שאול חורב: ״הסתייגתי מלהיטות נתניהו לתקוף באיראן. לא היינו מצליחים בהשמדת המערך הגרעיני שם.״

אפרכסת

לשליחת הודעה למערכת "אפרכסת"

לוחמי חיל הים בדורות הקודמים מפליגים בזה אחר זה לעולמם. ותיק הבכירים ששרדו ועודם פעילים, בגיל 95, הוא תת-אלוף בדימוס הדר קמחי. אבל המתמיד והמסור שבכולם לעניין המרחב הימי של ישראל ולממד הבטחוני שלו הוא שאול חורב, תא״ל-אדמירל, דוקטור ופרופסור ומטיף מתון בדיבורו ונלהב בתוכנו.
ואם לא די במומחיותו הימית של חורב, קברניט מכון המוקדש לעניין ושהיה סגן מפקד חיל הים ומש״ט 3 - ספינות הטילים - ומש״ט 7, הצוללות, הוא גם בקי ויודע - אך נשמר מלחלוק את סודותיו עם מי שאינו שותף מוסמך - במסתרי הגרעין, כראש הוועדה לאנרגיה אטומית (2007-15). בשנים שלפני כן היה ראש אגף אמצעים מיוחדים (אמ״ם) במשרד הבטחון, קצין-הים הראשון והיחיד בממלכתו של חיל האוויר.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר חורב על נערותו בבית-הספר לקציני-ים בעכו, על האכזבה מכשלונות חיל הים במלחמת ששת הימים והגאווה בעקבות הצלחותיו במלחמת יום הכיפורים, על אסון הפיצוץ בפריקת אמצעי-הלחימה מהנחתת ״בת שבע״ שבפיקודו באילת, על ההפלגה לחגיגות שנת ה-200 לעצמאות האמריקאית ועל בדידותו של מפקד צוללת.
חורב מתאר את תהפוכות ההצטיידות בצוללות מגרמניה ומסביר את השוני המהותי בין ה״דולפין״ של צה״ל לטיפוס 209 שנמכר למצרים. מדבריו עולה שהתהליך - סירוב נתניהו לגלות את מהלכיו לשר הבטחון, לרמטכ״ל, למפקד חיל הים ולראשי קהילת המודיעין - לא היה תקין, אך שהתוצאה לא בהכרח הזיקה לישראל, כי גם צוללות מתוצרת אחרת עלולות לשמש את הצי המצרי לפעילות עויינת, אם המישטר בקהיר ייפול לידי האיסלאם הקנאי.
כראש הוועדה לאנרגיה אטומית, בכפיפות ישירה לראשי הממשלה, אולמרט (שמינה אותו) ונתניהו (שהגיע לאחר שנה וחצי ושהעדיף לראות בחורב מינוי שלו), השתתף חורב בדיוני ועדת ראשי השירותים שעסקו באיראן. הוא הסתייג מלהיטותו של נתניהו לתקוף את מתקני הגרעין המבוזרים והמבוצרים, כי העריך שתועלתה תהיה נמוכה ממחירה. הסכם הגרעין, שנגדו חתר נתניהו, היה בעיני חורב ״לא טוב, אבל יותר טוב מהיעדר הסכם״, ולראייה התקרבות איראן לנשק גרעיני מאז שנתניהו וטראמפ השתטו לאפס את הישגו של אובמה.
בהזדמנויות אחרות דיבר חורב על האתגר שבניהול מדענים ומהנדסים המרוכזים בד׳ אמותיהם - או אטומיהם - ובתמרון מול פוליטיקאים המתחרים זה בזה על כוח ויוקרה, כשההישג הנדרש מראש המערכת נמדד במונחי תקציב. לעתים, לשם כך, היה עליו להניח לגלים לחלוף מעליו עד יעבור זעם.
ולאחר המסלול הארוך, מ״בת שבע״ לשייטת 7 ומהמים הצבאיים למים הכבדים, הוא עדיין נחרד מזחיחותו הרשלנית של הדרג הפוליטי, שפרחחיו שוברים בהבל-פה מוסכמות עתיקות ומטילים ״פצצת אטום על עזה״.
הפקה : איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב