מה תפקידו של המורה המודרני - להעביר ידע, או ללמד ילדים כיצד ללמוד בעצמם? מערכת החינוך ניצבת בימים אלה על סיפו של שינוי גלובאלי שיוביל לשינוי הכרחי גם בגישות ההוראה. ד"ר עטרה איזקסון מהפקולטה לחינוך והמחלקה למוזיקה מדברת על יצירתיות בהוראה ועל תפקידו של המורה בעולם משתנה.

הקשר של המוזיקה היוונית לישראל והפופולריות הרבה של המוזיקה הזו החלו כבר בשנות החמישים של המאה שעברה. אז זו הייתה הזדמנות לראות הופעות חיות מלהיבות עם ניחוח אירופי. ד"ר עודד ארז מהמחלקה למוזיקה מחזיר אותנו אל ראשית המוזיקה היוונית בארץ ומצביע על הקשר לצמיחתו של הזמר הים תיכוני.

מהן מחלות ניוון שרירים, והאם ניתן לרפא אותן? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה מסביר את המנגנון הגורם למחלות ניוון השרירים, ומתאר את הפיתוחים הטכנולוגיים בשוק התרופות המשמשות לטיפול בחולים.

מה משמעותו של הסכם הגבול הימי עם לבנון בלחימה מול חיזבאללה החל מה-7 באוקטובר? וכיצד פוטנציאל האנרגיה בלבנון, והמשבר הכלכלי והפוליטי במדינה, משפיעים על היקף הלחימה בצפון מול החיזבאללה? הגשריר לשעבר מיקי הררי, חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מסביר את הסיבות שהובילו את ישראל ולבנון לחתום על הסכם הגבול הימי. בנוסף הוא דן בחשיבותו של ההסכם ברמה…

מדוע בזמן מלחמה, יש עליה במספר מקרי האלימות בתוך המשפחה? ד"ר ענת בן פורת מבית הספר לעבודה סוציאלית מתארת את תופעת האלימות במשפחה ובוחנת מדוע היא מתגברת בזמן מלחמה. בנוסף, היא מציגה כלים להתמודדות עם התופעה.

חרדים בישראל או חרדים ישראלים? הרצאתו של פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו שניתנה באירוע ליל המדענים והמדעניות האירופי באוניברסיטת בר-אילן.

ישראל ממוקמת ראשונה בעולם בתרומות כליה מן החי לזרים. תהליך התרומה כולל מיונים רפואיים, רגשיים ומשפטיים ולאחריהם ניתוח ותקופת החלמה והגבלות תפקודיות. מה קורה במערכת המשפחתית כשבן הזוג תורם כליה לזר? ד"ר איילת אורג וספיר דסה מבית הספר לעבודה סוציאלית מפנות את הזרקור אל בנות הזוג של תורמי הכליה לזרים ומתארות את ההשפעה שלהן על תהליך התרומה וההחלמה.…

האם בשנים הקרובות, גברים עקרים יוכלו להיות הורים? ד"ר ניצן גונן מהפקולטה למדעי החיים, מציגה את מחקרה פורץ הדרך בתחום אשכי מעבדה ומסבירה כיצד הטכנולוגיה תוכל לסייע לגברים מאותגרי פוריות, להביא ילדים לעולם.

מהן מחלות אוטואימוניות? ואילו תרופות יכולות לסייע לחולים להתמודד עם התסמינים שלהן? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה, סוקר את הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים בתחום זה.

איך להתמודד עם פחד קהל ומצלמה? כמה זמן לוקח עד שמתגבש רושם ראשוני? באיזה משפט פתיחה לבחור ומה עושים עם הידיים? ד"ר מישל שטיין טיר מבית הספר לתקשורת מציעה תשובות ומקדישה את הפודקאסט לכל מי שרוצה לעלות על הבמה, לתקשר ביעילות בפגישות ובדיונים, להרצות ולשכנע את הקהל.

