פרק 51: לשון הפיוט הספרדי בעידן "תור הזהב" / פרופ' אפרים חזן

קולולושה - עברית לשון שפה

למה בית בשיר נקרא "בית", מה החידוש הגדול של שירת ספרד, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות אימוץ המשקל הערבי לשירה העברית – על מאפייני שירת הקודש ושירת החול בספרד המוסלמית. *** המשך היסטורי של הפרק הקודם שעסק בפיוט הקדום: בשיחה עם חוקר הפיוט פרופ' אפרים חזן דיברנו על השאלה מדוע הפיוט הארץ ישראלי הקדום לא השפיע על שירת ספרד, סקרנו את המשוררים הגדולים בתור הזהב, הכרנו את כללי השירה והלשון הנוקשים שכתב משה אבן עזרא וניסינו להבין אם מישהו פעל במדויק לפיהם. שוחחנו על החידוש הגדול של שירת ספרד – שירי חול, והגדרנו מהי שירת קודש ומה שירת חול. עוד דיברנו על השפעת הערבית על הפיוט, בדגש על אימוץ כללי השירה הערבית לעברית, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות זאת (רס"ג, דונש ותלמידי מנחם בן סרוק). ראינו דוגמות להשפעת המשקל בשירה על שינוי בפיסוק, בניקוד ובאוצר המילים של הפיוטים, והרחבנו על תפיסות שונות במשקל בשירה: בשירה המקראית, בשירת ספרד ובשירה המודרנית. הכרנו את המונח יתד, תנועה, אזור ובית (ומכאן המונח "בית" בשירים עד היום!), גיליתי איך המשורר התכוון שנקרא את השורה "בטרם כל יציר נברא" בפיוט "אדון עולם", וחתמנו את השיחה במה שקרה לעולם הפיוט הספרדי אחרי גירוש ספרד ותור הזהב. *** אפרים חזן - חבר האקדמיה ללשון העברית ופרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית ובמחלקה לספרות עם ישראל באונ' בר אילן, חוקר פיוט ושירה בעיקר של יהדות צפון אפריקה, בדגש על תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת רבי יהודה הלוי. היה המפקח הארצי בתחום לימודי הספרות בחמ"ד - החינוך הממלכתי דתי, והיה ראש החוג לספרות עם ישראל ודקן הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן. ואם השם שלו מוכּר לכם כנראה קראתם את אחד ממאמריו בתחום השירה והפיוט או את אחד מספריו – הפופולרי שבהם: החוברת שכתב על שירת ספרד בסדרת סדרי האונ' הפתוחה "פרקים בתולדות הלשון העברית" – או שהייתם תלמידים שלו בתחום הספרות או הלשון באחת המכללות להכשרת מורים באחד האוניברסיטאות (כמוני, הייתי תלמיד שלו בבר אילן). בעל העיטור "יקיר ירושלים" וגם זכה בפרס למפעל חיים לחקר קהילות ישראל ע"ש הנשיא בן־צבי. *** היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/