותנו לעסוק בסליחה, מתוך הבנה עמוקה שסליחה היא ה"חומר הממיס", היא חומר הניקוי של מערכות היחסים שלנו. בלי היכולת הזו לסלוח ולהיסלח, לא נוכל לחיות בתוך קשרים בריאים ומזינים. וזה נכון גם לקשר של האדם עם עצמו. אזורי הסכסוכים הפנימיים שלנו מרובים - הם גדושים בייסורי מצפון, בתחושות אשמה, בחרטות ע…
  continue reading
 
שנה חדשה בפתח והיום אני רוצה לדבר איתכם על אחד ההרגלים הכי בריאים שיש לי, הרגל ששינה את חיי באופן אישי, מאוד לטובה, אני לא "סנדלר שהולך יחף" ואני משתדלת ללמד רק את הדברים שאני אכן מיישמת בחיי. אני מקווה בפרק הזה לשכנע אתכם להכניס גם לחיים שלכם את ההרגל הזה -על מנת לטפח את הבריאות הנפשית והפיזית שלכם. המחקרים הפסיכולוגים וגם מחקרי המוח מצביעים על אנ…
  continue reading
 
היום נדבר על שומר הגבול שלנו - על העור. על התפקיד החשוב שלו כמגן, כגדר בין הפנים שלנו לחוץ של העולם. ועל האופן שבו הנפש שלנו מספרת את הסיפור שלה על גבי העור. יש הרבה ביטויים בשפה העברית שמשתמשים גם בעור כמטאפורה. אנחנו אומרים על בנאדם שיש לו "עור של פיל" ומתכוונים לאישיות הקשוחה שלו, ועל מישהו אחר שיש לו "עור דק" או שהוא "מסתובב בעולם בלי עור" ומתכ…
  continue reading
 
הסטטיסטיקה מדברת על כך שכ30 אחוז מהאנשים - סובלים מפחד טיסה ברמה שנעה מפחד קטן - ועד פחד משתק. איפה אתם על הרצף? פחד טיסה הוא מקרה פרטי של הפחד ממצבים של חוסר שליטה. מצבים שבהם ההגה לא נמצא בידיים שלי, והמציאות משתנה לרעה מבלי שיש לי יכולת להשפיע עליה. אז לכבוד עונת הקיץ והחגים, שבהם כמו בכל שנה ישבר שוב ה "שיא של כל הזמנים" במספר העוברים בנתב"ג - …
  continue reading
 
זוכרים מה היינו עושים כשהיינו ילדים והיה נשמע הצלצול המשמח של ההפסקה? היינו רצים החוצה לשחק. ידענו שהמשחק הכרחי לנו, כדי שנוכל לחזור ולהתייצב מול האתגרים שלנו עם כוחות מחודשים. בכלל,כשהיינו ילדים, רוב הזמן מה שעשינו היה לשחק. העולם היה מגרש משחקים ענק. שיחקנו כתינוקות על השטיח עוד לפני שקראו לו "אוניברסיטה", שיחקנו בארגז החול, בבובות במכוניות, ובחצ…
  continue reading
 
מה "ישראלי" בעיניכם? אם הייתי שואלת אתכם על רגע שבו אתם מרגישים ישראלים, מה עולה בזכרון שלכם? עבור אמל אסעד, יש הרבה רגעים כאלה, אבל החזק שבהם הוא כנראה הרגע ההוא בטקס ההשבעה שלו כצנחן בכותל. בכספת הזכרונות שלו יש רגעים רבים נוספים של תחושת שייכות ישראלית עמוקה גם לכפר שבו גדל בכרמל, ובו נולדו אבות אבותיו, 400 שנה אחורנית, וגם לרעיו הלוחמים, אלה שס…
  continue reading
 
אתמול ביקום התנהגתי לא יפה/ חייתי יממה שלמה בלי לשאול דבר/ בלי להתפעל ממשהו/ ביצעתי פעולות שגרתיות/ כאילו רק להן נדרשתי/ נשימה, שאיפה, צעד אחר צעד, התחייבויות/ אבל בלי לחשוב מעבר ליציאה מן הבית והחזרה אליו/ אפשר היה לראות את העולם כמשגע/ ואילו אני עשיתי בו שימוש יומיומי. כך כתבה המשוררת ויסלבה שימבורסקה בשיר שלה שנקרא "היסח הדעת". אז בפרק הנוכחי נד…
  continue reading
 