היכולת להשתמש באמצעים האלקטרוניים ובאינטרנט ולדווח בזמן אמת על אירועים חדשותיים שינתה את משחק התפקידים בין האזרחים, מקבלי ההחלטות, התקשורת והדיפלומטיה. שי אטיאס מבית הספר לתקשורת מדבר על דיפלומטיה בין אנשים בעידן הדיגיטלי.

שינוי האקלים גורם לתופעה גלובלית מדאיגה של הלבנת אלמוגים, שמשמעותה מוות של מערכות החיים המגוונות המתקיימות על פני השוניות. רק שונית אלמוגים אחת, זו שבים האדום, מגלה עמידות בפני התחממות מי הים. פרופ' מעוז פיין מהפקולטה למדעי החיים מספר על מחקרו התת מימי ועל סוד חוסנה של שונית האלמוגים באילת.

האם יש קשר בין הפלשתים לפלסטינים ומדוע ארץ ישראל נקראת דווקא על שמם? פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מספר על הממצאים הארכאולוגיים שנתגלו בערים הפלישתיות הקדומות, ומסביר מדוע הפלשתים לא שרדו עד ימינו אלה.

מתי החלו לבצבץ סימנים של אנטישמיות בטקסטים עתיקים? איך הם השפיעו על יחסי השכנות בין היוונים ליהודים בעת העתיקה? ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות עם ישראל, חוזרת אחורה לספרות יוונית המתארת את אירועי יציאת מצרים, ומסבירה כיצד הובילו המילים במקורות הקדומים למעשים, ומה ניתן ללמוד מכך על האנטישמיות המודרנית.…

בעת העתיקה, סחר בעבדים היה תופעה מקובלת ולגיטימית. ממש כמו כל סחורה אחרת, העבדים היו חסרי שיוך וזהות. ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, מספרת על המעורבות היהודית בסחר העבדים וכיצד תנועת העבדים השפיעה על גלות היהודים.

הסלנג בשפה העברית, ניוון או גיוון? הרצאתו של ד"ר ניסן נצר מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות שניתנה במסגרת מרתון הרצאות קצרות בנוסח TED, בקמפוס בר-אילן.

איך נפער פער כה עמוק בין תומכי ישראל ומבקריה מאז אירועי ה-7 באוקטובר? פרופ׳ ענר גוברין מהתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בוחן את הקיטוב החברתי הזה דרך דיון בסוגיות של רוע, שיפוט מוסרי ויחסי חזק-חלש, ושואל - האם נותר עוד מקום לתקווה? מראיין: ד"ר אסף אוזן.

פיתוח תרבות של יישוב סכסוכים במערכת הבריאות. הרצאתה של פרופ' מיכל אלברשטין מהפקולטה למשפטים, ניתנה במרתון הרצאות בנוסח TED, שעסק בנושא רפואה ובריאות.

האם סרטים שמתארים כיצד נכתבו היצירות המוזיקליות המפורסמות, משקפים את האמת שמאחורי תהליך היצירה? פרופ' אלון שב מהמחלקה למוזיקה, מדבר על תהליך היצירה המוזיקלי כפי שהוא בא לידי ביטוי בקולנוע, ומסביר כיצד סרטים יכולים לבנות או לנפץ מיתוסים על אומנים.

מהי עבריינות צווארון לבן? ד"ר שי פרבר מהפקולטה למשפטים מתאר את מאפייניה של עבריינות הצווארון הלבן, מה גורם לאנשים נורמטיביים לכאורה, להפוך לעבריינים? ואיך מתייחסים אליהם בתי המשפט בישראל.

לכולנו יש קבוצת וואטספ שנמצאים בה הורים, סבים, דודים, ילדים ולפעמים גם נכדים, שלושה או אולי ארבעה דורות, שאמנם חולקים את אותם גנים, אך מבנה האישיות של כל אחד הוא שונה ומיוחד. ד"ר טלי גזית מהמחלקה למדעי המידע חקרה את הקבוצה שלה, והפיקה ממנה כמה טיפים חשובים לחיים.

