בבא קמא כח - י"ז בכסלו, 30 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

דף נלווה בבא קמא כח

הדף היום מוקדש ע"י שריל גולדשמיט לע"נ אביה, יצחק אייזק שמחה בן יחיאל מיכאל.

הדף היום מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ אביה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה.

האם אדם יכול לקחת את החוק לידיים? באילו נסיבות? רב יהודה ורב נחמן מסכימים שאם יהיה הפסד כספי אם ימתין ללכת לבית הדין, אז מותר לקחת את החוק לידיים, אבל אם לא, הם חלוקים. רב יהודה אוסר ורב חמנן מתיר. מובאים מספר מקורות בניסיון לקבוע איזו דעה נכונה, אך לאחר שמנתחים כל מקור, מסיקים שהוא אינו חד משמעי. אם מישהו הפיל כד ברשות הרבים והוא נשבר ומישהו החליק במים שנשפך או משברי הכד ונפצע, האם האדם אחראי לנזק שנגרם לכלי? על נזק שנגרם לאדם? האם זה משנה אם הנזק היה מהקרקע או מהשברי כלי או מהמים עצמם שנשפכו מהכד? רב מגביל את האחריות למקרה שבו ניזוק כלי/בגדים, כי אם אדם נפגע, זה מחבטה בקרקע, ולא מהמים, ועל זה פטור כי הקרקע לא שייכת לבעל הכד. אולם שמואל רואה את הנזק הנגרם מהמים כנזקי בור (אבנו סכינו ומשאו...) ובעל הבור פטור מנזקים לכלים! רב רואה את המים כנזקי שור, שכן המים שייכים לבעלים (ממונו) ומבחין בין מקרה שבו הבעלים הפקירו (יהיה פטור) לבין מקרה שלא הפקירו (חייב). מובאת ברייתא המעוררת קושי עם הן עמדתו של רב והן על שמואל, אך נפתר. במקרה שנשפך מים, רבי יהודה חולק על רבי מאיר (התנא קמא במשנה) וסובר שחייבים רק אם הייתה כוונה. רבה מסביר איזה כוונה - כוונה להוריד את הכד ואז הוא נפל ונשבר – כי אז הבעל אחראי על מעשיו. רבי מאיר החולק סובר שאפילו אם נשבר בלי שום פעולה מצד המחזיק בו, חייב. איך זה יכול להיות אם אונס רחמנא פטריה – במקרה של אונס גמור, פטור?