388 Remote Work (Coronavirus special) With Shlomi Noach

 
שתפו
 

Fetch error

Hmmm there seems to be a problem fetching this series right now. Last successful fetch was on August 14, 2020 18:36 (1M ago)

What now? This series will be checked again in the next day. If you believe it should be working, please verify the publisher's feed link below is valid and includes actual episode links. You can contact support to request the feed be immediately fetched.

Manage episode 257668578 series 2523706
על ידי Ran Tavory && Ori Lahav, Ran Tavory, and Ori Lahav התגלה על ידי Player FM והקהילה שלנו - זכויות היוצרים שמורות למפרסם, לא ל-Player FM, והשמע מוזרם ישירות מהשרתים שלכם. הירשמו כדי לעקוב אחר עדכונים ב-Player FM, או הדביקו את כתובת העדכונים באפליקציות פודקאסט אחרות.
פודקאסט מספר 388 של רברס עם פלטפורמה - הוקלט ב-24 למרץ 2020 (שבוע שני לחופשת הקרונה), רן “מארח” את שלומי נוח (כל אחד מהבית שלו, שומרים נגיעה).
שלומי מגיע די הרבה ו(בין השאר) גם עובר על ארגון כנסי רברסים בשנתיים האחרונות (בוידאו מראים עכשיו את החולצה של הכנס, דמיינו).
שלומי עבד עד לא מזמן ב-GitHub, שהיא חברה מבוזרת, ויצא לו הרבה פעמים גם לפני כן לעבוד מרחוק עם/בחברות מבוזרות - וזה הנושא של היום (בעולם בכלל).



וכרגיל לפני הכל - קצת על שלומי:
  • אני מפתח שנשאב לעולם ה-Databases (התחלת ספר מד”ב קלאסית), ועוסק בפיתוח בעולם הזה: Tools, Infrastructure, כותב הרבה Open Source.
  • חלק גדול ממה שכתבתי נכתב מהבית - עבדתי בארבע השנים האחרונות ב-GitHub, שהיא חברת Remote-first, ששמה דגש מאוד חזק על עבודה מהבית, וגם לפני כן פה ושם חלקית או מלא מהבית בכל מיני סיטואציות ואופנים.
  • היום אני בחופש, מבלה עם כל עם ישראל (והעולם) את ימי הקורונה בבית.

יש בעולם אמנם חברות שבחרו לעבוד בצורה מבוזרת והן יודעות את התורה (אולי) - ועליהן אנחנו רוצים פחות לדבר היום.
הרבה מאוד חברות, בעיקר בתחום שלנו אבל גם בתחומים אחרים נאלצות להתחיל לעבוד מרחוק - מה שדי נכפה עליהן. חלק רואים את זה כברכה, חלק כקללה - ועבור האחרונים אנחנו מנסים לעשות לימונדה מהלימון הזה, ושלומי בא לחלוק מהניסיון והידע שלו: טיפים, דרכי עבודה - איך אפשר לעבוד בצורה יעילה כשכל החברה מבוזרת.
  • אתה צודק לגמרי (תמיד תשובה נכונה) - הרבה חברות פשוט אולצו לעבור לעבוד מהבית, בלי ניסיון קודם - לא של האנשים ולא של הארגון עצמו.
  • החלק המעניין הוא שלנו, כמפתחים ועובדי היי-טק, יש את כל הכלים הנכונים לעבוד ב-Remote - אנחנו כבר עובדים עם Zoom או BlueJeans ועובדים עם Slack (או מה שלא תיהיה אפליקציית הצ’אט) ועוד כלים שנותנים את האופציה הזו - אבל זו תיהיה טעות לקחת את התרבות הארגונית הקיימת היום ורק לזרוק עליה את הכלים.
  • שני דברים שארצה לדבר עליהם זה -
    • כאוס תקשורותי (או: עומס יתר)
    • יצירת Silos, שזה דבר שכולם (?) מודעים אליו - איך אנחנו מצליחים לתקשר ב-Remote ועדיין להיות מסוגלים לשתף את כל המידע.

דוגמא אחת שאני ראיתי של “לקחת את דרכי התקשורת הרגילים במשרד ורק “להפוך אותם ל-Remote”, משהו בסגנון “חבר’ה - כל הפגישות אותו הדבר, רק עוברות ל-Zoom”: לא משתנה הלו”ז, לא משתנה מספר הנוכחים, סדר ההכנה או מה קורה לאחר מכן. הכל אותו הדבר, רק במקום להכנס לחדר ישיבות כולם נכנסים ל-Zoom.
זו דוגמא אחת, ואני מניח שיש יותר קיצוניות - כמו הקישור הזה למייל שנשלח ע”י ה-Wall Street Journal . .
  • מצאתי את זה בטוויטר של David Heinemeier Hansson, ה-CTO של Basecamp, שנמצא בעיצומה של מלחמת חורמה נגד חברות שיכולות לשלוח אנשים לעבוד מהבית ולא עושות את זה.
  • למי שאין כוח לכל הפודקאסט של היום, אפשר לקחת את הציטוט הזה שנשלח לעובדי ה-WSJ - ולעשות ההיפך. כבר התחלתם טוב.
    • בגדול, הבקשה היא להיות זמינים לחלוטין ל-Slack ול-Google Hangouts, עם מקסימום של מספר דקות מצומצם לתגובה (יש פינג - חייבים לענות תוך כמה דקות); יש להודיע למנהל בכל פעם שמתחילים ראיון או לוקחים הפסקה או נמצאים בפגישה או מה שזה לא יהיה; לשמור על הטלפון הנייד זמין בכל רגע נתון; ועוד פנינים.
  • אני חושב אחרת, ומה שחשבתי הוא לנסות ולפרק את הראיון לכלים שיש לנו, ולדבר על כמה כלים שנכונים או לא נכונים ארגונית ואיך לדעתי כדאי להשתמש בהם.

איזשהו Preview קצר לדברים עליהם נדבר -
  • תקשורת כתובה
  • תקשורת וידאו
  • ניהול של משימות שוטפות - Issues וכאלה, ואולי נגיע גם לדבר על טלפון (למי שעוד זוכר שיש גם פונקציה כזו במכשיר הנייד שלכם), או איך לא להשתמש בו.