אחת משאלות היסוד במערכת המשפט נוגעת לתפקידו של בית המשפט - האם מטרתו לאכוף חוקים בלבד או להפעיל שיקול דעת ולפרש כל מקרה לגופו? בפרק זה, פרופ' מיכל אלברשטיין מהפקולטה למשפטים מגלה כיצד השפיע השופט אהרון ברק על שאלת האקטיביזם השיפוטי ומנסה לברר האם בתי המשפט מסוגלים לפתור את כל הסוגיות שמגיעות לפתחם.

כיצד ההלכה היהודית מתייחסת לאכילת בשר, ובאיזה אופן היא יכולה להשפיע על צמצום משבר האקלים? הרב ד"ר יהודה אלטשולר, מהמכון הגבוה לתורה בפרק חמישי בסדרה על הקשר בין יהדות וקיימות. מראיינת - שי קלוט

תרבות הצריכה היא אחד הסממנים של המודרניזציה, ואין חולק כי יש לה השפעה גם על משבר האקלים. האם ניתן למצוא בהלכה היהודית דרכים שיובילו להפחתת הצריכה? הרב ד"ר יהודה אלטשולר, מהמכון הגבוה לתורה בפרק רביעי בסדרה על הקשר בין יהדות וקיימות. מראיינת - שי קלוט

אילו פתרונות יכולה להציע ההלכה למצב שבו כמות המתים הולכת וגדלה וכמות הקרקעות הולכת וקטנה? הרב ד"ר יהודה אלטשולר, מהמכון הגבוה לתורה בפרק שלישי בסדרה על הקשר בין יהדות וקיימות. מראיינת - שי קלוט

בעקבות המחסור ההולך והגובר בקרקעות והצורך למחזר נייר, הרב ד"ר יהודה אלטשולר מהמכון הגבוה לתורה מדבר על האופן שבו מתמודדת ההלכה היהודית עם גניזת כתבי הקודש. מראיינת - שי קלוט

כולנו, דתיים וחילונים כאחד, מושפעים משינויי האקלים ובעקבות כך מושפעים מסוגיית הקיימות ומהמחשבה על עתיד כדור הארץ. הרב ד"ר יהודה אלטשולר, ראש המכון הגבוה לתורה מסביר את הקשר בין יהדות וקיימות, ועונה על השאלה מה המסורת היהודית הענפה תורמת לדיון הסביבתי, פרק ראשון בסדרה. מראיינת - שי קלוט להאזנה לפרקים נוספים בסדרת הפודקאסטים על יהדות וקיימות - הורידו…

אחד העיבודים הקולנועיים הרבים שנעשו לסיפור סינדרלה הוא הסרט "אישה יפה". ד"ר אליה ברטל מהפקולטה למדעי היהדות עוסקת במשמעותה של הדמות האגדתית, בפרשנות הפופולרית שניתנה לה ומסבירה איך הדילמות הפמיניסטיות שעלו בסרט נפתרו בסרט ההמשך הלא רשמי "תפוס את הכלה".

כולנו מכירים את סינדרלה, אך האם אנחנו מבינים המשמעות הפסיכואנליטית שלה באגדת העם? ד"ר אליה ברטל מהפקולטה למדעי היהדות מתארת את סוד קיסמה של סינדרלה שהביא לתפוצתה האוניברסלית, ומציבה שאלות על המשמעויות הנסתרות בדמותה ובדמותם של יתר סמלי האגדות.

כיצד המסרים שעולים ממגילת אסתר מתקבלים בעולם הפמיניסטי שאחרי מהפכת ME TOO? חנה דמטוב, חוקרת במחלקה לספרות משווה מדברת על ההשפעות של מגילת אסתר על יצירות ספרותיות לאורך הדורות.

באיזה אופן התקשורת והיחסים עם הסביבה משפיעים על ההתנהגות שלנו? האם אפשר לסגל סוגי התנהגות שונים ומה הקשר של בעלי החיים לכל זה? ד"ר עמיעל אילני מהפקולטה למדעי החיים מדבר על דפוסי ההתנהגות של בני האדם ועל הדמיון הרב לבעלי החיים.

