זבחים יז – דף יומי

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

השיעור מוקדש
לעילוי נשמת חמיו של אחד הלומדים, שלמה יואל בן אפרים מיכאל ז"ל
לעילוי נשמת יהודית בת יוסף בריל ז"ל
לעילוי נשמת סבתא של אחד הלומדים, איטה בת ציפורה וישראל יונתן בן ינטע ז"ל
ולהבדיל לרפואת יעקב ראש בן מסעודה

להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)

https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/zevahim_17.mp3

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להזמנת "דף מאיר" על מסכת הוריות – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הדף יומי, גמרא הוריות דף יז

(יז. 2+ עד יז: בנקודותיים מתחת לאמצע)

פסול טמא, טבול יום ומחוסר כיפורים

הקדמה – כשאדם נטמא יש שלושה שלבים:

טמא – עד שהוא טובל (ברוב הטומאות טובל באותו יום, בטומאת מת, זב/ה צרעת ויולדת – רק אחרי זמן) – בשלב הזה הוא אב או ראשון לטומאה

טבול יום – אחרי שטבל ועד "הערב שמש" הוא יורד לדרגה שדומה ל"שני לטומאה" – אסור באכילת תרומה וקודשים.

מחוסר כיפורים – בטומאות היוצאות מגופו (זב/ה, יולדת, מצורע) – למחרת צריך גם להביא קרבן, ועד אז הוא (לכאורה) בדרגת "שלישי לטומאה" ומותר בתרומה אבל אסור באכילת קודשים.

המשנה כאמור – 3 הדרגות פוסלות את הקרבן.

א. המקור לטמא וטבול יום –

1. A. טמא – כב, ב – "דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקׇּדְשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת־שֵׁם קׇדְשִׁי…"
2. B. טבול יום – פרק כא –

א – וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא־יִטַּמָּא בְּעַמָּיו׃
ה – לֹא־[יִקְרְחוּ] קׇרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת׃
ו – קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת־אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ׃
ז – וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר, וְאַחַר יֹאכַל מִן־הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא׃
ט – וְשָׁמְרוּ אֶת־מִשְׁמַרְתִּי וְלֹא־יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ…"

וְלֹא יְחַלְּלוּ (בפסוק ו) – באופן פשוט עוסק בטמא,
אבל כיוון שטמא כבר נלמד בפרק כב,
אז אם אינו עניין לגופו תנהו לטבול יום.

קשה – למה לא לומדים את מה שסמוך לאותו פסוק – קורח קרחה ומשחית זקן שיהיה אסור להקריב?

תשובה – יש גזירה שווה (חילול חילול) בין הפסוק הזה לפסוק ט בהמשך:
"וְשָׁמְרוּ אֶת־מִשְׁמַרְתִּי וְלֹא־יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ…" – ושם מדובר בטבול יום שאוכל תרומה שחייב מיתה, ומזה לומדים שגם פסוק ו עוסק בטבול יום שהקריב (ושגם הוא חייב מיתה).

1. C. מחוסר כיפורים (יט.) –
   יב, ט – "וְאִם־לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי־תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה… וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" – מכאן שעד עכשיו נחשבה טמאה.

(יז. באמצע)

ב. רבה – למה צריך מקור גם לטבול יום (טבו"י) וגם למחסור כיפורים (מחס"כ)?

(זה שצריך מקור לטמא זה ברור, כי המקורות של של טבו"י ומחס"כ בנויים עליו, אבל למה צריך מקור לשניהם?)

ללמוד אחד מהאחר אי אפשר:

1. ללמוד אותם מטמא א"א – כי טמא חמור יותר בזה שמטמא אחרים (דרגת טומאה גבוהה יותר).
2. ללמוד מחס"כ מטבו"י א"א – כי טבו"י חמור יותר שאסור גם בתרומה.
3. ללמוד טבו"י ממחס"כ לכאורה אפשר (כי חמור יותר), אך גם א"א – כי מחס"כ חמור יותר בזה שמחוסר מעשה.

ללמוד אחד משניים גם א"א:

1. ללמוד מחס"כ מטמא + טבו"י א"א – כי שניהם חמורים ממנו שפוסלים בתרומה.
2. ללמוד טבו"י מטמא ומחס"כ גם א"א – כי שניהם מחוסרי מעשה.

מקשה הגמרא[1] – לכאורה מחס"כ לא באמת מחוסר מעשה,
כי הקרבן לא בא להוסיף לא טהרה (הוא כבר טהור לכאורה) אלא רק להוסיף כפרה?

תשובה: רבה סובר שמחס"כ נחשב טמא לגמרי ("מחוסר כיפורים דזב כזב דמי"),
כלומר אמנם לגבי תרומה הוא טהור, אבל לגבי קודשים הוא טמא בדרגתו המקורית (אב הטומאה!) ואם אכל קודשים אכל כרת ואם נגע בקודשים עושה אותם ראשון!

(יז: 2+)

ג. "מחוסר כיפורים דזב כזב דמי – תנאי היא" –

לאדם טמא אסור לשרוף את הפרה אדומה –

במדבר יט, יח – וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל־הָאֹהֶל וְעַל־כׇּל־הַכֵּלִים וְעַל־הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ־שָׁם וְעַל־הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר׃

לטבול יום מותר –

שם יט – וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל־הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – שאפילו שעדיין קצת טמא וקצת טהור – מותר.

מה לגבי מחס"כ – מחלוקת:

יוסף הבבלי – לא יכול –

כי סובר שנחשב טמא, כמו רבה.

(ההיתר של טבו"י כולל רק טמאים שאינם מחוסרי כיפורים, כמו טמא מת (שזה הנושא בפסוקים), ולא בטומאות שיוצאות מגופו שהם מחוסרי כיפורים).

רבנן – יכול

– לכאורה כי סוברים שלא נחשב טמא.

– דחייה – אולי מסכימים שנחשב טמא, ובכל זאת יכול לשרוף כי ההיתר של טבו"י כולל את כל הטמאים – גם את מחוסרי הכיפורים.

[1] לכאורה יכלו להקשות כך גם מקודם כשניסינו ללמוד טבו"י רק ממחס"כ, ואולי אכן יכלו להקשות וחיכו לעכשיו.

השיעור זבחים יז – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.