החלק הראשון - תקשורת כתובה, ובמיוחד Chat - גם אנחנו במשרד, כמו בהרבה חברות, תמיד משתמשים ב-Slack וזה לא חדש לנו. אבל - יכול להיות שכאשר כל החברה עוברת לעבוד באופן מבוזר, יש לשנות את האופן שבו משתמשים ב-Slack . . . נתחיל מזה.
  • ל-Slack יש אכן את הפוטנציאל הכי גדול לבנייה - או להרס; כמות ה-Notifications שאנחנו יכולים לקבל היא הגדולה ביותר מבין כולן.
  • רק בתור התחלה שווה להסביר למה Chat כל כך שונה במצב שבו אנחנו עובדים ב-Remote:
    • אם כולנו יושבים במשרד ואתה (רן) רוצה לבוא אלי פיסית ולשאול שאלה, אתה יכול להגיע אלי, לראות שאני לא נמצא ולהבין שאני אולי בישיבה או משהו, אז אתה חוזר ואולי תבוא שוב אח”כ.
    • אם אתה רואה שאני בדיוק בשיחה עם חברת צוות אחרת, אתה מבין שאני עסוק - אם זה ממש דחוף אז תידחף ואם לא שוב תחזור למקום שלך ותנסה מאוחר יותר.
    • בצ’אט, אין את הנראות הזו - אם אני עכשיו פונה עכשיו למישהו, אני לא יודע מה בדיוק המצב שלו: אולי הוא כבר משוחח עם מישהי אחרת? אולי הבנאדם כרגע מבשל ארוחת צהריים לילדים (כי כולנו כרגע נמצאים בסיטואציה הזו שהילדים בבית)? אולי בדיוק הגיע השליח מהסופר? אנחנו לא יודעים באיזו סיטואציה נמצא הבנאדם, ואולי הוא בכלל במצב שבו שלושה אנשים אחרים פונים אליו בצ’אט ברגע זה.
    • אותו בנאדם יכול להימצא וירטואלית בכמה מקומות בזו זמנית - זה שעושים לי Ping לא אומר שאני פנוי עכשיו לענות לזה.
חסרה למעשה “שפת גוף”? או פשוט איך “לקרוא את הסיטואציה”? מה האדם עכשיו עושה, אולי הוא מטפל במשבר Production סופר-קריטי או שהוא בדיוק יצא להפסקה - אתה לא יכול לראות.
  • החוק הראשון של הצ’אט הוא לא ל-Private Pings - אני רואה הרבה שכשמישהו רוצה לדבר עם מישהו אחר, הוא פשוט עושה Ping בערוץ פרטי, ואני חושב שזה הדבר הראשון שצריך להסיר, מכמה סיבות -
    • עומס - כשמגיע Ping “אישי”, אתה מרגיש מחוייב לבנאדם - וזה מגיע מכל מיני אנשים במקביל, כך שהכמות מכל הערוצים במקביל יכולה להיות מאוד גבוהה, וקשה לעקוב אחרי זה ולבקר את זה.
    • ייצור Silos - כל שיחה שמתנהלת בערוץ פרטי היא שיחה שסגורה לשניכם, ואי אפשר עכשיו להוסיף אנשים לשיחה (בדיעבד).
      • זה גם לא נכון טכנית - אם אתה רוצה לשאול שאלה מקצועית, היא צריכה להישאל במקום שבו אולי מישהו אחר ירצה לענות או יוכל להרוויח מהתשובה גם כן, או לפתח דיון, ובערוץ פרטי זה לא קורה.
    • (רן) לטעמי, אנשים שמדברים ב-Private נוטים גם להיות פחות ברורים ופחות פורמאליים, פחות להסביר את ה-Point of View ולשאול שאלות יותר פתוחות כמו “למה זה לא עובד לי” בלי לתת את ההקשר או “זוכר את מה שדיברנו עליו בשבוע שעבר? - זה לא עבד” וכאלה
      • זה יוצר את העומס הקוגניטיבי של להבין על מה הבנאדם מדבר ואתה צריך לשאול עוד שאלות כדי להבין (“תעזרו לי לעזור לכם”), וזה נוטה לקרות יותר בערוצים פרטיים
      • בערוצים פרטיים יש הרבה יותר “Round trips” - שיחה במתחילה ב”היי” (“היי” בחזרה”) ואז “אפשר לשאול אותך שאלה?” (“כן”) . . . כבר הפרעת לי פעמיים, אולי פשוט תשאל את השאלה, וכשאני אוכל להתפנות לזה אני אענה?
      • אני פחות רואה מישהו בערוץ פומבי ששואל “היי, אפשר לשאול שאלה?” - זה לא יקרה (אם כי בערוצי ה-IRC של פעם היו מקרים…), או לפחות פחות קורה.
      • גם כשאתה שואל שואל שאלה או רוצה לעדכן באופן כללי, בערוצים פומביים אנשים נוטים להיות יותר Self-contained, להסביר את עצמם ואת נקודת המבט שלהם (“ניסיתי את זה ואת זה ולא עבד, עכשיו אני תקוע, מי יכול לעזור?”).
    • יש עוד שתי סיטואציות שבהן אנשים פונים בחדרים פרטיים - לפעמים מישהו רוצה לשאול שאלה שנראית לו אולי מעט טיפשית, והוא מעט נבוך לשאול בחדר פומבי, אז שואלים בפרטי.
      • זה מובן ואנושי, גם ב-GitHub זה קרה.
      • כמעט תמיד (אלא אם הרגשתי שזה באמת יביך את הפונה) החזרתי תשובה שאומרת “בבקשה שאל אותי בחזרה בערוץ של ה-Databases, זו שאלה מעניינת”.
      • יכולתי לעשות את זה כיוון שהייתי בתפקיד בכיר, וכאן יש עניין תרבותי - אולי למישהו פחות בכיר יהיה לא נעים לענות ולבקש לפנות בערוץ אחר. צריך להיות כאן משהו תרבותי שמעודד את השיחות בערוצים פומביים, לתת את הכח לאנשים לצאת מהמבוכה ולשאול במקום פומבי.
    • (רן) דבר אחד שאפשר לעשות הוא דוגמא אישית - ברגע שאתה עושה את זה בעצמך, גם אחרים רואים שזה לגיטימי
      • דבר נוסף שאני רוצה לחדד - יש כאן בעצם שני מחסומים פסיכולוגיים: האחד זה לענות ולבקש לשאול במקום פומבי והשני הוא אצל השואל, שאולי מרגיש שהשאלה טפשית ולשאול בפומבי עלול להיות מביך עבורו.
      • גם כאן לטפל ולהראות שכל שאלה היא לגיטימית - וגם אם במקרה יצאה שאלה טפשית, אל תענו לזה בצורה כזו, שימו לב לכבד את הבנאדם ולתת לו להרגיש שהשאלה במקום.
      • חוץ מזה- גם אם השאלה אכן טפשית, סביר להניח שאותה שאלה “טפשית” מקננת במוחם של עוד חמישה מפתחים, את לפחות חסכתם את הזמן עבורם.
    • (שלומי) עוד משהו מעניין תרבותית הוא שאם יש לאדם שאלה שנניח קשורה ל-Databases (שזה מה שאני עושה), הוא לא יכנס לחלל העבודה שלקבוצת ה-Databases ויצעק “מי יודע איך אני מקנפג את ה-Timeouts ל-Client שלי?”, כי זה לא מכובד ולא מנומס. הוא יפנה באופן אישי למישהו וישאל אותו בשקט.
      • בצ’אט זה בדיוק הפוך . . . הדבר הנכון הוא כן לגשת לכלל הקבוצה ולשאול, ואז מי מהם שפנוי באותו רגע יוכל לענות לך בלי מחוייבות, כי לא שאלת או הפרעת למישהו ספציפי, ולכל אחד יש את ההזדמנות לענות, שזה דבר חשוב תרבותית וארגונית.
      • מעודד את חלוקת העומס והידע בקבוצה.
    • (רן) אצלנו גם משתמשים ב - Stack Overflow for Teams, שזו מערכת QA פנימית לנושאים פנימיים שלנו (כמו הפומבי, רק Instance פנימי), ויש לנו Plug-in ל-Slack
      • זה מאפשר לענות מיד “חבר, זו שאלה לגיטימית ל-Stack Overflow ולא ל-Slack”, כיוון שזו לא שאלה נקודתית אלה משהו שהוא “ever-green” ומסוג השאלות שיחזרו על עצמן
      • החיפוש בStack Overflow for Teams יותר קל ומאפשר לתת תשובות יותר מנומקות ולשאול שאלות הבהרה, בזמן שה-Threading בתוך Slack הוא קצת יותר מוגבל - נכון שאפשר לפתוח Thread אבל זה יותר מוגבל.
      • הרבה פעמים יש דילמה לגבי מהו ה-Venue הנכון לתוכן - האם נכון לשאול שאלה בערוץ פרטי או לא? האם נכון לשאול את השאלה במקום פומבי? האם Stack Overflow זה המקום או שזה בכלל Bug וצריך לפתוח Issue? אולי זה משהו שצריך לתעד ואז צריך לפתוח Wiki? יש הרבה פעמים את הדילמה הזו.
      • מדי פעם נראה שדיון מתחיל במקום אחד, וצריך רגע להבין האם הוא באמת במקום הנכון - גם אם זה התחיל ב-Slack, נכון להעביר ל - Stack Overflow, וצריך מדי פעם לעשות Review לדברים האלה.
      • שוב - אנחנו משתמשים ב- Plug-in ל-Slack ואז אפשר ליצור את ה-Draft של השאלה ורק צריך להשלים ולכתוב כמו בנאדם (להוריד את ה-”?Hi, can I ask a question”)
      • אגב - ראינו זינוק משמעותי בשימוש ב-Stack Overflow הפנימי מאז שאנחנו עובדים מהבית - וזה לא מפתיע.
    • (שלומי) מה שחשוב במקרים הללו הוא לעשות את הקישורים בין “הנה, פה התחלתי את הדיון והוא ענה לי - ואז עברנו לכאן” - חשוב שמכל מקום יהיה אפשר לקפוץ למקום אחר.
    • ב-GitHub, בגלל שניהלנו את הדיונים ב-Issues, היה לנו Plug-In ל-Slack שבכל פעם שהוספנו לינק ל-Issue, הוא “הלך” ל-Issue והוסיף הערה שמראה את “מראה המקום ב-Slack”, כך שתמיד אפשר “לקפוץ” קדימה ואחורה בין ההקשרים השונים.
    • (רן) אולי משהו שהוא קצת יותר ייחודי לתקופה הזו, מעבר לעבודה מבוזרת שוטפת, זה עצם זה שהרבה מהמשק שובת (עד פרסום הפרק נראה שכולו . . .), הילדים ובן הזוג בבית (למי שיש), אולי יש איזושהי חלוקת משמרות - וזה משהו ייחודי ולא גנרי לעבודה מרחוק. איך זה משפיע לדעתך על התקשורת?
    • (שלומי) זה משפיע באופן אקוטי על החלק של הזמינות - לעניין ה-Ping, אם פניתי אישית למישהו, לדעתי בעיקר בתקופה הזו שבה כולנו מבולבלים ותחת עומס ומוטרדים עם ילדים ושליח וארוחות צהריים - אי אפשר לצפות מאדם להיות זמין עד כדי 2 דקות.
      • כולם צריכים להבין את הסיטואציה שבה הקולגות שלנו נמצאים - זו בדיוק הסיטואציה שלנו . . . טלפונים מההורים, מישהו בדלת וכו’ - ויש למעט ב-Pings.
      • אם כבר עשיתי Ping למישהו, אני לא יכול לצפות לתשובה תוך X זמן
      • בתרבות של GitHub, שאני מודה שזה אולי קצת רדיקלי, אין הנחה שאם אני עושה Ping למישהו אני אקבל תשובה באותו היום. זה קצת יותר קיצוני, אבל חייבים לקבל את זה שבנאדם אולי לא יענה - אולי יש ישיבה, אולי היא עסוקה, אולי רק בעוד חצי שעה או שעה או רק אחה”צ יענו לי.
      • אם רוצים לעשות לזה Mitigation כי זה קצת ראדיקלי, אפשר להגדיר לאנשים “שעות קבלה”, למשל שלומי עונה בין 13:00-14:00, ואז אני יודע ששריינתי לעצמי זמן שבו אני זמין ב-Slack.
      • מעבר לזה צריך לשחרר, וכמה שאפשר למעט ב-Pings - גם לצפות פחות וגם להשתמש פחות: דברו יותר בחדרים הפומביים, שם מי שזמין יוכל לענות, ופחות תניחו שהבנאדם הספציפי שפניתם אליו יוכל לענות ברגע זה.
    • (רן) האם נתקלת בסיטואציות בהן עצם זה שפנית בערוץ ציבורי גרמה לזה שכל אחד חשב שמישהו אחר יטפל בנושא? יש את התופעה במפורסמת שבה “אם נופל בנאדם ברחוב ואתה היחיד שרואה ברור שתלך לעזור, אבל אם נופל בנאדם ברחוב הומה אף אחד לא יעזור לו”. האם נתקלת גם בדברים כאלה?
      • זה נקרא The Bystander effect וה”דוגמת בית ספר” היא מקרה Kitty Genovese, אם כי ספציפית על זה יש בספרים של Gladwell, גם ב-Revisionist History ובעוד סיפורים טענות לגבי העובדות.
      • (שלומי) זה פתיר בקלות - בדרך כלל בכל קבוצה יש לנו “On-call rotation”, והגדרנו שמי שנמצא כרגע On-call הוא ה-Owner הראשי, האחראי האולטימטיבי לזה שהשאלה תענה.
      • יכול להיות שמישהו אחר יענה בינתיים, אם הוא למשל לא זמין או ב-Time zone אחר, והוא גם יכול לעשות Delegation - אבל הוא למעשה ה-Moderator של החדר באותו רגע (אחלה תפקיד, יש הזדמנויות גדילה בכנס).
  • (רן) דיברנו על Pings - בוא נדבר רגע על Notifications- בנייד, בדסקטופ, באפליקציות אחרות . . . מה דעתך?
    • (שלומי) דעתי היא קצת יותר רדיקלית - לדעתי צריך לכבות Notifications בטלפון.
    • אנחנו בתקופה שבה Whatsapp לא מפסיק לצפצף: הילדים, ההורים של הילדים, הגן, בית הספר, כולם מנסים לארגן מפגשי Zoom בין הילדים, מה שזה לא יהיה.
    • ההודעות לא מפסיקות, וצריך להפריד בין המחשב, שהוא סביבת העבודה שלנו ובו ההודעות ממשיכות לקפוץ (עם או בלי סאונד) - לבין הטלפון.
    • רק כאנקדוטה - אותי ראש הצוות שלי ב-GitHub הכריח לכבות Notifications בטלפון אחרי שעניתי לו בשישי בלילה לאיזו שאלה שהוא שאל.
      • “למה אתה עונה לי?! למה לא ביום שני?” - עניתי שהוא שאל אז כבר עניתי, והוא בתגובה לא ירד מהשיחה איתי עד שלא הראיתי לו צילום מסך שכיביתי את ה-Notifications של Slack . . .
    • באותה מידה - אל תיצרו קבוצות Whatsapp של עבודה - לדעתי, Whatsapp נועד לחיים האישיים שלנו, ואנחנו גם ככה בעומס בתקופה הזו. להוסיף על זה עבודה זה משהו שמחזיר את הזמינות האינסופית הזו (יש קווים כחולים? ראה או לא ראה??)… צאו מזה ותחזירו את העבודה ל-Slack או סביבת הצ’אט החביבה עליכם, אבל לא ל-Whatsapp.
    • (רן) ואם אתה עובד במספר עבודות כמו שקורה לפעמים, פשוט אפשר ליצור Work spaces שונים
      • למשל בתקופה שבה אני ואתה (רן ושלומי) ניהלנו את הכנס, היה לנו Work space נפרד ל-Reversim Summit ולך (שלומי) היה ל-GitHub ולי (רן) היה עבור העבודה שלי, וככה אפשר לנהל כל מיני דברים ב-Slack.
      • את Whatsapp כדאי לשמור בעיני רק לדברים שהם סופר-חשובים ו-Time-Critical, ואתה לא מצליח להשיג את בנאדם הרלוונטי ב-Slack (“לא שומעים אותך בפגישה” או “שומעים אותך בפגישה - תעשה Mute!”, “טפל דחוף” ודברים כאלה) - מעבר לזה כדאי להמעיט והשתמש בערוצים האחרים.

