))
מגילה כא - כ"ט בטבת, 2 בינואר
Manage episode 316418373 series 2585310
תוכן מסופק על ידי מישל כהן פרבר. כל תוכן הפודקאסטים כולל פרקים, גרפיקה ותיאורי פודקאסטים מועלים ומסופקים ישירות על ידי מישל כהן פרבר או שותף פלטפורמת הפודקאסט שלו. אם אתה מאמין שמישהו משתמש ביצירה שלך המוגנת בזכויות יוצרים ללא רשותך, אתה יכול לעקוב אחר התהליך המתואר כאן https://he.player.fm/legal.
הדף היום מוקדש ע"י שרי אסרמן לזכר נשמת אביה משה בן יוסף הכהן, שזה עשר שנים לפטירתו. וע"י הלן בואם לזכר נשמת אמה חיה חנה אלטר בת חנה ויקותיאל אריה. ולרפואת חנה בת שמואל ואסתר ובריינא ברכה בת רינה.
המשנה קבעה את הכלל העומד מאחורי המקרים המפורטים (שמצוות שנועדו לעשות ביום אפשר לקיימם כל היום ושאפשר לעשות בלילה אפשר לקיים כל הלילה), למרות שהכלל היה ברור מאליו. למה? אפשר לשבת או לעמוד בעת קריאת המגילה. כל מקום עושים כמנהגו בעניין ברכות המגילה - יש המברכים אחרי המגילה ואחרים שלא. בימי שני, חמישי ומנחה בשבת מתקיימים שלוש עליות לתורה. בימים שיש מוסף, אבל זה לא יום טוב, יש ארבע עליות. ביום טוב יש 5, ביום כיפור 6 ובשבת 7. הראשון שעולה לתורה מברך לפני הקריאה ואחרון מברך אחרי הקריאה. קוראים את ההפטרה בחגים, יום כיפור ושבת. כשקוראים בתורה חייבים לעמוד. האם זה נכון גם ללימוד תורה? במה זה תלוי? שני אנשים יכולים לקרוא את המגילה ביחד אבל לא בקריאה בתורה. למה? מהן הברכות שנאמרות לפני ואחרי קריאת המגילה? כנגד מה תקנו שלוש העליות בימי שני, חמישי ושבת מנחה? בכל קריאת תורה חייבים להיות לפחות עשרה פסוקים. כנגד מה תקנו מספר זה? האם עדיף שהעלייה הראשונה תכלול ארבעה פסוקים ובשניים האחרים יהיו שלושה? או באמצעית תהיה ארבעה? או באחרון? הגמרא מביאה טעם לכל אפשרות. למה שינו לכך שכל מי שמקבל עלייה מברך לפני ואחרי? מה הסיבוך בחילוק לארבעת העלויות בקריאה לראש חודש?
1590 פרקים
שתפו