בכל בית, בכל תא משפחתי - שורר אקלים. הוא מושפע מאינסוף משתנים: אופי, מנהגים, תרבות, מצב סוציואקונומי ועוד. אבל אחד המשתנים שהכי משפיעים על מזג האויר בבית- הוא הזוגיות השוררת בין שני ההורים שיצרו אותו. כשהיינו ילדים, היינו עדים לקשר בין ההורים שלנו, לא תמיד ידענו להסביר לעצמנו מה אנחנו רואים, אבל תמיד הרגשנו משהו באויר. התבוננו בהורים שלנו כשישבנו ב…
  continue reading
 
שאלת הקשר בין הנפש והגוף קיימת כבר אלפי שנים. משחר האנושות עסקו בה הדתות הגדולות והפילוסופים ובעידן הנוכחי גם המחקר המדעי נדרש לסוגייה, אך בדרכו המדעית פיצל את השאלה הזו לתחומים נפרדים. הפסיכולוגיה עוסקת במדעי הנפש, הביולוגיה עוסקת במדעי הגוף. אבל האופן שבו תהליכי הגוף והנפש שזורים זה בזה, מוכר לכולנו מחיי היומיום שלנו. אנחנו מכירים את כאב הבטן שלפ…
  continue reading
 
מה המשותף לטוני סופראנו, המלכה אליזבת, האלוף ייה, צ'נדלר מ"חברים" וגם אמא אחת שמתהפכת על משכבה בלילה, עם נדודי שינה, ושואלת את עצמה אם עשתה את ההחלטה הנכונה…? על פניו - כלום לא מקשר בין הדמויות האלה, ובכל זאת -על כולן נדבר בפרק שתשמעו היום, כיוון שהן חולקות חוויה אנושית משותפת - את רגעי הבדידות שמגיעים עם התפקיד של מי שנושא באחריות על כתפיו - המנהי…
  continue reading
 
רועי היה אמור בכלל למות, כלומר היה מי שסבר שהוא כבר מת, בלילה ההוא בג'נין. לא מות גיבורים הרואי אלא מוות מהסוג המיותר כל כך, מאש של חבר לכוח. צירוף של נסיבות ושל שילוב בין כוחות חיצוניים, עליונים ופנימיים השאיר אותו כאן איתנו, ומאז התחילו החיים האחרים, חיים בכיסא גלגלים. מאז החל הקרב שאחרי הקרב: לנשום, לשבת, להקים משפחה, לשחק כדורסל, לשנות את העולם…
  continue reading
 
יש רגע קצר בין אדר לניסן, שהטבע צוהל בכל פה, הוא שופע חיים,שיכור ומבושם - איך שיופי יכול לרפא! - כתב דוד גרוסמן בשירו "קצר כאן מאד האביב". והפרק הזה יוקדש לאפשרות להתנחם בטבע, לכוחו המרפא של היופי הזה, ולמה שאנחנו יכולים לעשות כדי לתת לטבע להשפיע עלינו לטובה. האביב שמתפרץ סביבנו, ממלא את ליבנו לא רק בגלל יופיה של הפריחה, אלא גם בגלל התזכורת לכוחות …
  continue reading
 
שלומי קשור בחוט לשלומך - כתבה המשוררת זלדה, והפליאה לתאר את העובדה שהתשובה לשאלה "מה שלומי" אף פעם אינה נפרדת מהשאלה "מה שלומנו" - מה שלום המשפחה שלי, מה שלום הקהילה שלי, מה שלום המדינה שבתוכה אני חי. בימים שבהם מדינת ישראל נמצאת בשבר שלא ידענו כמותו, אף אחד לא יכול להשאיר את מה שקורה בחוץ על מפתן הבית או על מפתן הנפש. אנשים חווים חרדה, כעס, חוסר א…
  continue reading
 
101 - זה המספר הזה שאנחנו מצלצלים אליו כשאנחנו במצב חירום, כשאנחנו זקוקים לעזרה ראשונה דחופה, לפעמים זה כדי להציל חיים. אז לרגל הפרק ה101, ולרגל מצבנו הנפשי בימים הקשים האלה בחוויה הישראלית, מצב החירום שאנחנו שרויים בו והדאגה העמוקה שאי אפשר שלא להרגיש אותה. חשבתי שאשתף אתכם במה שעוזר לי - בימים קשים. הלכתי פנימה למחשבות שלי, לאופן שבו אני יודעת לע…
  continue reading
 
