show episodes
 
כל תכנית מוקדשת ליצירתו של סופר/ת ילדים ישראלי/ת בעל שם. בכל תכנית ביצוע של סיפורים ושירים מתוך יצירותיו במטרה ליצור הכרות עם עולמו הפנימי, השפה המיוחדת לו והנושאים שבהם היא/הוא עוסקים. בין סופרי הילדים- שלומית כהן-אסיף, לאה גולדברג, מרים ילן שטקליס, עודד בורלא, מאיר שליו, דויד גרוסמן ועוד.
 
הסדרה תציג 15 נשים שעשו משהו יוצא דופן, בין השאר בתקופות בהן החברה הגברית ציפתה מנשים לטפל במשק הבית ובילדים בלבד. פעמים רבות קורותיהן של נשים אינן מסופרות והקהל הרחב מכיר רק את סיפוריהם של הגברים שפעלו איתן.
 
סיפורה של מלחמת העולם השנייה. מדוע פרצה, מדוע יפן גררה את ארה"ב למלחמה ומדוע היטלר תקף את רוסיה. 30 פרקים המספרים את סיפורה של המלחמה ברצף כרונולוגי שיאפשר לכל אחד, מגיל העשרה ומעלה, ללמוד את סיפורה של המלחמה הגדולה ביותר בתולדות האנושות, שממשיכה להשפיע עלינו עד היום.
 
פודקאסט תחקירים שעוקב אחרי היבטים שונים בהתנהגות האנושית ומתחקה אחר המקורות שלה - האבולוציוניים, הנסתרים והבלתי נראים. בכל פרק נצא לחקור היבט אחר של ההתנהגות האנושית, דרך שיחות עם חוקרים, מומחים ועם אנשים שסיפור חייהם עוזר להבין עוד על טבע האדם.
 
מדינת ישראל אמנם רק בת 70 אבל כבר לפני שני מליון שנים ארץ ישראל הייתה בית לעמים רבים בני תרבויות ואמונות שונות. בפרקים השונים נבחן את ההיסטוריה האנושית בארץ ישראל דרך תצוגות הקבע של אגף הארכיאולוגיה במוזיאון ישראל בירושלים. מהאדם הזקוף הראשון ששכן בעובּדיה בעמק הירדן, דרך חצור שהייתה עיר משגשגת בכנען, אל כתובת בית דוד מתל דן ועד לגרפיטי הצלבני באשקלון. בעזרתם של אוצרי המוזיאון נסקור בכל פרק כמה חפצים, חלקם יחידים במינם וכולם חלק מהסיפור המרתק של ארץ ישראל.
 
אנחנו יוצאים ביחד למסע בן מאות קילומטרים מקיבוץ דן ועד העיר אילת ב-44 המקטעים של שביל ישראל. בכל פרק נסקור את אחד ממקטעי השביל. נעבור בנקודות הציון החשובות ונכיר את הצומח, החי, את האישים והישובים ואת ההיסטוריה המקומית. לאורך הדרך נעלה הרים, נגלוש לעמקים, נשכשך במעיינות, נרבוץ למנוחה בחורשות מוצלות ונתפעם מנופיה המרהיבים של הארץ שלנו. מגיש: יואב גלזנר. קריינות: נוגה קליין. תסריט ותחקיר: סיון רדל. הפקה ועריכה: יואב גלזנר וגידי שפרוט.
 
סיפורה של המדינה הוא הסיפור של האנשים שחיים בה, מי שעלו והקימו, עבדו ולמדו, עלו והגשימו. מי שגרים בעיר הגדולה או במושב הקטן, בעיירת הפיתוח ובקיבוץ. באמצעות סיפורי חיים המסופרים בגוף ראשון אנחנו זוכים להצצה אל פרקים נבחרים בעברה של המדינה ולנקודת מבט מעניינת אל העתיד. הפיקו וערכו: יואב גלזנר וגידי שפרוט.
 
