לזכות אוֹרי בן ליאת ומאיר יחיאל רוטר הי"ו
לרגל כניסתו לצה״ל, בהצלחה רבה, ושברכת השם וזכות התורה ילוו אותך לאורך כל הדרך

סיכום הדף היומי, זבחים מט

(מט. שליש עליון – מט: רבע תחתון)

א. מקור לצפון בקרבן אשם

"במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם, ואת דמו יזרוק על המזבח סביב" (ז, ב).

למצווה – הפסוק על שחיטה, "…ואת דמו" – קבלה , את – המקבל.

לעכב – באשם מצורע – "ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה, במקום הקודש, כי כחטאת האשם הוא לכהן…"

שאלה על המקור ממצורע: והרי פסוק זה נצרך למצווה במצורע?

(שהרי אשם מצורע היה בכלל שאר האשמות, ויצא מכללו לידון בדבר החדש (שחייב דם על בוהן ידו ורגלו ואוזנו הימניים, ואין כל דמו על המזבח), ואי אפשר להחזירו לכלל עד שיחזירנו הכתוב בפירוש (בפסוק הנ"ל – "כחטאת האשם") – שחייב אימורים ודם למזבח, אז נאמר כך גם לגבי צפון!

תשובות:

1. התורה יכלה לכתוב צפון רק באשם מצורע ונלמד משם, לה נכתב גם בפסוק הכללי – כדי ללמד לכל האשמות שמעכב.

דחייה חלקית – זה רק בהנחה שדבר שיצא מכללו, אמנם לא לומד מהכלל אך כן מלמד את הכלל. אך אם לא, אז התורה לא יכלה לכתוב רק באשם מצורע.

2. כיון שהחזירו לכללו (למתן דמים ואימורים) החזירו להכל, גם לעניין צפון, ולכן הצפון שם יותר ומלמד לעכב.

(נגד ההנחה שבשאלה שצריך להחזירו גם לעניין צפון)

דחייה – אולי לא החזירו לשחיטה שכן כשרה בזר (הרי הפסוק המחזיר הוא – "כי כחטאת האשם הוא לכהן"), ולכן צריך פסוק שמחזיר גם לצפון?

תשובה – "כחטאת האשם" – "אשם" ניותר ובא להחזירו לגמרי לכל דיני שאר האשמות.

ב.A. דיון בפסוק הנ"ל באשם מצורע – "במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה"

למה צריך את שניהם (חטאת ועולה)?

רבינא – כדי ללמד שלא למדים היקש מהיקש.

אם היה כתוב רק חטאת, היינו חושבים שלומדים היקש מהיקש.

ואם היה כתוב רק עולה, היינו חושבים שבאמת התורה יכלה ללמוד מחטאת, אך העדיפה ללמוד מהעיקר ולא מהטפל,

לכן כתוב את שניהם.

B. רבא לומד שלא למדים היקש מהיקש ממקור אחר –

כתוב בפר כהן משיח "ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו… ואת שתי הכליות… ואת היותרת על הכבד… כאשר יורם משור זבח השלמים"

שנכתב בפר כהן, כדי שנלמד מזה לפר העלם (אם אינו עניין…), ומשם לשעירי ע"ז.

מכאן שללא זה לא ניתן ללמוד מפר העלם, כי לא לומדים היקש מהיקש.

רב פפא – ולמה לא נכתב בפר העלם עצמו?

לו נכתב בפר העלם, היינו חושבים שיכולנו ללמוד גם בהיקש, אלא שהתורה העדיפה לכתוב בפר העלם כדי שיהיה כתוב בגופו. לכן נכתב בפר כהן, שנדע שלא לומדים היקש מהיקש.

השיעור זבחים מט – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.