בבא קמא טו - ד' בכסלו, 17 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

דף נלווה בבא קמא טו

הדף היום מוקדש ע"י שרה ברלוויץ לכבוד הולדת הנכד, עמיעז.

הדף היום מוקדש ע"י משפחת הדרן בזום לכבוד הולדת נכדיהם של טינה, שרה ופיליס וטובה.

מי יכול להעיד במקרים של נזקים? מהיכן אנו דורשים בתורה שנשים משלמות על נזקים כגברים ואם פוגעים באישה או ברכושה, הן מקבלות פיצויים? באיזה אופן צריך גם הניזק "לשלם"? במקרה שבו שור נגח (קרן) והוא תם (לא עשה כך שלוש פעמים), הבעלים צריך לשלם מחצית מסכום הנזק. קיימת מחלוקת בסיסית לגבי מהות תשלום חצי נזק. הבנה אחת (רב פפא) היא ששור הוא מטבעו מפגע ובאחריות הבעלים לשמור על השוורים שלהם. תשלום עבור נזקים הוא התחייבות כספית ועל הבעלים לשלם במלואו. אולם התורה מפחיתה את התשלום במחצית כיוון שלא הוזהר הבעלים. רב הונא, בנו של רב יהושע מבין חצי נזק זה קנס. הוא טוען ששור אינו נוטה באופן טבעי להזיק ולכן אינו זקוק לשמירה. תיאורטית, הבעלים לא צריך להיות אחראי כלל אם הוא לא הוזהר מראש. אולם כדי לתמרץ את הבעלים לשמור על בהמותיהם, קבעה התורה קנס שהם ישלמו חצי נזק. ישנם ארבעה ניסיונות להביא מקורות להוכחת טענת רב פפא שחצי נזק הוא ממון , אך בסופו של דבר, הגמרא מסיקה שמדובר בקנס. מאחר שלפי החוק, רק בישראל בתי המשפט יכולים לגבות קנס, לא ניתן לפסוק בבבל מקרים של שור תם. אולם אם היה הניזוק תופס תשלום מהמזיק, בתי המשפט מותירים זאת בידיו. בנוסף, הוא יכול להתעקש שייקבעו תאריך בבית הדין בישראל ויכריחו את המזיק ללכת לשם. יתרה מזאת, בית הדין יכול לדרוש שהמזיק ינקוט פעולה כדי להבטיח שהבהמה לא תעשה נזק שום משום "לא תשים דמים בביתך". המשנה קובעת שיש חמישה מקרים של שור תם וחמישה של שור מועד. מה הם? ומה קשה בתוך דברי המשנה?