מור דיעי חנני, עיתונאי, מדריך טיולים, פודקאסטר וחובב ספרות. מזמין אתכם להצטרף אליי לסדרת פודקאסט הבוחנת באופן לא קונבנציונלי את ההיסטוריה של הספרות ממבט על וכולל. נציץ אל מאחורי הקלעים של הרומנים הגדולים, ונכיר את הסיפורים הקטנים של הסופרים הגדולים לצד מסקנות יוצאות דופן שישנו את כל מה שידעתם על ספרות. מובטחת לכם מידה שווה של תשוקה ויומרנות, עובדות לא חשובות ויסודות אוניברסליים שמשותפים לאייזיק אסימוב ואנטיגונה, וגם אם לא, לא צריך לעשות מזה סיפור. מגיש: מור דיעי חנני. עריכה ספרותית: דינה ריפ ...
 
קחו את אלבומי המופת של המוזיקה הישראלית, בדקו את הקשר המיוחד שבין המילים, הלחן והעיבוד המוזיקלי, עצמו עיניים ודמיינו. ארז טודרס, מוזיקאי ויוצר, מבקש ללמד אותנו האזנה קצת אחרת לאלבומים המהווים אבני דרך בתרבות שלנו, כזאת שתפיח חיים ותצית את דמיוננו עד כדי שיתעורר בנו חשק עז לעזוב הכל ולרוץ להאזין להם מתחילתם ועד סופם. טודרס, יוצר ומגיש הסדרה, הוא תקליטן, אספן תקליטים, קריין ומנהל מוזיקלי. אחד ממקימי הרכב הפ'אנק "התפוחים" וממקימי הרכב הגרוב הפסיכדלי "CRuNCH 22". יוצר ומגיש: ארז טודרס. עריכה ספר ...
 
Loading …
show series
 
מה הסיפור של "בלי עין הרע", מה לא בסדר במילה "כושי", באיזו תרבות המילה "רגל" היא מילה גסה, ולמה אנו אומרים "על כל צרה שלא תבוא" אם אנו מתכוונים לצרה שיש חשש שבוא תבוא***למילים יש כוח, והפרק הזה מוקדש לכוחן המאגי של המילים ולדרכי ההתגוננות המילולית נגד אותו הכוח. עוד הפרק עוסק בטאבו ובלשון נקייה בספרות העברית הקדומה.בשיחה עם פרופ' שמעון שרביט דיברנו…
 
בפרק תגלו אם לשון חכמים היא שפה חיה או מלאכותי, איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה".***יש שטענו שלשון חכמים לא הייתה לשון חיה וטבעית אלא מלאכותית, כזו שרק כתבו אותה אבל לא באמת דיברו אותה. האם הם צדקו, ואיך בכלל יודעים לבדוק את זה?בשיחה מיוחדת עם פרופ' שמעון שרביט, מחשובי הח…
 
בפרק תכירו שאילת מילים גלויה לצד סמויה, תגלו את הקשר הצלילי הלא מקרי בין אוויר ל-Air, ובין בסיס ל-Base, ומה מיוחד במילים שלכאורה נשמעות עבריות למהדרין "מכונית", "עיתון" ו"לוויין".***כבר בתנ"ך יש מילים משפות זרות: תיבה וטנא ממצרית, היכל ואשף מאכדית, דת ופרדס מפרסית, זמן וכשר מארמית ועוד. התהליך נמשך בלשון חכמים, כגון אוויר ובסיס מיוונית, וגם בימי הב…
 
איך מחליטים מהי העברית הנכונה: לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים ואולי לשון ימינו? ואם כל לשון משתנה ומתפתחת - מדוע האקדמיה ללשון מנסה "לחנך" את הציבור? על זאת ועוד נושאים מרתקים בפרק מיוחד במינו.אנשים רבים מתלוננים שהיום "כבר לא מדברים עברית נכונה" וש"אי אפשר להבין את הנוער" ולכן העברית בסכנה. בפרק הזה ניסה ד"ר גבריאל בירנבאום להשיב על כמה …
 
האם תקין להטיל פסיק לפני וי"ו או לפתוח משפט בוי"ו, מה לומדים מ"בראשית ברא אלוהים" על סדר המילים ומה ההבדל בין מקף לקו מפריד. וגם: מניין האומץ שלה לבקר את העריכה הלשונית בפרסומי האקדמיה ללשון.***"לא סוקלים אותך באבנים כשאת מגיעה לאקדמיה ללשון העברית?" שאלתי את ד"ר לאה צבעוני.ד"ר צבעוני היא עורכת לשון ותיקה, ובאחד הספרים שחיברה היא מציגה לעיני כול טע…
 
