פרק 157 – שיר השירים – "אני לדודי ודודי לי – על סיפור האהבה בשיר השירים"

מה שלא סיפרה לי הגננת

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

שיר השירים הוא אחד הספרים החריגים ביותר בתנ"ך. שיר אהבה רווי בתיאורי טבע, נוף ודימויי אהבה. חז"ל ובעקבותם פרשנים רבים, קראו את סיפור המגילה על דרך האלגוריה והמשל. יש מהפרשנים שאף גרסו שלא מדובר בשיר אחד אלא באסופה של שירים המתארים מספר דמויות שונות.
בפרק זה ניגש לשיר השירים בגישה שונה. אנו ננסה לפרוס ולבאר את סיפור שיר השירים בפשטותו, מבלי לדלג ישר לרבדים נוספים – כשיר אהבה המתאר את סיפור אהבתם של של נערה צעירה מבנות ירושלים הנוטרת כרמים בשליחות המשפחה – ורועה יפה תואר, וברקע סיפור האהבה, מלכותו של שלמה. אנו ננסה להראות כי מדובר בשיר אחד העוסק בזוג אחד עם רצף כרונולוגי וסיפורי, עם רגעי שיא ושפל ועם מתח מתמיד הנובע מהשאלה אם יצליח הזוג לממש את אהבתו.
גם בשאלת היחס בין דמותו של הדוד (הרועה) אל מול המלך שלמה המבליח מידי פעם במגילה נעסוק בפרק זה. אנו נראה כיצד שלמה משמש בשיר כאנטיתזה לאהוב ליבה החופשי של נוטרת הכרמים הצעירה – לפעמים הוא אפילו משמש כאיום על אהבתם של בני הזוג, ושלוחיו, במתכוון או שלא, מפרידים בין בני הזוג כמה פעמים.
בסופו של הפרק נעסוק בשאלה המעניינת מי כתב את המגילה (ומדוע אם התשובה לכך היא דווקא שלמה המלך, הרי שהדבר מעיד על חוכמתו העמוקה), וכן נדון בהתלבטות של חז"ל האם לכלול את שיר השירים בתנ"ך.
פרק ארוך מהרגיל המספר בנשימה אחת את סיפור של מתח, אהבה ופגישה לאין קץ.