נעבור הלאה, לפגישות וידאו . . .
איך נכון לעשות פגישות וידאו בחברה מבוזרת?
  • זו דוגמא טובה לאיך אי אפשר פשוט לקחת טכנולוגיה ולזרוק אותה על התרבות הקיימת שלנו - כשאנחנו יושבים בחדר ישיבות, תרבות השיחה שלנו שונה לגמרי מאותה התרבות כשאני מנסה לבצע אותה בוידאו.
  • הטכנולוגיה שיש לנו היום עם Zoom או BlueJeans או Hangouts לא באמת מאפשרת לנו Multi-chat.
  • העובדה שזה שמדבר הוא שזה שהאפליקציה תתפוס את הסאונד ואת התמונה שלו ותשדר אותם גורמת לכך שאם ננסה לנהל כמה תתי-שיחות זה לא יעבוד.
  • קשה לקלוט ניואנסים, קשה לספר בדיחה ולצחוק ממנה - כל האינטראקציה בין האנשים מאוד משתנה.
  • בנוסף, יש את כל התופעות הרגילות שכולם מכירים - מישהו שכח לעשות Mute, ואז הילדים צועקים ברגע או שמכונת הקפה פועלת וכל שאר הרעשים המוזרים האלה שפתאום קוטעים לנו את רצף השיחה - אנחנו לא מצליחים לשמוע את מי שמדבר וכו’.
  • גם בניהול של פגישת וידאו, שזו לכאורה ההזדמנות שלנו לאינטראקציה יותר אנושית - גם כאן חשוב להקפיד על כמה כללים . . .
    • באופן כללי, חשוב שיהיה Moderator לשיחה, ואם האפליקציה מאפשרת אז הוא גם זה שיכול לעשות Mute לכולם.
    • אני ממליץ להתחיל שיחה בקצת “קשקשת” - “מה העיניינים?”, “מה המצב?”, “מה חדש עם הילדים או המשפחה?” . . . אפשר להגדיר X דקות שבהן אנשים עוד מצטרפים, אבל בשלב מסויים מ-ת-ח-י-ל-י-ם ואז כולם עושים mute. לא ממשיכים לפני שזה קורה.
    • ה-Moderator אחראי להגיד לאנשים מתי להיכנס או לצאת מ - Mute.
    • (רן) אעפ”י שאם אנחנו מדברים על שיחת 1:1, המצב הוא קצת שונה . . . מתי לדעתך צריך עבור? האם בשיחה של שלושה אנשים זה גם ככה? מה הוא “סף ה-Moderator”?
    • (שלומי) אני חושב שעם ארבעה משתתפים זה עדיין Sustainable - אולי בחמישה ומעלה ובטח בקבוצות של עשרה זה כבר אקוטי.
    • זה נכון שב-1:1 אנחנו יותר “זורמים”, ויש גם פחות פוטנציאל להפרעות.
    • בקבוצות גדולות צריך גם להבין שאולי חלק מהאנשים לא יגיעו לפגישה, כי קרה משהו - הגיע שליח, צריך לצאת או להפסיק, אין מה לעשות כי השליח הגיע ואי אפשר לצאת לקניות - צריך לקום וללכת.
      • צריך להבין שהסיטואציה היא כזו שבה אנשים נאלצים או לא להגיע לשיחה או לקטוע חלקים ממנה, ואפשר גם לצפות שלא כל האנשים יהיו.
      • בהקשר הזה, אני ממליץ להקליט את השיחות - אם זה בתיאום אז אפשר להקליט, ומי שלא היה יכול אח”כ להבין מה קרה שיהיה לו את כל הידע, ולא ליצור Silos בתוך הצוות עם שיחות הוידאו.
    • (רן) אז כמה דברים בעצם -
      • אם כמות המשתתפים בשיחה היא גדולה אז חשוב שיהיה Moderator.
      • כולם על Mute אלא אם כן אתם עכשיו רוצים עכשיו לדבר.
      • ה-Moderator הוא זה שבדר”כ ינהל את סדר השיחה.
      • משהו משלי (רן) - בגלל שה-Bandwidth בוידאו הוא מצומצם יותר, הייתי מאוד ממליץ להכין את האג’נדה מראש - שאנשים ידעו לקראת מה הם באים, וזה יהיה להם מול העיניים, כי לפעמים הדיבור קצת נקטע, או שהגיע שליח ואתה צריך לצאת ולחזור ופתאום אתה לא יודע על מה מדברים - נכון שבסופו של דבר השיחה יכולה לזרום למקום אחר, אבל בהרבה מקרים כן אפשר להכין אג’נדה מראש.
        • זה גם נותן לאנשים את היכולת להחליט האם הם דרושים בפגישה או לא, כך שזה הרגל טוב בכל מקרה, בלי קשר לחברה מבזורת או לא - אבל זה הופך אקוטי כשכולם מבוזרים, להבין על מה הולכים לדבר, וזה גם מאפשר לך לעשות Catch up אם לרגע איבדת את התקשורת או שהגיע שליח - תוכל לחזור לעניינים מהר אם רק תסתכל על האג’נדה.
    • (רן) מה לגבי Notes? בהקשר של סיכום פגישה
      • (שלומי) אם לא הקלטנו את השיחה, אז עדיף כאלטרנטיבה לסכם אותה בכתב, לפחות מה היו ההחלטות וה - To-Dos (או Action Items) עבור מי שלא היה - או גם למי שהיה אבל פספס חלק מהשיחה.
      • (רן) אני אפילו הייתי ממליץ על שניהם - אני באופן אישי מעדיף את הגרסא הטקסטואלית מאשר גרסת הוידאו (זה לא חוכמה - מה לגבי אודיו?), כי אני נוטה את הוידאו תמיד לדחות לאח”כ ולפספס (ככה זה כשלא נוסעים לעבודה ואין מתי להקשיב…), ואת הגרסא הטקסטואלית יותר מהר וקל לי לקרוא.
      • גם זה לא בהכרח תקף רק לפגישות מבוזרות - היית ממליץ על Meeting Notes גם כשנפגשים פנים אל פנים, אבל זה הופך יותר אקוטי עכשיו, כשיש יותר סיכוי שמישהו לא היה בפגישה או פספס חלק מהמילים בגלל קשיים טכניים או אחרים, וזה בסופו של דבר שם את כולם על אותו עמוד: זה מה שדיברנו, זה מה שהסכמנו, אלו השאלות הפתוחות ואלו ה-Action Items - אלו הכותרות שהייתי שם ב-Meeting Notes.
        • וכרגיל - DHH יותר ראדיקלי (גם) עם זה.
        • חוץ מזה שבעומס הנוכחי קשה מאוד גם לפנות זמן ולצפות בוידאו של שיחה מלאה (אולי רלוונטי יותר עבור צוותים באיזורי זמן שונים).
      • לי (רן) באופן אישי - כשאני כותב את ה-Notes זה גם עוזר לי לסדר . . . הרבה פעמים כשאני יוצא מפגישה אני חושב לעצמי: “רגע, על מה בזבזנו עכשיו פגישה שלמה? אני צריך להבין ולהיזכר על מה דיברנו, לא בטוח שבאמת היינו צריכים את הפגישה…” - ואז כשאני כותב את ה-Notes פתאום זה מתבהר (בתקווה), ואני רואה שאולי לא הספקנו לדבר על משהו אחד אבל כן הסכמנו על משהו אחר, ולפחות אני יודע מה אני צריך לעשות בפגישה הבאה.
      • כמובן שזה דורש יותר מאמץ - לפחות משהו כמו רבע שעה אחרי הפגישה לשבת ולכתוב את הדברים, לפעמים אפשר גם לכתוב תוך כדי אבל צריך גם ללטש את זה אח”כ; זה דורש מאמץ, אבל זה מסוג ה - “Muscle Memory” שיכול לעזור לטייב את הפגישה - להוציא את המיטב מהשעה הזו שעכשיו אולי נראית ככזו שבוזבזה, אבל אם תשקיע עוד רבע שעה אז היא לא באמת בוזבזה והגענו בה לתובנות.
    • (שלומי) ואולי עוד פרט תרבותי קטן - כשאנחנו בשיחה פנים אל פנים, ואני רוצה להגיד משהו באמצע ישיבה אז אני מחכה לאיזשהו שבריר שנייה של שקט ואז אני מתפרץ ואומר “אבל גם צריך לחשוב על XYZ…”.
      • בוידאו זה לא יעבוד, כי מספר אנשים יתפרצו יחד, או אפילו בגלל ה-Latency (חברות HFT יכולות למצוא שימוש מחודש לתשתיות?) אולי נפספס את הרגע הזה של השקט.
      • אני ממליץ לשיטה בה “מי שרוצה להגיד משהו - שירים את היד”, ותפקיד ה - Moderator להפנות אלי את תשומת הלב - “שלומי ביקש לדבר, עכשיו תורו של שלומי” (כרגיל, All I Really Need to Know I Learned in Kindergarten).
    • (רן) כאן גם כדאי להוסיף משהו שאולי הוא מובן מאליו - תפעילו את הוידאו, שיראו אתכם . . . זה נכון שאמנם אין שפת גוף מלאה, אי אפשר ממש לראות מתי אתה זז ולפעמים יש גם איזשהו Latency, אבל בכל אופן - אם אתה מרימים את היד, כמו ששלומי אמר, כדאי שלפחות יראו שאתם רוצים להגיד משהו . . .
      • בכל זאת - הפגישה היא בדרך כלל לא של מאות אנשים, כשגם בכאלה יצא לי להיות ב-Zoom, כי Zoom מאפשר (עד 100 בדיוק בגרסא החינמית…) וזה משהו שפגישות פנים אל פנים לפעמים לא.
      • בפגישה של עד 10 אנשים סביר להניח שיראו אתכם, ואם אתם משתמשים ב-Zoom אז יש גם Gallery Mode שיכול לעזור לכם לראות את כולם.