שיחה על הספר "עורי שפת עבר - אלפיים שנות שירה על השפה העברית": מי הגדיר את הספר "עבודת חיים", למה יצאה מגדרה ד"ר צבעוני כדי לשבץ שיר מסוים, והאם ילחינו את השירים שבספר. וגם: לאה נאור, שלומית כהן אסיף, אבשלום קור ועוד משוררים ואישים מקריאים משיריהם על העברית.***870 שירים יש באסופת השירים על השפה העברית, ולא יכולתי שלא לתהות בכמה שנות עבודה מדובר ומנ…
 
האם צה"ל מחזיק בשיא הקיצורים ור"ת לעומת שאר הצבאות בעולם, מיהי רות ב"קיבלתי רות", מניין הגיע ה"אחי", וגם על "עוד חמש חודש אני משתחרר".***המחשבה הראשונית היא שבצה"ל יש כ"כ הרבה ר"ת כי הצבא עוסק בחיים ומוות וחייבים לקצר. אבל לד"ר רוביק רוזנטל יש הסבר אחר.בשיחה עימו שוחחנו על מגוון רחב של נושאים הקשורים לשפה הצהלית, לשון צה"ל: ראשי התיבות - מתי בוחרים…
 
כשאתם שומעים "אופיר" אתם חושבים על טייס ו"תהילה" על דתייה או דתל"שית? שיחה על שמות מוזרים (חולדה), שמות "זקנים" (שרגא) או "שליליים" (יורם), והאם שמות חיבה הוא מאפיין יהודי־ישראלי דווקא.***בתנ"ך יש שמות "מוזרים" כמו חולדה, עכבר, חמור, שפן, ובשיחה עם ד"ר רוביק רוזנטל ניסינו להבין מה למען השם הם חשבו לעצמם. גם שאלנו למה מתוך 12 בני יעקב רק חלק מהשמות …
 
מי המציא את שם המשפחה, מתי ולאיזה צורך? למה יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים? חוץ מסיבות פמיניסטיות, מה הסיבה לשני שמות משפחה? פרק שמוקדש כולו מוקדש למשפחה. לשם המשפחה***תחשבו על זה: שמות פרטיים ותיקים יותר משמות משפחה, אבל בכל זאת יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים. למה?5% מהנשים נושאות שני שמות – שם הנערות ושם המשפחה של הבעל. חוץ מסיבות פמיניסטיות, מ…
 
מה הטלפונים החכמים, וואטאספ, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, אמוג'ים-פרצופונים ועוד – כל הטכנולוגיה הזו - עושה, עשתה ותעשה לעברית? האם היא משנה אותה, ואם כן, כיצד?***פעם מבוגר היה מי שלא הכיר את הסלנג של הצעירים, אבל היום מבוגר הוא מי שאינו משתמש בפרצופונים (אמוג'ים) בהודעות שלו – כך ראיתי שכתבה העיתונאית אמילי עמרוסי, והיא צודקת.היום יש יותר משלושת אלפ…
 
מה הוא רוצה שיכתבו על המצבה שלו, איך נולד "יש לי יש לי יש לי" והאם מתוכנן איחוד של הקומדי סטור? השחקן והקומיקאי אסף אשתר בשיחה על הומור ועברית - פרק שמח במיוחד לרגל פורים.***מי הקומיקאי הישראלי שהשפיע עליו ביותר, כמה הוא קיבל בבגרות בלשון, מתי יהיה איחוד של הקומדי סטור - השחקן, הקומיקאי ואיש המילים אסף אשתר הגיע לקולולושה ושוחחנו על מגוון דברים: טע…
 
האם מעצבן אותה כשאומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה", מה בדיוק עושה יועץ לשון ולמה צריך אותו, למה בפרסומות ובחדשות יש "עברית מוזרה" כמו בננה וכתבתם במלרע, ולמה יש לה מקלט רדיו גם באמבטיה. קולולושה בפרק מיוחד שהוקלט בפני קהל.***כמה פעמים ביום יש לה "גלינגים" באוזניים? האם מעצבן אותה שכשמציגים אותה אומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה"? האם נכונה השמועה שיש לה מ…
 