ברוכים הבאים לפרק מספר 100. 99 שיחות ערכתי כאן, בפודקאסט שעוסק בבריאות נפשית ופיזית ובאפשרות ללמוד להיות יותר מאושרים, ועוד לא דיברנו על… הצלחה. וזה קצת מוזר, כי באופן טבעי ובסיסי, כולנו רוצים להצליח. אנחנו מאחלים זה לזה - שיהיה בהצלחה, אנחנו מייחלים להצלחה, ומאמינים שהצלחה תעשה אותנו מאושרים יותר, מסופקים יותר במעשה ידינו, ממומשים יותר. אנחנו גם נ…
  continue reading
 
אף פעם אל תבזבז משבר טוב - אמר פעם וינסטון צ'רציל, ויצר חתיכת אוקסימורון כשהוא מצמיד את המלה "משבר" למלה "טוב", ועוד מוסיף לנו את ההמלצה לא לבזבז את המשאב היקר הזה. איך משבר יכול להיות טוב? נבין את זה אם נחליף קצת את סדר הדברים -איזה טוב יכול לצאת ממשבר?ואיך זה מתחבר למשפט של ניטשה :"מה שלא הורג אותך מחשל אותך"..? משבר יכול להרוג אותנו, על אמת. אבל…
  continue reading
 
היום נדבר על רגש מוכר, יומיומי, אנושי מאד, כזה שנמצא בכל בית, ולרוב אנחנו לא אוהבים ל"הזדכות עליו" כלומר ליחס אותו לעצמנו. אנחנו גם לא אוהבים להרגיש אותו, כי הוא רגש מייסר. לפעמים הוא עושה שמות בתוכנו, לפעמים הוא הופך אותנו לפוגעים ומקלקל את מערכות היחסים שלנו. בפרק הזה נשרטט קווים לדמותו של הכעס האנושי ונסביר איך אפשר לעבוד עם כעס בצורה נכונה, כך …
  continue reading
 
למה אנחנו נמנעים מלעשות את כל ה"צריך ל.." וה"מוכרח ל.."? זה די ברור, כי כשמדובר במטלות שלא מתחשק לנו לבצע, קל להבין את הדחיינות האנושית והטבעית שלנו. אבל למה לעזאזאל אנחנו נמנעים מלעשות את הצעד לעבר הדברים שאנחנו הכי רוצים בעולם? - למה אני לא מעז לצאת לדייטים אם זוגיות זו המשאלה הכי גדולה שלי? למה אני נמנעת מלשלוח קורות חיים למשרה שהתפנתה וברור לי …
  continue reading
 
כשהיינו ילדים ציירנו. זה היה כמו לשחק בכדור או לבנות ארמונות בחול, כמו לרוץ, כמו לרקוד, כמו לנשום. צבעים וטושים היו בסביבה שלנו ואנחנו השתמשנו בהם בטבעיות. עשינו קשקוש בלבוש, ציירנו בית ושמש ולב, צירנו כי נהננו, כי זו היתה דרך להעסיק את עצמנו, ולפעמים ציירנו כדי לבטא משהו. משהו שעוד לא היו לו מילים, אבל היו לו צבעים וצורות. אח"כ גדלנו ונהיה קצת מסו…
  continue reading
 
שמעתם את המושג "נוודות דיגיטלית"? אחד המושגים החמים ביותר של עולם העבודה החדש, העידן הטכונולוגי הוליד צורת עבודה חדשה. אפשר להיות נוכח ורחוק - בו זמנית, קח לך מחשב/ סלולרי או את הענן הדיגיטלי שלך - וצא לעולם הגדול, מכל מקום תוכל להמשיך גם לעבוד ולהתפרנס. אבל המגבלה הטכנית שהיתה קיימת שנים עברו היא לא המגבלה היחידה שמונעת מרבים מאתנו לחיות חיים שיש …
  continue reading
 
יש מהפכנים שעוזבים מולדת, שוברים את הכלים, מוחקים פרק קודם וכותבים פרק חדש לגמרי. ויש מהפכנים מסוג אחר - אלה שנשארים בבית ונלחמים לתקן את מה שהתקלקל בתוכו. מבפנים. האורחת שלי, מלכה פיוטרקובסקי שייכת לזן הזה. במובן הזה, זו גם תמצית היהדות בעיניה "אפשרות תיקון המעשים שעשינו, או העוול שחלילה גרמנו, הוא אחד הדברים הכי משמעותיים במסורת היהודית", היא אומ…
  continue reading
 