ומכאן נמשיך הלאה - ל-Issue Tracking ומשימות . . .
  • לדעתי, Issue Tracking הוא אחד הכלים הכי חזקים שיש לנו על מנת למנוע Silos
  • ב-Chat אנחנו משתמשים בשביל משהו שהוא On-going ויומיומי - עזרה או מעקב מיידי אחרי Deployment או משהו כזה, וב-Zoom אנחנו נשתמש לשיחות תכנון או Stand-up meetings וכאלה
  • כשעם Issue Tracking זה המקום שבוא אנחנו נתעד מה קורה באמת ב - “Grand Scale”, ועל מנת למנוע Silos אנחנו פשוט כותבים הכל.
  • זה דבר שאנחנו עושים גם ככה, אבל בסיטואציה החדשה אנחנו צריכים לכתוב הרבה יותר.
  • כשאנחנו במשרד אז כותבים קצת ב-Issue Tracking ומסביב יש הרבה “Tribal-knowledge” שאנחנו משתפים בינינו בשיחת חולין
  • עכשיו אנחנו לא יכולים יותר להמשיך את שיחת החולין הזו, וצריך להשקיע הרבה יותר בכתיבה - והכתיבה הזו צריכה להיות הרבה יותר ארוכה ומפורטת: מה עשינו, מה ניסינו, מה לא עבד, מה עבד אחרי כן, שמנו לב למשהו מוזר (“אופס, היום ה-Deployment לקח 10 דקות יותר מהרגיל, בסוף זה עבד אבל בואו נשים לב למקרה שזה יקרה שוב”), מה חשבנו, מה הייתה התוכנית . . . צריך להגיע לרמות מלל הרבה יותר גבוהות מאילו שהורגלנו אליהן עד עכשיו.
  • (רן) אני אחלוק דילמה שיש לנו כרגע ב - AppsFlyer ונראה אם יש לך משהו להגיד על זה: למעשה, יש לנו כמה מערכות שבהן אנחנו מתעדים את הידע -
    • אתה (או מישהו) רוצה לתעד איזשהו נושא - איפה? אם אתה רק רוצה לשאול שאלה אז כנראה זה Stack Overflow וזה יחסית קל; אם אתה רוצה לפתוח Bug, איפה? אני חייב להגיד שאצלנו ברוב המקרים התשובה היא Jira כי בזה כולם משתמשים, אבל זה לא תמיד נכון - לפעמים הרבה יותר נוח לפתוח Bug במקום שקרוב לקוד, איפה שה - Pull requests נמצאים, ועובר זה Issues (של GitHub או GitLab) יותר מתאימים; ואז יש דילמה - זה Bug שהוא רלוונטי לאנשי המוצר או ללקוחות (נגיד סוג של Technical Debt), אז אותו נפתח דווקא כ-Issue ב-GitLab, בעוד ש-Bug חיצוני שמשפיע על לקוחות נפתח ב - Jira - ואז ה - Work Queue שלך מפוזר בין שני מקומות לפחות, יש לך תור של באגים בשני המקומות, ולך תתעדף ביניהם . . . זו סוגייה שאנחנו מתלבטים בה ותהיתי האם יש לך איזשהו Input על זה?
    • (שלומי) קצת . . . באמת שאלה קשה. אני מסכים שככל שלקוחות יותר מעורבים אז צריכה להיות מערכת קצת שונה לעומת מערכת שהיא לגמרי Internal.
      • יכול להיות למשל שנרצה להתכתב עם לקוח, ואז גם ללקוח צריכה להיות גישה - זה באמת מקרה מיוחד.
    • רק כדי לסבר את האוזן - ב - GitHub כולנו עבדנו על Issues ו - Pull Requests, וזה כולל אנשי Legal ו - HR ועוד קבוצות שבדר”כ לא עובדות עם GitHub או GitLab וכו’ על Issues ו - Pull Requests
      • כולם כולל כולם למדו לפתוח Pull Request, לעשות Branch ו - Merge to Master ומה שצריך.
      • זה אפשרי, ואנחנו העברנו את המסה הקריטית של התקשורת ל-Issues ו - Pull Requests.
    • (רן) מה זאת אומרת - איש Legal לצורך העניין פותח Merge request? על מה? הוא כותב קוד? מה הוא עושה שם?
      • (שלומי) על מסמכים . . . אנשי HR יעשו Pull Request על נהלי המשרד החדשים - כל הדברים הללו הם טקסטואליים וכולם מקבלים Pull requests.
      • כמובן שאם דברים צריכים להיות חסויים (אם זה Legal) אז יש הגדרות Privacy (וזה עדיין עובד ב-Pull Requests, רק Private).
    • (רן) גם ב-GitHub עצמו יש Wikis . . . ה - Documentation יכולה להיות בקבצי ReadMe שונים עם קישור ביניהם וגם יכולה להיות בתוך wiki - שלא מצריך Pull Request.
      • (שלומי) נכון - אם כי אפשר, wiki הוא git repository נפרד ב-GitHub, ואני חייב להגיד שאנחנו פנימית לא השתמשנו בזה מעולם.
      • היתרון של ה-wiki ב- Web access הוא שיותר קל לערוך אותו Online ואז אתה כאילו לא עושה Pull Request, אבל בעצם זה Commit ו - Merges לכל דבר.
      • אנחנו די נמנענו מ - wikis - או שעבדנו עם Issues ל-Ongoing או שפשוט תיעדנו בספריית Docs ושם זרקנו את כל “המקביל ל - wikis”.