מה היא עשתה כשבאמצע התרגום הסימולנטי נכנס עכבר לתא שלה, מה עושים כשהדובר מדבר מהר, והאם היא מצנזרת מילים קשות, גזעניות או קללות? שיחה מלאת חיים וסיפורים עם המתורגמנית אלה בר אילן שגם תרגמה לביל קלינטון ולברברה סטרייסנד.***לתרגם בזמן אמת, בתוך כדי שהדובר מדבר, אינו דבר קל ולכן גורר סיפורים מעניינים.מה עושים כשבשפת המקור לא ברור אם מדובר ביחיד או ברב…
 
נכון שכשכותבים ב-word לפעמים יש קו אדום תחת המילה? זה בגללו. נכון שאתם נעזרים במורפיקס או ברב מילים? זה בזכותו. שיחה עם המוח הגאוני שמאחורי מילון רב מילים ופרויקט השו"ת.***כיצד איש שלא למד לשון הופך להיות מנהל מילון עברי-עברי? איך המחשב השפיע על עיצוב המילון הזה ולא רק גרפית אלא גם תוכנית? למה היה צורך במילון חדש אם כבר יש מילון אחר - אבן שושן? ושא…
 
הרוסית שאלה מאיתנו אותיות לכתב שלה, אבל אנו שאלנו ממנה הרבה יותר - מילים, ביטויים וסיומות שחדרו לעברית. העברית גם שאלה מרוסית מבנים תחביריים שהיום נשמעים לנו טבעיים לחלוטין, אבל הם מבית היוצר של אימא רוסית: ילדים זה שמחה וספרים זה סטימצקי***כנראה תתפלאו לשמוע שהכְּתב הרוסי שאל אותיות מהעברית, ושמנגד העברית שָאלה מילים וביטויים מרוסית, כמו: קור כלבי…
 
למה יש מין דקדוקי למילים שאין בהן מין אמיתי, כמו שולחן? האם תמיד החלוקה היא לזכר ונקבה או שיש חלוקות אחרות? האם יש שפות שבהן ברירת המחדל היא נקבה ולא זכר והאם מעמד האישה מושפע מכך? על זאת ועוד בשיחה מיוחדת עם מי שגילתה חוקיות מעניינת בתחום המין הדקדוקי.***הוא אינו חי אלא דומם ובכל זאת אנחנו מייחסים לו תכונות של דבר חי: השולחן הוא חפץ דומם, נטול רוח…
 
לא בכל יום אדם מגשים את חלומו.היא חתומה על תרגום הסרטים והשירים הקלסיים של דיסני (מלך האריות, אלדין, בת הים הקטנה), על תרגום הסדרות שגדלנו עליהן (רחוב סומסום, כוח המחץ, שאלתיאל קוואק) ועל הפתיחים שכל אחד יודע לזמזם (דרדסים, החיים, אלף ואחת אמריקות). שיחה מיוחדת על תהליך העבודה מול דיסני, על ההקפדה על עברית תקינה וגבוהה בתוכן המיועד בעיקר לילדים, ומ…
 
הפתעה: כל שמות החודשים העבריים בעצם אינם עבריים במקור, שם החודש הוא "מרחשוון" ולא "חשוון" ואינו קשור למשהו שאינו מתוק או לאדון, ואברהם אבינו לא דיבר עברית. פרק מיוחד על ההשפעה של אחת השפות העתיקות בעולם על העברית - השפעה שיש לה השלכות גם לעברית בת ימינו.***כיצד הפכה האכדית לשפה הבין-לאומית, כיצד קרה הנס והצליחו לפענח כתב בן אלפי שנים, האם יֶדע באכד…
 
