פודקאסטרטגי 281: עסקת החטופים | בתיה"ס של אונר"א | קולות מאיראן | העדה הדרוזית והמלחמה | ישראל-ארה״ב

פודקאסטרטגי

שחרור החטופים: משמעות המבצע ההירואי ברפיח והשיחות על ההסכם בקהיר ראש תכנית המחקר "טרור ולוחמה בעצימות נמוכה" במכון, יורם שוייצר, מתארח בפודקאסטרטגי כדי לדון בהמשך המאמצים לשחרור 134 החטופים הנמצאים בידי חמאס בעזה – יום לאחר המבצע לשחרור שני החטופים הישראליים ברפיח וברקע השיחות הנערכות במצרים לגיבוש הסכם חטופים. מהן המשמעויות של המבצע ההירואי שהתרחש בדרום הרצועה – הן מבחינת המשך המיקוח מול חמאס והן מבחינת המסר לעולם? כיצד נעזרת ישראל בהקשר הצבאי והמדיני של המלחמה כדי לקדם את שחרור החטופים במו"מ שהתחדש בקהיר, ומהם הסיכויים שבמצב הנוכחי במלחמה ניתן יהיה להגיע לפריצת דרך? האם שחרור בכירים, כמו שחרור יחיא סנוואר בעסקת שליט, הוא שאיפשר לחמאס לבצע מתקפות טרור כמו ה-7/10, ועד כמה הוא מסכן את אזרחי ישראל בכלל? וגם: כיצד הסכם שחרור החטופים משתלב במאבק בין חמאס לפתח על ההנהגה הפלסטינית? הסתה לביצוע פיגועים ותשבוחות למחבלים: תוכניות הלימודים של אונר"א חוקר המכון הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, וסמנכ"ל מכון IMPACT-se לניתור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי, אריק אגסי, בוחנים את מערכת החינוך שמפעילה סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים ואת האופן שבו תכני הלימוד משתלבים עם מסרי הטרור של חמאס, הכוללים הסתה לפיגועים והסתה נגד ישראל בכלל. למי מיועדת מערכת החינוך של אונר"א ומי אחראי לתכנים שמופיעים בספרי הלימוד? כיצד חמאס רתם את אונר"א לצרכיו? מהי מידת מעורבותם של מורים ואנשי חינוך של אונר"א בשורות ארגוני הטרור - ואף במתקפת ה-7/10? מה יש לעשות כדי שאונר"א לא תשמש עוד מכשיר לקידום תכני הסתה בעתיד, בהנחה שיבוצעו שינויים בארגון? וגם - כיצד מגיבים באונר"א ובאו"ם לכל הטענות שעולות ממחקר ספרי הלימוד? קולות מאיראן – פרק 6 | 45 שנים למהפכה האסלאמית באיראן: הצלחה או כשלון? משטר האייתולות באיראן חוגג בימים אלה 45 שנה להיווסדו.לרגל המאורע, חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר את ההבטחות שנשמעו מפי המהפכנים ב-1979 ובודק: האם בשנת 2024 ניתן להגיד שהמהפכה הגשימה את יעדיה – מבחינה כלכלית, דתית וחברתית? ארה״ב והמלחמה בעזה: המגעים הבינ״ל, הגיבוי לישראל וחילוקי הדעות חוקרי המכון, אל"ם (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך בוחנים את עמדת ממשל ביידן בעניין המתווה לשחרור החטופים, הפסקת האש וסוגיית "היום שאחרי" בעזה. כיצד מנסה הממשל לקשור בין אירועי המלחמה לתהליכים אזוריים, בניסיון לקדם את שחרור החטופים והסרת איום חמאס בעזה? על מה מסכימות ארה״ב וישראל ועל מה לא, ובאיזה אופן משפיעה המלחמה, והתגובות שהיא מעוררת בארה״ב ובישראל, על היחסים בין הממשל לממשלת ישראל? וגם: מהן הסוגיות שבהן נדרשת ישראל להכריע כדי להמשיך לקבל את הגיבוי המדיני מארה״ב? העדה הדרוזית בימי המלחמה: על שוויון, שותפות וזהות מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת עם ד"ר סלים בריק - מרצה למדעי המדינה באוני' חיפה ובאוני' הפתוחה ומומחה בחקר החברה הדרוזית, וריכאד חיראדין - ראש מועצת חורפיש לשעבר וכיום סמנכ"ל בביטוח לאומי, על העדה הדרוזית והשתלבותה יוצאת הדופן בחברה הישראלית – במיוחד בימיה הקשים של מלחמת "חרבות ברזל": בין סוגיות זהות ושוויון, לשכול ולחוק הלאום – שהופך שוב לרלוונטי דווקא עכשיו בימי המלחמה.