העולם עובד ברשתות. בין אם אלה רשתות נוירונים במוח ובין אם רשתות חשמל. ד"ר ברוך ברזל מהמחלקה למתמטיקה ממפה את החוקיות של עולם הרשתות, מסביר איך לכל רשת יש חיים משלה וגם מה צריך לעשות כדי להשיג יותר לייקים בפייסבוק.

איך לעזור לצרכנים לבחור טוב יותר? הרצאתו של ד"ר איל פאר מבית הספר למנהל עסקים, שניתנה במרתון הרצאות בנוסח TED בנושא צרכנות בעידן המודרני

מדוע כל-כך הרבה ישראלים נשבים בקסמה של הלאדינו, בעוד שרק מעטים מהם משתמשים בה? פרופ' שמואל רפאל, מהמרכז לחקר הלאדינו במחלקה לספרות עם ישראל, מתאר את סוד המשיכה של השפה ומסביר איזה חותם רוצים אוהביה להותיר בחברה הישראלית.

יחסים אנלוגיים בעולם דיגיטלי - מה עשתה הטכנולוגיה ליחסים המשפחתיים והחברתיים שלנו? הרצאתה של ד"ר שירלי בן שלמה מבית הספר לעבודה סוציאלית, שניתנה במרתון הרצאות קצרות בנושא: הטכנולוגיה - משרתת או משעבדת?

אחד המאבקים החברתיים המפורסמים בעולם הוא זה של האפרו-אמריקאים בארה"ב, שבמשך שנים רבות נלחמו על שוויון זכויות, והתבטאו בכל פלטפורמה אפשרית נגד אפליה. ליבת קמינסקי מהמחלקה להיסטוריה כללית מסבירה איך המוזיקה שימשה ככלי מרכזי במאבקה המתמשך של תנועת המחאה השחורה.

שירות הנשים בצה"ל הוא אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בחברה הישראלית. השמרנים מבקשים לדחוק את הנשים בצה"ל לתפקידים השוליים ביותר ואילו הליברליים מבקשים לשבור למענן את תקרת הזכוכית הצה"לית. פרופ' אורנה ששוון לוי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בוחנת את מצב הנשים בצה"ל היום, ואת השפעתו של השירות הצבאי לאורך השנים.…

התשאול הוא אתגר מרכזי בעבודת כוחות הבטחון ומשימה מורכבת במיוחד, כשמדובר בחקירת אנשים שחזרו משבי החמאס, שכן כל פריט מידע חדש עשוי ללמד אותנו על מצבו של האויב, מיקומו ואולי גם על מצבם של חטופים נוספים. פרופ' גלית נהרי מהמחלקה לקרימינולוגיה מדברת על אתגר התשאול הפלילי והמודיעיני ודנה במורכבות הייחודית של תשאול פדויי שבי החמאס.…

האם חופש הביטוי כולל גם חופש להתבטאות גזענית? כשבתי המשפט מעניקים חופש אדיר להתבטאויות גזעניות ומגינים בחירוף נפש על חופש הביטוי, עולה השאלה איך שני הקצוות האלה חיים ביחד? פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים מחפש את התשובה.

העולם נראה אחרת לגמרי מבעד לעיניהם של מיעוטים לשוניים - עולים, מהגרי עבודה, דוברי ערבית, החווים קושי רב בתקשורת עם המוסדות השונים ובהתנהלות היומיומי. ד"ר מיכל שוסטר מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום מביאה את נקודת מבטם של דוברי השפות שאינן עברית בישראל.

האם אנשים עם מוגבלויות שכליות יכולים להשתלב באקדמיה וכיצד? פרויקט "עוצמות" - שילוב אקדמי בן 3 שלבים בהשכלה הגבוהה הכולל לימודים לתואר ראשון, הוא דוגמה אחת לכך שגם אנשים עם מוגבלות שכלית יכולים להגיע לתוצאות מרחיקות לכת. פרופ' חפציבה ליפשיץ מהפקולטה לחינוך, מתארת את מסקנות מחקרה ואת האפשרויות האקדמיות הטמונות בו.…