כולנו מכירים אותו כפרשן, אבל תתפלאו לדעת שהוא גם היה בלשן. ולא סתם בלשן - הוא חידש מילים, תרם תרומה עצומה בתחום המילונאות והיה בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, מקורית ועצמאית. שיחה מרתקת עם מי שגילה את שיטתו הלשונית של רש"י והופתע בעצמו מהגילוי המסעיר שלו.***כולנו שמענו עליו, כולנו קראנו דברים שהוא כתב, וכולנו גם נבְחנו על הדברים שלו בית הספר ובבחינת הבגר…
 
תמיד לימדו אותנו שיש לכל הפחות שלוש אותיות (עיצורים) שורש, ולכן השורש של נדד הוא נ-ד-ד, ושל שתה השורש ש-ת-ה והשורש של קם הוא ק-ו-ם. האומנם? כאן בפרק תגלו שבעבר חשבו אחרת: חשבו שכל אות שאינה נמצאת בכל הנטיות של המילה אינה חלק מהשורש. לכן השורש של נדד הוא ד (ידוד - אין נו"ן. נע ונד - יש רק דל"ת אחת), השורש של שתה הוא ש-ת (שתו - אין ה"א), ושל קם השורש…
 
כשמדברים על השפעה של שפה לועזית על העברית מיד חושבים על האנגלית. אבל הרבה לפני שדוד סם חיבק אותנו חזק ואנחנו חיבקנו אותו חזרה (ראו דגלי ארה"ב ביום העצמאות של ישראל) על העברית השפיעו שפות אחרות, כגון הגרמנית והיידיש.רבות נכתב על השפעת היידיש על העברית בתחומים שונים (אוצר מילים, תחביר וכדומה), ואולם את אחותה הספרדית של היידיש - הלוא היא הלאדינו, השאי…
 
"לא יפרסם אדם מודעה ולא יציג שלט אלא בשפה העברית, או גם בשפה אחרת, ובלבד שהשפה העברית תתפוס לא פחות ממחצית שטחם".תתפלאו, אבל המשפט הנ"ל אינו פנטזיה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, אלא חוק עזר עירוני של לא פחות מאשר עיריית תל אביב יפו [למטיבי לכת: חוק עזר לתל-אביב-יפו (שילוט), התשנ"ג-1992, פרק רביעי, סעיף 18 א] - העיר שבה לא אחת מסתובבים בקניון ומרגיש…
 
יש "ניגודים" מוכּרים בין דת למדע - גיל העולם, אבולוציה, ביקורת המקרא ועוד. בנושאים הללו נכתבו ספרים ומאמרים רבים מִני ים אשר עונים (או מנסים לענות) על הסתירות ומפריכים (או מנסים להפריך) את הסתירות מיסודן.גם בנושא הלשוני יש "ניגודים" בין דת למדע - האם העברית היא השפה הראשונה בעולם ובה דיברו עד מגדל בבל, כמו שמופיע בתורה בהתאם לדברי חז"ל, או שהעברית …
 
"מעולם לא הכחשתי את התנגדותי לאי-ביטולה של ההחלטה" - האם הדובר תומך בהחלטה או מתנגד לה? כמו שאתם חווים על בשרכם, לא רק שמתעללים בנו בגופן הקטן של האותיות בחוזים, בהסכמים ובטפסים, גם הניסוח מסורבל וקשה להבנה - כמו ריבוי השלילות במשפט לעיל (התשובה היא שהוא מתנגד להחלטה). לכן לא אחת גם אנשים משכילים אינם מצליחים להבין את שפת הסתרים עורכי הדין.בפרק הזה…
 
"אני מאחל לך אושר ועושר - בעי"ן ובאל"ף" - כך רבים נוהגים לומר. אילו היינו מקפידים על הגיית עי"ן לועית (כמו יוצאי תימן) לא היינו צריכים להוסיף באל"ף ובעי"ן" כי היינו שומעים את ההבדל. לא רק העי"ן הלועית, וחברתה החי"ת הלועית, נעלמו מהעברית. בימים אלו ממש גם הה"א מתחילה להיעלם.אם אתם חושבים שהבעיה בדור שלנו דווקא וכי בעבר לא נעלמו עיצורים - חשבו שוב. ג…
 
Loading …

מדריך עזר מהיר

זכויות יוצרים 2021 | מפת אתר | מדיניות פרטיות | תנאי השירות
Google login Twitter login Classic login