אז בוא נעבור לנושא החביב על כולנו - אי-מיילים . . . מה דעתך, איך להשתמש בהם (או שלא)?
  • אני שוב אציג עמדה רדיקלית - ואנמק אותה.
  • אני חושב ש-emails מייצרים Silos - אתה כותב מייל למישהו או עונה (Reply), או שכתבת לקבוצה ואז מישהו עושה Reply all (הגיהנום), ואתה ענית לו, ומישהי אחרת ענתה - ומתחילים שרשורי-פלצת כאלה של של 100 אימיילם שונים שכולם משורשרים בעץ כזה עם מלא הסתעפויות שונות ומשונות.
  • מתי נוצר ה-Silo? כשאתה רוצה להוסיף מישהו שלא היה מכותב קודם לכן . . . אתה רוצה להוסיף אותו לדיון, אז אתה בוחר את אחד מתתי העצים הללו, ועושה Reply All (גיהנום מקונן), מוסיף מישהו חדש - ואומר “הנה, אני מוסיף עכשיו את רן, כי בטח יש לו מידע על זה”.
    • אבל - רן נוסף עכשיו רק לתת-תת-תת-סעיף באי-מייל הזה, וכל Reply all במקום אחר בשרשור הזה לא יכניס את רן . . . זה דבר אחד.
  • הדבר השני - הקלות שבא אנחנו שולחים אימייל ועונים לדעתי מעודדת כתיבה מקוצרת, כתיבה של “נכון!”, “לא נכון!” - דברים שהם פחות מנומקים, פחות עמוקים, יותר השלכה של שיחה רגילה על גבי כתב.
    • בנסיון שלי אני רואה הרבה אימיילים שהם קצרים, לא מפוקסים, חסרים אנשים (וקשה להכניס אנשים) וכו’.
  • הדעה האישית שלי (ושוב - אני יודע שזה קצת רדיקלי) היא לשים אימיילים בצד ולהתכתב על Issue Trackers, מקומות שמעודדים תרבות של כתיבה קצת יותר ארוכה.
  • ככל שקשה לעשות תכתובת של 100 תגובות ב-Issue Tracker (זה לא נעים לראות Issue עם 100 Comments . . .), זה מעודד תרבות שבה כל Comment שאני מוסיף צריך להיות מנומק -
    • יש פתיח: זו הבעיה שאני רואה ושצריך לטפל בה
    • זו הדרך שבה אני חושב שצריך לטפל בה
    • מעודד לכתוב משהו שלם - ולא משהו שמתנפח: משהו שב 10-20 הערות מאפשר לנהל דיון שלם ומלא.
  • (רן) אז סיכום קצר לחלק הזה -
    • אימייל יכול ליצור Silos
    • לפעמים קשה מאוד להבין את ההקשר - יש הרבה סעיפים ותתי-סעיפים וקשה למצטרף חדש לבוא ולהבין את ההקשר.
    • האלטרנטיבה שאתה מציע היא לנהל את כל זה כ - Issues
  • האם גם פתיחה של Slack Channel היא משהו שיכול להיות אלטרנטיבה בעיניך?
    • כן - ולא . . . Slack Channel מתמלא ברעשים באופן טבעי (תרמודינמיקה 101) - כמו שאמרתי, ה-Threads ב-Slack לא מונהלים בצורה כל כך טובה, קשה לחזור אחורה בהיסטוריה . . .
      • המנגנון של האימייל כן עושה Tracking טוב, וקל לי לחפש ב-Gmail את הדיון ואז אני מקבל אותו בשלמותו
      • ב-Slack יכול היכנס הרבה מאוד רעש בין לבין, ולכן זו פלטפורמה קצת פחות טובה לדיונים כאלה.
    • (רן) אלא אם כן אולי כבר קיים Channel כזה, כמו שכבר הזכרת - הערוץ של ה-Databases למשל, שבדיוק מתאים לזה, אבל לא היית פותח Ad-Hock Channel לנושא של “מה עושים עם המגוייסים של 2020 בתקופת הקורונה?, לצורך העניין, אם זה נראה לך יותר מדי Ad-hock.
    • (שלומי) נכון, הייתי פותח Channel לטיפול באירוע נקודתי - כרגע יש Incident אצל לקוח מסויים, והעניין ב-Channel הוא מה אנחנו עושים כרגע כדי לפתור אותו.
      • ברגע שאנחנו עושים את זה באספקט יותר היסטורי או יותר לעתיד - אז לא.
      • אפשר להתחיל דיון או לגבש דעה, אבל להעביר אותו אחרי זה לכתב בצורה יותר מסודרת.
    • (רן) דרך אגב, סתם מתוך סקרנות - אתה עושה ניהול אקטיבי ל-Channels ב-Slack? זאת אומרת - אתה פותח וסוגר ופותח, ועושה Archive?
      • (שלומי) אני באופן אישי לא, אבל אני מכיר הרבה אנשים שעושים את זה.
      • אני כן משאיר פתוח - יש לי 30-40 ערוצים, שעל רובם אני לא מסתכל בשוטף; יש לי חמישה ערוצים שאותם אני דוגם כל הזמן - ובכל השאר רק אם אני מקבל Notifications (לא כיבית?!) או איזשהו עניין מיוחד.