היום נדבר על הפרזה ותיקון, על הדברים האלה שאנחנו מגזימים בהם (שלא בטובתנו..) על נזקים שאנחנו מחוללים לעצמנו ועל היכולת לתקן אותם. על הרעלים שאנחנו צוברים, ועל האפשרות לנקות אותם בכוחות עצמנו. האורחת שלי לשיחה היא אומינה, כבר מעל ל20 שנה שהיא חוקרת את יכולת הריפוי הטבעית שלנו .היא בוגרת של "המכון לתזונה משולבת" ("Institute for Integrative Nutrition"…
  continue reading
 
בעידן שבו הפכו הדיכאון והחרדה למגפה עולמית, תעשיית התרופות בפריחה ונראה כאילו הציפרלקס תפס את מקומם של הלחם והמים בתזונה הבסיסית של אנשים – כולנו מבקשים קצת שקט!! אנחנו רגילים לחשוב שחוויה של מתח נפשי מגיעה ממקור פסיכולוגי- כתוצאה מהמחשבות, הדאגות, הרגשות הקשים והעצובים שלנו - וזה בהחלט נכון, אבל בזמן שהנפש סוערת מתרחשים בגוף שלנו תהליכים פיזיולוגי…
  continue reading
 
יש אנשים שאוהבים להכין לעצמם רשימות. ואני לא מתכוונת ל"תודוליסט" הרגיל העמוס במשימות של "צריך ל…" . אני מדברת על רשימת חלומות, משאלות, תוכניות לעתיד. דברים שנרצה לממש, רשימות שמשובץ בהן כל מה שגורם לנו להסתכל קדימה בחיוך, לחכות לעתיד ולקוות לו. האורח שלי בפרק הנוכחי, מכין לעצמו רשימות כאלה מאז שהיה בן 16, ותאונה שינתה את חייו ברגע אחד. כששכב במטה מ…
  continue reading
 
לרגל הסתיו המבצבץ, והרוחות שהוא מביא איתו (ולפעמים גם מצב הרוח), חשבתי שזו הזדמנות מצויינת לדבר על אחד משרירי הנפש הכי חשובים לנו - על היכולת להיות גמיש. לעמוד בסערה, לדעת להשתנות יחד עם תנאי המשחק המשתנים. כשאנחנו פוגשים את המציאות שלנו עם נוקשות ועם תנאים מוקדמים מראש - של "איך הדברים היו אמורים להיות", אנחנו נידונים לסבל ולאכזבות בלי פוסקות : גש…
  continue reading
 
אלטון ג'ון כתב פעם בשיר נפלא את המשפט - “sorry seems to be the hardest word“, היהדות מבינה את זה, ולכן היא מקדישה לענין הזה יום שלם - את יום הכיפורים. יום שלם שמטרתו לגרום לנו לעצור ולעשות חשבון נפש. להתוודות על החטאים והטעויות שלנו, לבקש סליחה, לנקות את חדרי הלב מחומרי כעס, והתחשבנות שהצטברו בהם ולתקן. לנקות את מערכות היחסים שלנו מפגיעות שהתרחשו ב…
  continue reading
 
בפתחה של שנה חדשה, רבים מאתנו מכינים לעצמם רשימת חלומות ויעדים ומבטיחים לעצמנו שהשנה נאמץ הרגלים טובים. לרוב אנחנו מתחייבים להישגים גדולים - השנה נעשה המון ספורט, נגמל מסוכרים ופחמימות, נקדיש כמה שעות ביום ללמידה של חומר חדש, או נתאמן 5 פעמים בשבוע בפסנתר. בעיקר נהיה אנשים מלאי משמעת עצמית, שמחוייבים להרגלים בעלי נפח. מתוך תחושה שהגודל של ההרגל קוב…
  continue reading
 
הפרק הזה עולה באחד בספטמבר - זה תאריך מיוחד ביומנים של כולנו. זה היום שבו חוזרים לבצפר יש ילדים שכבר ממש שעמם להם בחופש הגדול והם מדלגים דרך השער, יש כאלה שהתפללו לשביתה יש ילדים שמתגעגעים רק להפסקות ולמגרש הכדורגל, ואחרים שחושבים באימה על הפסקות/טיולים שנתיים ועל שיעורי הספורט. ויש את המבוגרים- גם הם לא שוכחים את האחד בספטמבר ואת מה שהוא מסמל, כי …
  continue reading
 
