שנקל - פודקאסט כלכלי בהנחיית עידן ארץ ורועי שוורץ תיכון

שתפו
 

Manage series 2881204
על ידי Idan Eretz and Roy Schwartz Tichon התגלה על ידי Player FM והקהילה שלנו - זכויות היוצרים שמורות למפרסם, לא ל-Player FM, והשמע מוזרם ישירות מהשרתים שלכם. הירשמו כדי לעקוב אחר עדכונים ב-Player FM, או הדביקו את כתובת העדכונים באפליקציות פודקאסט אחרות.
לפני כמה שנים ביום בהיר אחד - אסרו על קטשופ היינץ, ככל הנראה הקטשופ המפורסם בעולם, להיקרא קטשופ בישראל. הסיבה הייתה שבישראל מי שקובע מה נקרא קטשופ הוא מכון התקנים. אותו מכון תקנים נשלט בין היתר על ידי נציגי עובדים ומפעלים ישראליים. העובדים והיצרנים הם המתחרים של היינץ, ולכן הם קבעו שאסור להיינץ להיקרא קטשופ, מתוך הנחה שזה יפגע להם במכירות. באותה מידה - במשך לא מעט שנים - היה מאוד קשה לייבא תה לארץ. התקן, אשר שירת את חברת התה המובילה בארץ - אסר על שימוש בשקיקים (תיונים) הסגורים בסיכת מתכת, שיטה שהייתה נהוגה בחו”ל. כך יצרנית מקומית בעצם מנעה תחרות באמצעות מכון התקנים, מה שהוביל להתייקרות התה שכולנו שותים. מכון התקנים הוקם מתוך חזון ומטרה ראויים להערכה - לשמור על פני הישראלים מפני מוצרים פגומים ובעייתים. לדאוג לכך שכשנקנה מוצר חשמל - לא נצטרך לדאוג משריפה בבית. לדאוג שכשנקנה מאכל - לא נדאג מהרעלה. אך בגלל המבנה של מכון התקנים, בגלל הניהול שלו על ידי תעשיינים מקומיים ועובדים - הוא גוף מועד לפורענות. מה שגם מלכתחילה לא ברור למה צריכים תקנים ישראלים ייחודיים. האם התקנים שמספיק טובים כדי לשמור על האירופאים והאמריקאים לא מספיקים לנו? ***** אחת ההוצאות היקרות ביותר של המדינה היא קצבאות זקנה. מדי שנה הביטוח הלאומי משלם בערך 35 מיליארד שקל קצבאות זקנה ושארים. בגסות מדובר על בערך 10% מתקציב המדינה. אך הביטוח הלאומי מבחינה כלכלית הוא לא בדיוק ביטוח. שכן אמנם מי שמקבל היום קצבת זקנה שילם ביטוח לאומי כל השנים, אבל הסכומים שהוא שילם לא קרובים ללהספיק כדי לכסות את מה שהוא מקבל. בנוסף, למרות שיש מס נפרד לביטוח לאומי - הוא לא ממש מנוהל בנפרד מתקציב המדינה. לכן, מבחינה כלכלית ביטוח לאומי הוא לא ביטוח - הוא סתם עוד קצבה. אף אחד מאיתנו לא רוצה חלילה לחשוב על כמה קשה למבוגרים עניים. מבוגרים עניים, כמו נכים הם אוכלוסייה קשת יום שגם לא ממש יכולה לעבוד ברובה. ולכן, מאוד חשוב לדאוג להם בבגרות אם הם סובלים ממצב כלכלי קשה. ולכן מפלגות רבות קוראות להעלות את קצבת הזקנה. מה שרובן לא אומרות - הוא שהמבוגרים שלא נהנים מפנסיה שמנה - מקבלים במקביל לקצבת זקנה גם השלמת הכנסה למבוגרים. למעשה הקצבת זקנה הייתה תחליף לפנסיה בימים בהן לא הייתה פנסיה במדינה. אך היום - מיליונרים ומיליארדרים מקבלים קצבת זקנה שעולה הרבה כסף למדינה. קצבת זקנה שכשאנחנו נצא לפנסיה - לא יהיה מי שישלם אותה, כי הביטוח הלאומי משלם כל שנה יותר מכמה שהוא גובה. תחשבו כמה יכלנו לעזור למבוגרים העניים יותר, אם היינו מבטלים הדרגתית, ולא במכה את קצבת הזקנה, אך מעלים את השלמת ההכנסה למבוגרים לסכום ראוי יותר ובמקביל היינו חוסכים לא מעט כסף שיכל לשמש לחינוך, לרווחה, או אולי אפילו להישאר בכיס שלנו - האזרחים העובדים. ***** אלו בדיוק הדברים עליהם אנחנו מדברים בפודקאסט. תמיד הרגשתם שאתם רוצים לדעת עוד על כלכלה, אבל אין דרך נוחה? שנקל הוא הפודקאסט בשבילכם. בפודקאסט עידן ארץ ורועי שוורץ תיכון, שני כלכלנים, שעוסקים כבר מעל חמש שנים כל אחד בהנגשת כלכלה בכלי התקשורת המובילים, בין היתר - TheMarker, Ynet, N12, גלובס, מאקו ויותר חשוב מכך - בפייסבוק ובטוויטר, איפה שהקוראים באמת נמצאים היום - מדברים על כלכלה בשפה פשוטה ולא מפחידה, כך שכל אחד יוכל להבין. ”זאת הכלכלה, טמבל”, למרות שהחדשות הן בד”כ על ביטחון, או מציגות את הפוליטיקה כטלנובלה, ולמרות שכלכלה הוא לא מקצוע הנלמד בבתי הספר, הכלכלה קובעת כל כך הרבה בחיינו. כשאנחנו צעירים אנחנו לומדים בבית ספר ובאוניברסיטה - כדי להעלות את כושר ההשתכרות בעתיד. אחר כך אנחנו משרתים בצבא, מה שמבחינה כלכלית הוא מס, כמו בכסף, רק בעבודה, ואז אנחנו תקועים שעות רבות בפקקים בדרך לעבודה, רק כדי לעבוד בערך חצי מהשעות בהן אנחנו ערים, כדי לחסוך כסף לפנסיה. כל הדברים האלו - הם בעצם הכלכלה. אנחנו בשנקל לא חושבים שהכלכלה פחותה מהביטחון, חינוך או רווחה. אנחנו מאמינים שהיא הכלי כדי לאפשר לנו את הטוב ביותר מכולם. אנחנו מאמינים שבאמצעות מדיניות כלכלית נכונה, אך במקרים רבים לא אינטואיטיבית - השמים הם הגבול וישראל תוכל להשיג הכל. לכן, אנחנו נהנים ללמוד על כלכלה וללמד על כלכלה. אנחנו מאמינים שככל שהציבור יבין יותר בכלכלה הוא לא ”יקנה” הבטחות ריקות מתוכן של פוליטיקאים. ככל שהציבור יבין יותר בכלכלה - המצב של כל אזרח בישראל ישתפר. ולכן, אנחנו כאן. אז בואו תשמעו את השנקל שלנו על כלכלה.

19 פרקים