ומכאן מגיעים לשטן - הטלפון!
איך משתמשים (או לא משתמשים) בטלפון?
  • כן, אנחנו מגיעים יותר ויותר לכיוון הקיצון, ואני (שוב) אציג עמדה רדיקלית - לא לטלפון.
  • רק כדי לסבר את האוזן - ב-GitHub, שזו חברת Remote-first ועובדים בכל העולם, זה לא לעניין “להרים טלפון” למישהו -
    • זה לא ב-Time zone שלך והוא בטח ישן עכשיו
    • למעשה, לאף אחד במשך שנים בצוות הקרוב אלי (ה- Databases) לא היה את מספר הטלפון שלי, כך שלא הייתה להם דרך להתקשר אלי (אלא אם כן היו פונים ל-HR…).
    • באיזשהו שלב נירמלנו את זה, רק כדי שיהיה שיתוף מידע כלשהו, אבל מעולם לא צלצל הטלפון ועל הקו היה מישהו מ-GitHub.
  • אני מבין שבישראל זה משהו שהוא שינוי רדיקלי בתפיסה, אבל גם כאן אנחנו נכנסים היום לעולם שהוא יותר גלובלי
    • הרבה חברות מחזיקות צוותים באוקראינה, בארה”ב, בהודו - מקומות שבהם אתה לא “תרים טלפון להודו” עכשיו, כי זה לא מתאים - אתה גם לא תרצה לשלם את השיחה (עקרונית, גם אם זו אותה עלות) או להתעסק ב-Time zones.
  • אם התרבות שלנו ממשיכה עם “טלפונים-טלפונים-טלפונים”, אנחנו מתחילים לייצר Silos - הקבוצה באוקראינה לעולם לא תיהיה שוות ערך לקבוצה בישראל אם הקבוצה שיראל תמשיך לנהל טלפונים בינה לבין עצמה, ואף פעם לא תעשה את זה מול אוקראינה.
  • אם אנחנו רוצים ללמוד לעבוד באמת Remote, אנחנו צריכים ללמוד לנרמל את צורת התקשורת שלנו.
(רן) ואם נניח אתה רוצה לעשות שיחה עם הבוס שלך, ונניח שאתם באותו Time zone (אז נניח שהעברנו את ההודעה בקשר, לא?) - האם תעדיף תמיד Zoom, או שיש מקרים שבהם תעדיף את הטלפון?
  • (שלומי) אם קבענו, אז סבבה - טלפון זו מדיה אמינה ו-Zoom מייצר רעשים (הוידאו כן עובד או לא, האינטרנט עובד או לא), וזה בסדר אם קבענו Time slot וזה משהו אישי אז זה עושה שכל.
    • זו גם שיחה שהיא פרטית - שלי מול הבוס שלי, לא משהו שאני משתף אחרי זה עם כל העולם.
  • צריך לקבוע את הדברים האלה - אם נחזור לנושא של Notifications, טלפון מצלצל זו ה-נוטיפיקציה הכי מטרידה שקיימת, כי הוא מצלצל עכשיו, ועכשיו אני מפסיק את הביס שלי בארוחת הערב כדי לענות לטלפון . . .
    • אם לא עניתי, אז יש לי את “האדום הזה” שמסמן שמישהו התקשר אלי (נפסלת!) - והעומס עובר אלי, עכשיו אני נכנס למחוייבות של לחזור למספר הזה.
    • אולי אין לי את המספר הזה, ואולי זה השליח - אולי אני אפילו לא יודע מי זה שהתקשר אלי ואולי זה מישהו מהקבוצה שאין לי את הטלפון שלו.
    • נכנסים בממתינה . . .
  • זה מפריע, זה מוסיף לנו עומס - היום, במצב עם הקורונה ועם הילדים בבית. אנחנו צריכים לנטרל עומס ולא להוסיף עליו.
  • ולכן אני חושב שזה לא לטלפון.

