ז׳ק נריה (א׳): ״במאמץ להשתמט מהתחייבות ישראל לנסיגה מסיני ב-1982 דרשה ממני צמרת אמ״ן לסלף את עמדת מצרים״

אפרכסת

לשליחת הודעה למערכת "אפרכסת"

ישראל כולה אבלה והמומה בעקבות הטבח והכשלון בגבול עזה ב-7 באוקטובר, אך גם בין אויביה יש המתוסכלים מהצלחת חמאס להפתיע את צה״ל.
חסן נסראללה הגה את רעיון פשיטת הקומנדו על המוצבים והישובים לכל אורך החזית. יחיא סינוואר תלש דף מהפנקס של חיזבאללה וכתב ״נוחבה, נגב״ במקום ״רדואן, גליל״. נסראללה התאפק; סינוואר העז. התלמיד עלה על רבו, לאסונה הנמשך של ישראל.
האם חיוני להיות מעורה בתולדות לבנון, בתרבותה, בדתותיה ועדותיה, כדי להבין את נסראללה ולחזות את מהלכיו? אין טוב מז׳ק נריה להשיב על שאלה זו.
ד״ר נריה, אלוף-משנה במילואי אמ״ן, נולד בלבנון והיגר ממנה בהיותו בן 17, לאחר מלחמת ששת הימים. קורות משפחתו נשמעים כסיפור בלשי עם המשך בלשני, שליטתו בחצי תריסר שפות על מבטאיהן ודקויותיהן. זה, בין השאר, בנוסף ליוזמה ולתעוזה, מה שהפך אותו למעריך מודיעיני, קצין קישור ודיפלומט בטחוני מצליח.
בשיחה ראשונה משתיים עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ משרטט נריה את מסלולו מביירות לתל אביב, מהענף המצרי באמ״ן/מחקר לזירת סוריה ולבנון, מהמגעים עם הפלנגות למצור על בירת לבנון, מתפקיד העוזר למודיעין של ראש אמ״ן שחק לנספחות הצבאית בצרפת ובבלגיה.
״קן צרעות״, מתאר נריה את אמ״ן/מחקר בשנות ה-70׳ וה-80׳; תככים ומאבקי אגו, יוהרה והתיישרות לפי רצון הדרג הממונה - רמטכ״ל, שר בטחון, ראש ממשלה. בעקבות עשרות שנות הכרות, אין לו דעה טובה במיוחד על הומו מודיעיניוס, בגירסתו הישראלית.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: בן קונסולוס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast של אור אליעז, רחוב המרץ, תל אביב