בבא מציעא לח – דף יומי

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

להודייה על חזרת בנינו רועי מרדכי בן ענת ציפורה ודניאל אברהם – בחיים משירות המילואים בעזה,
ולהצלחת הניתוח שלו היום להוצאת הרסיס שנותר
להקדשת שיעור ליחצו כאן

https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/metzia_38.mp3

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא מציעא דף לח

(לח. במשנה)

נושאי הדף היומי:

א. שומר על פירות שנרקבים – לרשב"ג – ימכרם, חכים – לא יגע, אא"כ כדי חסרונם. למה? או כי מעדיף קב שלו או שמא הבעלים יתרמם. ב. האם מורידים קרוב לנכסי שבוי? רב – לא, שמואל – כן, למסקנה – זאת מחלוקת תנאים.

סיכום הדף היומי:

חלק א – שומר פירות שרואה שהם מתקלקלים –

א. המחלוקת –

רשב"ג – תמכור ותשמור למפקיד את הכסף.

ת"ק – אל תיגע

למה לא להציל לו?

1. רב כהנא – סברא אנושית – אדם רוצה בקב שלו יותר מ9 קבין של חברו.
2. רנבי"צ – חשש הלכתי – אולי הבעלים הפריש אותם כתרומה על פירות שיש לו במקום אחר, ויוצא שאתה מוכר תרומה!

שואלים בהמשך – למה שלא ימכור לכהן?
תשובה – זה יפתור את החשש שמא עשו תרומה לפני המכירה,
אבל עדיין יש חשש שמא יעשום תרומה אחרי המכירה, והפירות יהיו טבל!

קשה מברייתא – כיוון שלא יגע בהם, מותר לבעלים לעשותם תרומה.

עם רב כהנא – מסתדר,

אבל לרנבי"צ – הרי לדעתו זו הסיבה שלא יגע, לא התוצאה!

תשובה – זה גם הסיבה וגם תוצאה.

ב. הגבלה של רי"ח – לא נוגע רק עד "כדי חסרונן", מעבר לזה מוכר.

1. A. עם מי זה מסתדר –

אבל לרנבי"צ – לא מסתדר, הרי עדיין יש חשש תרומה!

לרב כהנא – מסתדר – אדם מעדיף את שלו עד גבול מסוים.

1. B. שאלות על זה שיש מצב שבו בכל זאת כן מוכר:
2. איך מוכר, הרי אולי באמת הבעלים עשו אותם תרומה? (המכירה אחרי התרומה)

תשובה – אכן צריך למכור דווקא לכהן.

2. איך מרשים לבעלים לעשות תרומה – הרי אולי כבר מכר, ולא יחול! (המכירה לפני התרומה)

תשובה – "כדי חסרונן" זה לא שכיח ולא חוששים לזה.

1. C. קשה על רי"ח מברייתא –

הברייתא דומה למשנתנו, אבל המקרים שם זה יותר מכדי חסרונן – יין שהחמיץ, שמן שהבאיש,
ובכל זאת נחלקו:

חכמים (כרשב"ג) – ימכור,
ר"מ (כת"ק) – לא יגע – ואפילו שזה יותר מכדי חסרונן!

תשובה – זה אמנם יותר מכדי חסרונן, אבל זה לא ימשיך להתקלקל עוד, לכן כבר אין טעם למכור.

1. D. לסיכום –

רשב"ג (וחכמים בברייתא) – מוכר מיד – חוששים גם להפסד קטן

וכן פוסקים ר' אבא בר' יעקב – רי"ח,
(רבה בב"ח – לא צריך לומר את זה, כי באופן כללי תמיד רי"ח כרשב"ג).

ת"ק (ור"מ בברייתא) – לא יגע עד שזה כדי חסרונן – חוששים רק להפסד גדול

רבא-ר"נ.

חלק ב – האם מורידים קרוב לנכסי שבוי

אבא נשבה, האם מורידים את הבן לשדה שלו, שיקבל פירות באחוזים כמו אריס, וכך השדה לא תהיה מוזנחת.

א. איך זה קשור לסוגייתנו –

מציעה הגמרא – שבשני המקרים השאלה אם ניתן להשתמש ברכוש שלך כדי להציל את הרכוש שלך, ללא ידיעתך:

שרשב"ג (שאצלנו דואג לפירות ואומר למכור) – יאמר שמורידין קרוב לנכסי שבוי

דחייה –
בפירות – אם לא ימכור הקרן עצמה תיהרס – מוכרים
בשדה – אם יזניחו אותה הפירות יהרסו אבל השדה עצמה לא – אולי לא מורידים

ות"ק (שאצלנו לא מוכרים) – גם יאמרו שלא מורידים קרוב.

דחייה – אולי עקרונית כן,
ולכן בשדה מורידים,
וזה שבפירות לא – זה בגלל הסיבות שראינו (רוצה בקב שלו/שמא עשה תרומה),

ראיה לדחייה – שכך פסק רב נחמן – מצד אחד מורידים, מצד שני לא לגעת בפירות
ב. הדעות שם –

רב – לא מורידין, שמא יקלקל את השדה
שמואל – מורידין, לא יקלקל כי רוצה שיצליח כי מקבל כאריס.

ג. הגבלה – אם יש שמועה + עד 1 שמת בשבי – לפי כולם מורידים.

ד. ראיה לרב שלא מורידים–

וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים (שמות כב, כג)

ושואל ר"א – הרי ברור שאם האישה אלמנה אז הילדים יתומים?
ועונה – הכוונה שיהיה ספק אם מת, והאישה לא תוכל להינשא מספק, והילדים לא יוכלו להיכנס לשדה האב מספק.

ומכאן רואים שלא מורידים!

דוחים רבא ורב עמרם – שם הכוונה שלא יוכלו למכור את השדה, אבל כן מורידים שיטפלו בה.

אך דוחה רב ששת את הדחייה – מההקבלה לאישה ברור שהכוונה שלא מורידים,
שכמו שהאישה לא יכולה גם קצת להתחתן,
גם היתומים לא יכולים גם קצת לרדת לשדה.

ה. זו מחלוקת תנאים:

היורד לנכסים של –

נכסי שבויים – שיודעים שמת – מותר,
נכסי נטושים (המקרה שלנו, שלא ידוע אם מת): ת"ק – אסור, רשב"ג – מותר,
נכסי רטושים (שנטש את הקרקע) – לפי כולם אסור.

השיעור בבא מציעא לח – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.