מעולה - אז כיסינו טלפון ואימייל, כיסינו Issue Tracking ו-Zoom (או Video conferencing), התחלנו ב-Slack . . . אנחנו לקראת סיכום, אז אולי קצת טיפים כלליים על איך אפשר לשמור על עצמנו מפוקסים ופרודוקטיביים בסיטואציה הזו?
  • כל מה שאמרנו עד עכשיו זה בעיקר טיפים “ארגוניים”, שאם לא נעשה אותם כארגון אז זה לא כל כך יעבוד; עכשיו יש עוד כמה דברים שאפשר לדבר עבור כל אדם ברמה האישית.
  • כמובן - למי שיש לו לכל אחד יש חדר נפרד ואפשר לעשות לו אלוקציה כחדר עבודה - לכו על זה, אם זה אפשרי.
    • במצב כזה, תרגילו את הילדים שאם הדלת סגורה, זה כאילו אבא או אמא בעבודה - “אסור לי להיכנס”.
    • זה מנתק אתכם מהסיטואציה של הבית - וגם מנטלית זה מכניס אתכם ל-Mode של “עכשיו אני במשרד / בעבודה”.
    • אז למי שיש חדר ואפשר לסגור אותו - לכו על זה.
  • אוזניות Noise Cancelling . . .מאוד (מאוד מאוד) מומלץ
    • בנוסף - אני אוהב להשתמש ב-Spotify (יש Playlist לסוף העולם כמובן) ולשים שירים יחד עם ה - Noise Cancelling, וזה פשוט מנתק אותי מהבית ועוזר לי מאוד להתפקס ולעבוד.
  • כשאנחנו בבית, כמו שתיארת קודם, קשה לנו להבין מה קרה - כל היום הזה היה כמרקחה, כל הזמן אנשים נכנסו ויצאו, ילדים, כביסה, בישולים . . .
    • אני ממליץ לעשות מעקב אישי או קבוצתי אחרי מה עשיתי היום ו/או מה עשיתי בשבוע הזה.
    • משהו אישי - תכתבו לעצמכם Notes של איזה דברים עשיתם היום, אפילו “בראשי-תיבות”, כך שכעבור שבוע או שבועיים, בטירוף הזה שאנחנו נמצאים בו, זה יעשה לכם סדר לאיך התקדמתם או מה עשיתם או בכלל כדי להסתכל אחורה ולהבין על מה “בזבזתם את הזמן” וכו’.
  • (רן) בהקשר הזה - זה אולי קצת דומה ל-Meeting Notes, של “על מה דיברנו בשעה האחרונה?”
    • סוג של “על מה עבדתי היום / מתכנן למחר / השבוע?”
    • אני נוהג (לא תמיד מצליח אבל משתדל) לכתוב סיכום יומי בכל יום - מעיין Daily Snippet כזה
    • זה הרגל שסיגלתי לעצמי ב-Google ואני חייב להגיד שלא כל השנים התמדתי בו, אבל אני מוצא שבעיקר כשאני עובד בצוותים מבוזרים, זה מאוד יכול לעזור - גם לי באופן אישי כדי לזכור על מה אני עובד וכדי קצת לפקס אותי
      • לפעמים אני נכנס קצת לצ’ופצ’יק של הצ’ופצ’יק, וקצת שוכח את הפרספקטיבה, וברגע שאני יוצא רגע וכותב אני יכול לקבל איזושהי פרופורציה של על מה נכון לעבוד עכשיו
    • חוץ מזה - זה יכול להחזיר לי את ה-Context: כשאני אתעורר מחר בבוקר, אחרי שסיימתי עם החביתה לילדים וכל הסיפורים האלה, אני צריך להיזכר על מה אני עובד היום . . .
      • ה-Snippet מאתמול יכול מאוד לעזור לי להיזכר על מה אני אמור לעבוד היום.
    • זה מאוד עוזר לארגון האישי, אבל אני חושב שאפילו יותר חשוב מזה - זה עוזר לתקשורת ולמוטיבציה של הצוות - כשאנשים אחרים לא שומעים ממני שבוע, הם שואלים את עצמם “רגע - אז מה הוא עושה? . . . אולי הוא תקוע? אולי הוא עובד על פרויקט אחר? אולי לא כדאי שאני אתקדם ושהוא יעשה קודם?”.
      • ברגע שהם רואים את ה-Pulses האלה, ברגע שהם רואים ש”יש דופק”, ויש פה מישהו שעובד -
      • אולי לא השגתי הישגים או עדיין לא פיצחתי את האטום ואולי לא הצלחתי עדיין לסיים את הפרוייקט, אבל אני כן עובד, וכן רואים שיש פה מישהו בצד השני - אז לפחות אתה לא לבד.
    • חוץ מזה - כמעט תמיד כשאני כותב איזשהו Snippet, אני מקבל איזושהי תגובה - “רגע, ניסית את זה?”, “אולי תנסה כזה””, “אנחנו עשינו משהו דומה וכדי לך לנסות את זה” - ממש עוזרים לי להיות פרודוקטיבי בלי שהתכוונתי, מעיין “שלח לחמך” . . .
      • אני לא יודע אם למישהו יש טיפים - אני פשוט כותב מה שעשיתי או את מה שאני מתכוון לעשות מחר, ולפעמים אנשים יכולים לעזור.
    • אני רואה את ההרגל הזה של ה-Daily Snippet כמאוד יעיל - אבל זה דורש משמעת עצמית.
      • זה לא חייב להיות כל יום - גם כל יומיים . . .
      • פעם בשבוע יכול להיות גם טוב, אבל אני חושב שזה פחות יעיל, כי זה כנראה בלוק קצת יותר מדי גדול של אינפורמציה וה-Latency הולך להיות יותר גבוה . . אני הייתי הולך על כל יום או כל יומיים.
      • זה כן דורש איזושהי משמעת עבודה - לבוא ולעשות את זה, לעצור לרגע את כל היום-יום.
      • הייתי ממליץ לא לדחות את זה לסוף היום, כי אז אתה מנסה לגמור איזה משהו ו . . . פתאום צריך ללכת ולא הספקתי לכתוב Snippet.
      • אני דווקא כותב את זה או בתחילת היום (על אתמול), או באמצע היום - שם תזכורת קבועה נגיד סביב 12:00 או 14:00 “לכתוב Snippet”’, ואז לכתוב מאתמול ב-14:00 ועד היום.
      • זה לא חייב להיות מדוייק ברזולציה של ימים או 24 שעות, אבל בגדול - מה עשיתי ומה אני מתכוון לעשות - ואם אתה תקוע, אז גם על מה אתה תקוע, וזה יכול לעזור לאחרים לעשות לך Un-stuck.
    • (שלומי) מסכים לגמרי
  • עוד טיפ שהוא אולי אחד הכי חשובים לעבודה מהבית זה הגדרת שעות
    • אני אישית לא הצלחתי לפצח את זה לגמרי, אבל כשאתה נמצא בבית וסביבת העבודה שלך היא גם סביבת העבודה - אתה יושב בסלון ורואה טלוויזיה או יושב בסלון ועובד, אז כשאתה נמצא בסלון אתה כבר לא בטוח באיזו פאזה אתה.
    • אני מאוד ממליץ לנסות ולהגדיר שעה שבא אתם סיימתם את הקפה והתחלתם לעבוד
    • ויותר חשוב מזה - מהי השעה שבה הנחתם את המחשב בצד וזהו, עכשיו אתם בבית ואתם כבר לא עובדים במשרד.

