מגילה כו - ה' בשבט, 7 בינואר

דף יומי לנשים - הדרן

הדף היום מוקדש ע"י שנה וינטרס לכבוד רות רסקס.

אם נמכרים חפצים מקודשים, מה אפשר לעשות עם הכסף. יש היררכיה של פריטים מקודשים ואפשר רק לעלות למעלה ברשימה, לא למטה. האם יש קדושה לכיכר הציבור שבה מתקיימות תפילות בתעניות ציבור או מאחר שאין בה שימוש קבוע, אין בה? בית כנסת בעיר נחשב בבעלות אנשים רבים, גם לא מהעיר, ולכן לא ניתן למכור אותו כיון שהוא שייך לציבור. מדוע היה בית הכנסת של רב אשי במתא מחסיא חריג לכלל זה? סתירה לכלל זה מובאת מברייתא לגבי מכירת בית ספר בירושלים. למה הדין היה שונה שם? קושי נוסף עולה מתוך ויכוח תנאי לגבי הלכות בית מצורע בירושלים - האם הוא יכול להיות מצורע כיוון שהוא מרחב פרטי ורק בית המקדש אינו נחשב פרטי או לא יכול להיות מצורעת כיוון שכולו נחשב מרחב ציבורי? אם סוברים שרק בית המקדש הוא ציבורי, בתי הכנסת הם פרטיים! אולי הכוונה הייתה מקודש ולא מקדש ואז הדין כולל גם בתי כנסיות. שורש הוויכוח הוא האם ירושלים הייתה נחלה שמחולקת בין בנימין ליהודה או לא הייתה שייכת לאף שבט מסוים. הגמרא מביאה דיון תנאי נוסף בנושא - דעה אחת סוברת שבית המקדש נחלק בין בנימין ויהודה - אילו חלקים היו שייכים למי? היכן יש התייחסות לכך בתורה? השנייה סוברת כי לא ניתן להשכיר שטח בירושלים כאשר אנשים מגיעים לבית המקדש לעלייה לרגל שכן החלל נחשב בבעלות ציבורית. במקרה כזה, מה היה נהוג למארחים לקחת מהאורחים כפיצוי מאחר שלא יכלו לגבות דמי שכירות? מה אפשר להפיק מכאן כעצה טובה למי שמתארח בביתו של אחר? אף על פי שלא ניתן למכור חפצים מקודשים תמורת קדושה פחותה, יש חריג לכלל - אם נקבע על ידי שבעה אנשים הממונים על הפעילות הקהילתית לעיר (שבעה טובי העיר) ומול בני העיר. אסור לפרק לבנים או קורות מבית כנסת ישן ולהכניסם לבית כנסת חדש. למה? אם מוכרים בית הכנסת, הכסף מתקדש והקדושה יוצאת מהבית והחלל יכול לשמש לצרכי חול. אבל האם ניתן לשכור אותו? האם אותו דבר נכון לגבי הלבנים וחלקים אחרים? במה זה תלוי? אם בית הכנסת ניתן במתנה, האם הקדושה פוקעת? ישנן רמות שונות של קדושה לפריטים המשמשים למצווה ולפריטים המשמשים לפריט מקודש. מה נכנס לאיזו קטגוריה והאם ניתן לזרוק את החפצים הללו או שצריך לגנוז אותם? מה אפשר לעשות בספר תורה שבלה?