פרק 36: מסובין, אימא, סגי נהור – השפעת הארמית על העברית / ד"ר חיים דיהי

קולולושה - עברית לשון שפה

המילים הראשונות שכל תינוק לומד - אימא ואבא - מקורן בארמית. איך זה קרה, מה לא בסדר בצירוף "מחד גיסא ומאידך" והיכן עד היום אנשים מדברים ארמית. *** לא רק קדיש, כתובה והא לחמא עניא - המפגש בין הארמית לעברית עתיק יומין. כבר בתנ"ך יש מילים ארמיות כבר בספר בראשית וכמו כן יש פרקים שלמים בספר דניאל ובעזרא ונחמיה. גם בעברית שלנו יש מילים ארמיות רבות, כולל המילים הראשונות שכל תינוק לומד: אימא ואבא. בפרק חי של קולולושה תגלו איך קרה שהארמית השפיעה כל כך על העברית, מדוע פרקים בתנ"ך כתובים בשפה הזו, ואילו עוד מילים ומאפיינים שאלה העברית מהשפה האחות שלה. כמו כן תגלו כיצד יודעים אם מילה מסוימת בתנ"ך היא ארמית ולא עברית, מתי הייתה הארמית השפה הבין-לאומית, ועל משמעויות מוטעות כמו ואידך זיל גמור שאינו קשור לסיום אלא ללימוד. בפרק שוחחתי עם ד"ר חיים דיהי על היידוע ־א בארמית (צוותא, אסותא, כורסא), על הסיומת ־ין (מסובין, אירוסין), ועל המילים והצירופים האלה: לברך על המוגמר, ואידך זיל גמור, גמרא, אבא, אימא, סבא, סבתא, אחיזת עיניים, עובדה, כורסה, היינו הך, ביש גדא, לפום צערא אגרא. למפרע, שבשתא כיוון דעל על, סלק, מלעיל, מלרע. גם עסקנו במילים שנשמעות מודרניות: אתר, אולפן, וכיצד הוגים את המילים האלה: מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, איפכא מסתברא, הא ותא לא, בלאו הכי, תיקו, סברי מרנן. לא עסקנו רק באוצר מילים אלא גם בהשפעות תחביריות של הארמית על העברית - איך קרה שכוס במקרא נקבה ובחז"ל זכר, שדה זכר ובחז"ל נקבה. *** ד"ר חיים דיהי – מלמד במחלקה ללשון באונ' בן גוריון בנגב, ראש ההתמחות בעברית כשפה שנייה במכללת קיי. חיבר (עם פרופ' דניאל סיון) את מילון ארמי-עברי אריאל. חוקר את העברית של בית שני במקרא ומחוצה לו בהשוואה לעברית של בית ראשון ובעיקר את לשונו של ספר בן סירא שנכתב בימי הבית השני. כמו כן מלמד קורסים בעברית החדשה. *** הרחבות על הפרק - באתר לשוניאדה