קצת שאלות מהמאזינים -
  • לידן חפי שואל על Brainstorming - איך עושים Brainstorming מרחוק? האם לכתוב מסמך בצורה סינכרונית (כל אחד כותב את שלו ומוסיף, סוג של פורום עם Discuss או Issues או משהו בסגנון) או לעשות Online (עם Whiteboard בפגישה ב-Zoom או בכל דרך אחרת)?
    • (שלומי) הגישה שלי שוב רדיקלית - לא עושים Brainstorming ב-Zoom או בוידאו.
    • אני אשתף שב-GitHub אין כזה דבר “ישיבת Design” - זה נשמע מטורף ומוזר, וזה עובד א-סינכרונית בצורה פנטסטית.
    • מאוד קשה להתרגל לזה, אבל אתה פשוט מתחיל בלכתוב איזשהו מסמך כוונות, ויש קבוצות שמאירות (מעירות) או עושות Review, והדיון מתפתח בכתב.
    • אני לא טוען שזה מתאים לכולם ובכל מצב - אני באופן אישי לא עבדתי עם כלים Online של Whiteboard וכו’, אלא ממש הכל בכתב והכל א-סינכרוני.
  • שאלה נוספת מלידן, שאולי קצת עניתי עליה קודם אבל בכל זאת: איך עושים Daily Syncs? אם לפני כן היינו נפגשים כולם ב10:00 בבוקר במשרד ועומדים ל- ( Stand-up meeting (Comedy, איך עושים את זה היום - האם באמצעות פגישה, נגיד כל יום ב-10:00 כולם נפגשים ב-Zoom ועושים את אותו ה - Stand-up כמו שהיה קודם? אולי עושים את זה ב-Slack (זה קצת מתקשר ל-Snippet שדיברנו עליו קודם)? או בדרך אחרת?
    • (שלומי) אפשר לקבוע שכל יום בשעה 10:00 כולם נפגשים ב-Zoom וזה בסדר גמור אם זו ההחלטה.
    • יש אפליקציה ב-Slack שעושה מעיין Daily Stand-up - זה בוט שמתשאל אותך מה עשית אתמול, מה אתה מתכנן לעשות היום (שואל בצ’אט ואתה עונה ב-Private) ואז הוא מפרסם בערוץ הקבוצתי, אז זו גם אלטרנטיבה ל-Online.
    • (רן) מגניב, אז אשתמש בזה בשביל ה-Snippet שלי, כי עד עכשיו השתמשתי פשוט ב-Reminder של Slack.
  • ושאלת המשך של לידן - נניח שעושים את ה - Daily Updates ב-Slack: איך אנחנו מכניסים לתוך כל זה יחסים אישיים? את ה”שלום!” או “מה קורה עם הכלב?” וכל הדברים האחרים, עכשיו כשאנחנו כבר לא נפגשים כל יום כמו שהיינו רגילים פעם, כבר לא אוכלים ארוחת צהריים יחד, אין Daily stand-up ואין אפילו את המפגש החצי-מקצועי הזה . . . איך מפצים על זה?
    • (שלומי) יש כמה אפשרויות - אפשר להגדיר Zoom קבוצתי שהוא “אישי”, מעיין Zoom שנכנסים אליו בין 10:00 ל-11:00, מי שזמין ומי שרוצה יכול להיכנס - ושם אומרים בוקר טוב וממשתפים את הסטטוס חתול / כלב.
    • אלטרנטיבה אחרת היא לייצר ערוצים ב-Slack שהם ייעודיים לשיחות אישיות - ערוץ כלבים/חתולים, ערוץ בוקר טוב וערוץ לכל דבר אחר - וזה בסדר אם לקבוצה שלכם יש ערוץ ל-Frontend או ערוץ ל-Databases, אז זה בסדר גמור אם בבוקר כולם פתאום יעלו את התמונה של כוס הקפה שלהם. אם זה הקטע אז זה סבבה לגמרי ולכו על זה.
    • (רן) לי יש עוד הצעה - אצלנו הייתה יוזמה של ניצן, שהציעה לעשות Virtual Coffee breaks - פעמיים ביום (נגיד 9:00 ו-15:00) כל מי שרוצה יכול להכין קפה, להכנס לפגישה ב-Zoom ואז יש רבע שעה של צ’אט רב-כיווני, בלי Moderator, לא מנוהל - כל אחד מספר מה שבא לו, אם בא לו, והרוב מקשיבים כי אי אפשר באמת שכולם ידברו.
      • זו גם חברה גדולה, ולפעמים יש שם עשרות או אפילו מאות אנשים, אז ברור שאי אפשר שכולם ידברו.
      • זה נחמד, ואני אספר על משהו שהרווחתי מזה - לא הייתי בכולם (כי ילדים ועוד כמה דברים והחיים עצמם), אבל כשכן הייתי, אז זה כן מאפשר לראות את החברים, וככה סתם לשתות איתם קפה כאילו ביחד.
      • וזה גם להיפגש לקפה עם אנשים שבחיים לא הייתי נפגש איתם לקפה, כמו אנשים מהמשרד בלונדון - ולשמוע איך הם מתמודדים שם עם הקורונה, או אנשים מהמשרד בסין או תאילנד, שגם אם הייתי נפגש איתם אז זה תמיד היה Strictly-business ולא היה קורה שהייתי יושב איתם לרבע שעה של קפה, או כמעט ולא, כי אין כל כך הרבה הזדמנויות כאלה
      • זה כן פותח הזדמנויות כאלה - אז יש גם דברים טובים בסיפור הזה…
    • (שלומי) ועוד משהו נחמד שלפעמים עושים - לפתוח Zoom Channel שבו כולם ב-Mute, וכל המטרה שלו היא שאתה תוכל לעבוד ולראות אנשים . . . אנשים עובדים, אתה מרגיש כאילו הם קצת לידך, לא מדברים, כולם ב-Mute ,כל החברה יכולה להיכנס - ו”יש מישהו לידך”, יש מישהו שנמצא שם, אפילו אם זה רק וירטואלי.
      • (רן) ב-GitHub הייתם עושים את זה?
      • (שלומי) לא, אבל שמעתי שעכשיו כמה חברות מנסות את זה, זה טריק נחמד.
    • (רן) יש גם את המוסיקה - לא זוכר אם זה היה ב-GitHub או בחברה אחרת, שיצרה פשוט מצב בו מישהו אחד הוא מעיין DJ, ואפשר להסתנכרן ל-Playlist שלו, וזה קצת מרגיש כאילו אתם באותו חדר וירטואלי . . .
      • זכרתי משום מה שזה היה ב-GitHub, אבל אולי זה מחברה מבוזרת אחרת.
      • זה לא דרך Zoom, כי הסאונד לא עובר טוב מספיק;
      • חושב שיש איזושהי אינטגרציה עם Spotify או YouTube, ובעצם כל מה שצריך זה לפתוח את השירות זה ולשמוע Playlist של מישהו.
      • ואתה גם יכול להזמין שירים - אפשר לתזמן שירים, וזה עובד מאוד יפה באופן אוטומטי.
      • קונספט נחמד, עשיתי את זה באחת החברות הקודמות שלי, כבר לא זוכר באיזה Service זה השתמש.
  • שאלה נוספת מרון שר - איך אתה מתמודד עם ה”פינג-פונג” שקורה הרבה פעמים כשהתקשורת היא מרוחקת או א-סינכרונית? התחושה של רון היא שלפעמים זה פשוט לוקח הרבה יותר זמן, מניח שהכוונה לפינג-פונג של שאלות והבהרות וכו’.
    • (שלומי) קודם כל - יש פה עניין חינוכי, תרבותי: אנשים חייבים ללמוד לשאול שאלות ברורות
      • מה ה-Context? מה אני רוצה להשיג? מהי הבעיה שנתקלתי בה? וכו’
      • זה ממש כמו Issue של Open source project - אי אפשר “סתם” לענות לשאלות, אנשים צריכים להסביר מאיפה הם באים ומה הבעיה, זה קודם כל זה, וחייבים לחנך לזה ולשאוף לזה.
      • אם זה לא נפתר, אפשר לקפוץ ל-Zoom, אבל אז מיד להוריד את זה בחזרה לכתב: “דיברנו על זה והבהרנו את הבעיה” ב-Zoom או בטלפון או מה שזה לא יהיה שהחלטתם בינכם, ואז לעשות סיכום של הנושא.
    • (רן) אני חושב שהעניין הזה של חינוך או הרגלי עבודה זה משהו שהוא נרכש, אבל זה משהו שגם חייבים ללמד
      • אם מישהו שואל אותך “בוא, תעזור לי שנייה”, אז אתה צריך לענות לו “סבבה, אשמח לעזור - אבל תן לי יותר Context, כדי שאבין על איזה סוג של עזרה מדובר, אולי אני בכלל לא הבנאדם הנכון ואם כן אז אני צריך לדעת כמה זמן לפנות” וכו’.
      • או אם הוא שולח לך חתיכת קוד, צריך לשאול “מה אתה רוצה שאני אעשה עם זה? תמקד אותי קצת”
      • בקיצור - אנחנו קוראים לזה “תעזור לי לעזור לך” באיזשהו מובן.
    • לידן מעדכן אותנו שאני חושב שה-Plug-in שחיפשת ל-Slack נקרא Standup.li (לא נראה פעיל בזמן האחרון), ה-Bot שמבקש ממך לבוא ולתת עדכונים יומיים
      • בנוסף, מעדכן שבתור Happy Hour הוא שלח בירות לחברי הצוות שלו ביום חמישי לבתים
      • אני מניח שכולכם שתיתם בירות יחד ב-Zoom . . . ניתן לו את הקרדיט גם על זה slightly smiling face
    • (שלומי) גם אני רוצה להיות חבר של לידן . . .

לקראת הסוף (של השעה, אל תיהיו מורבידיים…) - יש עוד משהו שרצית לכסות ולא כיסינו?
  • (שלומי) רק עוד הערה אחת, טריויאלית אבל כזו שחשוב להגיד אותה - חברות רבות הפכו לחברות מבוזרות בעל כורחן.
    • אנחנו לא רגילים לזה וזה לוקח זמן להסתגל, ואנחנו גם נמצאים בסיטואציה מטורפת וכולנו בסטרס עם ההורים והילדים וכל מה שקורה.
    • לא להיבהל מזה שדברים לא זורמים, זה לוקח זמן ללמוד את זה גם במצב רגיל, ועל אחת כמה וכמה בסיטואציה שבא אנחנו נמצאים.
      • שחררו גם לעצמכם וגם לחברים ולקולגות שלכם - זה לוקח זמן.
  • (רן) ואולי גם צריך לזכור שאנחנו ברי מזל - לא כולם יכולים להמשיך לעבוד כרגיל, או כמעט כרגיל.
    • יש מקצועות שפשוט לא יכולים לעשות את זה
    • יש אין-ספור קריקטורות, כמו הטייס שמודיע לנוסעים שלו שהיום הוא עובד מהבית ועוד אלפי קריקטורות כאלה נחמדות.
    • אנחנו יחסית ברי מזל, ויכולים לעשות את כל העבודה שלנו, אולי קצת עם הרגלי עבודה שונים, אבל יכולים לעשות את כל העבודה שלנו כמעט ללא הפרעה.
    • כשמערכות אחרות יחזרו לעבוד כתיקנן - אולי אפילו ממש ללא הפרעה
    • ואולי אפילו נגלה בסוף שזה הרבה יותר פרודוקטיבי ככה . . .
      • אני צופה - זו לא חדשנות גדולה, צפו את זה לפני - שהרבה חברות יסגלו לעצמן הרגלי עבודה מרחוק בעקבות האילוץ זה
      • אולי היום זה נכפה עליהן, אבל אח”כ חלקן לפחות יבינו שיש בזה לא מעט יתרונות ויאמצו, אני בטוח שגם Shift כזה יכול לקרות.
      • בסופו של דבר גם מהלימון הזה אפשר יהיה להוציא לימונדה.

תודה לשלומי ותודה לכל מי שצפה בנו בלייב.
והכי חשוב, כמו שדאגלס תמיד אמר - Don’t Panic.



הקובץ נמצא כאן, האזנה נעימה ותודה רבה לעופר פורר על התמלול

50 פרקים