היום נדבר על גירושין, וגם על נישואין, למעשה נדבר על זוגיות בכלל ועל הדרמה המתרחשת במפגש של שני אנשים שהולכים יחד. הם רוקמים סיפור משותף, אבל במקביל אליו מתקיימים תמיד גם הסיפורים הפרטיים של כל אחד מהם, זה נכון למעשה לכל קשר משמעותי בחיים שלנו, ובוודאי לזוגיות. במצעד האירועים גורמי המתח והמצוקה הנפשית מופיע מוות של אדם קרוב במקום הראשון, וגירושין במ…
  continue reading
 
ברוכים הבאים לבית המרקחת הפרטי שלכם - הכי טבעי, הכי בריא, הכי בחינם, ובלי לצאת מהבית. היום נכיר את הסמים הטובים שהגוף שלנו מייצר, אלה שעוזרים לנו לשקם פציעות וכאבים, אלה שמגבירים את שמחת החיים, החיוניות והליבידו שלנו, אלה שעוזרים לנו לאהוב ולהתמיד במערכות היחסים הבריאות שלנו, אלה שעוזרים לנו ללמוד ולהתפתח. הפרק הקודם עסק בתגובת הסטרס הגופנית שלנו, …
  continue reading
 
הכירו את המגיפה האמיתית של העידן הנוכחי - מגיפת הסטרס והלחץ הנפשי. בעידן שבו תעשיית התרופות בפריחה ונראה כאילו הציפרלקס תפס את מקומם של הלחם והמים בתזונה הבסיסית של אנשים – חשוב שנכיר את הביולוגיה של תגובת הסטרס, נתוודע לחשיבות שלה עבורנו, אבל נלמד איך לנהל אותה כך שאנחנו נשלוט בה ולא להיפך. סטרס מתמשך הוא מקור לצרות צרורות בחיינו, הן פיזית והן נפש…
  continue reading
 
שיר כאב עובר ושב, איזה מזל אני שר עכשיו, כתב מאיר אריאל ותאר במשפט אחד גם את העובדה שכאב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואולי גם את אחת התרופות הטובות לשיכוך שלו. חווית הכאב עומדת בצומת המרתקת של שאלת ה"גוף והנפש", כיוון שהיא חוויה סובייקטיבית מאד ולעיתים עמומה. אדם יכול לחוש כאב עז אבל הרפואה לא תדע לזהות את מיקומו או מקורו הגופני. האורח שלי לשיחה …
  continue reading
 
יש תהליכים שלא ניתן להאיץ אותם, גם אם מאד נרצה. קוראים להם "תהליכי הצמיחה בטבע". אי אפשר לזרז את גדילתו של התינוק למתבגר, אי אפשר לדחוק בפקעת של הבצל שמתפתחת לה במעבה האדמה, שתוציא כבר את הפרח היפה שלה. גם תהליכי כתיבת ספר, ותהליכי הרקמה של מערכות היחסים שלנו - כל אלה דורשים שנפעיל את "שרירי הסבלנות שלנו". האורח שלי מאיר שלו, מגדולי הסופרים האהובים…
  continue reading
 
היום נדבר על כנות. על האומץ לתת ביטוי גם לרגשות ה"פחות פוטוגניים" שלנו. אלה שלפעמים אנחנו ממש מתביישים להודות בהם אפילו בפני עצמנו. רובנו משתדלים לשווק את חיינו המוצלחים, ואת בבואתנו שאין בה רבב. אנחנו חוששים לחשוף את הפגמים שלנו מפחד שנחווה דחייה, לעג, ביקורת, (וגם זה אנושי…). האורחת שלי היום היא אשה אמיצה, היא לא מפחדת לראות לתוך עצמה, היא כנה בא…
  continue reading
 
איך אתם מטיילים? האם אתם מאלה שמכינים תוכנית מפורטת לכל שעה? באים עם תנאים מוכנים מראש? או יודעים לצאת להרפתקה ולזנוח את כל מה שחשבתם לגביה מראש? חיים שוסטר הוא האורח שלי בפרק על "תרמילאות" ועל האפשרות לפתח שרירים של תרמילאי בתוך החיים שלנו. שוסטר הוא מומחה לדתות ותרבויות המזרח הרחוק אותן למד וחקר במשך שנים רבות. הוא חקר אותן דרך הרגלים, בעשרות המס…
  continue reading
 
Loading …

מדריך עזר מהיר