מה הייתה תגובת עולם הספורט לאירועי ה-7 באוקטובר, ולמה זה חשוב בכלל? ד"ר יהודה בלנגה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מסביר כיצד מתקשר עולם הספורט לסוגיות גיאופוליטיות בכלל ולמדינת ישראל בפרט. הוא מנתח את הקשר הזהותי העמוק שבין אוהדי הכדורגל למועדונים שלהם, ומציע ערוץ נוסף שדרכו ניתן יהיה להשפיע על דעת הקהל, ולהטות את הלבבות לטובת ישראל.…

האם חשבתם פעם על צורתן של טיפות המים? ידוע שהן מחודדות בחלקן העליון ועגולות בחלקן התחתון. פרופ' אלי סלוצקין מהמחלקה לכימיה, גילה כי ניתן לייצר טיפות בצורת משולשים או מגן דוד, ואף להשתמש ביכולת זו בפיתוחים ננוטכנולוגיים, בתעשיית התרופות ובתעשיית הנפט.

דמיינו שאתם מנהלי שיווק בחברה גדולה ועומדים לפני השקת מוצר חדש. האם תחליטו להשתמש במסרים שונים עבור גברים ונשים? ד"ר ענב פרידמן מבית הספר למנהל עסקים מסבירה מדוע האינסטינקט שלכם כנראה שגוי.

ייעוץ ארגוני משמש כדי לשפר את המסגרת החברתית שבה פועלים עובדי הארגון. תפקידו להתמקד במבנה ההיררכי, ביחסי הכוח, ובשליטה על משאבים. פרופ' ברוך שמעוני מהתוכנית לייעוץ ארגוני, מתנגד לנטייה של יועצים ארגוניים לעסוק בפסיכולוגיה של עובדים ומנהלים ומעדיף להתמקד במציאות החברתית שבה הם פועלים ובמה שהוא מגדיר - נטיותיהם החברתיות.…

בשנת 1903 ארע ניסיון ההתנקשות במקס נורדאו, על רקע תוכנית אוגנדה. ד"ר יצחק קונפורטי מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו עוסק בשאלת אוגנדה, שעלתה בעקבות קונגרס הבוכים ועוררה סוגיה עמוקה המלווה את העם היהודי מאז ועד היום - מה חשוב יותר, העם או הארץ?

איך עוברים מרעיון של הפצת האסלאם דרך הטפה וקירוב לבבות לרעיון של ג'יאהד ושימוש בכוח החרב? ד"ר שאול ברטל, חוקר בכיר במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מתאר בפרק השלישי של הסדרה אודות האסלאם הפונדמנטליסטי מיהו סייד קוטוב, מה מייחד אותו, ומה הייתה השפעתו על תנועות האסלאם הפונדמנטליסטי?

מה מושך מיליוני אנשים להצטרף לארגון האחים המוסלמים, וכיצד הוא מצליח לשרוד ולהתקיים זה 95 שנים? בפרק השני במסע אל האסלאם הפונדמנטליסטי, חושף ד"ר שאול ברטל, ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, את שורשיו של הארגון הוותיק, דן בעקרונותיו האוניברסליים, ומתאר את הרעיון המוביל של הארגון, הסוחף אל שורותיו פעילים רבים.…

ד"ר שאול ברטל ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, לוקח אותנו למסע בן 8 פרקים הסוקר ארגונים ואנשי מפתח בהיסטוריה האסלאמית, שפעלו מתוך מניעים דתיים קיצוניים. בפרק המבוא לסדרה, נבין מהם השורשים והעקרונות המנחים שמובילים את האסלאם הפונדמנטליסטי.

כיצד פסיקת בג"ץ בנושאי יהדות ודמוקרטיה יכולה לקדם הסכמות בחברה הישראלית? פרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים, מתאר את המסע שעברה החברה הישראלית לאורך השנים, דרך אירועי המפתח בהם היה מעורב - ברית זוגיות, אמנת גביזון מידן, חוקה בהסכמה, המאבק על חמץ בפסח והקרב על הרפורמות המשפטיות. לאור זאת הוא מסביר מדוע דווקא פסיקת בג"ץ בנושא עילת הסבירות מזמנת הזדמנו…